תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • לקסוס
  • לקסוס LC
  • לקסוס LC - מבחן דרך - בחזרה לעתיד

    לקסוס LC

    לקסוס LC500 נראית כאילו היא נפלה מהמאה ה-25, יש לה אביזרים שהם חוד החנית, לצד יחידת הנעה שמדיפה ניחוחות נעימים של נוסטלגיה

    • 21-01-2018
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    בתחום האופנה/עיצוב, יש מושג שנקרא Makeover, לוקחים מישהו או משהו עם עיצוב אפרורי ומשעמם או סגנון סתמי ועבש, ומשנים אותו מקצה לקצה. התוצאה, בדרך כלל, היא משהו שאף אחד מעולם לא חשב שאפשרי.

    עכשיו לקסוס. עד לפני פחות מחצי עשור - להוציא הבלחה אחת בשם LFA, זה בדיוק היה המצב. המכוניות היו סתמיות, משעמות, ופנו לפלח שוק... איך נאמר, שמרני. אבל חמש השנים האחרונות (מ-2013 עת הוצג הדור הנוכחי של ה-IS), היו ככל הנראה אחד השינויים התדמיתיים הגדולים ביותר שראה עולם הרכב בעשורים האחרונים.

    לקסוס LC החדשה, מכונית גראנד טורינג קופה גדולה ויוקרתית עם תג מחיר של 800 אלף שקל (או 725 עבור הדגם ההיברידי) משלימה את המהפך.

     

    המאה ה-25

    בדרך כלל אנחנו מקדישים פסקה או שתיים לעיצוב של המכונית הנבחנת. ובמחשבה ראשונה זה היה גם הכיוון עם ה-LC, אבל אחרי שהרצתי בראש בערך 14 וחצי אפשרויות, והעלתי על הכתב קצת יותר מחצי, הכל נמחק. ולא כי זה לא מתאר אותה, אלא פשוט כי לא משנה אילו מילים ניסיתי, הן לא עשו לה צדק. גם התמונות, אגב, מעבירות את הרושם בצורה סבירה ולא יותר.

    הן לא עושות צדק לחרטום, שבטח אכתוב שהוא ארוך ומפוסל, או לאחוריים עם הפנסים עם עיצוב התלת מימד (מישהו הציץ לסטודיו של DS?). או שבניגוד למכוניות אחרות בהן כדי לשדר "כוח" הנקודה הגבוהה ביותר במכסה המנוע היא זו שמעל הגלגל, ואילו כאן זה דווקא החיבור בין מכסה המנוע לקורה A, מה שיוצר מראה של טריז חלליתי-אווירודינאמי ועתידני, ופחות כוחני ומאיים.

    נו, לא התאפקתי. בכל זאת צריך לתאר. אבל למרות שהן מנסות, המילים פשוט לא מצליחות לתאר את הזרימה של הקווים, את העובדה שגם אחרי סשן צילומים מהארוכים בקריירה שלי, עדיין המשכתי למצוא עוד ועוד דברים שלא שמתי לב אליהם בהתחלה.

    מה שכן אכתוב עליו, הוא התוצאה של העיצוב הזה. זאת לא הפעם הראשונה שאני נוהג במכונית מעניינת, יקרה או ייחודית, אבל זאת לחלוטין הפעם הראשונה שבשלב מסוים של המבחן כבר נמאס לי. נמאס לי מלראות פלאשים של מצלמות טלפון, נמאס לי לענות לאנשים "כן, לקסוס. LC. לא, לא הייבריד. יש גם הייבריד. 5 ליטר. 477. כן, באמת חזקה, יאללה, יום טוב", ונמאס לי לקרוא איחולים לבביים על שפתייהם של בני נוער ומבוגרים כאחד.

    אז אם עבורכם אנונימיות היא שם המשחק. אתם יכולים להפסיק לקרוא את הכתבה כבר כאן. המכונית הזו לא בשבילכם. היא לא בשבילכם בערך כמו שאופניים הם לא בשביל גמל.

     

    גותיקה ואביזרי D&D

    ה-LC מבוססת על פלטפורמת הדגל של לקסוס, אותה היא חולקת עם ה-LS שהושקה זה לא מכבר במחוזותינו. זה אומר שגם תא הנוסעים שלהן דומה, כמעט זהה למעשה. אלא שזה של ה-LC נטול כמה פיצ'רים של פינוק כמו עיסוי אבנים חמות במושבים, חיפויי קריסטל (כן, כן, אמיתי לגמרי) בחריטה ידנית על הדלת ועוד.

    מעבר לזה - לפחות בשלב הראשון, תא הנוסעים של ה-LC פשוט משגע. החומרים מעולים, הריפודים האדומים (לא חייבים, אפשר גם לקבל אותם בחום קצת פחות "בורדל") מגניבים לא פחות מידיות הפתיחה שנראות כאילו יצאו מחנות גותיקה ואביזרי D&D. לוח השעונים עם השעון המרכזי שזז הצידה כשאתם רוצים תצוגת מחשב דרך יותר מורחבת מרגיש טקסי (מהמילה טקס, לא מונית...) לא פחות מהמשענת המרכזית/מכסה תא האחסון שמחליקה קדימה ונסגרת באלגנטיות בלחיצת כפתור.

    מה שפחות מגניב, וכשאני אומר "פחות מגניב" אני מתכוון "ממש ממש לא מגניב במכונית יוקרה שעולה 800 אלף שקל" הם - למשל, המושבים, שלא מאפשרים להאריך את בסיס המושב או להדק/להרפות את תמיכת הצד, או הפונטים בלוח המחוונים שנראים כאילו הוצאו ישירות מטויוטה יאריס, וגם הרזולוציה הירודה של מצלמת הרוורס (על מערך מצלמות היקפיות אין מה לדבר בכלל).

    אבל עוד פחות מגניב מכל אלה הוא הממשק של מערכת המולטימדיה. הוא מתופעל באמצעות משטח מגע א-לה לפטופ ואני לא יודע מי חתם על מערך השליטה הזה, אבל זה אחד הממשקים הגרועים שיצא לי לחוות. לא רק שהתגובות של משטח המגע לא אחידות, עם קפיצות בין נקודות שונות ("נעילה" על פריטים לחיצים במסך), אלא שמערכת התפריטים עצמה כל כך מסורבלת וגרועה, שגם במצב עמידה פונקציות פשוטות יחסית כמו הפעלת חימום המושבים יכולות לקחת הרבה יותר מדי זמן.

    חשבתי שאי אפשר להמציא עוד ממשק גרוע יותר מזה של הג'ויסטיק בדגמים האחרים של לקסוס - הופתעתי. יצרניות היוקרה משקיעות משאבים אדירים בפיתוח ממשקי משתמש והגיעו בשנים האחרונות למצב טוב מאוד - רובן המוחלט עם גלגלת השולטת על התפריטים בעוד רוב היצרניות העממיות התחילו לשלב אופציות לשיקוף הטלפון ו"לתת למי שמבין בזה לעשות את העבודה". כך שאני ממש מתקשה להבין את ההתעקשות המיותרת על הממשק הגרוע הזה.

    גם המושב האחורי ותא המטען נעים על הסקאלה שבין מצחיק למגוחך, אבל אלה כבר דברים הרבה פחות משמעותיים. במושב האחורי לא תצליחו להושיב אדם עם ראש, ונפח תא המטען הוא פחות מחצי מזה של מרצדס S קלאס קופה, המתחרה העיקרית של ה-LC, עם 197 ליטר לעומת 400. לזכותה של הלקסוס יאמר שגם המחיר שלה הוא חצי מזה של ה-S.

     

    המערב הפרוע

    אבל אתם יודעים מה? כל זה פשוט נעלם כשמתחילים לנסוע. גם הממשק הטיפשי, גם מצלמת הרוורס והפונטים הארכאיים, אני פתאום קולט את המוח שלי מתעורר לחיים ומתחיל לצעוק עלי "זה מה שאכפת לך?! פונטים?! תראה איך היא נוסעת! תראה איך היא נשמעת!".

    והאמת היא שאני חייב להסכים איתו הפעם. ה-LC היא מכונית GT (גארנד טורינג. או בעברית - גומעת הרבה קילומטרים, בהרבה מהירות, ללא קשר לתוואי הכביש) כהווייתה, ובהיותה שכזאת, היא מצליחה (מה "מצליחה"? זאת העבודה שלה) לשלב בין כמעט כל הדברים שאנשים שאוהבים מכוניות מחפשים במכוניות.

    בשיוט, בין אם זה ב-90 קמ"ש, או פי שניים מזה, היא שקטה לחלוטין ונוחה מאוד, הגם שמעט קשיחה, היא אינה מתרסקת בשום שלב. הדבר היחיד שקצת מעיר אותי מהחלומות בהקיץ הן הבעיטות שהגיר מעביר לי ישירות לתוך הגולגולת מדי פעם כשהוא מתבלבל ולא מבין איזה מעשרת ההילוכים שלו אני רוצה כרגע. יכול להיות שהבעיטות האלה הגיעו באשמתי, יכול להיות שלא. יכול להיות שהן שם כדי להזכיר לי שזאת "לא הלקסוס של סבא שלך" (לסבא שלי מעולם לא הייתה לקסוס, למען הפרוטוקול) ויכול להיות שהן שם בגלל תכנון לקוי.

    אם ה-Touring שלכם מביא אתכם לכביש מפותל, הסטת החוגה של בורר מצבי הנהיגה מימין ללוח המחוונים הופכת את ה-LC לחיה אחרת. לא לגמרי, אבל אתם לא תטעו. הבולמים מתקשחים (כמובן) הגיר הופך מהיר יותר (ובועט הרבה יותר), הבלמים נושכים חזק יותר ומוקדם יותר וה-V8 שמלפנים שולח את כל 477 כוחות הסוס שלו לגלגלים האחוריים.

    עד פה, זה נשמע פחות או יותר רגיל. מצב ספורט, מנוע גדול, הנעה אחורית, ויאללה בלאגן. אבל לא. אין בלאגן. אפילו לא קצת. למרות העובדה שהמנוע - 5.0 ליטר אטמוספרי - נשמע כמו משהו שהייתה מייצרת "נקסוס", התאומה המרושעת והאפתית לאיכות הסביבה של לקסוס וכמו פרטנר מדהים לתחרות ה"מי נשרף קודם - הדלק או הצמיגים", הכל מרגיש מאוד מהוקצע, מהודק, שליו, ובשליטה.

    כלומר, שליו עד כמה ש-4.7 שניות למאה יכולות להיות שלוות. ההורדה של הכוח לכביש מעולה, למרות הצמיגים שכבר ראו ימים טובים יותר. ההיגוי האחורי של ה-LC גורם לה להרגיש קטנה בערך בחצי מטר מה-477 ס"מ שלה וקלה באיזה 500 קילו מה"שני טון פחות 30 קילו" שהיא שוקלת.

    אבל מה שהכי מגניב בה, זה שאופי ה-GT, זה שאומר "אני יכולה לעשות הכל", זולג גם לאופי ההתנהגות שלה על אותה פיסת אספלט מתפתלת. תנהג אותה "כמו שצריך" - אייפקסים ניטרליים, הפנייה מוקדמת ומתונה של ההגה וחזרה מתונה ומדויקת לגז, היא תתפור קצב שלא יבייש את המושחזות שבספורטיביות. היא כמובן לא תשתף אותך אפילו בפיסת מידע אחת על מה שקורה למטה, אבל זה לא יפריע לה, או לך. תרצה להתפרע? שחרר את הבקרות עם המתג בצד שמאל של לוח המחוונים ובהינתן היכרות טובה מספיק (ו...אמ... אומץ, גדול מספיק) היא תוציא את הזנב להחלקות נטולות מאמץ. כי מי צריך להתאמץ כשיש לך 55 קג"מ.

     

    כמעט מושלמת

    וזה בעצם מה שמביא אותנו לסוף הסיפור של ה-LC. היא מכונה מדהימה, כמעט. היא משלבת מסורת בדמות מנוע אטמוספרי ותיבה פלנטרית, יחד עם עיצוב עתידני, היא עושה הכל, כמעט. ממש הכל, כמעט. והיא עושה את זה פשוט, ובכן, מדהים, כמעט. למה "כמעט"? כי למרות שבכל הנוגע לאיך היא "כמכונית" אני פשוט לא מצליח למצוא מילה אחת רעה להגיד עליה, היא איכשהו לא מצליחה להתנער מאותן "נפילות בקטנות" שמאפיינת כל כך הרבה מהדגמים של היצרנית. המושבים מעוטי אפשרויות הכיוון, והממשק, ושאר הדברים שהיו יכולים להפוך אותה מ"כמעט" ל"מושלמת" במחיר זניח יחסית.

    מעבר לדברים (הדי קטנוניים למען האמת) האלה, ל-LC500 יש עוד כמה - איך נאמר - מכשולים, לעבור דרך לחניות ברחבי הארץ. הראשונה היא הגרסה ההיברידית, שזולה ב-70 אלף שקלים נכון לרגע המבחן, מספקת כמעט את אותם ביצועים וצריכת דלק שבטח תהיה פחות שערורייתית מ-4.8 הק"מ לליטר שקיבלנו כאן, וגם מקבלת פיצ'ר מגניב בדמות תיבת הילוכים שמשלבת בין גיר רציף לתיבת ארבעה הילוכים פלנטריים שאמנם נותנים ביחד את אותם עשרה הילוכים, אבל איזה מגניב זה לספר עליה לחברים החנונים האחרים שלכם!

    הבעיה השניה היא בעיית עולם ראשון קלאסית והיא מבחר הדגמים הפשוט עצום בתקציבים הללו, החל ממכוניות הספורט כמו שלישיית ה-AMG-M-RS של אאודי, מרצדס ובמוו, ניסאן GTR, במוו i8, ואולי אפילו איזו 911 בסיסית שדי יביכו את הלקסוס בכל הנוגע לדינמיות, עד לרמה של כמעט שניה פחות בזמני 0-100 אבל יהיו הרבה פחות נעימות ביומיום. וכלה ביאכטות יוקרה כמו יגואר XJ, מרצדס S קלאס או סדרה 7 של במוו שישכיחו מכם את דאגות העולם אבל ירגישו כמו פרה על מחליקיים בכביש מפותל.

    אבל אם תחליטו שאתם רוצים מכונית שעושה הכל, ותצליחו לסלוח לה על המגרעות מהפסקה הראשונה (שאולי בכלל תחשיבו לקטנוניות) תגלו מכונית שמושכת מבטים ברמה כזו שכל שאר העולם נראה לידה כאילו הוא שחור לבן, שמשייטת כאילו העולם בכלל לא קיים, שמתנהגת כמו שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, ושהיא אחת המכוניות הראשונות שאני יכול להגיד עליהן שמרגישות טבעי באותה מידה גם ב-80 קמ"ש בנתיב הימני בכביש 4, גם ב-200 (לכאורה) על כביש 6 כשאתה ממש מאחר לפגישה וגם ב-1.5 ג'י בין הפניות של מבוא חמה, וזה משהו שלא קל להגיד. 

    רוצים לקרוא מה חשבו מובילי הדעה שלנו על לקסוס LC? רוצים לשאול אותנו שאלות עליה או לספר לנו מה אתם חושבים? הצטרפו לדיון בפורום.

    dddd