פולקסווגן גולף GTI - מבחן דרך - השמיכה

ה-GTI, כמו הגולף הרגילה, עברה מתיחת פנים, ולקחה אותי למבחן עם הכי הרבה קילומטראג' תפישתי בהיסטוריה

עם שתי עובדות אף אחד לא יכול להתווכח (כן, יש עוד כמה, אבל הן פחות רלוונטיות כרגע אז חלאס להתחכם). הראשונה - פולקסווגן גולף GTI היא המשפחתית הספורטיבית, הוט האץ', קומפקטית חמה הכי נמכרת בעולם, ואם לא הכי נמכרת (בלתי אפשרי למצוא את המספרים), אז בוודאי הכי מוּכרת. למה? היא הכי וותיקה, הכי פופולארית, הגרסה הרגילה שלה היא המילה הנרדפת ל"משפחתית", אז GTI היא המילה הנרדפת ל"ספורטיבית".

השניה - מעולם לא אהבתי אותה. היא תמיד הייתה אנמית מדי, אנונימית מדי, לא מספיק מהנה, לא מספיק חזקה, לא מספיק ספורטיבית ובאופן מצחיק משהו, לא מספיק GTI. בעיני רוחי המשפחתית הספורטיבית המושלמת היא מכונית שחיה בין אייפקס לאייפקס, גרזן מושחז, כזאת עם אלפיות שניה בשעון על הדשבורד, וכזאת שאם אתה במקרה צריך להסיע את ה-1.2 ילדים שלך לחוג פירוק פצצות מימן, הם ישרדו את הנסיעה ולא הרבה יותר מזה. משהו קרבי, כמו מגאן RS, או סיוויק טייפ R, ואם ממש מתפשרים אז פוקוס RS (לא ST). אוטו שלא יפתיע אותך אם במקרה תתפוס אותו מקריב את החתול שלך ללוציפר כשאתה לא מסתכל.

 

מתיחת פנים?

וזה, כלומר סלידה בערך מוחלטת מהשעמום הטוטאלי וה"וניליות" של הגולף GTI היא מה שהוביל אותי. היא ליוותה אותי כשנהגתי ב-GTI שלפני מתיחת הפנים, או בדור הקודם, או כשאנשים שאלו אותי מה אני חושב עליה.

משהתחדשה ה-GTI, החלטתי שזו הזדמנות טובה לראות אם פולקסווגן החליטו להתאפס על עצמם ולייצר מכונית ספורטיבית ראויה, כזאת שמגיעה עם תחתונים להחלפה בתא הכפפות.

הגעתי סקפטי - במיוחד אחרי שקיבלתי את המפתח ורשימת השינויים. "אמ.... פנסים חדשים... קצת בפגושים, עוד 10 כ"ס (230 בסך הכל), אגזוזים קצת יותר בולטים... מערכת מולטימדיה חדשה (מצוינת, אגב) ונראה לי שזהו..."

תיבת הילוכים?

לא.

דיפרנציאל?

לא.

אולי ריפוד מושבים שלא נראה כמו אותה בדיחה של הדוד המביך ההוא, ליל סדר עשרים וחמישי ברצף?

ברור שלא.

 

מתיחת רגליים

פולקסווגן גולף GTI היא - די ברור - קודם כל פולקסווגן גולף. תא הנוסעים איכותי מאוד, אבל היום הוא כבר לא יותר איכותי מאלו של מרבית המתחרות שלו - פיג'ו 308, אופל אסטרה, או מאזדה 3, שיפרו את המצב באופן משמעותי בשנים האחרונות וכיום אי אפשר להגיד שהתא של הגולף הוא "אמת המידה" - הוא טוב בדיוק כמוהן, לא יותר.

העיצוב גם הוא אותו פולקסווגני מוכר - הכל יעיל, מובן, הפקדים נופלים לידיים והכל ברור ונהיר מהרגע הראשון. מערכת המולטימדיה החדשה מצוינת - המסך גדול ואיכותי, מצלמת הרוורס היא מהטובות בתעשייה, ממשק המשתמש מאוד ברור וקל להתמצא בתפריטים. לא ציפינו למשהו אחר.

רשימת האבזור של ה-GTI טובה מזו של הגולף העממית, אבל לא בהרבה. ה-GTI מקבלת את אותה מערכת מולטמדיה; המושבים מעולים עם תמיכה מצוינת, בסיס ארוך מספיק, ורק התלונה הרגילה של זווית משענת הגב שגורמת לכך שהראש רחוק מהמשענת שלו עדיין נוכחת. בניגוד למקובל בחו"ל, אנחנו עדיין מקבלים פנסי הלוגן פשוטים. החישוקים קטנים (17 אינץ') באופן מפתיע, וזה טוב, משפחתית, גם אחת ספורטיבית, לא צריכה חישוקי ענק.

תנוחת הישיבה - למעט אותה משענת גב - מושלמת. המושב יורד מספיק נמוך, ההגה עולה מספיק גבוה ונמשך מספיק החוצה, וכל הכיוונון לוקח שניות בודדות. תענוג. מלבד אותה פיג'מה על המושבים ותג GTI קטן על ההגה, הישיבה בגולף GTI לא משדרת ספורטיביות יתרה או אטרף, או בכלל מספקת רמזים על כך שהיא תגיע למאה תוך 6.4 שניות.

ה"רוח" הזו, של "שום דבר מיוחד" ממשיכה גם אל מאחורי המושבים הקדמיים - המושב האחורי מספיק מרווח לשני אנשים, וגם שלושה יוכלו להידחס אליו בלי יותר מדי בעיות, תא המטען (348 ליטר) נראה כאילו הוא מספיק "על המילימטר" לדרישות של משפחה. והרי שזו גולף, חלילה שנחשוב אחרת - "על המילימטר למשפחה" היתה מטרת העל בתכנון.

 

מתיחת שרירים

יחידת ההנעה של הגולף GTI היא פנינה - עם יוצאת דופן אחת. המנוע חזק וחלק, הוא מפיק, כאמור 230 כ"ס - 10 יותר מהדגם היוצא, המומנט נותר ללא שינוי, 35.7 קג"מ. המנוע מושך מסל"ד תת-קרקעי ולא נחנק גם מעל 7,000 סל"ד, התפוצצויות של כוח מגיעות תוך שברירי שניה ומשיוט מנומנם ב-100 קמ"ש אתה מוצא את עצמך (על-פי מקורות זרים) חולף על פני *לא 100 קמ"ש* בשעון לפני שבכלל הספקת להחליט אם זה רעיון טוב או לא. מאידך, הוא מצליח להיות חסכוני באופן מפתיע ממש, עם צריכת דלק שנעה בין 10 ק"מ לליטר בשימוש מגוון ועד כ-7 ק"מ לליטר אחרי כמה עשרות קילומטרים קשוחים במיוחד.

תיבת ההילוכים היא ה-DSG6 הרטובה, המוכרת והטובה. אבל כאן היא משום מה מרגישה קיצונית מדי. מצב D הרגיל ממהר להעלות הילוכים וממתין זמן רב מדי לפני שהוא מוריד אותם במעיכה של הדוושה. מאידך, מצב S הספורטיבי נאחז בשיניים בהילוך בו הוא נמצא, ומסרב להעלות הילוך גם כשמנוע מתחיל לנסר לי את האוזן. תגובות הדוושה במצב הזה כמובן מצוינות, אבל הייתי שמח אם הוא היה קצת פחות שש אליי קרב ומסכים להעלות הילוך אם הדוושה לא נעוצה בשטיח. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לתיבה הזו, הוא אם היא היתה מקבלת את מצב הספורט המתון יחסית של תיבת ה-DSG7 הרטובה, שמאפשר גם נסיעה רגועה ולא מחפש ללכת מכות כל היום.

 

פרישת כנפיים

כשנוסעים בוגלף GTI, הדבר הראשון שמכה בך הוא כמה היא נוחה. באופן יחסי כמובן לחלק מסדי העינויים המקובלים בקטגוריה. היא מציגה איזון כמעט מושלם בין קשיחות וריסון, נוחות ושיכוך - מרגישים את כל תוואי הכביש, אבל אף פעם לא בצורה שזה מציק או מפריע.

אבל היא ספורטיבית, נוחות ובידוד זה רע, הם באים על חשבון אחיזה והתנהגות ותחושות, לא?

כן, במידה מסוימת. וכן, המידה המסוימת הזו היא בדיוק המידה בה הגולף GTI פחות ספורטיבית ממתחרות כמו אלה שציינתי בתחילת הדברים. היא פחות אוחזת מהן (חלקית, אם לא בעיקר, בגלל צמיגי ברידג'סטון Turanza לא ספורטיביים בעליל). היא עדיין מסוגלת לפתח קצב מרשים מאוד (מאוד מאוד), אבל ניכר שהיא ממש רחוקה מלהיות גרזן ברברי דו-ראשי.

אם תדחקו אותה מעבר לקצה תראו - כצפוי - תת היגוי. למרבה ההפתעה הקצה הזה נמצא הרבה יותר קרוב ממה שחשבתי. ופה סיפור מקבל טוויסט.

 

פתיחת עיניים

אני חוזר לכיוון הבית, ומוצא את עצמי חושב "המ... יש פה יותר מדי רעשי צמיגים". מחשבה שהיתה עוברת בלי יותר מדי מחשבה אל הדף בכל מבחן אחר, אבל הפעם, במיוחד אחרי ה"קצה שנמצא קרוב" אני עוצר את עצמי. זו מכונית ספורטיבית, מה לה ולבידוד רעשים? ולמה בכלל אכפת לי?

ככל שעוברים הקילומטרים (נסיעה ארוכה, יש הרבה זמן לחשוב), כל חלקי הפאזל נופלים פתאום למקום. אחת ה"תלונות" הכי נפוצות למכוניות ספורטיביות היום היא שהן "טובות מדי". הן אוחזות מדי, חזקות מדי, קשיחות מדי, מהירות מדי, ספורטיביות מדי. בעוד ה-GTI מחליטה שהיא פשוט לא משחקת במשחק הזה.

היא לוקחת את השמיכה הקצרה ומלאת הפשרות של הקטגוריה עם פיצול האישיות הכי מורכב בעולם הרכב ועושה לכולם "הפוך על הפוך". היא שמה את השמיכה בדיוק באמצע, לא מכסה את הראש בדיוק כמו שהיא חושפת את הבהונות, היא עושה את כל הפשרות האפשריות, ובכך היא בעצם לא עושה שום פשרה.

היא שמה את אותו מספר "נקודות" בכל פרמטר ולא מעדיפה שום סעיף על פני סעיף אחר. היא נוחה באותה מידה שהיא אוחזת, מהירה כמו שהיא חסכונית ופונה כמו שהיא שקטה. היא הדוגמה המושלמת ל"יופי (מטאפורי, די עם הקטנוניות) הוא בעיניי המתבונן". בשביל אחד היא תהיה מספיק חזקה, בשביל אחר מספיק אוחזת, ובשביל השלישי מספיק "יומיומיות" ונוחה ופרקטית.

האם היא תשפיל את ה-308GTi על המסלול? האם היא תשאיר את הטייפ R מבולבלת בתוך ענן עשן צמיגים? בחיים לא. אבל מאידך היא גם לא תשלח את הילדים שלכם לחפש שיניים על הרצפה אחרי נסיעה באיזה איזור תעשיה שכוח אל או תכניס את המשפחה שלכם לגרעון כי מחירי הדלק בדיוק עלו ב-3 אגורות.

היא מכונית עגולה ושלמה, כזו שלא נותנת עדיפות לשום לקוח, ובכך - כנראה - הופכת את עצמה להכי מתאימה להכי הרבה הלקוחות. היא כמו טעם נרכש, כמו שוקולד מריר או וויסקי. ואם אתם לא אוהבים אותה, חכו, כשתגדלו תבינו.

רוצים לקרוא מה הבוחנים האחרים שלנו חשבו על פולקסווגן גולף GTI? לשאול את פבל שאלות או לספר לנו מה אתם חושבים עליה? הצטרפו לדיון בפורום