500 אברת' - על העקרב ועל העוקץ

שתי מילים מספיקות כדי לתאר את ה-500 אברת' – אטרף מפתיע. ובכל זאת, ביקשנו מלאון טאובס שיפרט קצת יותר.

מכונית הרטרו הקטנטנה של פיאט קצת השתגעה אחרי שנעקצה ע"י העקרב של אברת'. במבט ראשון קולטת העין את סמלי העקרב שפוזרו ביד רחבה - על ההגה, סביב הרכב ובמרכז החישוקים. כן, זאת לא הפיאט 500 החמודה של השכנה. אז חולף המבט על פני התפיחות הגדולות של בתי הגלגלים, המרכב המונמך, הספויילר האחורי, סט הפגושים והחצאיות וחישוקי ה-17 אינטש', והניגוד שבין הבובתיות של הפיאט 500 לאגרסיביות של האברת' הופך מוחשי יותר.

העיצוב המוחצן הזה מושך אותי פנימה, אל מה שאמור להיות תא הנוסעים. במקרה של ה-500 הביטוי הזה קצת מטעה כי יותר מנוסע אחד כנראה שיהיה קשה להכניס אליו, בטח שלא במושב האחורי הצפוף. מי שבכל זאת יצליח להיכנס, ייהנה מתא נוסעים בעיצוב רטרו שכולל כמעט את כל מה שצריך במכונית ספורטיבית - הגה ספורט, ידית הילוכים מעור בתפירה אדומה, דוושות מתכת (קרובות ונוחות מאוד לנהיגה ספורטיבית) ואפילו מושבי ספורט מעוצבים. חוץ מזה הצליחו באברת' לדחוס פנימה 7 כריות אוויר, בקרת יציבות, מערכת שמע עם MP3 ודיבורית בלוטות' מובנת. על שאר פריטי האבזור כדאי לוותר - גג השמש מפריע לנהגים גבוהים והרשת שאמורה להגן מפני קרני השמש לא ממש מצליחה לעצור את השמש הישראלית, ריפודי העור מעיקים בימים חמים וחישוקי ה-17 אינטש' גורעים מאוד מנוחות הנסיעה. גם תנוחת הנהיגה רחוקה מלהיות מושלמת. הישיבה הגבוהה מידי וגלגל ההגה שאינו מתכוונן למרחק מקשים על מציאת תנוחת נהיגה ראויה.

כדי להפוך את הפיאט 500 העירונית למכונית מסלול הקשיחו באברת' מתליה של המכונית בצורה מוחשית. כל חריץ וכל שבר שתמצאו ברחוב ישודר דרך המתלים הקשיחים ישירות אל מושבי העור התומכים. תחושת הנוקשות הזאת מדרבנת אותי להפסיק להתנייד לתומי ברחבי העיר פתח-תקווה ללחוץ על לחצן הספורט ולהתחיל לנהוג. תגובת הדוושה מתחדדת, ההגה הופך לכבד יותר, וצליל המנוע מגניב מעירים את נהג המרוצים הרדום שבתוכי. המכונית הזאת מושכת אותי לצאת אל כבישי הנהיגה האמיתיים. בדרך לשם אני מגלה בדרך הקשה, תרתי משמע, כמה נוקשה ה-500 אברת'. גם בשיוט במהירות חוקית האברת' נוקשה וחובטת, ורק בכבישים איכותיים וסלולים היטב הופכת נוחות הנסיעה לסבירה.

רק כשמופיע התמרור הראשון שמורה על פיתול הדרך אני מתחיל לקצור דיבידנדים מהמרכב הנוקשה. בקרת היציבות לא מתנתקת אבל מאפשרת חופש פעולה (והחלקה) רחב יחסית, מערכת ה-TTC עוזרת במשיכה החוצה מהפניות ובורר המצבים כבר מזמן על מצב ספורט. האברת' מפתחת קצב מרשים למדי. כמה מהר? קליאו 197 שהצטרפה למבחן עבדה קשה מאוד כדי לשמור על הקצב של האברת', למרות עליונות מוחשית מצד הקליאו בסעיף ההספק והצמיגים. המשקל הזעום של האברת' הופך את 135 הסוסים שלה למוחשיים יותר ועוזר לה לעקוץ מכוניות חזקות ממנה.
בשלב הזה אני גם מתחיל לגלות קצת סימנים של אכזבה ומגלה כמה נקודות לחובתה של האברת' - להגה יש אמנם משקל נכון רוב הזמן אבל הוא מנותק ומתקשה לספק אינפורמציה אודות המתרחש, ידית ההילוכים אמנם ממוקמת היטב אבל היא ספוגית ומהלכה לא מדויק ולקראת אמצע היום אני מגלה שמושבי העור קשים מידי.

סיכום:
לגרסת העקרב של ה-500 יכולת מדהימה לדרבן את הנהג ללחוץ על הגז וליהנות מהדרך. היכולות הספורטיביות שלה מרשימות, היא מקורית, ייחודית, מוחצנת ויש בה לא מעט מהקסם הזה שהופך מכונית של יום-יום למכונית פאן. ואז מגיע העוקץ. בכל הקשור לפרקטיות נופלת האבארת' ממתחרותיה. תא המטען שלה קטנטן, המושב האחורי מתאים בקושי לילדים ונוחות הנסיעה בה בעייתית.
ה-500 אבארת' מתאימה למי שיכול להרשות לעצמו מכונית פאן ב-157 אלף ₪ (או 185 אלף ₪, לגרסה המאובזרת). מי שמחפש מכונית המשלבת שימושיות עם יכולות דינאמיות גבוהות יעדיף ככל הנראה, את אחת המתחרות.

500 אברת' בקטלוג הרכב החדש של CarsForum.

צילום: דרור קירשנר