מרצדס A קלאס - נהיגה ראשונה - כבר לא טיפשעשרה

אחרי שני עשורים של מה שנראה כמו משבר זהות מתמשך, פגשנו את מרצדס A קלאס החדשה בקרואטיה, נסגרה על עצמה?

את ה-A קלאס החדשה אני פוגש לראשונה בקרואטיה, כשהיא צבועה באדום בוהק וצפה על מין רפסודה כמה מטרים מהחוף. הדבר הראשון שעולה לי לראש כשהמחזה הזה נגלה לפני הוא "המ... מגניב". אם הייתם אומרים לי לפני 20 שנה שזה הדבר הראשון שאני אגיד לעצמי כשאני רואה A קלאס, יש מצב שהייתי צוחק עד עצם היום הזה.

המיקרוואן העגלגל והחמוד? זה שלא היה לו גרם של סקס אפיל או "מהות מרצדסית"? יהיה מגניב?! כמה סמים יש לכם בדם?!

אבל זה קרה. וזה אולי היה הדבר המגניב הראשון ביומיים שביליתי איתה, אבל מאוחר יותר אני אגלה שהיו דברים מגניבים הרבה יותר.

עם ה-A החדשה מרצדס הבינו שמי שקונה אותה, קרייריסטים צעירים עם שכר גבוה, לא באמת מחפשים שהמכונית תהיה הכי זולה שאפשר. הרבה יותר חשוב להם שהיא תהיה מגניבה, מעוצבת, ושתהיה בחוד החנית של הטכנולוגיה. כל השאר - ביצועים, מרווח, מחיר נגיש, כל אלה הם בונוס. בונוס מצוין, אבל רחוקים מראש רשימת הדרישות.

וזה בדיוק מה שמרצדס עשו - יצרו את המכונית הכי טכנולוגית שהם יכולים, במובנים מסוימים אפילו יותר מספינת הדגל. הם השאירו את העיצוב מזוהה מאוד עם זה של הדור הקודם, שייכות שהפכה להיות חשובה מאוד לאור ההצלחה של הדור הקודם, וחיברו אותו לשפה הנוכחית עם הפרונט א-לה CLS. הם גם נגעו בכל הדברים מחויבי המציאות - הגדילו והרחיבו אותה, שיפרו את האווירודינמיות ואת הפרקטיות עם בסיס גלגלים ארוך יותר ומפתח תא מטען רחב יותר.

למרות ההצלחה המסחרית, הדור הקודם לא היה חף מחסרונות, אחד מהם היה איכות תא הנוסעים. אשכול הכפתורים במרכז הדשבורד שהרס את העיצוב, איכות החומרים שהייתה לא ראויה למכונית של 200 אלף שקלים ותחושה כללית של "זה לא באמת מרצדס". אז לא עוד. מעבר לשינוי העיצוב הדרסטי שמביא איתו את המסכים הכפולים של ה-E וה-S, ומעבר לכל תאורת האווירה (נשבע לכם שיש שם איזה ארבעה קילומטר של פסי לד), ה-A קלאס החדשה מעבירה יותר מכל דבר את התחושה שהיא "מהדקת את כל הברגים" עד הסוף. איכות החומרים - לפחות בחצי העליון של התא - ללא דופי, והעיצוב נקי ומודרני, ולא פחות חשוב, מרגיש באמת יוקרתי.

המרווח בתא הנוסעים יותר טוב מאשר בדור הקודם אבל הוא עדיין לא בדיוק נקודת חוזקה של המכונית, אבל דווקא תא המטען, הפרט הכי בנאלי ומשעם במכונית, קיבל המון תשומת לב בצורת נפח שגדל ב-29 ליטר (ל-370 בסך הכל) וגם דלת רחבה יותר בזכות פנסים אחוריים מפוצלים.  

אבל הדבר הכי מגניב, הכי מתקדם, הכי שונה והכי רדיקלי במכונית הזו הוא מה שנמצא מאחורי המסכים שלה. לא, לא הדשבורד... המחשב. אני לא אלאה אתכם ביותר מדי פרטים וחפירות, כי המון פרטים וזו חפירה שבני אדם סבירים לא צריכים לעבור. ה-A מקבלת את גרסה מתקדמת ומשוכללת יותר של המערכת של ה-E קלאס (ההיגיון - אנשים צעירים יכולים לתפעל מערכות מורכבות יותר) עם מה שנראה כמו אלפיים מסכים ו-217 דרכים שונות להתאים את התצוגה, אבל יש פה מערכת - ליתר דיוק שתיים - שגורמות לנהיגה או אפילו סתם נסיעה ברכב לחוויה שעדיין לא חוויתי.

לא, הכוונה היא לא לאיך היא נוסעת. היא לא שקטה באופן מיוחד - היא רק קצת יותר שקטה מהדגם הקודם. ולא, היא לא מאיצה או מתנהגת בצורה יוצאת דופן, הביצועים נמצאים איפשהו בין "מספקים" ב-A200 ל"כמו משפחתית ספורטיבית גנרית" ב-A250 וההתנהגות אילמת ומנותקת. אבל כמו שאמרתי, ואני אומר את זה בלב כבד - זה לא מעניין אף אחד. הלקוחות רוצים קישוריות, אינטרנט, עוזרים חכמים, טכנולוגיה - גם בפן הבידורי וגם בזה הבטיחותי. ומאלה ל-A קלאס יש בערימות.

המערכת הראשונה, והקלה ביותר להסבר, היא מערכת הניווט שעושה שימוש במצלמה הקדמית שמצלמת את הכביש לפניכם. מעט לפני הפניה היא מציגה את הצילום על המסך המרכזי עם חץ קטן שמורה ישר, כדי שלא תתבלבלו ותפנו רחוב אחד מוקדם מדי, בהגיעכם לפניה היא גם מלבישה על הצילום חצים שמורים לכם לאיזה כביש או רחוב אתם צריכים לפנות ואת שם הרחוב או מספר הכביש עצמו. פשוט, מובן, ואוטומטי לחלוטין.

המערכת השניה היא למעשה חלק ממערך טכנולוגי מקיף יותר שנקרא Mercedes me ובשלב הראשון הוא לא יהיה זמין בארץ, בקווים מאוד כלליים, מדובר בחיבור לאינטרנט שמאפשר מגוון כמעט בלתי נגמר של אפשרויות. החל בשירות קונסיירז' שיזמין עבורכם שולחן במסעדה, דרך חניה חוץ-רכבית מהטלפון, שבב NFC שיכול להחליף את המפתח ואפילו אפליקציה לשיתוף הרכב עם אנשים אחרים בלי שום צורך להיפגש או אפילו לדבר לפני זה שהוצגה בפנינו במסגרת ההשקה.

החלק השלישי - וכנראה המגניב ביותר נקרא Hi Mercedes, והוא חלק מחבילת ה-me. מדובר כאן בעוזרת דיגיטלית חכמה (מישהו אמר סירי?). כל שעליכם לעשות הוא להגיד את הקוד הסודי (שהוא Hi Mercedes ובכלל לא סודי) ולומר פקודה. עד כאן, לא משהו פורץ דרך. לפני 12 שנה גם הטלפון שלי ידע להתקשר אנשים לפי פקודה קולית.

מה שיש כאן הוא שונה לגמרי. היא לא רק שומעת ומתרגמת את המילים לפקודות, היא מבינה אותך. מספיק שתגיד לה שחם לך, והיא תעלה את הטמפרטורה בבקרת האקלים לבד לחלוטין. תבקש ממנה "בוא נלך הביתה", והיא תבצע. תגיד לה שאתה אוהב אותה, והיא תענה שאתה אולי לא שם לב לזה, אבל היא מסמיקה.

ובמקרים שהיא לא מבינה, אחרי שהיא תבקש לחזור על הפקודה עד שהיא כן תבין, היא תתחבר לאינטרנט ותעלה לשרת של מרצדס את הבקשה כדי שהמתכנתים יוכלו להטמיע את התשובה. אונליין, בזמן אמת, כל הזמן.

מרצדס אומרים שהמערכת עדיין בחיתולים, ושהם ממשיכים לשפר אותה ולשלוח עדכונים (באוויר, ללא צורך להגיע למוסך) כל הזמן, ואם היום ביקשת להפעיל את הקירור במושב והיא לא הבינה מה אתה רוצה ממנה, יכול להיות שבעוד שבוע היא תבין אותך כבר בפעם הראשונה. החברה גם מתגאה בכך שלא רק שהיא מוסיפה פונקציות חדשות כל הזמן, אלא שהיא גם משפרת ומרחיבה את הפקודות לכל פונקציה, כך למשל אם היום נדרשת פקודה מאוד ספציפית כדי לפתוח את הוילון של הסאנרוף (את החלון עצמו היא לא תפתח, כמו דברים נוספים שהיא לא תעשה מסיבות בטיחותית) אז אולי בעוד חודשיים תוכלו פשוט להגיד לה שמרגיש לכם חשוך ברכב והיא תבין את הרמז.

הקונספט של המערכת מעניין ומגניב מאוד, ואין ספק שזה העתיד. אבל את הדיוק של העוזרת קצת יותר קשה לי לשבח - היא עדיין מפספסת הרבה מאוד פקודות הגיוניות, קופצת עם "אתה יכול לחזור על זה?" באמצע משפט, ובאופן כללי רוב הפונקציות שהיא מסוגלת לעשות, הרבה יותר נגישות דרך הפקדים הידניים. כרגע מדובר בגימיק חביב אבל לא מועיל במיוחד, וכולי תקווה שמרצדס תמשיך להשקיע בו ותוציא את השליטה הידנית לפנסיה שהיא הרוויחה ביושר.

אבל בגלל שאנחנו נוהגים במכונית, ולא בוחנים סמארטפון (למרות שדווקא קצת כן הרגיש ככה) צריך לגעת גם בפנים המכוניתיים שלה. ובכן, הנוחות ובידוד הרעשים השתפרו, אבל לא בצורה מאוד מוחשית, מרצדס אפילו טרחו והכינו עמדה עם אזניות שמאפשרת לשמוע את רעשי הרוח בדגם הקודם ובדגם הנכנס ב-140 קמ"ש. ביקשתי מבחן עיוור וההבדל היה מורגש אבל קטן. ההבדל הגדול יותר מורגש בבידוד צליל המנוע, שמעומעם משמעותית טוב יותר ונשמע הרבה יותר נעים ב-A250 שמקבלת יריעת בידוד נוספת לפני קיר האש שבין תא הנוסעים למנוע.

גם הנוחות של ה-A קלאס שופרה באופן מורגש אבל לא תהומי. מרצדס שיפרה את מערך המתלים ופיתחה לא פחות מארבע מערכות מתלה אחורי שונות. טרם ידוע איזו קונפיגורציה בדיוק תגיע לישראל, אז אני אחסוך מכם את הפירוט של כל אחת ואחת ממערכות המתלים ואתרכז בשתיים העיקריות - הראשונה מורכבת מבולמים סטנדרטיים וקורת פיתול אחורית, והיא המערכת הבסיסית ביותר. המערכת השניה מורכבת ממתלה רב חיבורי והיא מוצעת עם בולמים סטנדרטיים או אדפטיביים. על פניו, נראה שרוב הגרסאות שימכרו בישראל יקבלו את המתלה הרב חיבורי, ולפחות חלקן יקבלו גם את הבולמים האדפטיביים.

בהשקה נכחו רק מכוניות עם המתלה האחורי הרב-חיבורי - חלקן עם בולמים רגילים וחלקן עם אדפטיביים, וההבדל בין שתי המערכות מורגש למדי. הבולמים האדפטיביים מצליחים להתמודד הרבה יותר טוב עם הרבה יותר סוגי סלילה, בעיקר עם כזו גרועה במיוחד, כך שאין ספק שאם הם יוצעו כאופציה, יהיה שווה לסמן אותה. הבולמים הסטנדרטיים, למרות שהותקנו ברכב עם חישוקים קטנים יותר (18 אינץ' במקום 19), העבירו הרבה יותר מפני הכביש לתוך תא הנוסעים ולא פעם העבירו חבטות לא נעימות במעבר על שיבושים חדים.

שני המנועים שיהיו זמינים עם תחילת השיווק הם ה-1.33 ליטר של ה-A200, שמפיק 163 כ"ס ו-25.5 קג"מ, וה-2.0 ליטר של ה-A250 שמפיק 224 כ"ס ו-35.7 קג"מ, שניהם משודכים לתיבת שבעה הילוכים כפולת מצמדים (רטובים) - במנוע הקטן מבית גטרט (שמספקת את התיבות לרנו ופורד בין היתר), ובמנוע הגדול שדרוג של תיבת ה-DCT המוכרת מפיתוח עצמי של מרצדס.

במסגרת ההשקה נהגנו על שניהם, והתחושה היא שמרצדס לא ניסו לשבור מוסכמות בשום צורה. המנוע הקטן מספיק חזק לשימוש יומיומי סביר ולעקיפות בינעירוניות זריזות, אבל הוא לא מרגש או מעניין. הוא לא מדרבן אותך "לתת בגז", העברת הכוח שלו מאוד ליניארית, האופי מאוד צפוי והרעש שהוא מפיק צורמני לא ממש נעים או מעודד למשוך אותו מהאוזניים לקו האדום.

המנוע השני מציע את אותה העברת כוח ליניארית ואופי צפוי, אבל הוא נותן משמעותית יותר כוח וצליל הרבה יותר באסי ונעים (שחלק ממנוע מגיע מהרמקולים). המנוע הגדול הרבה יותר נעים לנהיגה לא רק בגלל שהוא חזק יותר, אלא בגלל שהוא עושה רושם של הרבה פחות מאמץ תחת לחץ ובגלל שהוא מפיק צליל שאפילו קצת נעים לשמוע.

אחרי יומיים בחברת ה-A קלאס החדשה, אפשר להגיד בפה מלא שה-A קלאס סיימה את תקופת הטיפשערה שלה. סופית. כמו בנאדם אמיתי, עשרים שנה אחרי שהיא נולדה היא מתגבשת ומתחילה להיות האדם הבוגר שהיא רוצה להיות. והדור הרביעי של ה-A מוכיח שהיצרנית הבינה בדיוק את המקום של המכונית הקטנה ביותר בהיצע שלה, הבינה את מהות הקיום שלה וחידדה אותו לרמת דיוק מעוררת התפעלות.

ה-A קלאס החדשה תגיע אלינו ברבעון השלישי של 2018, ואת התחרות מול ה-A3 והסדרה 1 הנוכחיות לא תהיה לה בעיה מיוחדת לנצח, השאלה האמיתית היא איך היא תתמודד עם הדורות העתידיים של השתיים הללו, שצפוים להגיע בשנה-שנתיים הקרובות.

בינתיים, למרות שהמחיר שלה צפוי להיות גבוה יותר מהדור היוצא, ולמרות שבהתחלה לא תהיה גרסת כניסה מוזלת (ה-A200 תהיה הבסיסית ביותר), אנשי מרצדס יכולים להיות רגועים, היא ראויה לשאת את הכוכב, היא ראויה למחיר, היא ראויה לדור חדש של צרכני פרימיום, ובואנ'ה, היא פ%$*#ג מדברת איתך!