תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • קיה
  • קיה ריו
  • קיה ריו 1.0 טורבו במבחן - פאסט פורוורד

    קיה ריו

    קיה ריו קיבלה יחידת הנעה חדשה ומערך בטיחות מקיף. יכול להיות שהיא הפכה מהמכונית שהכי קשה להצדיק בקטגוריה לזו שהכי קשה לפסול?

    • 20-06-2019
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    פאסט פורווד שנה וחצי מהמבחן הזה (תקראו אותו אם אתם לא מכירים את הרכב), ואני מגיע למבחן שני על קיה ריו. אנחנו משתדלים להימנע מלבחון מכוניות יותר מפעם אחת. הפעם זה שונה. נכון, יש לפעמים הבדלים לא קטנים בין גרסאות, או שינויים משמעותיים במסגרת חיי הדגם (מעבר למתיחות פנים), אבל ברוב המוחלט של המקרים הם לא מצדיקים - לטעמנו - מבחן נוסף.

    הפעם זה שונה. לחלוטין. את המבחן של הריו במתכונת הקודמת שלה סיימתי עם טעם של החמצה. היא מכונית לא רעה - מרווחת, נוחה יחסית, חסכונית במידה סבירה, ובגדול עושה הכל לא רע. אמנם לא מצטיינת בשום דבר, אבל גם לא נופלת בכלום. וזה, כשלעצמו, הישג לא רע בכלל.

    אבל לריו ההיא היו שתי נקודות תורפה משמעותיות שפשוט לא הצלחתי להוריד בגרון, אחת יותר מהשניה. הראשונה הייתה היעדר מערכות בטיחות אקטיביות. הסיבה הייתה שהרכב הגיע אלינו ממקסיקו, ושם הייתה איזו התנגשות במפרטים בין יחידת ההנעה למערכות הבטיחות ובגלל שבישראל רצינו אוטומט לא יכולנו לקבל את מערכות הבטיחות.

    קיה ריו 2019

    הבעיה הזו נפתרה כבר לפני מספר חודשים - הריו קיבלה בלימת חירום אוטונומית שלא נופלת ביכולותיה משאר ליין הדגמים - בלימת חירום מלאה עד 80 קמ"ש וניתוק המצערת במהירויות גבוהות יותר (כדי לא להיהפך ממנגח למנוגח) ותיקון סטיה מנתיב. למעשה, מהמכונית עם היצע הבטיחות האקטיבית הגרוע ביותר, הפכה הריו לזו עם מערך הבטיחות המקיף ביותר בקטגוריה, כשהיחידה שנמצאת קרוב היא סיאט איביזה שמציעה בחלק מהדגמים פנסי לד מלאים ובקרת שיוט אדפטיבית (אך כזו שדורשת התערבות בעצירות).

    הבעיה השניה הייתה הרבה יותר קרובה לליבי וגם זו שלדעתי הייתה החמורה יותר - יחידת ההנעה. הריו הגיעה עם מנוע 1.4 ליטר ותיבת שישה הילוכים אוטומטית. ממש, אבל ממש! לא מה שאתם מצפים לפגוש ב"דור חדש" של מכונית ב-2018. מילא היעדר הטורבו או תיבה מתקדמת יותר, המנוע, שהיה חלש ומיושן כבר בדור הקודם של הריו, הוחלש עוד יותר בדור הנוכחי.

    קיה ריו 2019

     

    יחידת הנעה

    אני מגיע למבחן השני של קיה ריו ואני פוגש למעשה את אותה מכונית - היא נראית בדיוק אותו הדבר (כלומר, היא אפורה וההיא הייתה אדומה, אבל הבנתם את הקטע), המרווח זהה, תא המטען זהה. מערכת המולטימדיה, לדעתי, או שאולי זה רק הזיכרון, מעט מתקדמת יותר ומגיבה טוב יותר, אבל נראית אותו דבר.

    ואז אני מניע ויוצא לרחובות תל אביב, וזו מכונית אחרת לחלוטין. המנוע זריז וגמיש, אפילו שמד הקילמטראז' עדיין מציג שלוש ספרות, המצב בוודאי ישתפר משמעותית אחרי עוד אי-אילו אלפי קילומטרים. וכך גם צריכת הדלק, שבקושי מצליחה להגיע כרגע ל-11 ק"מ לליטר. אבל הריו פתאום מרגישה חיה, כאילו זו הקודמת רק התעוררה אחרי לילה רווי בהרבה יותר מדי החלטות לא טובות, וזו החדשה היא מהמעצבנים האלה שנכנסים למשרד וצורחים בקולי קולות "מה ניייייש??????"

    קיה ריו 2019

    המנוע מצליח להרים את עצמו מסל"ד נמוך, לא מתרגש גם כשהתיבה ממהרת להעלות הילוך ולהכניס אותו אל מתחת ל-2000 סל"ד. אין רעידות, אין השתנקויות. הטורבו הפצפון גודש את שלישיית הצילינדרים, רץ במעלה הסקאלה ושולח את הריו קדימה.

    הוא לא עושה את זה מהר מדי, ואם הנהג לידכם בקליאו או ב-208, או אפילו באיביזה יחליט שבא לו, כנראה שעדיין תמצאו את עצמכם בוהים לתוך האגזוז שלו. אבל עם המנוע והתיבה החדשים לפחות עדיין תצליחו לזהות את האגזוז והוא לא יעלם לכם לעבר האופק.

    קיה ריו 2019

     

    בטיחות

    תיקון הסטיה של הריו עובד לא רע, אבל הוא הרבה פחות מעודן ושלם מהמערכת המקבילה ברכבים הגדולים והיקרים יותר של הקונצרן. גם במצב הכי אקטיבי שלו, הוא יכול רק למנוע מכם לזלוג החוצה מהנתיב שלכם, ולא ישמור על המכונית במרכזו. אז אם אתם מאלה שאוהבים לתת למכונית שלהם לנהוג לבד, זה יפסיק להצחיק אתכם ממש מהר. בניגוד למערכות שמירת נתיב אחרות, שאפשר איכשהו להתייחס אליהן באביזר נוחות, כאן מדובר בפריט בטיחות גרידא. תנהגו כאילו הוא לא קיים, והוא יהיה שם כדי להציל אתכם בעת הצורך. כי אם תנהגו עם הסתמכות רבה מדי על המערכת, אתם עלולים למצוא את עצמכם בזיג-זג מסוכן שיכול להסתיים ב"זיג" אחד יותר מדי היישר לתוך הנתיב הנגדי.

    קיה ריו 2019

     

    סיכום

    קיה ריו הקודמת (עם המנוע האטמוספרי) הייתה מכונית "בסדר כזאת". עטיפה טובה, או חבילה לא רעה, שלא הצליחה לספק תוכן טוב דיו כדי לעמוד זקופה מול המתחרות. עכשיו, עם שתי התוספות החשובות האלה, שגם עובדות לא רע, היא הופכת ממכונית שצריך ממש לחפש סיבות כדי לרצות, למכונית שממש קשה לפסול.

    נכון, היא לא שינתה לגמרי את עורה או את אופייה. היא עדיין מכונית רגילה ופושרת למדי. היא לא מעוצבת או איכותית מאוד, היא לא "מגניבה" בשום אמת מידה, והיא רחוקה מלהיות "אוטו של צעירים". אבל עכשיו יותר מכל רגע ב-10 שנים האחרונות (מאז התחילו להגיח מנועי טורבו בקטגוריה), היא הגיונית לרכישה וקלה מאוד להצדקה. ואם זה לא שינוי שמצדיק מבחן חוזר, אז אני לא יכול לחשוב על אחד שכן.

    dddd