תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

מבחן דרך – פיאט 500 המחודשת

היא מסובבת ראשים מאז 2007 בכל העולם. הגרסה החדשה לפיאט 500 מצליחה להישאר נאמנה למקור בכל כך הרבה מובנים ועדיין להיות שונה ממנה בהרבה אחרים. יצאנו לסיבוב בגרסה מתוחת הפנים שלה

  • 07-04-2016
  • מאת: קינן כהן, צילום: קינן כהן

זה הכה בי בדרך חזרה עם המכונית לסוכנות. בבוקר אחד של אמצע השבוע ספרתי סביבי לא פחות משבע פיאט 500 בשלל גוונים, בחמש מתוכן שהספקתי לבדוק – נהגו בחורות. כולן ללא יוצא מן הכלל נראו כמו שיבוטים או גרסאות של אותה בחורה – צעירות, מטופחות, תסרוקת מוקפדת ומשקפי שמש אופנתיים. יאפ, אולי יותר מכל מכונית אחרת פיאט 500 החדשה היא אייקון שהצליח לחדור עמוק מאוד להעדפות של לא מעט לקוחות שלא יכולים לסרב למכונית הקטנה הזו.

מה נשתנה?

מכירים את הקלישאה "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה"? מסתבר שגם מעצבי פיאט וזה יופי, כי זה מה שיש כאן. צריך לראות פיאט 500 לפני מתיחת הפנים ואחרי זו לצד זו כדי באמת לזהות את השינויים, כי הם כל כך קטנים (גריל, מבנה יחידות התאורה מלפנים ומאחור, פנסי הערפל) וכל כך לא משנים באמת את התמונה הכוללת. זו עדיין מכונית קטנה ונאה מאוד. מצד שני, העיצוב של ה-500 המקורית אוטוטו בן 60 ועדיין נראה נהדר.

מכונית המבחן ברמת הגימור פופ סטאר מוסיפה פס גריל כרום תחתון, חישוקי 15 אינץ', מדבקות (במקרה זה בדוגמת NAVY), מסך מגע 5 אינץ' במקום 3.5 אינץ', מושבים בריפוד שונה ומושב אחורי שמתקפל בפיצול ולא כיחידה אחת. התוספת למחיר – 6,000 שקלים (בהשוואה לרמת גימור פופ אוטומטית).

פיאט-500-תא-נוסעים

תנוחת הנהיגה משונה, החומרים לא עדכניים אבל היא עדיין נראית נהדר גם בפנים

פנים הרכב עדיין מעלה חיוך, אם כי כאן הגיל בהחלט ניכר. ניכר במתגים, בכפתורים ובעיקר בגימור לא מספיק טוב בסטנדרט עדכני במקומות מסוימים. הפלסטיקה קשה וחלולה ברובה ויש מחסור כרוני בתאי אחסון. ארבעה מחזיקי כוסות, רשת בדופן הקונסולה ותאים קטנים בדלתות. שילובי הצבעים בתא ויחד עם הריפוד היפהיפה פה בפנים מאזנים את המצב.

תנוחת הישיבה גבוהה מאוד, גבוהה מדי וטווח הכיוון של המושב מוגבל מאוד. הישיבה היא ממש "על" המכונית ולא בתוך המכונית ויחד עם גלגל הגה בזווית משונה העסק לא התחבר גם אחרי יומיים. לפחות מה שמקבלים זו ראות טובה החוצה – שימושית מאוד בתמרון עירוני. טכנית יש מושבים אחוריים ותא מטען, מחשש שמא לא אוכל לצאת מהם ואשאר תקוע בפנים לא העזתי לבדוק. את האחרון בדקתי, עם 185 ליטרים הוא קטן כמו שהוא נשמע...

הכי שיקית בעיר

לפיאט 500 מנוע 1.2 ליטר, ארבעה צילינדרים, שמונה שסתומים ו-69 סוסים עם 10.4 קג"מ. למרות שההספק המירבי מגיע ב-5,500 סל"ד והמומנט ב-3,000 סל"ד הוא די גמיש ומגיב יפה ללחיצה על הדוושה בעיר. תיבת ההילוכים הרובוטית לא נעימה במיוחד עם העברה מטלטלת בין הילוך ראשון לשני, שבמצב ECO התמתנה משהו והפכה לנסבלת. התגובות האיטיות שלו לשילוב הילוך שנעות בין איטיות מרגיזה לכניסה חדה לפעולה מפריעות בתנועה איטית פקוקה בעיר ואף יותר מכך בתמרוני חניה עדינים על אחת כמה וכמה אם לא מדובר במישור.

נוחות הנסיעה בעיר קופצנית מאוד ומרצדת וגם כשיוצאים החוצה על כבישים גליים ובמהירות גבוהה זה טוב יותר מהזכור לי מהדגם טרום מתיחת הפנים אבל באופן כללי לא מרגיש טוב בכלל.

ההגה לפחות מהיר מאוד ומדויק, הוא מתחיל את המהלך שלו במשקל כבד מדי באופן מלאכותי ונהייה קל בהמשך ההפניה וזה שילוב מוזר מאוד. עם בסיס הגלגלים הקצרצר, המשקל של 900 ק"ג והכיול הנוקשה שלה אני מגלה שהיא גם אוהבת לפנות בחדות וגם עושה את זה עם המון ביטחון. חוץ מהעניין של תנוחת הישיבה והמושב הלא תומך שגורם לגוף שלי לאבד אחיזה ולגלוש הרבה לפני שהמכונית עצמה מאותגרת דינאמית.

בסיום ימי המבחן תדלוק ואיפוס ואני מקבל 15.3 ק"מ לליטר. זה אולי נשמע הרבה, אבל היא עשתה לא מעט מהק"מ בכבישים בין עירוניים מהירים למדי ודוושה רמוסה לחילוץ קצב מהמנוע הרזה. שימוש מתון העלה את הצריכה ל-17-16.5 ק"מ לליטר לא במאמץ מיוחד.   

השיק והצ'ק

פיאט 500 הייתה ונשארה מכונית חמודה מאוד למראה, מבט אחד במכונית הזו בסמטה בעין כרם או נווה צדק ואפשר בקלות לדמיין אותנו בעיירה הררית באיטליה. נכון, עיצוב הפנים לא מזדקן כל כך יפה וצ'ארם איטלקי לא מפצה על תנוחת נהיגה לא טובה, נוחות נסיעה או תיבת הילוכים לא מהוקצעת ובכל זאת יש בה משהו. המשהו הזה גם יגרום למי שרוצה אותה לשלם את המחיר של 98 אלף שקלים לרמת הגימור הזו. השאלה האם היא שווה את הסכום הזה או לא בכלל לא נעוצה בעובי הדיפון ורמת הרעש בתא הנוסעים אלא בכמה רוצים אחת כזו. לראיה, בהתחשב בעובדה שיש לה מתחרה ישירה אחת – אופל אדם שעולה פחות או יותר אותו הדבר – אבל מוכרת בערך חמישית ממנה בכמויות – אפשר לומר בביטחון שהקסם עדיין עובד פה.