תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • מיצובישי
  • מיצובישי טרייטון
  • מיצובישי טרייטון החדש - נהיגה ראשונה

    מיצובישי טרייטון

    כלמוביל משיקה בישראל את מיצובישי טרייטון, טנדר חדש במשפחת ה-L200 ומחליפו של ההאנטר הוותיק, שעושה את הכל טוב יותר. נהיגה ראשונה.

    • 30-07-2015
    • מאת: אלירן אברזל | צילום: רונן טופלברג

    מיצובישי טרייטון, הטנדר החדש למשפחת ה-L200 של מיצובישי, הושק אמש בישראל ובחברת כלמוביל הזמינו כמה עיתונאי רכב ליום התרשמות מושקע למדי מהטנדר החדש. כדי להבין על מה כל המהומה צריך לחזור כ-15 שנה אחורה, אל תחילת שנות ה-90. אז הוסר החרם הערבי מעל שוק הרכב הישראלי ומותגי רכב יפאניים רבים זרמו ארצה, כשאיתם מגיעים ארצה גם שלושה טנדרים חדשים – טויוטה היילקס, איסוזו איפון ומיצובישי L200. הטנדרים היפאניים החדשים הציעו לקבלן הישראלי כושר ההעמסה ומנוע דיזל חסכוני שלא היו קיימים בסובארו טנדר, הטנדר הנמכר ביותר באותם השנים.

    אבל קפיצת המדרגה הגדולה ביותר של הטנדרים היפאניים הללו תגיע רק באמצע שנות ה-90, אז קיבל ה-L200 של מיצובישי (שקיבל אז את הכינוי "מאגנום") את השילוש הקדוש עולם של הטנדרים – מנוע דיזל, תיבת הילוכים אוטומטית ומערכת הנעה כפולה 4X4. זה הספיק כדי להפוך אותו לסיפור הצלחה מרשים ולאפשר לכל בעל עסק עצמאי להנות מרכב שטח קשוח אך נוח מספיק כדי לחיות איתו ביום יום ובעיקר – זול מאוד לרכישה ואחזקה בשל ההכרה המלאה על ההוצאות שלו לצרכי מס. אך דווקא ההצלחה הזאת הייתה בסופו של דבר לרועץ בעבור הטנדרים הללו, כשרשות המיסים שמה יד על הטבת המס והפסיקה את ההכרה במס על הטנדרים היפאניים האלו. בשלב הזה עברה סצנת הטנדרים לטנדרים האמריקאים הגדולים, שברולט סילברדו ודומיו.

    מיצובישי טרייטון

    עשור מאוחר יותר, אנחנו בקיץ שנת 2015 ומיצובישי טרייטון החדש מושק. זה הוא הדור החמישי של ה-L200 שמשווק בעולם והדור הרביעי שמשווק בישראל ("בופאלו" היה הראשון, "מאגנום" השני ו"האנטר" השלישי). בכלמוביל בונים לא מעט על הטנדר הזה, שמשתייך כאמור לקטגוריה הולכת ומצטמקת בישראל. הם בונים על מכרז צה"ל הקרוב, שממשיך לקנות לא מעט טנדרים כאלו לצרכי עבודה. אבל הם גם בונים כנראה על הצהרות רשויות המס, שמכריזות שבקרוב יוטל מיסוי גבוה יותר על הטנדרים האמריקאים הגדולים, מה שיוריד את רמת המכירות הגבוהה מלאכותית שלהם לרמה הגיונית הרבה יותר ויעלה, בהתאם, את רמת המכירות של הטנדרים הקטנים יותר. מהבחינה הזאת, הטרייטון החדש מגיע אליהם בדיוק בזמן.

    הטנדר הזה חדש לחלוטין ועושה את כל מה שעשה קודמו בצורה טובה הרבה יותר. הטרייטון אולי שומר על דימיון עיצובי ל"האנטר" אותו הוא מחליף אבל לא מדובר במתיחת פנים אלא בדגם חדש לחלוטין. הדימיון הזה נובע בעיקר מה-J Line, אותו קו מתעגל שמפריד בין הארגז לתא הנוסעים בצורת האות J, שעבר מהדגם הקודם לדגם הנוכחי. מלבדו ומלבד אולי מתג או שניים ששרדו את העשור שחלף מאז השקת ההאנטר, אין שום דבר משותף בין הדגמים.

    השלדה והמרכב חדשים לגמרי. במיצובישי בחרו שלא להאריך את בסיס הגלגלים של הטנדר הזה, בניגוד למגמה המקובלת בעולם הרכב. הם מסבירים כי בסיס הגלגלים הקצר בקטגוריה מאפשר לטרייטון להציג את רדיוס הסיבוב הקצר ביותר בקטגוריה. בפועל, למרות בסיס הגלגלים הקצר ולמרות קיצור מהלך ההגה, לעשות סיבוב פרסה עם הטרייטון זה עדיין לא עניין נעים במיוחד. נדרשת המון עבודת ידיים ולעיתים גם שילוב זריז להילוך אחורי.

    מיצובישי טרייטון

    תא הנוסעים של מיצובישי טרייטון עבר שדרוג משמעותי לעומת קודמו. יש שיפור משמעותי באיכות החומרים, ברמת האבזור וברמת האבזור הבטיחותי (מיד נגיע לעניין הזה). אבל ההבדל שהיה המוחשי ביותר כבר ברגעים הראשונים של הנהיגה, הוא בנוחות הנסיעה. מדובר באחת מנקודת התורפה של הדגם הקודם, בעיקר בכל מה שקשור לתנוחת הישיבה בכל אחד מחמשת המושבים שמציע הטנדר הזה. הנקודה הזאת שופרה משמעותית הטרייטון נוח משמעותית מההאנטר. מושב הנהג טוב יותר וכבר לא יושב קרוב מידי לרצפה והמושב האחורי מציע איכות חיים סבירה – וכן, זה לא משהו שתמיד היה אפשר להגיד על מושב אחורי של טנדר.

    יחסית לטנדר קשוח עם מתלי עלים בסרן האחורי, שלדת סולם וסרן אחורי חי מציע הטרייטון נוחות נסיעה טובה גם כשהוא אינו עמוס. זאת עדיין לא נוחות נסיעה של רכב פרטי, הטרייטון עדיין מרגיש כמו טנדר וכשהוא ריק הוא בועט בנוסעיו כשחולפים איתו על שיבושים חדים. העמסה של כמה מאות קילוגרמים בארגז משפרת את העניין הזה והופכת את הסרן האחורי לרך הרבה יותר.

    שאר השיפורים שבוצעו בתא הנוסעים קשורים גם הם לאיכות החיים. קודם כל בכל הקשור לרמת הבטיחות ששודרגה, נקודת תורפה ידועה בטנדרים מסוג זה. בדגם ה-Dakar הבכיר יש שפע של עזרי בטיחות אלקטרוניים – בקרת יציבות עם בקרת יציבות לנגרר, התראה על סטייה מנתיב הנסיעה, סיוע לזינוק בעליה, הפעלה אוטומטית של האורות ועוד. אבל גם בדגמי הבסיס תמצאו 7 כריות אוויר, שלדה קשיחה עם נקודת קריסה ובעיקר – 5 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק האוסטרלי.

    אחרי שתסיימו להתרשם מרמת הבטיחות תוכלו להתרשם מהשדרוג באיכות החומרים וברמת האבזור, אבל אל תתרשמו יותר מידי. זה עדיין תא נוסעים של טנדר, גם אם מהודר יחסית למה שהכרתם ב-L200 הקודמים, הוא עדיין עשוי רובו ככולו מפלסטיק קשיח שאולי אינו נעים במיוחד למגע אבל כנראה יחזיק לא מעט שנים של עבודה קשה בשמש הישראלית. כמה נקודות הפריעו לי בכל זאת במהלך ההשקה. דגם ה-Dakar בו נהגנו במהלך ההשקה מגיע עם פלסטיקה בצבע שחור מבריק (שחור פיאנו), שנראה מעולה באולם התצוגה הממוזג אבל מתמלא מהר מאוד באבק והופך לעכור. בנוסף, משענת היד המרכזית אינה נוחה מספיק לשימוש ומערכת המולטימדיה הלא מקורית שמגיעה בדגמי ה-Dakar אינה קריאה כשהשמש חזקה.

    מיצובישי טרייטון

    מתחת למכסה המנוע של מיצובישי טרייטון מסתתר מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח של 2.4 ליטר שמוצע בשתי רמות של הספק מרבי – 154 כוחות סוס ברוב הדגמים, 181 כוחות סוס בדגם ה-Dakar הבכיר בו נהגנו. הגרסה החזקה יותר מצוידת בתזמון שסתומים משתנה עם שליטה על עומק פתיחת השסתומים, מה שמשפיע על יחס הדחיסה ובהתאם אמור לשפר את צריכת הדלק של הטנדר. במיצובישי טוענים לשיפור של כ-20% לעומת הדגם היוצא – שיפור סופר-מרשים במונחים של עולם הרכב המודרני. בפועל במהלך נסיעת ההשקה לא ממש הצלחנו לאמת את הנתון הזה ומחשב הדרך של הטרייטון החדש בו נהגנו נותר פסימי למדי.

    המנוע החדש בהחלט מרגיש חזק וגיבור, סוחב היטב את משקל הרכב כשהוא אינו עמוס וסוחב היטב גם כשמעמיסים 600 קילו בארגז ומבוגרים בקבינה. אבל יחסית למנועי טורבו-דיזל מודרניים הוא רועש מאוד בסל"ד בינוני ומעלה, עם סוג של טרטור שמזכיר מוניות מרצדס של פעם. בנוסף, סובל הטרייטון מהשהייה קצת מעצבנת ביציאה מהמקום. לוקח כמעט שניה מרגע הלחיצה על הגז ועד שהטנדר מזנק קדימה, שניה שמרגישה לפעמים כמו נצח. זה יכול להפריע, בעיקר בתמרונים שטח עדינים אבל גם בנסיעה עירונית צפופה.

    מיצובישי טרייטון

    ואם כבר דיברנו על השטח. במסגרת ההשקה של מיצובישי טרייטון אפשרה לנו כלמוביל נסיעה קצרה בשבילים ובשטח טכני שתאפשר טעימה מהיכולת של הטרייטון בשטח. ויש לו בהחלט מה להציע. ראשית, כל דגמי ה-4X4 מגיעים עם נעילת דיפרנציאל אחורי, זאת בניגוד לדגם הקודם בו הוצעה הנעילה רק בדגם הבסיסי והחלש. דגמי הבסיס מצוידים במערכת הנעה כפולה רגילה, עם הילוך כוח ובורר העברת מצבים חשמלי. בדגמי ה-Dakar יש מערכת הנעה כפולה משודרגת (Super Select II) שכוללת גם דיפרנציאל מרכזי נשלט, כך שניתן לנסוע בהנעה כפולה גם בכביש – נהדר למי שעובד בתנאי קרח ושלג.

    זוויות הגישה טובות ומרווח הגחון אולי אינו מרשים על הנייר (20 סנטימטרים בסך הכל, להיילקס של טויוטה יש יותר) אבל הגחון מסודר היטב וההרגשה היא שמרווח הגחון הוא לא מה שיפריע כאן בשטח טכני. מהלך המתלה האחורי טוב וביחד עם נעילת הדיפרנציאל הסטנדרטית מתקבל כאן כנראה טנדר טוב מאוד לעבודה, שכנראה יוכל לשמש גם כרכב טיולים לא רע בגלגול השני או השלישי שלו. את יכולת השטח המלאה שלו אנחנו נבחן במסגרת מבחן דרך מלא, שנבצע בקרוב.

    השורה התחתונה מההשקה הזאת אופטימית למדי. הטרייטון עושה את כל מה שעשה הטרייטון, אבל טוב יותר. המנוע שלו חזק יותר (אבל סובל מאותה השהייה מוזרה לדוושה), נוחות הנסיעה שלו טובה יותר, רמת האבזור שלו גבוהה יותר ואיכות החיים איתו טובה יותר. מדובר בטנדר טוב, אולי אפילו אחד מהטובים שיש היום בשוק. אבל זאת לא חוכמה גדולה, כשהדור החדש של המתחרה העיקרי מבית טויוטה עוד לא הופיע בישראל. כשהוא יופיע כאן, וזה יהיה בקרוב, התחרות תהיה קשה אבל אפשרית.

    מיצובישי טרייטון - מפרט טכני

    מיצובישי טרייטון