אאודי TT - זאת לא את, זה אני

בחזרה לנס הרים.

אחרי שנפרדתי מרוכבי האופניים (האחרונים לאותו היום), שמתי פעמיי לבית גוברין. בבוקר השבת, תחנת הדלק מול הפארק הלאומי נראית כמו קפטריה בדיסנילנד לגברים. כל הגברים שם עם הצעצועים שלהם. מי באופניים (שטח או כביש), מי באופנועי שטח או כביש (קאסטום או ספורט) ומי ברכב, שזה אני ועוד אחד עם TT דור קודם לבנה.

ייסלח לי האיש הנחמד שאני לא זוכר את שמו, אבל הוא אמר לי: "לחיצה ארוכה מנתקת את הבקרה לגמרי – תנסה". "זה גם מפסיק לחלק את הבלימה בין הגלגלים". עכשיו, אני לא נוהג לנתק בקרות לגמרי במכוניות שהן לא שלי (ומהכרותי עם אאודי, זה אף פעם לא לגמרי, כי הבקרה חוזרת בתנאים מסוימים). אני לא נהג טוב ובשנים האחרונות גם ממש לא מתורגל. יותר מדי זמן עם מכוניות שיש להן ESP הכהו את חושיי, שלא היו משובחים ביותר מלכתחילה. "תנסה", הוא אומר. "זה אוטו אחר".

המשכתי. בהתחלה בלי לנסות. סיבוב רודף אחר סיבוב, הרכב מתקדם בלי שיהוקים אבל... משעמם.  בסוף הקטע המיועד לבדיקות ונטול התחבורה, החלטתי שנשבר לי. עשיתי פרסה, עצרתי בצד וניתקתי את בקרות. OK... עשיתי את הקטע חזרה לאט, בודק שאין עוד רכבים ורוכבים. מתרגל. הגעתי לסופו ו...עוד פרסה. חוזר יותר מהר. פרסה. חוזר יותר מהר... פרסה... הנה החיוך!

קשה להסביר מהו העדר היזון חוזר, אבל זו התחושה של הכוח מנסה להניע את הגלגלים באופן שמתנגד להפניה של ההגה. מהשלדה, התחושה שהיא זזה בהתאם לשינויים בהאצה/האטה. למרות שההגה עודנו מחריש, השלדה ללא הבקרות כבר מרגישה שהיא זזה. אני לא יודע להסביר מה נשתנה בכוונון של האאודי TT, אבל זה מוחשי. מאוחר יותר סבבתי אותה סביב כיכר כמה וכמה פעמים, כדי לנסות להבין. לא בטוח שאני יכול, אבל עם הבקרה מנותקת אולי העדר חלוקת הבלימה גורם לשלדה להעביר מאסה באופן שמאפשר התנהגות קצת שונה מאשר שמירה על היגוי ניטראלי עם נטייה לתת היגוי קל, בכל מצב.

בשורה התחתונה, עם בקרה מנותקת, אאודי TT מתחילה לדבר. להשען קצת לפנים, להעביר משקל לצד, להגיב לבלימה והאצה מהמושב של הנהג. זה לא שהפסקתי לנהוג נקי ובזהירות ראויה. הכל נכון, בלי לבלום לתוך הפנייה ובלי פרובקציות, אבל ה-TT מרגישה סופסוף כמו מכונית נהיגה. פתאום יש היזון חוזר, ועם ההיזון מגיעה התחושה המספקת, שאתה נוהג. שהרכב נע תחתיך בהתאם לפקודותיך. 

ואז גם מגיע הזמן לפגישה שלי ביקב באזור לטרון. שם אני נמנע מלטעום, מוסר את המפתחות של ה-TT ולוקח את המפתחות של הנגטיב. אם ה-TT היא ישו או הביטלס, הניסאן 370Z היא האנטי-קרייסט או הסטונז. אם ה-TT היא אתלטית שמדגמנת שמלות ערב, ה-Z היא דוגמנית פלייבוי שמפגינה את החזה.

מי שקולט אותה ישר זו הניידת שיוצאת אחרי מיד מתחנת הדלק. אני שם 89 קמ"ש על הקרוז קונטרול ומעביר את תשומת ליבי לרעש. רועשת ה-Z, מרעשי רוח, דרך רעשי מנוע והתמסורת, ועד למנוע ה-V6. לפחות המושבים, הפחות ספורטיבים למראה, דווקא יותר נוחים, וזה קצת מפצה על הברדק בתא הנוסעים והפלסטיקה הלא אחידה באיכותה.

החלפות ההילוכים בתיבה האוטומטית הן מהירות, אבל ברוטליות ובועטות, ומחייבות עבודה נכונה עם הגז, כדי לא ליצור העברת משקל לא רצויה. זה לא כמו ב-DSG, כאן צריך לתזמן. למנוע תגובה עדיפה, כמו גם הרעש שלו בטורים גבוהים, אם כי העלייה לאשתאול מיד מגלה שה-Z לא מרגישה יותר מהירה. היא בעיקר יותר כבדה, והרבה פחות קלה לשליטה. כאן לא תמצא אותי מנתק את ה-ESP. מספיקה לחיצה קצת כבדה מדי וההנעה האחורית תשלח את הזנב לסיבוב שאני לא מספיק מיומן לתפוס. אני נוהג זהיר, משתדל לעבוד נכון ובמתינות, בלי לבלום לתוך הפניות ולהחליק ביציאה, אבל  גם כך ה-Z היא מכונית כל כך יותר מתגמלת מה-TT לנהיגה...

 

רצף פניות מהיר, שעשיתי עם ה-TT מספר פעמים, כדי לנסות להבין מה היא עושה... עם ה-Z אין ספק. ב-TT הרכב מקבל הוראה ואז חושב מה לעשות, ואתה מקבל את התוצאה בדיעבד. ב-Z דוושות התאוצה והבלימה מגיבות מהר, ואתה יודע לאן הרכב ייסע, כי השלדה וההגה ההידראולי (הללויה!) והכבד, מתקשרים איתך. אומרים לך כמה רזרבת אחיזה יש ולהיכן המאסה של המרכב נעה. רצף פניות הוא בדיוק זה, רצף של תנועה מתמשכת, לא מקטעים שצולחים אותם איכשהו.

ה-Z זורמת איתך, לא בשבילך.
לכן גם נפרדתי מיוכבד, זו מהפסקה הראשונה. היא לא באמת אהבה אדרנלין. היא היתה מצטרפת לטיול טרקטורונים ומספרת כמה היא נהנית מהאקשן, אבל בתכל'ס ראית שזה לא באמת כוס התה שלה, כי היא היתה מפגרת הרבה מאחור. היא אף פעם לא היתה מכופפת קצת את החוקים, ואוכלת איזה מוס שוקולד. היא אף לא באמת היתה ברגע. יותר מדי עסוקה בלעשות את הדבר הנכון. וזו הבעיה של ה-TT מבחינתי. היא לא ממש שם בשבילך. היא שם במקומך, תמיד עושה את הדבר שלה. כמכונית נהיגה היא לא משעממת לגמרי, אבל גם לא מרגשת. היא באה, אבל בתנאים שלה. גם עם הבקרה מנותקת, היא עדיין רחוקה שנות אור ממכונית נהיגה כמו ה-Z או אפילו הרנו מגאן RS CUP. 

כמכונית קופה היא סולידית מדי לטעמי. נעדרת "וואו". החזרתי אותה כמה שעות לפני הזמן, כי פשוט לא מיוחד להסתובב איתה. אם כבר אין תחושה מיוחדת, יש גרסאות של ה-A3 שאולי ננהגות לא פחות טוב ועולות פחות.
חבר, שהיתה לו S3, חושב אחרת ממני. הוא ממש אהב את ה-TT, שהזכירה לו את ה-S3 בהתנהגות והוסיפה עיצוב ושאר רוח (וממשק נהג שאפשר לשחק איתו). הוא גם מאוד אוהב את הנהיגה בה, את העובדה שאי אפשר לדחוק בה מעבר למגבלות, אלא רק קצת, אבל אפשר לנהוג ממש מהר.

קשה לי לסכם את ה-TT בנימה שלילית. היא מכונית שמושקעת בה המון מחשבה ואני מניח שהיא מיישמת בדיוק את התכנון שלה. היא מהוקצעת, מדויקת ונטולת חסרונות ביחס למטרה. היא רק לא מה שבעיני מכונית קופה צריכה להיות.
ואצלי במקום יוכבד באה מתילדה (שם לא בדוי). לא תמיד ידעתי אם היא תגיע כשקבענו, בגרות לא היתה לה (רק שלוש שנים פור עליי בגיל), היא היתה יותר עסוקה בלחיות לבד ולבלות. לא היה לה אופי נוח והיא היתה מתעצבנת כשאני עם אחרות, רק שלי אסור היה להתעצבן כשהיא עם אחרות.

איתה נכנסתי למסיבות הגייז "בשחיתות" (הכי שוות בעיר, לפני 20 שנה), ראיתי את תל אביב בלילות, למדתי לעשן, ומישהו פעם קרא מאחורי גבינו לחבריו בטיילת באילת: "בואנה, עם איזו בחורה הילד הזה מסתובב!". אם כבר אתה הולך על בילויים ולא על פרקטיקה, אז ללכת על חוויה, לא על נוחות, ועם מכונית קופה אמורים לבלות, לא להתחתן.

אאודי TT בקטלוג הרכב של CarsForum
אאודי TT - מפרט טכני להורדה