מיצובישי לנסר ג'טפייטר (1600 סמ"ק) – מבחן דרך

מיצובישי לנסר ג'טפייטר מקבלת מנוע חדש בנפח 1600 סמ"ק ומתייצבת אצלנו באתר למבחן דרכים.

אני מקבל את המפתחות של מיצובישי לנסר ג'ט פייטר (1600 סמ"ק) לסוף שבוע. במסדרונות מערכת האתר לא נרשמת התלהבות רבה במיוחד. שבועיים קודם הייתה כאן שברולט קרוז טורבו ואנשים עמדו בטור ליד השולחן שלי כדי להזמין תור לסיבוב קצר. והשבוע? אף אחד אפילו לא שולח מייל. איך קרה שמיצובישי, שהייתה בתחילת שנות התשעים מילה נרדפת למכונית משפחתית, הלכה לה לאיבוד בין עדר המאזדות והיונדאי למיניהן? דווקא הדור האחרון של הלאנסר, שהגיע ארצה בשלהי שנת 2008, היה אמור להחזיר עטרה ליושנה עם עיצוב מודרני שהיה חסר מאוד בדורות שקדמו לו. ולמרות שנמכרה במספרים נאים, לא הצליחה מיצובישי לנסר לשחזר את ההצלחה של האחות החורגת לבית כלמוביל, יונדאי i30.

יכול להיות שהסיבה לכך היא המנוע. גרסת הליסינג של הדור התשיעי של מיצובישי לנסר הגיעה לישראל בתחילת שנת המודל 2009 כשהיא מצוידת במנוע בנפח 1,500 סמ"ק והתמקמה לצידן של גרסת ה-1,800 סמ"ק וגרסאות הספורטבק (5 דלתות) היקרות יותר. אבל במשך שנים לימדו אותנו שמכונית משפחתית צריכה מנוע בנפח 1,600 סמ"ק, מה פתאום 1,500 סמ"ק עכשיו? גם במיצובישי הבינו את זה, ובתחילת השנה השיקו בישראל גרסת 1,600 סמ"ק שהחליפה את גרסת ה-1,500 סמ"ק. ההספק המרבי גדל בכ-8 כוחות סוס, המומנט המרבי צמח בכמעט 2 קג"מ ותיבת ההילוכים נותרה אוטומטית רגילה וסטנדרטית. על הדרך ביצעו במיצובישי גם עדכונים קלים לעיצוב ולרשימת האבזור. יעבוד? שאלה טובה, אעשה דרכי דרומה ואבדוק זאת.

במסגרת מתיחת הפנים קיבלה המשפחתית היפאנית עדכון עיצובי קל לחזית, שכעת מיישרת קו עם דגמי הספורטבק ועם האאוטלנדר הוותיק. מאחור יבחינו חדי העין בפנסים חדשים, בעיצוב מודרני יותר. במבט מהפרופיל ניתן גם לזהות סט כיסויי גלגל בעיצוב מעט שונה. השינוי החיצוני אינו גדול אך מספיק על מנת לעזור ללנסר (שהייתה נאה עוד טרם מתיחת הפנים) לשמור על עיצוב מודרני וקרבי.

אותן נגיעות קלות בעיצוב ממשיכות גם אל תא הנוסעים. כאן מקבלת הלאנסר במסגרת מתיחת הפנים שמשות אחוריות כהות כסטנדרט, חיבור Aux למערכת השמע ומחזיק כוסות במרכז הספסל האחורי. גם לוח השעונים עודכן וכולל כעת במרכזו צג LCD צבעוני שמספק אזהרות והתראות שונות (Turn Off lights ו-Goodbye, למשל). החלק התחתון של הקונסולה המרכזית, שבעבר היה פתוח, חולק כעת לשני תאים קטנים שמסתתרים מאחורי דלת קטנה. בתמורה לכל אלו נאלצת הלנסר לוותר, באופן מפתיע, על הרמה והורדה מלאה של החלון בלחיצת כפתור בכל ארבעת חלונות החשמל ומספקת את הפיצ'ר החביב הזה לנהג בלבד.

אך למרות העדכונים הקלים בתא הנוסעים, עדיין סובלת הלנסר הזאת מתא נוסעים לא מאוד איכותי. סוככי השמש פשוטים למגע ואינם כוללים תאורה. המושבים הקדמיים לא תומכים מספיק בחלקם העליון ולא כל כך נוחים לאורך זמן. חופת לוח השעונים עשויה פלסטיק קשיח וחלול, כך גם החלק העליון של הדש-בורד. גלגל ההגה אמנם כולל כפתורי שליטה על מערכת השמע וריפוד עור כבר בגרסת הבסיס, אך כפתורי השליטה לא בולטים מספיק מההגה (ולכן לא נוחים כל כך לשימוש) וריפוד העור חביב אך רחוק מלהרשים באיכותו. מערכת השמע המקורית נשמעת מצוין אך הצג שלה קטן ומיושן למראה. גם כפתור גדול יותר לכיוון עוצמת שמע היה יכול להיות נחמד כאן.

ובכל זאת ניתן למצוא כמה נקודות חזקות בתא הנוסעים של מיצובישי לנסר ג'טפייטר. המושב האחורי נוח מאוד. הספסל האחורי רך ונעים גם לישיבה ממושכת, מרווח הברכיים והראש סבירים בהחלט ורק בליטה קטנה ברצפת הרכב, בדיוק במקום בו בדרך כלל מונחת כף הרגל, מפריעה במעט לנוחות הנסיעה. יש די והותר תאי אכסון, כולל תא כפפות בנפח סביר שנפתח באיטיות. גם בקרת האקלים המכאנית (בדגם הקודם היה מזגן רגיל) מבצעת את עבודה בצורה יעילה ומתגלה כנוחה מאוד לשימוש. לקינוח יש גם תא מטען גדול ונוח להטענה, שנפתח גם בלחיצה על כפתור במפתח וגם ממנוף שממוקם בתחתית מושב הנהג.

והנסיעה עצמה אתם שואלים? ובכן, טובה יותר מאשר בדגם טרום מתיחת הפנים. המנוע ה-1,600 סמ"ק החדש שקיבלה הלנסר ג'טפייטר מרגיש נמרץ ומספק לה ביצועים טובים יותר מרגע הזינוק ועד לזמן השיוט במהירות תלת-ספרתית. המנוע החזק יותר גם אפשר הורדה של סל"ד השיוט, שכעת עומד על כ-2,600 סל"ד ב-100 קמ"ש (לעומת כ-2,900 סל"ד בדגם הקודם). הגיר האוטומטי אינו כולל אופציה לתפעול ידני (יש מסילה משוננת במקום) והוא, באופן כללי, אינו מהמוצלחים שפגשתי. פה ושם, בעיקר בהאצות מהירות, הוא נוטה להעביר הילוכים בגסות תוך טלטולו של הרכב. בעליות קשות דורשת הלאנסר התערבות ידנית בבחירת ההילוכים כדי למנוע העברות הילוכים מיותרות. הביצועים, אם כך, רחוקים מלהיות מסמרי שיער אך מיישרים סוף סוף קו עם שאר המתחרות בקבוצת ה-1,600-אוטומט.

סעיף נוסף בו לא מצטיינת המיצובישי הוא בידוד הרעשים. לא מדובר במכונית שקטה כלל ועיקר. כבר במהירות שיוט חוקית חודרים לתא הנוסעים רעשי רוח ובעיקר רעשי כביש. המנוע מספק את עיקר כוחו בסל"ד גבוה, אך דווקא שם הוא נשמע גס, מחוספס ואינו מזמין. התנהגות הכביש בטוחה וצפויה, עם אחיזת כביש גבוהה וההגה שאמנם אינו מתקשר אך משקלו נכון, מדויק והוא בסך הכל נעים לשימוש. נוחות הנסיעה טובה, גם בכבישים משובשים וגם בתוך העיר וזה כנראה חשוב יותר ברכב משפחתי.

סיכום:

תחרות קשה צפויה למיצובישי לנסר ג'טפייטר בקבוצת המשפחתיות. אל המתרה העיקרית שכבר הגיעה מאירופה (פורד פוקוס החדשה) יצטרפו בקרוב שתי מתחרות מקוריאה (יונדאי i30 וקיה סיד החדשות) ואף מתחרה ישנה-חדשה מיפן (מאזדה 3 עם מתיחת הפנים). בין כל אלו, תתקשה הלנסר להחזיר לעצמה את מעמדה כמובילת השוק. למרות מתיחת הפנים הקלה, הג'טפייטר שהצטרף לשמה ומנוע ה-1.6 ליטר שהותקן בחזיתה, היא עדיין לא בפוזיציה שמאיימת על מובילות השוק. היא עדיין לא מספיק חזקה, לא מספיק מעודנת ולא מספיק מאובזרת. לזכותה יאמר שהיא זולה בכ-5,000 ₪ מרוב מקבילותיה, היא נוחה מחלקן וצריכת הדלק שלה טובה (12.1 קילומטרים לליטר במהלך המבחן שלנו). אך האם זה מספיק? אני ממש לא בטוח.

 

מיצובישי לנסר בקטלוג הרכב של קארספורום
מיצובישי לנסר - מפרט טכני