שברולט קרוז טורבו – גדושה בכל טוב

מבחן דרך לשברולט קרוז: בשברולט לקחו את הקרוז 1.8 ליטר המוכרת, שידכו לה מנוע טורבו אירופאי והעבירו אותה לייצור בארצות הברית. והתוצאה?

כיצד לנער ממשפחתית ממוצעת תדמית בינונית? תשאלו את ג'נרל מוטורס שמביאים לנו את שברולט קרוז טורבו. החבר'ה שם לקחו את הקרוז הבינונית, החליפו את מנוע ה-1.8 המסורתי במנוע 1.4 אקוטק מוגדש בעל הספק זהה אך מומנט עדיף, דחפו ריפודי עור בכל מקום וחישוקי 17 אינץ' עם צמיגים במידה 225/50, הוסיפו כמה נגיעות כרום מבחוץ ועוד כמה מילימטרים לרוחב הכולל וכן, גם העבירו את ייצור הדגם מקוריאה לארה"ב. זוהי כפי הנראה הפרשנות שלהם לגל המשפחתיות הגודשות וצנומות הנפח ששוטף לאחרונה את העולם. האומנם סוף סוף יכולה הקרוז להרשות לעצמה להסתכל למתחרות כמו פולקסווגן ג'טה בלבן שבעיניים?

רושם ראשוני

הקרוז הגודשת דומה מאוד לאחיותיה האטמוספריות (והאסייתיות), ויחד עם זאת גם מי שאינו מעורה בעולם הרכב יבחין שהוא אינו ניצב בפני קרוז סטנדרטית. הכנף העדינה שמתנוססת על דלת תא המטען, החישוקים הגדולים ופסי הכרום משווים לקרוז מראה מרשים ומכובד, ואיכשהו גם נוצרת האשליה האופטית שמדובר ברכב גדול יותר מכפי שהוא באמת. החגיגה הזאת ממשיכה גם עם הכניסה לתא הנוסעים, שבו מגלים ריפוד עור נדיב, סאנרוף (תוספת של 7,000 ₪), כיוון חשמלי למושב הנהג ומראה פוטואלקטרית. כיאה לרכב אמריקאי, ברמת הגימור הזאת ניתן להניע את הרכב באמצעות השלט עוד בטרם הגעתם אליו - אופציה שימושית ביותר אם חשוב לכם שהמזגן/חימום יעבדו טרם כניסתכם אליו או אם אתם סבורים שמישהו הטמין לכם מטען חבלה, לא עלינו. מה שפחות אהבתי זה את עיצוב לוח המחוונים, שנותר זהה לזה של הקרוז האטמוספרית, ונראה כאילו ההשראה שעמדה לנגד עיני המעצב שתכנן אותו הייתה מערכת סטריאו מקושקשת וצעקנית מתחילת הניינטיז. כאילו, מה?!

ואז התחלתי לנסוע

סגירה של דלת הנהג והעברה ל-D  נועלת מיידית את כל הדלתות. התיבה, למקרה ששאלתם, היא אוטומטית פלנטרית בעלת ששה הילוכים ואפשרות לתפעול ידני. תיבה זו מכויילת באופן מוקצן לחסכון, וכך מצאתי את עצמי מתנייד בהילוך הרביעי כשמד המהירות טרם הגיע בכלל ל-40 קמ"ש. בשונה מאמריקאיות מסורתיות, שברולט קרוז טורבו אינה נוטה לרטוט, לקפוץ או לנטות על צדה כל אימת שמגיעים לעיקול או נתקלים בבור בכביש. התחושה היא מוצקה, לעתים על סף הנוקשה. ולא שאני מתלונן על
זה - אישית אני מעדיף את המכוניות שלי ככה.

נורה שדלקה בקונסולה המרכזית ידעה לספר לי שכרית האוויר של הנוסע מנוטרלת. אומנם הייתי לבד, אבל עדיין הפריע לי שהכרית אינה עובדת. לשווא כיליתי דקות ארוכות בדפדוף באפשרויות של מחשב הרכב בניסיון למצוא היכן לכל הרוחות מפעילים את כרית האוויר, ולאחר שנואשתי התחלתי לחפש מתג פיזית. פתחתי את תא הכפפות (שאינו מואר) ובדקתי בדופן של לוח המחוונים. נאדה. התיישבתי בייאוש על מושב הנוסע וניסיתי לחשוב על אופציות נוספות שלא בדקתי. ואז זה קרה: נורית ה-OFF  התחלפה ב-ON! מסתבר שכל זמן שאין נוסע במושב שלצד הנהג, כרית האוויר שם מנוטרלת. באותו רגע לא ידעתי מי יותר אידיוט: אני, שלא העליתי על דעתי את האפשרות הזאת כאופציה הראשונה לבדיקה, או מי שהחליט לתקוע את הנורה הזאת ולהעביר לנהג מידע לא שימושי ומיותר בעליל. אני נוטה להאמין שזה שמיקם את כפתורי ההפעלה של הסאנרוף במיקום לא כל כך מוצלח הוא גם זה שאחראי על הפאדיחה הזו. המיקום והמבנה של כפתורי הסאנרוף הופך את תפעולו תוך כדי נהיגה לכמעט ובלתי אפשרי.

הרגשתי שאני מתחיל להתעצבן ונהיה לי חם. יש כאן מערכת בקרת אקלים, אבל איפה לעזאזל מדליקים את המזגן? בזמן שברוב המכוניות יש כפתור בולט הנושא עליו סימון אחיד בדמות פתית השלג או לחילופין צמד האותיות  A/C, כאן אומנם יש כפתור כזה, אך הוא קטן מאוד ומוצב בתחתית הקונסולה המרכזית. אין כיוון ממשי לטמפ' כפי שנהוג בשאר המכוניות המצוידות בבקרת אקלים אלקטרונית, ולמעט חיווי בצג המרכזי של הפעולה שנעשתה (בחירת פתח יציאת האוויר, עוצמת המאוורר וכו'), למעשה אין כל התערבות מצד הרכב בבקרת האקלים והרושם הוא שהמערכת פשוט חצי אפויה: מצד אחד הרכב יודע לומר מה בחרנו, ומאידך הוא אינו יודע מה הוא אמור לעשות עם המידע הזה. תמוה משהו. וזה עוד לפני שהזכרתי את העובדה שבקרת אקלים מפוצלת או יציאת מזגן למושב האחורי לא קיימות גם כאופציה בתוספת תשלום ברשימת האבזור של שברולט קרוז טורבו.

ואם כבר במידע עסקינן: מחשב הדרך יודע לספק לנהג שלל נתונים. רוב הנהגים, למרבה הצער, כלל לא יבינו אפילו מה פירושם, אבל ראוי לציין נתון אחד חשוב מאין כמוהו שמוצג: ניטור מתמיד של לחץ האוויר בצמיגים. נהג שבודק את הנתון הזה באופן תדיר יכול להפיק ממנו תועלת רבה - הן מהפן הבטיחותי והן מהפן הכלכלי. שאפו לשברולט על הרעיון! רק חבל שאם רוצים לצפות ביחידות לחץ של PSI, זה מגיע בעסקת חבילה עם יחידות מדידת מרחק במייל וטמפרטורה בפרנהייט.

התיבה האוטומטית עובדת ברכות וההעברות כמעט ואינן מורגשות. הרכב בשום פנים ואופן אינו איטי, אולם ממנוע שלפחות על הנייר מפיק 140 כ"ס ב-4,900 סל"ד ו-20.4 קג"מ ב-1,850 סל"ד הייתי מצפה קצת ליותר. אולי אלו המידות הכוללות, אולי האשם הוא בצמיגים הגדולים או שפשוט יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים ארוכים מידי. כך או כך, כנראה שהנהג הממוצע יהיה מסופק מביצועי המנוע. ההגה חסר התנגדות כמעט לחלוטין במרכז ובאופן כללי הוא קל, לטעמי יתר על המידה. אל תחפשו פה שיחות נפש איתו, הוא אינו חובב תקשורת.

דוושת הבלם מרגישה ספוגית ודורשת לחיצה החלטית כדי לקבל תוצאה. בבלימת חירום לא יידלקו איתותי החירום, כמקובל אצל לא מעט יצרנים אירופאיים מובילים. לעומת זאת, על אף קוטרו הלא מחמיא של הדיסק הקדמי (276 מ"מ), שנראה אפילו מגוחך על רקע קוטר החישוק שעוטף אותו, גם בנהיגה מאומצת לא הורגשה דעיכה בעוצמת הבלימה והבלמים המשיכו לתפקד ללא לאות. הרכב פונה בנחישות ונאחז בציפורניו בכביש בעיקולים. הוא אינו משתף פעולה עם פרובוקציות מכוונות וגם בקרת היציבות במרבית הזמן אינה מתערבת בנעשה. בכבישים מפותלים הפגינה שברולט קרוז טורבו יכולת גבוהה מאוד, כזאת שיכולה אפילו להוות תחרות ראויה גם למכוניות שבמוצהר נוצרו לכבישים אלו. דוגרי? נהניתי.

המושבים הקדמיים תומכים ונוחים גם לאורך זמן. במושב האחורי המצב טוב גם כן, כששני המושבים שבצידי הספסל האחורי נוחים למדי אך הנוסע האמצעי יזכה במושב נוח הרבה פחות תודות למחזיק הכוסות (שמתקפל אל גב המושב) ובזכות התעלה שעוברת ברצפת הרכב. מרווח הראש של היושבים מאחור, לעומת זאת, מעט פחות נדיב והיושבים מאחור עלולים לפגוש פה ושם את תקרת הרכב. תא המטען גדול אך לא מספיק גבוה והצצה אל כברו מגלה מעט פח חשוף שאינו צבוע וגלגל רזרבי קטן. רמת הרעשים בשיוט נמוכה מאוד ובידוד הרעשים עושה עבודתו נאמנה. יחד עם זאת, רעשי רוח טורדניים חודרים מאזור דלת הנהג וקצת מקלקלים את האידיליה.

מאמריקה צמחה הישועה?

בימינו, מעטות מאוד הן המכוניות שניתן לומר עליהן שהן רעות, ושברולט קרוז טורבו נאמנה לכלל הזה. היא מרווחת, נעימה, מספקת קצב התנהלות מעל הממוצע וגם נראית טוב. הייתי יכול להמליץ עליה בלב שלם ולמרות הכשלים שפירטתי, אלא שבמחיר של כ-150 אלף ₪ אינני חושב שזה מוגזם לבקש חיישני רברס מקוריים, מנופי איתות פחות גסים לתפעול (וכאלה שרחמנא ליצלן גם נותנים שלושה פולסים במעבר נתיב), בקרת אקלים אמיתית ולא בכאילו ואפילו תאורה בתא הכפפות. זאת אומנם משפחתית מוגדשת גדולת מידות, אך בשורה התחתונה זאת עדיין משפחתית, כן?

שברולט קרוז טורבו מציעה חבילה טובה ומהנה שבהחלט יכולה להוות אלטרנטיבה מעניינת בטווח שבין המשפחתיות הקוריאניות לאירופאיות. עם זאת, במחיר של כ-140 אלף ₪ לגרסת הבסיס (LT) וכ-157 אלף ₪ לגרסה המאובזרת ביותר שכוללת גם סאנרוף, נראה לי שאפשר לקבל קצת יותר. במחיר כזה קצת יותר קשה לי להמליץ עליה. חבל, באמת רציתי.

צריכת דלק במהלך המבחן - 9.8 קילומטרים לליטר

 

שברולט קרוז טורבו - בקטלוג הרכב של CarsForum.