סובב מותג – פיג'ו - 208 דיזל

אחרונה חביבה? ה-208 בגרסת הדיזל היא האחרונה שאנחנו דוגמים בפרויקט "סובב מותג" של פיג'ו

זו סך הכל סופר מיני עם מנוע דיזל, יותר תכליתי מזה? ובכל זאת, אני ניגש למכונית בשמחה, מבחינתי זו הגרסה הכי מעניינת. דיזל (בפיג'ו מתקנים אותי כל הזמן שזה לא דיזל, זה blue HDI), ידני. מתכון מסקרן מאוד.

היא מגיעה בשחור, עם עיטורי כרום סביב לגריל, 'גבות' כרום מעל פנסי הערפל הקדמיים וזהו. למרות המינימליזם, למרבה ההפתעה התוצאה יפהפיה לטעמי, ואני לא סובל מכוניות שחורות ו/או עיטורי כרום על מכוניות. הפתעה ראשונה.

היא נראית כמו כל 208 רגילה, שום סימן או זכר למנוע המטרטר, למעט הכיתוב מאחורה, אבל שוב, איך שהשחור הזה יושב על האוטו, אני באמת מתפעל.

סביבת הנהג המוכרת לי כבר מכל ה-208 שנהגתי בהן, ושוב גם אותו צג מגע מעולה שהיה חסר לי ב-3008. מאחור, אותו מרווח מצומצם משהו כמו בכל 208. אני חוסך את כל תיאורי הפנים ומתמקד בהבדלים. למרות שהיא נמכרת במחיר אטרקטיבי לטעמי, יש כאן 4 חלונות חשמל, מראות חשמליות אבל מזגן רגיל ולא בקרת אקלים ואין כיסים בגב של המושבים הקדמיים. יש בקרת שיוט, וכמובן שליטה מההגה על מערכת השמע. כך שמבחינת אבזור – המצב בהחלט בסדר גמור.

המנוע הוא 1.6 ליטר, דיזל כאמור, טורבו, עם 100 כ"ס ב-3,750 סל"ד  ו-26 קג"מ ב-1,750 סל"ד.

אני מניע. כן, זה דיזל. אי אפשר לטעות בזה - הוא מורגש (יותר עם חלון פתוח, פחות עם חלון סגור), אבל לא ברמה מציקה, חשבתי שהוא יהיה יותר מעודן. תיבת ההילוכים ידנית, חמישה יחסי העברה. יאללה נוסעים. הפעם לא אספתי את הקטנה, ולכן אין תובנות ממנה ואין צילומים במגרש החניה הצמוד לגן. בערב נסיעה עם חברים לארוחה קלה בואכה חיפה. פקק תנועה מגלילות ועד נתניה, ברגע שהדרך נפתחת, הגמדה השחורה עולה בקלות למהירות גבוהה, נניח רק לשם הדוגמה שהוא משייט ב-150 קמ"ש, בקלות ונינוחות מפתיעים. למרות שהיא יחסית קטנה, אין תחושה של "באמאש'ך שחרר קצת מהגז אני לא מרגישה נוח במהירות הזו" שמקבלים ממכוניות קטנות במהירויות גדולות. רוצה יותר מהר? תלחץ עוד. שום בעיה. בסופה של נהיגה מאוד לא חסכונית (לחיצות בכל רגע נתון כשמתאפשר) הראה מחשב הדרך צריכת דלק של 15 ק"מ לליטר, הדרך חזרה כבר הייתה הרבה יותר רגועה. מהירות של בין 90 ל-105 קמ"ש, וצריכת דלק של 25 ק"מ לליטר. (מזכיר, עם שלושה גברים במשקל מעל לממוצע אחרי ארוחה).

למחרת בבוקר אני מחזיר את המכונית ללובינסקי. אני קובע את בקרת השיוט על 85 קמ"ש. עם הכניסה למתחם מחשב הדרך מצביע על 34.4 ק"מ לליטר. זה כבר חולני. אומדן 'אצבע מול הרוח' – בהתנהלות מחוץ לעיר היא תניב 25 ק"מ לליטר בקלות. תרצו ממש להיות חסכניים – היא גם תעבור את ה-30 ק"מ לליטר.  

ביצועים – הדיזלית הקטנה מושכת היטב כל עוד היא בסל"ד הנמוך, ומגיעה למהירויות גבוהות. אבל נגמר לה האוויר ככל שהסל"ד עולה. זה לא רכב ספורטיבי, אבל התחושה היא שהוא בהחלט יבייש לא מעט כאלו עם יומרות ספורטיביות בתאוצות ביניים. את כל זה הוא יעשה כשהנסיעה בו נותרת נוחה מאוד. אני מאוד התחברתי לרוח שלה.

אז נכון, התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת כאן 10.7 שניות ארוכות (בהשוואה ל-9.8 שניות ב-208 האוטומטית) ועדיין התחושה היא שמדובר ברכב חזק.

לסיכום, מאוד אהבתי את הרכב, ובמחירי המבצע שהיו כאן הוא אלטרנטיבה מאוד מעניינת. עם 50 ליטר במיכל הדלק, וצריכת דלק ריאלית של 25 –30 ק"מ לליטר, אנחנו מדברים על הרבה מעל 1,000 ק"מ על מיכל דלק. והוא יפהפה בשחור.  ביג לייק.