תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

מבחן דרך – מאזדה MX-5 החדשה

בכל דור ודור אנחנו שואלים את עצמנו האם הרודסטר הקטנה של מאזדה תוכל לשאת את העול? אז יצאתי לחפש את התשובות, וכמעט אף מילה על המחיר...

  • 23-12-2015
  • מאת: קינן כהן, צילום: קינן כהן

אני לא צריך לספר לך מי זאת מאזדה MX-5. אני לא צריך לספר לך שגם פה המנוע הוא קדמי מרכזי וההנעה אחורית, שחלוקת המשקל היא בדיוק 50:50 – כי אתה יודע מה המכונית הזו נועדה לעשות, לא בגלל שאתה מומחה רכב גדול או פריק של הנעות אחוריות, משחיז פניות, מחליק מחלפים, כשכשן זנב חסר תקנה או כל דבר אחר.

אתה בעיקר יודע מה היא אמורה לעשות רק מלהביט בה. אבל תעשה לעצמך טובה, ולפני שתגבש דעה – תביט בה במציאות ולא בתמונות. בהליכה איטית סביבה בקנה מידה של 1:1. אז תוכל לראות את היחס בין מכסה המנוע הארוך ותא הנוסעים הדחוס בינו לבין הזנב הקצוץ. תוכל לראות את תפיחות הכנפיים מעל בתי הגלגלים הקדמיים שמצטמצמים לקראת הדלתות ומתנפחים שוב סביב הגלגלים האחוריים.

כשתסתכל עליה אתה תדע מה היא אמורה לעשות, סליחה, לא אמורה לעשות – צריכה לעשות. המכונית הזו צריכה לפצות אותך, לפצות אותך על כל מאות הדגמים האחרים שעולם הרכב מציע לך ולמרות שיש בהם טכנולוגיים יותר, חזקים יותר, מפוארים יותר ובלי שום ספק – שימושיים יותר, אין בהם את מה שדמיינת לעצמך בתור ילד כשישבת במכונית של אבא ועשית קולות של וורום וורום.

הו שלום לך...

היא גרמה לי לחייך כשראיתי אותה, בעיקר בזכות הפרופורציות האלו שסיפרתי לך עליהן, אבל לא פחות מכך –מהאופן בו הן מתחברות. כי זו מכונית קטנה ונאה מאוד, מעיין יגואר F טייפ מוקטנת. אם אני מכיר אותך וכמו שאני מכיר אותך, העסק יתחיל לעבוד מייד כשתתיישב בה. באופן בו היא נוטעת אותך בפנים ומתקפלת סביבך הנהג. אתה תחייך ברגע הזה שהידיים שלך יגששו ויגיעו כמו מעצמן למקומות בהם הן יפגשו את ידית ההילוכים ואת ההגה – בדיוק איפה שאתה רוצה אותם ולי למזלי זה הסתדר טוב מאוד, כי להגה אין כיוון עומק ולמושב אין כיוון גובה.

אתה הרי לא באמת מתעניין בכמה שקעי USB יש לה (שניים) או כניסת AUX (אחת), לא ממש חשוב לך שיש רמקולים במשענות הראש (רק של הנהג), או לדעת איך בדיוק עובדת מערכת המולטימדיה (אני באופן אישי אוהב את התחכום מחד ופשטות התפעול של ה-MZD) – אבל כן תתהה האם באמת היה נחוץ לשתול שם את המסך הזה...

אתה גם תבליג על חומרי הפנים שהם די טובים, לא עילוי אבל מספקים מאוד במקומות החשובים. אולי גם תמצא איך חיים עם מעט מאוד תאי אחסון ומוזרויות כמו מחזיקי כוסות נתיקים שצריך לחבר להתקן ייעודי.

אבל בשורת האבזור, אם אתה ממש כמוני – והדבר הראשון שתעשה יהיה להשליך מעליך את גג הבד (איזה כיף שנשארו עם המנגנון הידני הפשוט והיעיל)  - אתה תשמח לגלות שיש בקרת אקלים וחימום מושבים – הם הפכו נהיגת לפנות בוקר קר של סוף נובמבר לכיף.

אני סוגר את הדלתות (שמצוינות במפרט הטכני תחת "אבזור חוץ"...) ולוחץ על כפתור ההתנעה.

נס קפה ונס הרים

אחרי המון זמן וקילומטרים מאחורי ההגה של MX-5 דור קודם על הכביש ועל ה"מסלול" בכוכב יאיר, זכרתי שהיא תמיד ידעה גם להיות מכונית שאפשר לחיות איתה, אבל כאן זה נלקח לפחות עוד צעד אחד או שניים קדימה. כל התפעול פה קליל וזורם, נוחות הנסיעה מצוינת ואלו רק רעשי רוח במהירות מעל 100 קמ"ש שמאוד נוכחים אבל באופן מפתיע לא נוראיים עם גג פתוח. אני שמח לספר לך שהנסיעות המנהלתיות שלך בה לא יהיו עונש. אז נכון שבדרך הביתה עצרתי בסופר וגיליתי שתא המטען הוא מעיין גיגית כביסה עמוקה ו-130 ליטרים אילצו אותי לנהוג עם חבילת נייר טואלט חגורה במושב לצידי – בת הזוג לדייט הכי טוב EVER! – גם לא מוסיפה משקל ובניגוד לקנצלרית לא הכניסה לי סטירה כשעברנו בכיכר לנסיעה קצרה על הצד...

אתה שמעת כבר לא מעט על תפיסת הסקייאקטיב של מאזדה. פגשת אותה כבר במכוניות הדור החדש שלה, ב-2,3,6 וב-CX5. אבל כאן, הו הו, כאן העסק מתחבר כל כך טוב לכל הדבר הזה שנקרא "רודסטר". כי התפיסה הזו מחברת בין כל הנקודות שעושים מכונית ספורטיבית למהנה – מרכב, שלדה, מתלים, תיבת הילוכים ומנוע. אתה תרגיש את הקלילות הזו כאשר תידחף הידית להילוך הראשון כאשר ישתחרר המצמד והיא פשוט תחליק קדימה בקלילות חתולית וגם כשתפנה החוצה ממגרש החניה.

כשהתייצבנו בשעת בוקר מוקדמת מאוד למרגלות נס הרים קיוויתי מאוד שהרכות, קלילות התפעול והנינוחות הכללית שיש בנהיגה המנהלתית שלה לא פגמו במה שהיא אמורה לעשות כאן.

המנוע אולי לא רועם ו-160 סוסים הם מספר שהיום מכוניות סופר מיני חמות מתביישות להיראות איתו בחברה. אבל אם אתם מאלו – יש מבחן לפולו GTI ממש כמה דפים מכאן... אבל איך שהמנוע הזה רץ למעלה, 2.0 ליטרים אטמוספריים עם יכולת נשימה וריצה במעלה הסל"ד שמעלים געגוע למנועי ה-V-TECH ההם של הונדה, אבל כאן זה הרבה פחות גס והרבה יותר נעים וחלק. המחט רצה אל הקו האדום ב-6,500 סל"ד בלי שום היסוס פעם אחרי פעם ובגלל שהיא סוחבת רק קצת יותר מטון הכל מאוד מוחשי ומיידי. המספרים היבשים מדברים על תאוצה למאה קמ"ש ב-7.3 שניות, האמת? לא בדקתי, אבל היא מאוד זריזה והזריזות הזו, מעבר למספר בשעון מורגשת ומהנה. 

הפניות הראשונות הן עדיין הגישוש של שאלות היכרות כללית.

-"אז, ספרי לי קצת על עצמך – איך את עם היענות להפניית ההגה?"

-"בסדר, אני אפנה, אבל שלא תצפה פה לישירות שהייתה לדור הקודם"

-"כן, אני רואה שתחילת ההפנייה פה מעורפלת קצת, טוב, ומה עם התחושה בתוך הפנייה?"

-"היי, לא באמת חשבת שנוחות הנסיעה ההיא תבוא לך בחינם נכון? אני קצת מתגלגלת לצדדים, אבל אל תדאג, יש לי עוד אחיזה"

-"אני שמח שאת אומרת לי לא לדאוג, אבל זה לא נעים לגשש ככה בכל הפנייה של ההגה"

-"טוב, אני מניחה שתצטרך להכיר אותי יותר לעומק כדי באמת לנהוג אותי חזק"

-"מה לעומק? את חוזרת מחר ליבואן, אני רוצה מכונית שלא צוללת עם האף ומתחילה להתפתל בהעברות משקל"

-"אז תבלום יותר בעדינות בכניסה לפנייה"

-"הייתי שמח, אבל במכונית במשקל שלך הייתי מצפה לנשיכה ותחושה הרבה יותר בשרנית בתחילת מהלך הדוושה, הכל פה די עמום – כך שאני חייב ללחוץ חזק יותר ממה שרציתי"

-"טוב, אתה יודע שאתה לא העיתונאי הראשון שאני איתו..."

-שתיקה מעיקה-

אבל גם בפס השלישי והרביעי לא הצלחתי ממש להתחבר לזוויות הגלגול שלה, או לעוצמת הבלימה הלא מספקת. לו אני הבעלים – בולמים קשיחים יותר יהיו הדבר הראשון שנחוץ לה. אבל בשורה התחתונה חזרתי לעוד ועוד יעף - כי היא כיף של ממש. אתה יודע את זה בגלל האופן בו ממש צריך לנהוג אותה בניגוד לסינטטיות המבצעת של מכוניות ספורטיביות כיום, בהן ערימות חיישנים, בקרות ועזרים גורמים לכל אחד להרגיש גיבור מצד אחד ומצד שני דורשות ממך לנהוג אותן חזק מאוד כדי לגרות אותן לתגובה של ממש ולאתגר את הנהג.

ה-MX-5 היא כל כך אחרת מהן, היא מהנה גם בלי לדחוף אותה למהירויות פסיכיות, יש לה אפילו אחת מבקרות היציבות היותר נחמדות שיצא לי לפגוש עם ליברליות של מתנדבת לנענועי זנב לא מזיקים בפניות הדוקות גם כשהיא מחוברת.

הכי כיף שלא תיהנו ממנו

הדור הרביעי של מכונית הספורט הקטנה של מאזדה שהפכה ב-25 שנותיה לסמל, צריכה לגשר בין הנאה מהאסכולה הישנה עם דרישות עדכניות, זו משימה שגדולות ויקרות ממנה לא תמיד צולחות בשלום, אבל היא צולחת את זה בהרבה יותר מזה – בהצטיינות. זו מכונית ששייכת לגזע סופר נדיר, בטח בארץ של כיף פשוט, טהור של חיוכים קטנים לאורך כל הדרך ולא רק על בימי מסלול או רגעי נהיגה נדירים.  

היא עולה 237 אלף שקלים שהופכים אותה לצעצוע עשירים וחוטאים חטא נורא לרעיון שעומד מאחוריה. זה הופך אותה למכונית וירטואלית לחלוטין עבור חובב הרכב, אבל תן לי להגיד לך שמכונית וירטואלית כל כך מהנה לא טעמתי כבר הרבה זמן...