פיג'ו 3008 (1.2 ל', 8 היל') במבחן - אלוהים

לרגל שנת 2019 פיג'ו 3008 קיבל יחידת הנעה חדשה. שינוי קטן, מינורי, זניח, שלא אמור לשנות כמעט כלום. לחשוב את זה הייתה טעות

כשפיג'ו ישראל השיקה את יחידת ההנעה החדשה של ה-3008, מנוע 1.2 ליטר המוכר ששודך לתיבת 8 הילוכים פלנטרית, היא עשתה זאת ע"י אירוע נהיגה במסגרתו ניסינו לראות מי יצליח להשיג את צריכת הדלק הטובה ביותר בנסיעה מהמתחם של לובינסקי בשורק לערד. אחרי 152 ק"מ מייגעים של נסיעה עם חלונות סגורים, בלי מזגן ומוזיקה, ובמהירות שהייתה יכולה להרוג חילזון משעמום, הגענו לנקודת היעד וקיבלנו צריכת דלק של 18.98 ק"מ לליטר.

אחרי שבחנו את אופל גרנדלנד, תאומו של ה-3008, שצויד במנוע זהה אבל עם התיבה הקודמת (6 הילוכים) וקיבלנו פחות מ-10 ק"מ לליטר, הייתי חייב לקחת את ה-3008 למבחן מקיף יותר ולראות איך הוא מתנהג בעולם האמיתי ואיזו צריכת דלק הוא מצליח להשיג.

בכל מצב אחר, כנראה שלא הייתי טורח לבחון את הרכב מחדש. הרי על פני מדובר בשינוי קטן מכדי להצדיק מבחן שלם נוסף. אחרי יומיים בחברתו אני יכול להגיד בפה מלא, שמסתבר שגם כאן - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.

בניגוד למבחן הראשון שביצעתי לו, הפעם התייצב ה-3008 ברמת גימור פרימיום המאובזרת יותר. למרות שאחרי קצת יותר משנתיים של שיווק מוצלח לא עובר יום בו אני לא נתקל בלפחות 3008 אחד על הכביש, העיצוב עדיין מעניין. גם בלי המדבקות הענקיות שעיטרו את צדי רכב המבחן. תא הנוסעים גם הוא היה ועודנו המעניין ביותר בקטגוריה, ואיכות החומרים וההרכבה גם היא לחלוטין נמצאת בליגה העליונה, כשהיחידות בקטגוריה שמצליחות איכשהו להתבלט מעליה הם ה-CX5 של מאזדה ופולקסווגן טיגואן. רק יוצא דופן אחד מצאתי בכל תא הנוסעים - ידית האיתות, שפעולתה נשמעת זולה וחלולה באופן שלא מסתדר עם שאר הסלון המוקפד. אבל אנחנו בישראל, וגם ככה אף אחד לא מאותת, אז לא נורא.

השינוי המהותי ביותר הוא כאמור ביחידת ההנעה. נתחיל מהגיר, תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת ששת ההילוכים פינתה את מקומה לטובת תיבה עם שמונה הילוכים - גם היא פלנטרית (אוטומטית "רגילה") וגם היא מבית אייסין היפנית שייצרה את התיבה הקודמת. השינוי פשוט עצום. התיבה הקודמת תמיד הרגישה כאילו ממיר המומנט לא ננעל עד הסוף, מה שגרם לתחושה מעט "מסטיקית" בהעברת הכוח, כאילו יש עיכוב קטן בין שינוי מידת הלחץ על דוושת הגז ועד הרגע שהפקודה מגיעה לגלגלים. בלחיצה נחושה זה היה פחות מורגש, אך במינון עדין של הדוושה התגובה העצלה הייתה מורגשת.

התיבה החדשה פותרת את כל, אבל כל(!) הנקודות האלה. התגובה ללחיצה כמעט טלפתית, כל נגיעה בדוושה מתורגמת מיידית לשינוי במהירות המנוע, ובזכות זה כל הרכב מרגיש הרבה יותר קל, זריז וחי. ובוא לא נשכח שבדגם הקודם תיבת ההילוכים שודכה למנוע גדול וחזק הרבה יותר.

אותו המנוע, 1.6 ליטר, הוחלף בגרסת הכניסה במנוע ה-1.2 ליטר המוכר של פיג'ו-סיטרואן שהוא מגיע כאן בגרסת 130 כ"ס. אותו מנוע, באופל התאום, הרגיש מנומנם וחסר מחץ, עד כדי שהוא הרגיש ממש חלש מדי לשימוש יומיומי. בפיג'ו, כנראה בגלל התיבה שטובה בפער תהומי, המנוע מרגיש ממש בסדר. אם תדרשו ממנו תאוצות ארוכות וקשות במהירויות גבוהות, כמו מה שנדרש בנתיבי השתלבות קצרים מדי בכבישים מהירים, או עקיפות של מספר מכוניות בו זמנית, אז חוסר הכוח האינהרנטי של מנוע קטן יותר ירים את ראשו, אבל ב-99% מהמקרים (עפ"י מחקר כמובן) כנראה שלא תשימו לב בכלל ששמו לכם בג'יפון מנוע פצפון.

דבר נוסף שאני לא זוכר מיחידת ההנעה הקודמת של ה-3008, הוא הרעש. או, ליתר דיוק, בידוד הרעשים הסלקטיבי משהו. כמעט כל רעשי הצמיגים והרוח מבודדים מעולה וה-3008 עובר את מבחן ה"לנהל-שיחה-במהירות-שיוט-בינעירונית" (אנחנו חושבים על שם קצת פחות קליט) בלי שום צל של מאמץ.

אבל ברגע שלוחצים על הגז קצת יותר חזק מבדרך כלל, רעשי מנוע - ורק(!) רעשי מנוע - חודרים לתא. אז נכון שהרעש שהמנוע הזה מפיק הוא כנראה הדבר הכי רחוק מ"עמוק ובאסי" אבל הצליל שלו דווקא מאוד חביב לטעמי, גרגור עם טון קצת גבוה. בחלק מהמקומות קוראים לזה "חצי V6" בגלל תצורת שלושה הצילינדרים, אני מעדיף "גור גרגור". אם אתם רוצים תא נוסעים שקט לחלוטין, לא תקבלו אותו פה. אבל ביננו - גם לא תקבלו אותו בשום רכב אחר בקטגוריה, מה גם שעלי לפחות, הצליל הזה הצליח להתחבב מהר מאוד.

תצרוכת הדלק, אחד הסעיפים בהם היה ה-3008 להציג את השיפור הגדול ביותר, דווקא אכזבה יחסית. במיוחד אחרי הרף הגבוה שנקבע באירוע ההשקה. אחרי כמה מאות קילומטרים ושלושה ימים של נהיגה מגוונת הראה מחשב הדרך של הפיג'ו תצרוכת של 12.8 ק"מ לליטר, סביר, אבל לא מדהים. נקודה שכדאי לציין היא שביום ההשקה מחשבי הדרך של הרכבים הציגו מספרים פחות טובים משראינו במשאבה בפועל. אז קחו גם את זה בחשבון.

בשורה התחתונה, שינוי המנוע והתיבה מנוע חלש יותר, ביצועים פחות טובים ומחיר שלא משקף את זה - שינויים שעל פניו היו אמורים רק לגרוע - התבררו לא רק כמשהו שהנהג הממוצע לא יתלונן עליו (ההספק הנמוך יותר) אלא להיפך. תגובת הדוושה שופרה, מיידיות התגובה השתפרה, הרכב מרגיש קליל וחי יותר, וביחס למנוע ה-1.6 בנזין אפילו צריכת הדלק השתפרה.

הבעיה היחידה שנשארה כרגע היא שמחירו של ה-3008 מתחיל כעת ב-150,000 ₪ (165,000 ₪ לגרסה הנבחנת), מה שאומר שפיג'ו נשארה בלי ג'יפון חזק וזול בליין הדגמים, דבר שהיה של אס בשרוול שלה בתחרות מול הספורטאז' וטוסון טורבו, פורד קוגה ואחרים.