תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • מיצובישי
  • מיצובישי טרייטון
  • מיצובישי טרייטון – מבחן דרך

    מיצובישי טרייטון

    מיצובישי טרייטון, מחליפו של ההאנטר הוותיק, נפתר מרוב הבעיות של קודמו ומסתמן כטנדר מתקדם ואיכותי למדי. מבחן דרך.

    • 22-10-2015
    • מאת: אלירן אברזל

    העשור שהחל באמצע שנות ה-90 היה תור הזהב של הטנדרים בישראל. החרם הערבי הוסר ולארץ החלו לזרום הטנדרים היפאניים הקשוחים בקצב הולך וגובר. זה לא שלא היו עד אז טנדרים בישראל, רק שהיפאניים הציעו לקבלן הישראלי נתונים שגימדו את יכולות הטנדרים שהיו כאן עד אז - כושר העמסה גבוה יותר, מנועי דיזל ואופציה להנעה כפולה עם יכולת שטח. בשנת 1997 השיקה מיצובישי את ה-L200 מאגנום והוסיפה לשילוש הקדוש הזה שתי צלעות נוספות – אופציה לגיר אוטומטי מלא בגרסת הדיזל 4X4 ועיצוב מודרני.

    זה הספיק. המאגנום ואחיו המשודרג המגה-מאגנום הפכו לסיפור הצלחה אדיר והרחובות של פרבי תל אביב התמלאו בהם. לקח למדינת ישראל כמעט עשור להבין את זה ולשנות את מדיניות המיסוי בצורה כזאת שלא תהפוך את המאנום ודומיו למקלט מס. בעיתוי אומלל ממש השיקה מיצובישי את ההאנטר, מחליפו של המאגנום, בדיוק שנה לאחר מכן, כשהשוק עדיין מנסה לעכל את שינויי המס. זה הספיק כדי להפוך את הצלחתו של ההאנטר לבינונית למדי, רחוקה מאוד מהצלחתו של המאגנום. עכשיו חוזרת מיצובישי לשוק עם טנדר חדש, מחליף להאנטר הוותיק. עכשיו מקווה מיצובישי ששוב תשונה מדיניות המיסוי והפעם היא תעבוד לטובתו של הטנדר החדש. קבלו את מיצובישי טרייטון, הטנדר החדש של מיצובישי.

    מיצובישי טרייטון

    במבט ראשון אפשר לטעות ולחשוב כי מיצובישי טרייטון הוא למעשה מתיחת פנים משמעותית להאנטר הוותיק. ייתכן שזה המצב, יש לא מעט דימיון בין השניים – קו ה-J שמפריד בין הקבינה לארגז, ידיות הדלתות, האנטנה של הרדיו ובעיקר אורכו של בסיס הגלגלים. במיצובישי, אגב, מספרים שמדובר בשלדה חדשה. גם אם לא, רשימת השינויים כאן ארוכה כל כך שהיא מצדיקה את התואר "דור חדש".

    מבחוץ מקבל הטרייטון עיצוב קרבי יותר ובעיקר "גיבור" יותר. הטרייטון ארוך ורחב יותר, נקודה בעייתית בעבור ההאנטר שלמרות עיצובו המודרני היה נראה קטן ממתחריו הישירים. מלפנים בולט הגריל הקדמי הכסוף ואני שמח לבשר שבמציאות הוא נראה טוב מכפי שהוא נראה בתמונות. לקח לי זמן להבין אבל מדובר ביישור קו עם שפת העיצוב הנוכחית של מיצובישי, שנחשפה לראשונה באאוטלנדר המחודש. זה כמו ההדפסים האלו בתלת-מימד, צריך לשחק עם זה קצת עד שהתובנה תקפוץ לעין. בפרופיל, כאמור, שומר הטרייטון על קווי העיצוב של ההאנטר עם קו ה-J המפורסם. מאחור אין הרבה שינוי. זה טנדר, יש לו ארגז, מה כבר אפשר לעשות שם?

    תא הנוסעים היה נקודת תורפה מוכרת בדגם היוצא. מי שנהג בהאנטר בוודאי זוכר את מושב הנהג המאוד לא נוח שהוא התאפיין בו, שהיה נמוך מידי וישב במין זווית מוזרה ש"שפכה" את הנהג החוצה. בטרייטון פתרו את הבעיה הזו והתקינו ידית קטנה שמאפשרת לשנות את זווית המושב. עכשיו הנהג יכול לבחור, אם ממש בא לו, לשמור על תנוחת הנהיגה הלא נוחה של ההאנטר אבל גם לכוון לעצמו תנוחה הגיונית הרבה יותר. בכלל, המושב נוח גם בנסיעות ארוכות ותנוחות הנהיגה טובה בסך הכל.

    המושב האחורי מציג גם הוא שיפור ניכר ובניגוד לכמה מהטנדרים שעדיין אפשר למצוא בשוק, כאן תנוחת הישיבה סבירה לגמרי. זה עדיין לא מושב אחורי של מיצובישי לנסר ספורטבק וסביר להניח שמי שיישב שם בנסיעות ארוכות עדיין יקלל, אבל הרבה פחות מכפי שהיה מקלל בטנדרים קודמים. כן, זאת מחמאה, אם זה לא היה ברור. יחסית למושב אחורי של טנדרים הוא בסדר גמור.

    מיצובישי טרייטון

    טנדר לא אמור להציע תא נוסעים עם חומרים רכים ונעימים אלא כזה שבנוי מחומרים קשים, קשיחים ועמידים שיחזיקו מעמד שנים של עבודה אינטנסיבית. זה גם המקרה בתא הנוסעים של מיצובישי טרייטון. לא תמצאו כאן יותר מידי פלסטיקה רכה או דיפוני עור מהודרים, כן תמצאו כאן פלסטיקה קשיחה שמורכבת היטב. גם בקטע הקורדורוי הכי משובש שהיה לציר הנפט במכתש רמון להציע, לא נשמעו קרקושים מיותר מכיוונו של הדש-בורד. אם יש נקודה אחת שדורשת שיפור אז היא הבחירה בצבע שחור-מבריק (Piano Black) למסגרת הפלסטיק שסביב מערכת השמע. אחרי 5 דקות בשטח היא מתמלאת באבק ונראית רע מאוד.

    במרכז הדש-בורד אפשר לזהות מערכת בקרת אקלים דיגיטלית (רק בדגם ה-Dakar הבכיר), תוספת חביבה למדי אך לא קריטית. יותר חשובה היא מערכת המולטימדיה שמותקנת מעליה. מדובר במערכת מסדרת ה-Connected Car החדשה של כלמוביל, בהתקנה מקומית. היא כוללת מודם סלולרי, חיבור לרדיו אינטרנטי וניווט Waze. היא טובה ביחס למערכות אחרות שמקבלים בהתקנה מקומית, אבל היא עדיין לא נוחה לתפעול כמו מערכות המולטימדיה המקוריות של טויוטה או מאזדה. אהבתי את העובדה שהיא תומכת ב-Multi-Touch, כך שאפשר להגדיל את המפה בתנועת אצבעות. לא אהבתי את העובדה ששקע ה-USB שלה לא מאפשר טעינה של מכשיר סלולרי מודרני, אין לו מספיק כוח אמפראז'.

    מיצובישי טרייטון

    את נסיעת המבחן שלי אני מחלק לשניים. ביום הראשון הכרות קצרה עם כמה שבילים ליד הבית שאני מכיר היטב, ביום השני ניסע רחוק יותר, אל המדבר. הדרך לשבילים המוכרים עוברת בכבישים המפותלים של הרי ירושלים וכאן מתגלה הטרייטון כפרטנר מוצלח למדי. זה עדיין טנדר וזוויות הגלגול שלו עדיין מורגשות. אבל יחסית לטנדר הוא מרגיש לא רע בכלל על הכביש.

    המנוע של גרסת ה-Dakar חזק, חזק מאוד. מדובר במנוע 2.4 ליטר טורבו-דיזל שהוא למעשה גרסה מוגדלת ומחוזקת של המנוע שמותקן באאוטלנדר דיזל. הוא מפיק 154 כוחות סוס בגרסאות הרגילות או 181 כוחות סוס בגרסת ה-Dakar הבכירה בה אני נוהג. ביחד עם מומנט מרבי שופע (43.8 קג"מ) ותיבת הילוכים זורמת (5 הילוכים אוטומטית), מדובר בטנדר מהיר למדי. הרבה יותר מהיר מכפי שטנדר אולי אמור להיות וקל מאוד לשכוח את זה. כשנוהגים בטרייטון אפשר בהחלט להבין איך יכולה מיצובישי להצהיר על כושר גרירה של 3 טונות, זה מרגיש כאילו הוא יכול לסחוב את זה בלי שום בעיה.

    אם בכל זאת למצוא מעט פגם במנוע החזק, אז בידוד הרעשים שלו עדיין אינו מושלם. אפשר לשמוע אותו מטרטר בתא הנוסעים בעיקר בסל"ד גבוה, אבל לא רק. אפשר גם להרגיש את הרעידות שלו, בעיקר כשעומדים בסל"ד סרק עם מזגן פועל. זה עדיין טנדר, אחרי הכל. אך הדבר שמציק יותר מכל ברכב הזה זה לא הרעש ולא הרעד אלא ההשהיה בלחיצה על הגז. לוקח זמן מהרגע שלוחצים על הגז ועד שיורד הרבה כוח לגלגלים. בפעמים הראשונות זה מרגיש כאילו לא קורה כלום ואז אני לוחץ עוד יותר על הגז... רק כדי לגלות שאני יוצא מהרמזור בפרפור גלגלים חוליגאני. אז לא, זאת רק ההשהיה המעצבנת הזו שגורמת לי ללחוץ על הגז הרבה יותר מכפי שאני אמור.

    מיצובישי טרייטון

    גרסת ה-Dakar של מיצובישי טרייטון מגיעה כעת כסטנדרט עם מערכת ההנעה הכפולה Super Select II. בג'יפאית זה אומר שמדובר במערכת הנעה כפולה לא קבועה עם הילוך כוח ונעילות נשלטות לדיפרנציאל המרכזי או האחורי. בעברית זה אומר שהטרייטון Dakar מגיע עם מערכת הנעה שמאפשרת נסיעה על הכביש בהנעה אחורית, נסיעה על הכביש בהנעה כפולה (נהדר בתנאי אחיזה בעייתיים, כמו שלג), נסיעה בשטח במצב הנעה כפולה ושילוב של הילוך כוח במצב זה. אם כל אלו לא מספיקים כדי לצאת ממצב בעייתי, נעילת הדיפרנציאל האחורית עומדת לשירותכם בדקת קריאה. כל המעברים הללו, למעט שילוב הילוך הכוח, מתבצעים בעזרת מתגים חשמליים בתא הנוסעים ולא דורשים עצירה מוחלטת או יציאה מתא הנוסעים הממוזג. כיף גדול.

    השבילים המוכרים בהרי ירושלים עוברים בלי שום דרמה. כשכבר יש דרמה, בעיקר כזאת שאני נכנס אליה בכוונה, אני נותן למערכת בקרת המשיכה היעילה למצוא אחיזה בגלגלים שעדיין אוחזים בקרקע ובדרך כלל היא מצליחה להוציא אותי משם. אבל עכשיו סוף הקיץ, האדמה מלאה באבק דק ולא תמיד זה מצליח לה. במקרים כאלו אפשר להפעיל את כפתור הקסם, נעילת הדיפרנציאל האחורי. מדובר בפריט שמשדרג את יכולת השטח של הטנדר הזה בשתי רמות לפחות.

    ביום השני אני יורד למדבר, אל השבילים של בקעת צין ומכתש רמון. כאן תוואי השטח שונה ולמרות שמדובר בשבילים מסודרים ברמת עבירות שאינה גבוהה במיוחד, אני נתקל בנקודת התורפה העיקרית של הטרייטון בשטח – הוא פשוט נמוך מידי. מרווח גחון של 20 סנטימטרים בלבד (או 20.5 סנטימטרים בגרסת ה-Dakar) לפני מע"מ (זאת אומרת, לפני מיגונים בהתקנה מקומית) זה לא הרבה. מכשולים שעם הסוזוקי ג'ימני שלי אני עובר בלי להתרגש מהם דורשים כאן קצת מחשבה. וזה לא רק בגלל שכאן מדובר ברכב הדגמה שלא נעים לי לרסק על מדרגת סלע קטנה, זה בעיקר בגלל הזוויות. מדרגות הצד הגדולות והבולטות שהתקין היבואן אולי נראות טוב, אבל לא ממש עוזרות לי בשלב הזה.

    מיצובישי טרייטון

    מיצובישי טרייטון – סיכום

    הטרייטון הוא הטנדר הכי טוב שתמצאו היום בשוק*. הוא נוח, מאובזר, תא הנוסעים שלו בנוי היטב, יש לו מנוע חזק ויכולת השטח שלו מצוינת. גרסת ה-Dakar בה נהגתי מצמצמת מאוד את הפער שבין הטנדרים לבין רכבי השטח הגדולים (טויוטה לנד-קרוזר, מיצובישי פג'ארו) אבל שומרת על פערי המחיר. 245 אלף ₪ יעלה לכם טרייטון דקאר כזה, שזה בערך 100 אלף ₪ פחות ממה שיעלה לכם פג'ארו או לנד-קרוזר ארוך. אז נכון שהטרייטון לא מציע תא נוסעים איכותי כמו של הקרוזר והפג'ארו, אבל הפער לא באמת מצדיק 100 אלף ₪. תוספת של שני מושבים יכולה להצדיק את הפער הזה, אבל לא עבורי אישית.

    ועכשיו נדבר על הכוכבית הקטנה הזאת שיש למעלה. הטרייטון הוא טנדר מעולה אבל הוא מגיע בתזמון מעט בעייתי. המתחרה הגדול ביותר של הטרייטון, טויוטה היילקס, כבר הגיע ארצה בדור חדש לחלוטין. עדיין לא נהגתי בהיילקס אבל משום מה יש לי הרגשה שהוא יהיה טנדר לא פחות טוב וכנראה אפילו יותר. לאור הקרב הקשה שניטש בין טויוטה, מיצובישי וגם איסוזו בזירת הטנדרים הבינוניים קשה לי להאמין שטויוטה לא עשתה שיעורי בית ולא תביא לאולמות התצוגה טנדר פחות טוב. בשבוע הבא אנהג בהיילקס החדש ואעדכן.

    מיצובישי טרייטון בקטלוג הרכב של CarsForum
    מיצובישי טרייטון - מפרט טכני

    מיצובישי טרייטון