יגואר E-Pace - מבחן דרך - כאבי גדילה

ה-E-Pace של יגואר מנסה לפרוץ דרך חדשה עבור המותג, עם פניה מובהקת לקהל, איך לומר... פחות מאצ'ואיסטי. האם הוא מצליח להתנער מהתדמית הספורטיבית והאם הוא מצדיק את המחיר הגבוה?

את ה-E-Pace, רכב הפנאי הקטן ביותר של יגואר, הציגה היצרנית כ"גור" של המשפחה. צעד הגיוני בסך הכל לרכב שאמור לפנות לקהל יעד הרבה יותר, איך נאמר את זה... עדין, מהג'נטלמנים המסורתיים שרוכשים את התוצרת הבריטית בדרך כלל. במילים אחרות ובין השורות, ה-E-Pace משווקה בתור ה"רכב שלה".

אבל בניגוד מוחלט להרבה יצרניות אחרות, שמחליטות שרכב כזה או אחר יהיה "של בנות" בעזרת איזו פרסומת או קמפיין בלי שזה באמת יבוא לידי ביטוי ברכב עצמו, פה התחושה המתקבלת היא שיגואר ממש השקיעה ביצירת רכב שיתאים לנשים.

זה מתחיל בעיצוב החיצוני - עם פנסים קדמיים גדולים שיוצרים "פרצוף" של גור גדול עיניים, ממשיך לחישוקים הגדולים באופן כמעט לא טבעי (כי לגורים יש רגליים גדולות) ונחתם אפילו בצללית של גור יגואר (שדומה באופן ממש מחשיד לסימבה, שהוא בכלל אריה) שמובל ע"י אימו לטיול (או משהו) לרוחב השמשה הקדמית. מעבר לזה, העיצוב הולך עם אותו קו מוכר (ולטעמי מוצלח מאוד) של יגואר - כתפיים רחבות, יציבה שרירית וגג נמוך שיוצרים מראה קשוח ורציני.

גם בפנים ממשיך האופי הזה, של רכב שמכוון במובהק אל בנות המין החזק. כך למשל תאורת המראות בסוככי השמש היא החזקה ביותר בה נתקלתי עד היום, והמראות עצמן גדולות מאוד, הדוושה המתה קטנה מאוד ומתאימה לנעליים בגודל של לא יותר ממידה 38 והמושב קצר מאוד ומתאים בעיקר לאנשים בגובה ממוצע של 166 וחצי ס"מ (שזה, עפ"י מחקר מקיף ומפרך שעשיתי, בדיוק הגובה של כל הנשים בעולם).

ואם כבר נגענו במושב, זה המקום לציין שתנוחת הישיבה ב-E-Pace תקרוץ לחובבי ה"לשבת גבוה". גם במצב הנמוך ביותר של המושבים, הישיבה מאוד גבוהה, שזה די הקטע של הג'יפונים האלה, אז זה מצוין. אבל המושבים עצמם פחות מוצלחים - העור בו הם מרופדים מרגיש פחות איכותי מאשר אצל המתחרות מגרמניה ואפשרויות הכוונון של המושב מאוד מוגבלות, מה שהופך את מציאת תנוחת הנהיגה הנוחה והנכונה ביותר למטלה לא פשוטה.

למרות הישיבה הגבוהה, שדה הראיה כאן הוא מהגרועים שנתקלתי בהם. קורות A מצליחות להיות גם רחבות בצורה חריגה, גם להשתפל בזווית מספיק קהה כדי למקסם את הדברים שהן מסתירות, ויגואר גם לא השכילו להוסיף חלונות משולשים ו/או להזיז את מראות הצד מעט אחורה כדי לפתוח שדה ראיה הצידה. התוצאה היא שפניות חדות ואיטיות, לשני הכיוונים, נעשות כמעט "על עיוור". לא טוב.

יש עוד כמה דברים יוצאי דופן - לחיוב ולשלילה. כך למשל ידית האחיזה שמפרידה את איזור הנהג(ת?) מאיזור הנוסע, פריט ייחודי ומגניב, שיתברר מאוחר יותר גם כדי שימושי, ומאידך פיסת הפלסטיק המבריק סביב ידית ההילוכים שמעוצב וממוקם בצורה כזו שהוא יורה השתקפויות ישר לתוך הקרנית של הנהג לא משנה מה הזווית של הרכב ביחס לשמש. מעצבן. ממש, ממש מעצבן.

עוד דבר שמעצבן, אבל הרבה פחות מהקרניות הנמסות שלי, הוא מערכת המולטימדיה. זו אותה מערכת מסובכת שמגיעה בדור הנוכחי של דגמי לנד רובר, והיא מסובכת מדי, איטית מדי, לא אינטואיטיבית מספיק, ובאופן כללי לא מציעה חוויית משתמש מי-יודע-מה. אם היא הייתה מאפשרת התממשקות עם הטלפון באמצעות אנדרואיד אוטו או אפל קאר פליי, זה היה עוזר. אבל היא לא, אז זה לא. בחו"ל יגואר מציעה איזשהו פתרון שלה לקישוריות הזו, אבל בארץ מוצעת רק איזו אפליקציה שמאפשרת לעשות את ההיפך, לשים את מערכת הניווט של יגואר על הטלפון. אמ... תודה, אבל לא תודה.

מעבר לדברים האלה - והפעם באמת - תא הנוסעים של ה-E-Pace לא בולט לטובה או לרעה ביחס למתחריו היוקרתיים. שאר הפרטים בתא הנוסעים די סטנדרטיים, כי מה לעשות, עדיין לא המציאו תא כפפות שיתאים יותר לידיים של אישה משל גבר. העיצוב עצמו אולי פחות יצירתי או מעניין מזה של וולוו או אאודי, ואיכות החומרים קצת נמוכה יותר מזו של הלקסוס המקבילה, אבל בסך הכל אין תלונות.

גודלו של תא המטען מספק, ורק הכיסוי הנגלל מעט נמוך מדי לטעמי בגלל הגג והחלון האחורי המשתפלים. המושב האחורי כנ"ל, יספיק לחלוטין לשני מבוגרים וילד. אגב המושב האחורי - נראה שיש פה איזו מזימה, כי אם היינו צריכים לנחש לפי השם, היינו מניחים שה-E-Pace מבוסס על ה-XE. כלומר מתחרה ברכבים דוגמת במוו X3 שמבוסס על סדרה 3, וולוו XC60 שמבוסס על S60, מרצדס GLC שמבוסס על... הבנתם את הרעיון. אלא שבכל המקרים, בסיסי הגלגלים של הקרוסאוברים די דומים לאלו של מקביליהם הסדאניים, בעוד שבמקרה שלנו, אורך בסיס הגלגלים של ה-XE הוא 283 ס"מ, בעוד שזה של ה-E-Pace הוא 268 ס"מ בלבד, שמקביל יותר לבסיסי הגלגלים של קרוסאוברים המבוססים על משפחתיות כמו במוו X1, וולוו XC40 וכו'. טעות או "עבודה בעיניים", תחליטו אתם.

עד כאן היגואר E-Pace בעמידה. עיצוב חמוד-אך-קשוח, איכות חומרים טובה-אך-לא-מצוינת, מרווח טוב, תנוחת ישיבה גבוהה, שדה ראיה גרוע ומערכת מולטימדיה רק קצת יותר טובה. בסך הכל לא רע, לא מדהים, אבל בסדר גמור. קליעה טובה למדי לקהל היעד. מתחילים לנסוע.

רגע, לפני שנתחיל לנסוע, מילה על מערכות בטיחות.
ב-E-Pace יש את כל המערכות שצריך - יש בלימת חירום, תיקון סטיה מנתיב, ובתמורה לעוד קצת כסף תוכלו לקבל גם בקרת שיוט אדפטיבית וניטור שטחים מתים (לא מגיעות כחלק מאף אחת מרמות הגימור). אבל מה שלא תוכלו לקבל פה, זה את הרכב בלי מובילאיי. למה? כי מישהו החליט שרכבים חייבים שתהיה להם התרעה על אי שמירת מרחק וזה לא מספיק שבמקרה הצורך הרכב יבלום את עצמו וימנע תאונה. הוא חייב גם לצפצף עליך בזמן שהוא עושה את זה. חלם.

כן. סליחה, נוסעים.

היגואר E-Pace, כמו שאתם זוכרים, מרגיש כמו רכב שתוכנן עבור נשים, ובהתחשב בעובדה שנשים הן מיעוט בקרב חובבי נהיגה, הגיוני למצוא בו מנוע הגיוני ומספק אבל לא בדיוק עוקר הרים, כיול מתלים נוח ומלטף, והגה סביר שיפנה את הגלגלים ותו לא.

אז באופן טבעי, יש פה את אף אחד מהדברים האלה.

המנוע ב-E-Pace הוא 2.0 ליטר מוגדש טורבו שמפיק 250 כ"ס ו-36.5 קג"מ שעוברים דרך תיבת תשעה הילוכים אוטומטית לכל ארבעת הגלגלים. אם ניקח לצורך השוואה רכבים מקבילים לו (בגודל), נוכל למצוא את ה-Q3 של אאודי עם מנועי 1.4 ליטר טורבו, את ה-X1 עם מנוע 1.5 ליטר ואת ה-GLA של מרצדס תוכלו לקבל עם מנוע 1.6 ליטר (שיתחלף ל-1.33 ליטר בדור החדש). אז נכון, גם בכל האחרים אתם יכולים לקבל מנועים גדולים וחזקים יותר, אבל הנקודה היא שפה, ב-E-Pace, אתם לא יכולים לקבל מנוע חלש יותר.

כל זה אומר שהביצועים של ה-E-Pace טובים, טובים מאוד אפילו, 7 שניות למאה קמ"ש וגם בהאצות ביניים המנוע הבשרני נותן עבודה ומאיץ את הג'יפון הקטן מהר וחזק. חלק מזה קורה בזכות ההנעה הכפולה, שגם היא מגיעה כסטנדרט ומצליחה לעזור לו להוריד את הכוח ביעילות ולתרום אפילו עוד בוסט קטן של נמרצות ליציאה מהמקום.

חברו את זה להגה זריז מאוד, אפילו קצת עצבני, במיוחד סביב המרכז, וקיבלתם רכב עם פוטנציאל התנהגות כביש שלא נופל מאף אחד מיריביו, ולהיפך, מצליח להשפיל רבים מהם. סיפור שחותמים המתלים הנוקשים, שמרסנים מעולה את תנודות המרכב ועוזרים ל-E-Pace להרגיש בכביש מפותל הרבה יותר כמו פרייבט מאשר כמו קרוסאובר. תוסיפו לזה גם הגה ושלדה שמצליחים - אחרי קצת התרגלות - לשדר קצת פידבק חזרה לנהג, וקיבלתם את אחד הקרוסאוברים הכי מהנים לנהיגה ספורטיבית בקטגוריה (או, למעשה, בכל קטגוריה).

אז מה הבעיה? עיצוב, התנהגות, הכל אחלה, לא? לא, לא בדיוק. כי ההתנהגות הזו, בגלל היעדר אדפטיביות כלשהי במתלים או בהגה, הופכת את ה-E-Pace למקום שההתניידות היומיומית בו היא לא בדיוק רכה ומלטפת. הוא קשה וקופצני, שזה מצויין למכונית ספורטיבית, אבל ביומיום ממש לא בא לך לתקן את ההגה כל 4.2 שניות כי נשמת עליו. אי אפשר להגיד שהוא מעייף, אבל הוא נופל משמעותית מרכבים דוגמת ה-XC60 או ה-Q5 מולם הוא מתומחר בפחות או יותר כל פרמטר של נוחות, עידון, שקט ונטרול NVH. לא מה שהייתי מצפה מקרוסאובר - יוקרתי או לא - בטח ובטח שלא מאחד שעל פניו נראה שעוצב ותוכנן כדי לקרוץ לנשים.

בסוף המבחן אני לא יכול להתנער מהתחושה שיגואר, עם ה-E-Pace ניסו לעשות משהו חדש, אבל כמו כל מכור טוב, פשוט לא הצליחו להתנער מההרגלים שלהם. הם ניסו לייצר רכב חמוד ונשי, שזה ממש אחלה, כי באמת חסרות מכוניות כאלה - שלא "דומות לנמר ברגע הזינוק על הטרף" או "מעניקות חוויית נהיגה דינמית וחושנית". דברים שלא מעניינים 99.5% מהרוכשים הפוטנציאליים של מכוניות רגילות. אבל הם פשוט לא הצליחו לוותר על ה-DNA שלהם, של התנהגות ספורטיבית, מנועים חזקים, ותמחור גבוה (מדי).

התוצאה היא שילוב של דברים שמחטיא את המטרה בקילומטרים. כי מצד אחד הוא מעוצב מספיק קשוח כדי לקרוץ לגברים חובבי נהיגה, ומצד שני הוא לא מספיק נוח ביומיום כדי לקרוץ לאנשים שפויים.

ושלא תבינו אותי לא נכון, אני מכיר כמה נשים שמאוד אוהבות מכוניות ונהיגה, אבל אותן נשים - בדיוק כמו גברים שאוהבים נהיגה - כנראה לא יקנו קרוסאובר מלכתחילה, פשוט כי הוא נחות דינאמית מכל מכונית רגילה. והנשים שבאמת רוצות רכב מתוק וחמודי וימשכו לעיצוב של ה-E-Pace (ובצדק), יתאכזבו מהנסיעה הקשיחה ומההגה העצבני.

וכל זה עוד לפני שבכלל דיברנו על המחיר (318-386 אלף שקלים), ששם את ה-E-Pace מול רכבים גדולים ממנו, וממש לא פחות טובים ממנו, ופשוט משאיר אותו - לצערי הרב - מחוץ לכל תחשיב הגיוני אפשרי.

יש לכם שאלות על יגואר E-Pace? רוצים לקרוא מה חשבו עליו מובילי הדעה שלנו? בואו לדבר איתנו בפורום.