תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • סוזוקי
  • סוזוקי ג'ימני במבחן - שיפור ושימור

    סוזוקי

    הדור החדש של סוזוקי ג'ימני מגיע 20 שנה אחרי שהקודם הושק. חלק מהדברים שופרו, חלק נותרו דומים למדי, האם הוא עדיין צעצוע שטח או שמא הוא התבגר לרכב כביש מלא? לקחנו אותו למבחן והבאנו הופעת אורח

    • 23-07-2019
    • מאת: פבל צ'רניצקי, יואב פולס | צילום: פבל צ'רניצקי, יצרן

    אשתי שתחייה, מבדילה טוב מאוד בין מכוניות. אחת אדומה, ההיא קטנה, וזו גדולה מדי. אבל כשהופיע הג'ימני החדש בחניית הבית שלנו היא מיד הכריזה בלי להתבלבל או להתעכב אפילו לשנייה "איזה חמוד הג'ימני הזה". עצם המשפט הזה מוכיח לי מעל לכל צל של ספק שהקדמה לג'ימני - לא צריך.

    כמו הג'ימני הקודם, גם החדש הוא יצור מאוד מיוחד. הוא קצת התמונה ההיא של גור חתולים שהלבישו עליו רעמה של אריה. הוא יודע שהוא קטן וחמוד, אבל זה ממש לא מונע ממנו לרצות להיות "כמו הגדולים". לפחות בכל הנוגע לביצועים בשטח, אבל על זה תקראו כאן בהמשך, מפי מישהו שיודע הרבה יותר ממני בכל מה שנוגע להצלבות, מהלכי מתלה ודיפרנציאלים. כרגע אנחנו נתמקד באיך הג'ימני מתנהג כשהגלגלים שלו עומדים על אספלט.

    סוזוקי ג'ימני 2019

     

    כביש - פבל צ'רניצקי

    התשובה הקצרה היא "לא טוב". התשובה הקצת יותר ארוכה היא "משמעותית פחות טוב מכל דבר אחר שעולה כמוהו, אבל גם משמעותית יותר טוב מהדור הקודם".

    הדור הקודם של הג'ימני, היה באופן די הגיוני לרכב בן 20, מיושן מאוד. הדור החדש מצליח להשתפר בכל פרמטר אפשרי, אבל הוא עדיין מרגיש מיושן ורחוק מלהוות תחרות רצינית אפילו למכוניות הבסיסיות ביותר בכל הנוגע לנימוסי כביש.

    בתא הנוסעים נרשם השיפור המשמעותי ביותר. העיצוב הרבה יותר מתקבל על הדעת והוא אמנם עדיין לא בדיוק שיא המודרניות, אבל לגמרי אי אפשר להגיד שהוא נטול אופי או מרגיש זול בגלל חסכון בעלויות - הכל מרגיש מתוכנן ומכוון.

    האבזור סביר, לא עשיר במיוחד אבל גם לא מרגיש שחסרים דברים מהותיים (להוציא בטיחות אקטיבית). מערכת המולטימדיה לא רעה, במיוחד עם מערכת ההפעלה המקומית שמציעה שפע אינסופי של פונקציות לצד ממשק משתמש טוב למדי (וטוב משמעותית מהגלגול הקודם שלה שפגשנו בסוזוקי קרוסאובר) ומערכת שליטה קולית עם תמיכה מלאה בעברית שמתפקדת טוב יותר מכל דבר אחר שפגשתי עד היום. עם חיוג אוטומטי לאנשי קשר ע"י פקודת "חייג לX", ניווט באמצעות ווייז שעובד גם הוא עם חיפוש קולי אינטואיטיבי מאוד (אפשר להגיד לו לדוגמה "נווט לסינמה סיטי גלילות" והוא פשוט יעבור אוטומטית לווייז ויפעיל את הניווט). זאת הייתה הפעם הראשונה שאני יכול לזכור שהמחסור בקישוריות אנדרואיד אוטו לא היה חסר לי.

    סוזוקי ג'ימני 2019

    הדבר היחיד שהרגיש כמו צעד אחורה הוא תא המטען של הג'ימני החדש. בעקבות שיפור מרווח הברכיים במושבים האחוריים, תא המטען שבין כה היה זערורי, הפך רדוד וקטן עוד יותר. אם אתם מתכננים נסיעה של ארבעה אנשים (ישנם רק ארבעה מושבים), תכינו את הנוסעים שלכם לאופציה המאוד סבירה שהם יבלו עם התיקים שלהם על הברכיים.

    איכות הנסיעה של הג'ימני גם היא השתפרה, אבל היא עדיין רחוקה מאוד מלהיות "סבירה". המנוע חלש והתאוצות נמדדות עם לוח שנה, רעשי רוח וכביש מתחילים להוות מטרד אמיתי כבר במהירויות של 80-90 קמ"ש, ונסיעה במהירויות כביש 6 אמנם כבר לא מפחידה כמו בדגם הקודם אבל אני עדיין יכול לחשוב על מעט מאוד רכבים שהייתי פחות נהנה בהם בסיטואציה הזו. המרכב הצר והגבוה של הג'ימני עדיין רגיש לרוחות צד ומצאתי את עצמי לא פעם נאבק עם הרכב שישאר בתוך הנתיב.

    סוזוקי ג'ימני 2019

    אגב שמירת נתיב, הג'ימני החדש מצויד הן בבלימת חירום והן בהתרעה על סטיה מנתיב, שתי מערכות שמבטלות את הצורך במערכת התרעה מקומית, אלא שגם כאן המצב בפועל לא בדיוק נהדר. מערכת ההתרעה על סטיה מנתיב פועלת - כמו בכל רכב אחר - מעל 70 קמ"ש, אלא שבמהירויות האלה רעשי הרוח מטביעים את צפצוף המערכת ובקושי אפשר לשמוע את ההתרעה. לפחות היא גם מדליקה התרעה בלוח השעונים שאפשר לשים לב אליה.

    אבל כל הדברים האלה כנראה לא מפתיעים אף אחד. אני בטוח שבדיוק אפס אנשים ציפו לקרוא שהג'ימני הפך ל-S קלאס, או שהוא פתאום יכול לתקוף פניות ולהשפיל פרארים. מה שחשוב לקהל היעד ההארדקוריסטי של הג'ימני, זה שכבר היה לו ג'ימני, או ממש רצה אחד אבל לא הספיק לקנות או חיכה לביאת הדור החדש, הוא שיפור כלשהו ביכולות הכביש, לצד כמה שפחות פגיעה בכישורי השטח. ולמה אני יודע שזה מה שחשוב להם? כי למבחן הצטרפו שני בעלי ג'ימנים מהדור הקודם, ועוד אחד שהיה בעלים של ג'ימני קודם והחליף אותו באחד חדש. אז כדי לבדוק איך הוא מתמודד בשטח, אני מעביר את רשות הדיבור ליואב.

    סוזוקי ג'ימני 2019

     

    שטח - יואב פולס

    תתעלמו מכל מה שהבחור העויין כתב מקודם. כאילו זה לא קרה.

    הג'ימני החדש הוא חמוד ומתוק, עושה כל מה שהקודם עשה, אבל יותר טוב. OK ? סיכמנו את המבחן באופן שכולם מבינים כרגע מה זה החיה הזו שנקראת ג'ימני חדש.

    סוזוקי ג'ימני 2019

    אני חוזר לדברים שרשמתי במבחן הקודם שערכו לג'ימני כאן באתר. זה מה שרשמתי על ג'ימני מודל 2015:

    מנקודת המבט שלי, כאחד שכבר היה לו איזה רכב שטח אחד או שניים (או חמישה), סוזוקי פיספסו בגדול כששחררו את הג'ימני מודל 2015 כפי שהוא. מה שהיה ראוי וסביר בתחילת שנות ה-2000 לא ממש ראוי בשנת 2015 וזה נופל בדברים הקטנים.

    השקעה של מעט מאוד מאמץ מצד סוזוקי הייתה מאפשרת לסבול את החסרונות הגדולים של הרכב, ולהפוך אותו למקום נסבל לשהות:

    • הגה שלא מתכוונן לשום מקום (לא למעלה / למטה, לא פנימה / החוצה).
    • מושב נהג מזעזע, נטול אחיזה צידית, ללא יכולת הגבהה או הנמכה. רק קדימה / אחורה וכיוון זווית משענת.
    • חגורת בטיחות שאיננה מתכווננת לגובה (דווקא בדגמים הישנים החגורה כן מתכוונת ובחדשים יש אפילו את המסילה. אבל החגורה לא מתכוונת ואני מצאתי את עצמי נוהג כל הדרך מחזיק את החגורה ביד).
    • בליטה על הדלת בה ממוקמים המתגים של החלון החשמלי, רק שהיא נתקעת בברך שמאל (בהחלט אפשר היה לשים את המתגים בקונסולה המרכזית או ישירות על הדלת, בלי הבליטה המעצבנת הזו).
    • העדר מדרך לרגל שמאל.

    שמח לומר לכם שאין לי ספק שמהנדסי סוזוקי ביקשו תרגום מהאתר, ועברו נקודה נקודה, ולמעט כינון לחגורת הבטיחות, לא פסחו על אף הערה. ההגה מתכוונן לגובה (בג'ימני מודל 2040 הוא יתכוונן גם לעומק), מושב הנהג שופר משמעותית. זה אמנם לא מושב נהג שנלקח מלקסוס, אבל הוא כבר סביר וראוי. מתגי החלונות החשמליים עברו ל...קונסולה המרכזית! ולא מציקים עוד בברך שמאל, והפינוק הגדול – מדרך לרגל שמאל.

    הג'ימני נותר אותו רכב שטח קשוח, עם שלדת סולם, מנוע צנום, משקל קל, הילוך כח ועיצוב מתוק שמדבר לעכברי שטח, ועכברי עיר. הלהיט החדש בקרב ספריות (מלשון מעצבת שיער, לא ספריה) גוש דן.

    סוזוקי ג'ימני 2019

    פרק השטח, תוכנן במקור להיעשות במשעולי מדבר יהודה, אבל למזג האוויר היו תכניות משלו, ובלת"מים של ענייני עבודה חייבו אותנו לקצר את המסלול, אז הוחלט לנסוע למשלט 21 בהרי ירושלים. המסלול הוא מסלול שמתאים לרכבי שטח קשוחים בלבד, עם צמיגים גדולים ומתאימים, ומנועים עתירי מומנט. מבט קצר בג'ימני מסביר כי הוא לא עונה על אף מהדרישות. למרות האמור, הג'ימני עבר את המכשולים עם מעט כיוון ובניות, אבל אז התגלו צמיגי הכביש בהם הוא צוייד במלוא חסרונם.

    הם אמנם נוחים ושקטים בכביש, אבל בשטח הם לא מספקים את האחיזה הנדרשת לעבודת סלעים, וכך אחרי כמה וכמה מכשולים החלטנו להסתובב ולרדת את כל הדרך חזרה. כדי שלא יהיה ספק, הג'ימני היה עובר את כל המסלול אם רק היה לנו יותר זמן, ונחישות. (והגבהה, ומיגונים, ומדרגות סף, וצמיגים מתאימים). בשבילים הג'ימני מציג נוחות משופרת לעומת הדגם היוצא, אבל אל תצפו לנוחות של דאסטר ולא של לנדקרוזר. זה עדין רכב עם בסיס גלגלים קצר ושני סרנים חיים.

    התחושה היא שסוזוקי חזרו למקורות טובים שכבר נראו כאילו עברו מהעולם – במקום מתגים השולטים על תיבת ההעברה – בג'ימני החדש הותקנה ידית מכאנית טובה לבחירה בין המצבים השונים, הפשוטים גם הם –  2H לכביש, 4H לשטח קל ו-4L ליתר המצבים בהם נבדלים רכבי שטח אמיתיים מיתר המתחזים. הג'ימני צוייד גם בבקרת משיכה המסייעת לעבירות. אם קראתם את המבחן הקודם, קראתם לא מעט ביקורת על בקרת המשיכה של הדגם היוצא. הבשורה הטובה היא שבדגם החדש בקרת המשיכה שופרה משמעותית, הבשורה הפחות טובה – היא עדיין לא ברמה של בקרות המשיכה של רכבי שטח מודרניים כמו לנדקרוזר מודל 2004. בקרת המשיכה פועלת ב'פולסים' שמזניקים את הרכב קדימה בטלטלה אגרסיבית מדי. ההתערבות שלה מורגשת מאוד ולא מייצרת תנועה רציפה כמו בבקרות מודרניות. למרות הביקורת על אופן פעולתה היא עדיין מציגה שיפור משמעותי מהדור הקודם.

    סוזוקי ג'ימני 2019

    בשורה התחתונה, אני ממליץ להתעלם, אפילו לא לקרוא את מה שכתב זה שרק רצה שהמבחן יסתיים והוא יוכל לחזור לנהוג בכביש, אבל ברכב אחר.

    הג'ימני החדש מציג שיפור משמעותי באיכות החיים של היושבים בו על פני הדגם היוצא. הוא נותר עם יכולות שטח גבוהות מאוד, ואין לנו ספק שהוא ייצר לעצמו מעריצים בכל העולם.

    הקצאת המכוניות לארץ מוגבלת, והזמנות שיתקבלו עכשיו כנראה יסופקו ב-2020. מצב זה הביא את היבואן לקביעת מחירים גבוהים מאוד (135,000 ₪ לדגם הידני, 145,000 לאוטומטי, ו-3,000 ₪ לצביעה דו-גונית), כך שהתמחור שלו הוא היריב האמיתי של הג'ימני החדש, ולא תכונותיו ומאפייניו הטכניים.

    סוזוקי ג'ימני 2019

     

    סיכום

    בסופו של יום הג'ימני החדש מביא עימו שיפור עצום בכל הנוגע ליכולות כביש ביחס לג'ימני הקודם, אבל הוא עדיין נמצא שנות אור מאחורי מכוניות "רגילות" או אפילו קרוסאוברים עם מחירים דומים. יכולות השטח לא שופרו מהותית, אבל הן היו ונותרו טובות מאוד כשלעצמן, ולא פחות ממדהימות ביחס למחיר ולכל רכב חדש אחר עם מחיר קרוב. בעצם לא בהכרח קרוב, כדי "לנצח" את הג'ימני בשטח, צריך לכל הפחות להכפיל את התקציב ולהגיע לאיזורים של לנד קרוזר, רקסטון, רנגלר ודומיהם.

    אין ספק, אם כך, שהג'ימני שמר על האופי הקסום שלו, ושיפר - ולו במעט - את נקודות התורפה האקוטיות ביותר. אם בדור הקודם הוא היה צעצוע שטח שהיה כמעט בלתי נסבל בכביש, עכשיו הוא צעצוע שטח כן נסבל בכביש.

    ויחד עם כל זה, עם כל הקסם והאופי והשיפור ביכולות על האספלט, עדיין קשה לי מאוד לבלוע מחיר של כמעט 150 אלף שקלים עבור ג'ימני אוטומטי. זה הרבה מדי כסף עבור החומרים הבסיסיים, כישורי הכביש הירודים, בידוד הרעשים הלוקה בחסר ושאר החסרונות שצויינו. עבור מי שזה לא יהיה הג'ימני הראשון, או מי שיש בבעלותו "אוטו נורמלי" ורוצה את הג'ימני אך ורק כצעצוע לגיחות זוגיות לקמפינג - זה עוד מתקבל על הדעת, אבל בתור "טבילת רגליים" לתחום השטח לאנשים שעדיין לא יודעים אם זה בכלל יקרוץ להם, או רכב יחיד לסטודנטית השיקית שרוצה "ג'יפ" שיהיה קל להחנות, אני מאוד מתקשה להצדיק את המחיר.

    סוזוקי ג'ימני 2019

    dddd