תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • ניסאן
  • ניסאן פאתפיינדר
  • ניסאן פאת'פיינדר – השטח זה השטח שלו

    ניסאן פאתפיינדר

    גדול, קשוח ונטול פוזה, הניסאן פאת'פיינדר הוא רכב שטח מזן שהולך ונעלם. שלחנו שלושה כתבים ופאת'פיינדר אחד ליום גיבוש בשטח. המסקנות לפניכם.

    • 29-08-2011
    • מאת: אלירן אברזל ויניב רוטנברג

    אין לי מושג איך זה קרה ומה השתבש בתהליך, אבל איכשהו יצא שבמקום להעביר ט"ו באב רומנטי מצאתי את עצמי מטייל בהר חורשן עם יניב ואיתמר בתוך ניסאן פאת'פיינדר. מי קבע את התאריך הזה?! אהה, אני? תקלה רצינית. שלושה גברים בתוך ניסאן פאת'פיינדר אחד, מטיילים בשבילי הר חורשן בואך הר הכרמל. ועוד לא סתם פאת'פיינדר... למבחן הזה התייצבה, בטעות די משמחת, הגרסא הבכירה ביותר של הפאת'פיינדר. מצוידת במנוע דיזל מוגדש בנפח 3 ליטרים (231 כ"ס, 55 קג"מ), תיבה אוטומטית עם 7 הילוכים ורשימת אבזור ארוכה כאורך הגלות. מה צריך יותר מזה בחיים?

    כנראה שלא צריך הרבה יותר. מנוע ה-3 ליטר טורבו הזה, חדש בהיצע הדגמים של הפאת'פיינדר, גורם לנהג לאבד קצת קשר למציאות. הפאת'פיינדר הוא רכב כבד (2.2 טון), ארוך (4.8 מטר) ובעיקר מבוסס על שלדת סולם שמקורה בטנדר (ניסאן נבארה). למי שפספס כמה שיעורי פיזיקה נסביר בקצרה - זה מתכון בטוח להתנהגות כביש בעייתית. היציאה מהמקום קצת מהוססת, אחר כך תיבת ההילוכים כבר דואגת לשמור את המנוע בתחום הסל"ד היעיל - 2500 סל"ד ומעלה. התוצאה מרשימה למדי, בטח ובטח בהתחשב במשקלו של הפאת'פיינדר (2.2 טון) - אפס למאה קמ"ש בפחות מ-9 שניות. הג'יפ הזה נותן בראש לפולקסוואגן שירוקו הבסיסית, לפחות בקו ישר. כניסה מהירה אחת, אולי שתיים, לסיבוב כבר מחזירה אותנו למציאות. הפאת'פיינדר נמרח אל תוך הסיבוב בזווית גלגול מוחשית, ממש לא מתכון בטוח להתגרזנות בכבישי הצפון.

    ניסאן פאת'פיינדר

    תיבת ההילוכים כוללת לא פחות משבעה הילוכים קדמיים. אם להיות כנה, כנראה שלא צריך יותר מחמישה. השניים האחרונים קרובים מאוד זה לזה ושימושיים בעיקר בשיוט מהיר מאוד, מהיר מידי. שניהם עוזרים לפאת'פיינדר לשמור על סל"ד שיוט נמוך במיוחד ובתמורה מתקבל שיוט מהיר נינוח למדי. המתלים הרכים מעניקים תחושה ספינתית משהו, נחמד מאוד בשיוט אבל כאמור גורם לזוויות גלגול מוחשיות בכניסה לסיבובים. יש גם אופציה לתפעול ידני של התיבה, שעובדת די לאט ולעיתים אף מסרבת להורדת הילוך. לא ממש יעיל ולמען האמת גם לא ממש שימושי בכביש.

    הגה הכוח של הפאת'פיינדר מתוגבר הידראולית, כמו שצריך ברכב שטח אמיתי. הוא קצת קשה מידי בעמידה וקצת קליל מידי בשיוט מהיר. אבל אולי כבר שכחנו איך אמור להרגיש הגה אמיתי, כזה שלא מתוגבר חשמלית ומרגיש כמו ג'וייסטיק מצוי? בידוד רעשי המנוע מצוין, כנראה שבניסאן עשו לא מעט כדי לבודד את הנהג מנהמת הדיזל. פה ושם, קטע קצת מוזר, בעיקר במהירות נמוכה, נשמע מין קול שאיבה כועס מהמנוע. מי שנהג פעם בסופה צבאית בטח מכיר את הלחישה הזאת, מי שלא ינסה לשים לב מה קורה בנסיעה איטית בהילוך ראשון. אבל חוץ מזה, באמת שדי שקט בפאת'פיינדר.

    ניסאן פאת'פיינדר

    ואז יש את האבזור. רכב המבחן צויד בלא מעט תופינים - מושבי עור עם חימום וכוונון חשמלי, מזגן לשלושה אזורים, מראות עם קיפול חשמלי שאפילו מתכוונות מטה אוטומטית כשמשלבים לרוורס ומשהו כמו חמישה שקעי כוח. יכול להיות שיש עוד כמה שמתחבאים בכל מיני פינות של תא הנוסעים, אולי לא הצלחנו למצוא את כולם. ועדיין, את השורשים הקשוחים של הפאת'פיינדר (מקורו בנאברה) אפשר לזהות די בקלות. הדש-בורד, למשל, עשוי כמעט כולו מפלסטיק, קשיח וחלול. לא מרגיש או נראה איכותי במיוחד, אפילו קצת מאכזב בהתחשב בתג המחיר. ככלל, כל אזור הקונסולה המרכזית מעוצב בצורה די בנאלית ופשוט צועק לעיצוב מודרני יותר. עם תג מחיר גבוה כל כך (350 אלף ₪) הייתי מצפה למערכת מולטימדיה עם מסך מגע ו-GPS, גם אם בהתקנה מקומית.

    הייתי ממשיך לספר לכם על נפלאות הדש-בורד הקשיח ומושבי העור המחוממים, אבל אז הגענו לשביל הגישה לחורשן ויניב סילק אותי למושב האחורי. ממנו אני יכול לספר לכם שהוא לא מאוד נוח, בעיקר בגלל תנוחת הישיבה הנמוכה. לפחות יש פתחי מיזוג שיוצאים מהתקרה ישר לקרחת ומקפיאים את תא הנוסעים גם בשיא החום. השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים וממש לא מתאימה למבוגרים בגודל מלא כמו איתמר. ועד עכשיו לא ברור לנו היכן מניחים את מכסה תא המטען כאשר פותחים את השורה השלישית, לניסאן הפתרונים.

    ניסאן פאת'פיינדר

    ניסאן פאת'פיינדר

    ירדנו לשטח, יניב משלב 4H ואנחנו יוצאים לשייט בשבילי ההר המאתגר ההוא, תחילה בנהיגת שבילים רגועה. לפאת'פיינדר אין נעילת דיפרנציאל רוחבית. במקום נעילות מכאניות יש לו מערכת ABLS אלקטרונית לבקרת אחיזה שמתפקדת הייטב. קוליס מים עמוק שמתחתר לנו לרוחב השביל מאפשר כניסה זריזה להצלבה שבעבר הייתה תוקעת רכב ללא נעילות עד לחילוץ המיוחל. הפאת'פיינדר מתנדנד על 2 גלגלים מוצלבים, מפרפר במקום ולפתע נדלקת בלוח השעונים נורת הקסמים, בקרת המשיכה+אחיזה נכנסות לפעולה ותוך שבריר שנייה אנחנו בחוץ. בכל פעם המערכות האלה מפתיעות אותי מחדש וגורמות לי לחייך במבוכה. כמה ברזלים, נעילות, קומפרסורים וואג'ערסים נהגנו לקנות פעם במיטב כספנו, כשהיום האלקטרוניקה מייתרת אותם כמעט לחלוטין.

    כשנמאס ליניב ממשחקי ההצלבות לקחנו את המועמד לכמה מהמעלות היותר ידועים של ההר. אתם יודעים איזה, אלה שכל מי שמסתכל עליהם (ובמיוחד איתמר) מיד ממהר להתערב על ארוחת הצהריים ש"אין מצב שהפאת'פיינדר עולה את זה". ההעברה ל-4Low איטית באופן תמוהה, אבל בסוף הפאת'פיינדר מסכים לשתף פעולה.
    עם מרווח גחון של 22.8 ס"מ ועם זויות גישה (30) ונטישה (26) צנועות שמרופדות מכל עבר בפלסטיקה יקרה, הפוקוס של יניב בזמן הנהיגה עוזב את הגחון ומתרכזת בשמירה על שלמות הפלסטיקה. הגחון, כך או כך, הוגן ברכב המבחן ע"י ערכת מיגון מלאה מבית אספיר. הערכה כללה גם מדרגות צד חביבות (אך לא ממש שימושיות) ווו גרירה שהפריע ללא הרף ופגם בזווית הנטישה. אם אתם מוכרחים להתקין וו גרירה ברכב שטח לכו על הסוג הנשלף.

    ניסאן פאת'פיינדר

    ניסאן פאת'פיינדר

    הטיפוס הטכני ב-4Low מתנהל ללא כל בעיה בעזרת יחס ההעברה הנמוך ובחירת נתיב נכון, בין היתר בזכות מהלכי מתלה ארוכים ומרשימים. את ההשגה היחידה על יכולות השטח של הפאת'פיינדר הרגשנו רק מכיוון הצמיגים אשר פוזלים הרבה יותר לכביש והרבה פחות לשטח (70:30). אחרי כל עלייה מגיעה ירידה ויניב מפעיל את מערכת בקרת הירידה במדרון. באופן כללי היא מתפקדת טוב. כשהיא מופעלת בשילוב עם מצב 4H היא קצת מהירה מידי ומצריכה מידי פעם נגיעה בברקס. ב-4Low היא מפקדת לעילה. כמה וכמה מורדות שגררו צעקות "אתה לא נורמלי!" לכיוונו של יניב עברו די בקלילות בעזרת המערכת.

    לחובב השטח הממוצע פאת'פיינדר סטנדרטי ייתן מענה על 99% מהשטחים אליהם יעז להיכנס. שדרוג לצמיגי 50:50 והורדה של וו הגרירה הסורר יהפכו את הפאת'פיינדר למתמודד רציני ביותר על תואר "רכב השטח המשפחתי הטוב בישראל" מול הפג'ארו והלנדקרוזר. אם גרסת ה-2500 סמ"ק עמדה בתחרות בכבוד, גרסת ה-3 ליטר בוודאות נותנת לאחד המתמודדים לפחות מכה אנושה.

    ניסאן פאת'פיינדר

    ניסאן פאת'פיינדר

    סיכום:

    בעידן בו רכבי השטח הופכים לרכבי פוזה, הפאת'פיינדר הפך לעוף מוזר. קשוח, נטול פוזה, מרובע ובעיקר בעל יכולת עבירות מרשימה. אבל רגע, זה לא בעצם כל מה שרכב שטח אמור להיות? למרות הקשיחות, אפשר לחיות איתו גם ביום-יום בלי לסבול יותר מידי, בטח בהשוואה ל-2 המתחרים המיתולוגיים שלו. רשימת האבזור החשמלי המכובדת שמגיעה עם רמת האבזור הגבוהה מקלה על בליעת גלולת המחיר המרה, אבל כאן אין מנוס מלהזכיר את נקודת התורפה העיקרית של הפאת'פיינדר. עוד קצת השקעה בסביבת הנהג הייתה הופכת את הפאת'פיינדר לקלף מנצח.

    אנחנו נהגנו בגרסת ה-3 ליטר החזקה. הגרסה החלשה יותר תספק ככל הנראה את הסחורה, תעלה קצת פחות ותעזור לכם לשמור על הרישיון. סביר להניח שהיא תהיה גם קצת יותר חסכונית בדלק, נקודה כואבת בדגם ה-3 ליטר. מי שמחפש רכב שטח משפחתי אמיתי יעשה בשכל אם ירכוש לעצמו אחד כזה. בעוד שנה-שנתיים-שלוש תקנת שקר אירופאית כלשהיא בטח תחייב את החלפתו, אתם תתחילו לחפש אותו בשוק המשומשות ותצטערו שלא קניתם קודם.

    צריכת דלק במהלך המבחן (משולב כביש-שטח): 7.8 קילומטרים לליטר.

    ניסאן פתא'פיינדר במדריך הרכב של CarsForum

    ניסאן פאת'פיינדר

    ניסאן פאת'פיינדר

    ניסאן פאת'פיינדר