תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • יגואר
  • יגואר F Type רודסטר
  • יגואר F Type קופה
  • סקירת גולשים - יגואר F-Type R

    יגואר F Type רודסטר

    גיל יצא לטיול בגרמניה, וכדי לנצל את הזמן כמו שצריך, הוא העביר אותו ביגואר F-Type R עם 550 סוסים ובלי גג

    • 18-04-2018
    • מאת: גיל שנער | צילום: גיל שנער, יצרן

    יום ראשון בערב. קור בילתי נסבל. אני מקבל הודעה מיבגני לרדת למטה. חשוך מאוד ברחוב אבל דיי מהר ניתן להבחין בכלי נמוך בהרבה משאר הרכבים.

    מתקרב עוד, משהו לא מסתדר. הזמנתי יגואר F-Type R. את זה אני יודע. מסתכל מקדימה. אכן האות R  מופיעה על הגריל הקדמי. אז מה בכל זאת שונה?

    אופס, הגג לא קשיח. שואל את יבגני: "קבריולט?". יבגני עונה: "אין לי רכבים לא קבריולט". גילוי נאות - אני ממש לא חובב רכבים עם גג נפתח. לא מדבר אלי ה“לייף סטייל” הזה. מעדיף הכל סגור, עם מזגן או חימום. בכלל, בתקופות שאני מגיע לגרמניה, גג פתוח זה לא כל כך אופציה מבחינת מזג האויר אבל כבר שכרתי את הרכב והסכמתי על המחיר. אז הגיע קבריולט, מה, לא ניקח? ניקח!

    קצת פרטים על הרכב, בארץ נמכרות שתי גרסאות (ביבוא סדיר. היבואן הבטיח בעבר להביא כל גרסה שתרצו בכפוף להמתנה מסוימת) עם מנוע שלושה ליטרים, שישה צילינדרים ושני הספקים שונים. החלש בעל 340 סוסים והחזק יותר בעל 380 סוסים. לגרסת ה R מנוע חמישה  ליטרים עם 550 סוסים צוהלים. הביצועים כמובן בליגה אחרת מהגירסאות שנמכרות בארץ. את ההאצה למאה הרכב יסיים לאחר כ-3.6 שניות ולמאתיים יגיע לאחר כ-12 עד למהירות מקסימלית מוגבלת של 300 קמ"ש.

    פנים הרכב לא מהפנט. פשוט וקל לתפעול. בלמבוגיני הוראקאן למשל, כשעליתי על הרכב, פתחתי תוך כדי נסיעה את תא המטען ומכסה המנוע במקום את החלונות. ביגואר לא הסתבכתי עם אף כפתור. הכל היה ברור לחלוטין. את תא המטען לא יצא לי לפתוח כי אני פשוט יוצא לימי הנהיגה עם ציוד מינימלי. הרכב קשיח מאוד. לפחות ממה שזכור לי, קשיח כמו הניסאן GTR  אבל קצת פחות מהלמבורגיני והאאודי.

    למחרת בבוקר, הפתעה מאוד לא נעימה (שגיליתי רק בדיעבד). הביקור שלי התקיים במקביל לחג הפסחא המפורסם. מה זה אומר? לא עובדים. כולם מטיילים. בכל זאת, יום יפה.

    עולה צפונה על ה-9A (האוטובהן המומלץ ביותר בגרמניה למהירויות גבוהות) אך בכביש תנועה ערה. הצלחתי להגיע בנקודה מסויימת ל-230-240 קמ"ש אבל ברוב 90 (פלוס מינוס) הק"מ המהירות הממוצעת עמדה על כ-130-140 קמ"ש. מהירות עלובה מאוד לאוטובהן גם אם אתה עם מאזדה 3.

    הסאונד שהרכב הזה מוציא ממכר. אני מתחיל להבין על מה מדברים כל בוחני הרכב שטוענים שזה אחד הקולות הטובים בביזנס. בטח ובטח למנוע 8 צילינדרים (בהשוואה לאסטון מרטין, למשל).

    פקק תנועה. פותח חלון, נותן לרכב שלפני להתקדם ונותן לחיצה קטנה על דוושת ההאצה ועוזב. הסימפוניה שנשמעת לאוזני פשוט מטמטמת. אני מכיר רכבים שמשמיעים פיצוצים, הייתי בעלים של מרצדס 45A למעלה משנתיים. נהגתי בעבר על אאודי 8R ולמבוגיני הוראקאן. משהו בעוצמה ובהפתעה שהפיצוצים האלו מגיעים גורמת להנאה בילתי רגילה.

    עוברים את נירנברג בדרך לכביש מפותל שקיבלתי עליו המלצה ברשת. גם בכביש הזה יש תנועה. לא ניתן לפתח קצב (בשלב הזה אני עדיין לא יודע שהחג חל).

    בדרך חזרה החלטתי לתת לרכבים שלפני להתרחק טיפה כדי ללחוץ, אבל ה"בעיה" עם הרכב הזה היא שתוך שניות מספר אתה מדביק את הפער. יחסית למנוע קדמי והנעה כפולה הרכב יושב מעולה על הכביש.

    פניות במהירויות גבוהות נאכלות על ידו לארוחת בוקר אבל זה רק קצה המזלג. בכל זאת, זה רק היום הראשון.

     

    למחרת בבוקר יצאתי לאיזור שהייתי בו לפני שנה. זה תמיד נחמד להכיר קצת את הכביש. משרה לא מעט בטחון. קצת אוטובהן, כמה כבישי B צדדיים ומתחילים לטפס על הרי הדרום.

    ככל שעובר הזמן הישורות מתקצרות והפניות נהיות חדות יותר. בגלל שכביש ציבורי הוא לא מסלול, לא חושב שנהג ממוצע (וקצת יותר) יוכל להרגיש הבדל בין ה-F-Type לבין האאודי או הלמבורגיני החזקות יותר.

    באוטובהן הסיפור כבר שונה לגמרי, אבל לא על זה באנו לדבר.

    פסגות ההרים עדיין מושלגות וגם בצידי הכביש ניתן לראות לבן, אבל הכבישים עצמם יבשים ולא חלקים. הרכב קבריולט, לא נפתח את הגג? אבל קר... בכל זאת, מה, ככה נאכזב את קוראי המגזין? לא בבית ספרי!

    גג פתוח. קצב טוב. הרכב מרגיש טוב. פיצוץ!

    דרך קסלברג הידועה נפרשת לפני. הכביש מפותל מאוד והרכב נדבק לכביש. במצב רגיל, הרכב מונע אחורית, כאשר יש לו את היכולת להעביר עד 50 אחוז מהכוח קדימה במקרה של חוסר אחיזה.

    את הבקרות אני לא מבטל ברכב שאני לא מכיר. אבל אם יש כבר פניות היירפין, לא נלחץ קצת אחרי האפקס? נלחץ גם נלחץ. בנסיון הראשון (00:19) נרשמת הצלחה. כיף, מאוד כיף.

    בפניה השניה (00:34) כבר קיבלתי בטחון מדומה ואיתו גם איבוד שליטה קטן, אבל הבקרות מיד נכנסות וכולם שלמים ובריאים.

    לסיכום אומר, כמו בפעמים הקודמות, שזו חוויה בילתי רגילה. מנהיגה בגרמניה בכלל ועד נהיגה על מפלצת כביש בפרט. גם אם קצת יקר, הייתי עושה את זה פעם אחת רק בשביל לסמן וי.

    מתי עוד יצא לכם לנהוג 200+ בלי לחשוש משוטרים? כמות הכבישים המפותלים גדולה ומגוונת. אפשר כמעט בכל נסיעה לבחור כביש אחר והכבישים סלולים לתפארת.

    יבגני גם סיפר לי שאחד ממדריכי הנהיגה בארץ שכר ממנו מספר רכבים והוא לוקח קבוצה איתו לטיול של 4 ימים. כל יום נוהגים על רכב אחר. לפי מה שהבנתי, מדובר על 4000 יורו.

    לא זול, אבל לטעמי, שווה.

    רוצים לראות את סרטון המסע המלא או לשאול את גיל שאלות על הרכב או הטיול? הצטרפו לדיון בפורום.

    dddd