הסופרמיני הנעלמת – פורד פיאסטה

פורד פיאסטה החדשה עדיין לא הגיעה לישראל, ויתכן שלעולם לא תגיע. מקסים ניצל את הטיול שלו כדי לפגוש אותה וחזר להתבאס איתנו ביחד

בסוף נובמבר 2016 פורד הציגה את הדור הנוכחי, השביעי במספר של הסופרמיני שלהם - הפיאסטה. ותרשו לי לזרוק לכם ספויילר: היא מעולה! משהו לא מסתדר לוגית, סופרמיני מוכרת ואיכותית משווקת בעולם כבר כ-3 שנים ואנחנו לא זוכים לראות אותה על כבישי ארץ ישראל? אז כן, זאת פחות או יותר האמת העצובה. ליתר דיוק, דלק מוטורס ייבאו 7 יחידות, ואפילו עם תג מחיר נוח למדי: 100,000-105,000 שקל.

בטיול שלי בגרמניה, עליו כבר פרסמנו 3 כתבות (כאן, כאן וכאן) שכרנו רכב מקטגוריית הסופרמיני. באופן טבעי, קיוויתי לקבל פורד פיאסטה, רנו קליאו דור 5 או פיג'ו 208 דור 2, שלוש מכוניות שאנחנו עדיין מקווים ששיווקן בארץ יתחיל. בסופו של דבר קיבלתי את מבוקשי, פורד פיאסטה ברמת גימור ST-Line הגבוהה.

 

עיצוב ותחושות

הקו העיצובי הנוכחי של פורד אירופה (פיאסטה, פוקוס) נראה שמרני אך בו זמנית נעים וזורם מאוד. לי אישית מצד אחד הוא נראה כמו פיאסטה ST ופוקוס ST מהדור הקודם שמעט החליקו את קווי העיצוב והורידו את אביזרי הספורט המחייבים. מהצד השני, קווי העיצוב מזכירים לי משום מה קיה פורטה מתוחה מאוד. עזבו דימויים, יש תמונות ותסתכלו בהן, נראה כמו שצריך.

במבט זריז פורד פיאסטה נראית מעט מיניוואנית, סוג של S-Max מוקטנת אך בפועל הרכב בגודל סביר לקטגוריה שלו (אורך 407 ס"מ, רוחב ללא מראות 173 ס"מ, גובה 147 ס"מ). הפרונט מעט מזכיר דג (בקטע טוב) כאשר פסי לד יוצרים מסגרת לפנסים. מהצד ומאחור המראה גנרי אך זורם ורק ספויילר קטן בקצה הגג המגיע ברמת האבזור הזו משפר את המצב.

פנים הרכב מאופיין במשטחי פלסטיק שחור וכהה עם שני חלונות קטנים בחיבור של קורות A. יש כמה אלמנטי ניקל קטנים וזניחים בדשבורד וידית הילוכים נוצצת ברובה. מסך מולטימדיה בגודל של כ-8 אינץ' מזדקף לו מהקונסולה המרכזית ומהווה את האלמנט העיצובי המוביל כאן.

כזכור, הרכב ברמת אבזור "כאילו ספורטיבית" וזה כולל תפירה אדומה בהגה, על שק ידית ההילוכים ובמושבים. תפירה זו שוברת את המראה ומשפרת משמעותית את המראה.

כצפוי מפורד, החומרים מעולים. הפלסטיקים רכים למישוש ונעימים למגע. איכות ההרכבה טובה ובכבישי גרמניה לא נשמעו קרקושים. ויש לציין שהכבישים בגרמניה לא כאלה נעימים לנסיעה. בתוך העיר חלק גדול כולל ריצוף אבנים מימי הביניים ומחוץ לעיר 70% מהאוטובאן בשיפוץ. העור על ההגה מרגיש רך למגע ונעים מאוד לאחיזה כאשר תלונה אחת עיקרית נרשמת למחלקת הנדסת האנוש. על ההגה יש כ-15 כפתורים, כמות מוגזמת לפי דעתי אך זו לא הבעיה הראשית. הבעיה הראשית היא סידור הפקדים. בצד ימין יש שליטה על מחשב הדרך ומערכת המולטימדיה אך באופן חלקי, רק בהעברת השירים. בצידו השמאלי של ההגה ישנה יחידת השליטה בבקרת השיוט וכפתורי ההשלמה של המולטימדיה – כפתורי השליטה בווליום. מבלבל, לא נוח, לא הגיוני.

 

נוחות, התנהגות והנעה

נוחות הנהיגה בפיאסטה סבירה למדי. הנסיעה קשיחה אבל לא בולטת לרעה יחסית למתחרות כאשר הטענה היא בעיקר למושב עצמו שקשיח מידי בחלק שקרוב למשענת הגב. פורד עשו בחוכמה שציידו את הפיאסטה ST-Line בצמיגים בגודל סביר (195/55R16). הרכב מרגיש מרווח יחסית לקטגוריה. אחד משותפי לנסיעה בחור גבוה (1.83 מטר) ולשבת מאחוריו היה לחלוטין סביר. כאשר הוא ישב מאחור, היה חסר לו מעט מרחב לראש. לי, עם 165 הס"מ המטורפים שלי, היה מספיק מקום לשבת "מאחורי עצמי". מרווח הברכיים בגודל שמקובל בקטגוריה כאשר הדבר היחיד שמפריע הוא המקום לכפות הרגליים. לנוסעים מקדימה שלום ואין תלונות.

הפן הדינאמי כמקובל אצל פורד לא נזנח. יחסית לסופרמיני מן המניין (כלומר, לא ספורטיבית) הפיאסטה מתנהגת יפה מאוד. אני לא מכיר את כבישי הנהיגה בגרמניה, בדרך שלי לא מצאתי עיקולים חדים מידי או פיתולים קשים. אך במה שהמסלול שלי כלל, הפיאסטה עמדה בגבורה ואף נסחה בטיחות עליי כנהג. ההגה כבד במידה הנכונה וחד מספיק. אין תקשורת מיוחדת ממנו כמו שאין ברוב ההגאים היום. התחושה שלי שהיה אפשר לאתגר את הפיאסטה יותר אם זה היה רכב מבחן ולא רכב ההשכרה.

מפרט רכב ההשכרה כלל מנוע 1.0 מוגדש טורבו שמפיק 100 כוחות סוס ו-17.3 קג"מ. הוא חזק ושקט ומשודך לתיבת הילוכים בעלת 6 יחסי העברה. במקביל, משווקות פיאסטות עם אותו מנוע בגרסאות מעט יותר חזקות, עם 125 ו-140 כוחות סוס. שיוט באוטובאן ב-130 קמ"ש בהילוך שישי מציב את מחוג הסל"ד על 3000 סיבובים אך בתוך הרכב שקט יחסית. מדובר ביחידת הנעה מוצלחת מאוד שהתחברתי אליה מהר (רק מעבר להילוך השישי דרש ממני תרגול). צריכת הדלק במהלך ימי הנהיגה עמדה על ליטר אחד ל-16.13 ק"מ כאשר בתוכו ישבו שלושה נוסעים.

 

אבזור

פיאסטה ST-Line כוללת מלבד התפירה האדומה גם מספר פרטי אבזור. מסך המולטימדיה הבולט לא מרגיש לי איכותי דיו, בעיקר לא אהבתי את התוכנה שהוא מריץ. הטענות העיקריות שלי הן כלפי ממשק המשתמש, נוחות התפעול והחלטה לא ברורה להתעלם מהתיקיות שסידרתי בדיסק און קי שלי. הסאונד, יש לומר, משובח! הבאס מורגש היטב אפילו בווליום נמוך והצלילים הגבוהים לא צורמים. כזה סט רמקולים הייתי רוצה כבסיס בכל רכב. לצערי, אין תמיכה בעברית (כן, כן אני יודע. הרכב משווק בגרמניה ולא בישראל אך ראוי לציין שבפיג'ו למשל המולטימדיה מציגה עברית תקין בכל הרכבים, גם בחו"ל).

מעבר למולטימדיה, מסך מחשב הדרך קטן וגילו מתחיל לתת את אותותיו. כיום, כאשר מתחילים לשלב מסך מלא גם כלוח המכוונים, המסך הדיגיטלי בפיאסטה מרגיש מיושן מעט.

אני לא יודע מה הרגולציה עבור מערכות הבטיחות האקטיביות בגרמניה אך לחלוטין לא הסתדרתי עם המערכות בפיאסטה. סביר להניח שהבעיה היא בי ואני פשוט לא ידעתי לתפעל אותן נכון אך במבחן האינטואיטיביות, העסק לא צלח. בקרת השיוט אינה אדפטיבית והתפעול שלה מעצבן תפעולית. הפעלה ראשונית פשוטה וברורה אך הפעלה מחודשת למערכת לאחר התערבות ידנית מסובכת. הרבה יותר טבעי היה לקבוע מהירות חדשה ולא לחזור להגדרה הקודמת. בקרת שמירה על נתיב עבדה לסירוגין, או בכלל לא. לא הצלחתי להבין את החוקיות שלה מצד אחד. מהצד השני, כשהיא כבר כן פעלה, זה היה מעט מידי ומאוחר מידי. בלימה אוטונומית? נפקדת.

 

סיכום

פורד פיאסטה בדור השביעי היא רכב מעולה. הטענות שיש לי כלפי הרכב בטקסט אולי רבות אך בפועל, מדובר בסעיפים זניחים יחסית. הפיאסטה הייתה בת לוויה נהדרת לטיול שלנו שכלל הרבה נסיעות ארוכות, והמפסידים העיקריים מחוסר השיווק שלו בארץ הוא – כרגיל – אנחנו.

יש לכם שאלות למקסים (על הפיאסטה, גרמניה, השכרת רכב או סתם מה הצבע האהוב עליו)? רוצים לספר לנו מה דעתכם על פורד פיאסטה? הצטרפו לדיון בפורום.