תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • לקסוס
  • לקסוס NX
  • לקסוס NX - מבחן דרך

    לקסוס NX

    הדגם החדש של לקסוס מצליח לשלב בתוכו המון איכויות מעניינות מאוד ועל הדרך גם ליתר לחלוטין את אחיו הגדול. האם ללקסוס יש קלף מנצח או שמא היא ירתה לעצמה ברגל?

    • 04-06-2015
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    אם אתם כמוני, כלומר אוהבים לבזבז הרבה יותר מדי זמן בשיטוט חסר תוחלת באינטרנט, בטח יצא לכם להיתקל בתמונה מאוד מסויימת שמסתובבת ברשת. בתמונה מוצגים קלטת ועיפרון (או עט, תלוי בתמונה) ובתחתית התמונה נמצא הכיתוב "ילדים לעולם לא יבינו את הקשר בין השניים".

    בדיוק כמו עם התמונה הזו, מי שלא בקיא בהיסטוריה של לקסוס לעולם לא יבין למה כל כתבה על כל מכונית של חטיבת היוקרה של טויוטה מתחילה במילים "יחסית ליצרנית שהשיקה במשך שנים ארוכות מכוניות שהיו שם נרדף לשעמום טוטאלי, המכונית החדשה של לקסוס נראית כאילו נתלשה מסרט מדע בדיוני".

    לקסוס NX

    הדיסוננס הזה בא לידי ביטוי ביתר שאת כשאני פוגש את לקסוס NX החדשה. למעשה, אפילו ביחס ליצרנית שכבר מספר שנים מוציאה מכוניות בעיצוב מעניין, שובר שגרה ומושך מבטים, הדגם האחרון של לקסוס הוא קפיצת מדרגה ענקית נוספת לכיוון המשוגע והמטורלל של הסקאלה.

    אין ולו זווית אחת ממנה ה-NX של לקסוס נראה משעמם, סתמי או אפילו רגיל. על כל משטח של המרכב, בכל פינה ועל כל משטח ברזל או זכוכית יש קפל, בליטה או זווית כלשהי. נראה שבעיצוב ה-NX, לקסוס החליטו לשחרר את כל המעצורים ולעצב את המכונית הכי יוצאת דופן שחוקי הפיזיקה ותקנות הבטיחות אפשרו להם.

    לקסוס NX

    המבט הראשון מתמגנט אל גריל שעון החול העצום בחזית המכונית וממשיך לפנסי היום, שמופרדים מגופי התאורה העיקריים. שני האחרונים מצויידים בתאורת לד מלאה כמובן. גם מהצד, הזווית המשעממת ביותר של רובן המוחלט של המכוניות, ה-NX מצליח להתבלט. חישוקים בוהקים, מראות צד מעוצבות ופנסים אחוריים שבולטים החוצה גורמים ל-100% משאר המכוניות על הכביש להיראות כאילו עוצבו במאה ה-15.

    מה שגורם לעיצוב הלא שגרתי של הרכב הזה להיראות מיוחד עוד יותר, הוא העובדה שמתחת לכל הפח המעוצב וגופי התאורה שנראים כאילו נתלשו ישירות מספינת החלל USS Enterprise, נמצאת לא אחרת מאשר הפלטפורמה של טויוטה ראב4 השפוי, ההגיוני והרגיל לחלוטין.

    החגיגה נמשכת גם אל תא הנוסעים, שם נמצאים אין ספור פריטי עיצוב שגורמים לשהיה בתא הנוסעים האיכותי והמוקפד למשעי להפוך לחוויה ויזואלית. גם אחרי שעות מאחורי ההגה של ה-NX ואחרי אין ספור תמונות אני ממשיך לגלות עוד ועוד נגיעות, תבניות ודברים מעניינים שמעצבי לקסוס הצליחו לדחוס לתוך תא הנוסעים.

    לקסוס NX

    החל מהקונסולה המרכזית, שמוקפת במסגרת דמוית אלומיניום מוברש בצורת H ובמרכזה נח השעון האנלוגי המסורתי, דרך פיסות המתכת שבולטות ממעל לידיות פתיחת הדלתות ומחוץ לדשבורד ועד לברגים החשופים שמקבעים שתי כריות לצדי הקונסולה, כדי שחס וחלילה הברך שלכם לא תפגוש בפלסטיק במהלך פניה חדה כזו או אחרת.

    אפילו תא האחסון הקטן בקונסולה, זה שנמצא מאחורי הכרית הקטנה שתמנע חס וחלילה מכף היד שלהם להתעייף כשאתם מנווטים בין תפריטי המערכת, טומן בחובו הפתעה, איך נאמר, מעניינת. המכסה של אותו נשלף, עד כאן הכל רגיל לגמרי, ההפתעה נמצאת בצידו השני - מראת איפור. מישהו אמר משהו על קהל יעד?

    לקסוס NX

    מאז ומעולם, ידועה לקסוס כחברה שנותנת הרבה מאוד תשומת לב לפרטים הקטנים, ולקסוס NX הוא עוד דוגמא מצויינת לכך. כל החומרים, כל המשטחים והמתגים מפגינים איכות מהשורה הראשונה. העור שמרפד את המושבים, הדשבורד וחלקים שאפילו לא חשבתי שאפשר לרפד בעור, נעים, רך וכל נגיעה בכל סנטימטר מרובע בתא הנוסעים מלווה בפרצוף רציני ופליטת "פששש... איכות". יוצא דופן אחד לתחושת האיכות הוא איזור השליטה של מערכת השמע, שמוחבא טוב טוב בתוך נבחי הקונסולה ומרגיש מעט פלסטיקי. אולי בגלל זה החביאו אותו?

    אחרי שאני נרגע קצת מהמתקפה והעיניים שלי מפסיקות להתרוצץ כמו אחוזות אמוק, אני מתפנה למציאת תנוחת נהיגה ומתאכזב מעט. המושב אמנם מתכוון לטעמי ומספק אחיזה מצויינת לגוף הלא מאוד רחב שלי, אך הוא יכול להיות מעט צפוף למי שבורך בממדים קצת פחות אנורקטיים. האכזבה הגדולה ביותר כאן היא ההגה, או ליתר דיוק הכיוון שלו, כי גלגל ההגה עצמו עטוף בעור משובח ונעים מאוד למגע. טווח הכיוון פשוט צר מדי ולא משנה מה תעשו ההגה פשוט ישאר רחוק מדי מכם. אני בטוח שלרוב האנשים זה לא יפריע. אבל לאלה שזה כן יפריע, שלא תגידו שלא אמרתי.

    אחרי שמצאתי את מה שאפשר לכנות כ"תנוחת נהיגה סבירה", אני עובר למושב האחורי ומוצא שלמרות בסיס גלגלים צנוע של 266 ס"מ (קטן בארבעה סנטימטרים מזה של סקודה אוקטביה) המושב האחורי דיי מרווח ביחס לקטגוריה ולא נרשמו תלונות מיוחדות על צפיפות אצל אף אחד מהאיברים. גם הראש מקבל מספיק מקום ואף נהנה מקיומו של חלון שמש פנוראמי שמשתרע על כל הגג ועוזר לפוטוסינתזה של הנוסעים. רק חבל שהוא אינו נפתח.

    לקסוס NX

    לרווחת הנוסעים האחוריים ישנה גם רצפה כמעט שטוחה שעוזרת למזער את השנאה כלפי המושב האמצעי, ובמידה ומאחור יושבים רק שניים, ישנה גם משענת יד נשלפת שבלחיצת הכפתור שעליה "פורחים" ממנה שני מחזיקי כוסות באלגנטיות אופיינית.

    המחיר הגדול ביותר של העיצוב המוחצן הוא קלות השימוש. בעוד לקסוסים מהעבר היו פסגת ההגיון (כן, והשעמום) והנדסת האנוש, נראה שכאן אבד משהו במעבר בין חזון למציאות. הקונסולה המרכזית, שאין ויכוח על כך שהיא תאווה לעיניים, היא כאב ראש לא קטן לאצבעות. לא פחות מארבע גלגלות שונות שולטות על פונקציות שונות ואין ספור כפתורים אחראיים על מערכת בקרת האקלים. לכל אלו מתווספים כפתורי השליטה על ההגה, ואלה שמשמאלו ששולטים על חיישני החניה, מערכת ההנעה הכפולה, מערכת הבלימה האוטונומית ועוד ועוד ועוד.

    עוד מחיר של העיצוב מתגלה כשאני מנסה לצאת מהחנייה. טוב שיש כאן מערך חיישני חניה היקפי, מצלמת רוורס וכל עזר חניה אפשרי אחר, כי הראות אל מחוץ לרכב היא, בהיעדר מילה אחר, מזעזעת. ראוי היה אם לקסוס היו מאפשרים לקנות עם המכונית צוות מוסק צמוד שיכוון אותי בתמרונים צפופים. אולי במתיחת הפנים.

    לקסוס NX

    אחרי שנתפס לי הצוואר 14 פעמים, עצרתי ופתחתי את הדלת כדי לראות אם יש לי עוד לאן להתקדם וקיללתי הרבה יותר ממה שצריך, אני מצליח לצאת מהחניה ומגלה את אחד החידושים שמגיעים אלינו עם הלקסוס NX החדש. מנוע 2.0 ליטר טורבו. מנוע הטורבו הראשון בהיסטוריה של לקסוס.

    על הנייר, המנוע החדש מפיק 238 כוחות סוס ו-35.7 קג"מ של מומנט. נתונים מעניינים לכל הדעות, במיוחד כשהם באים מוצמדים למספר 7.3 - כמות השניות שלוקח ללקסוס הזו להאיץ למהירות תלת ספרתית. בפועל, התמונה פחות מרשימה וההתלהבות מצטננת די מהר.

    רובם המוחלט של הלקוחות המסורתיים של לקסוס, וגם חלק לא מבוטל מהלקוחות שיגיעו בזכות העיצוב המוחצן, יסתפקו לחלוטין בכח שמפיק המנוע, אין לי ספק בכך ולו לרגע. אבל ה-NX מרגיש מעט עצל, קצת אנמי, ולא מספיק זריז. התשובה נעוצה ככל הנראה ב-1860 הק"ג שלו, שאמנם מייצגים מספר שלא נדיר בקטגוריה, אבל באותה הנשימה הם משהו שקשה מאוד להסתיר. עם כל הרצון הטוב, לקסוס כנראה עדיין לא בשלב שהם יכולים להפר את חוקי הפיזיקה, הפריווילגיה השמורה ליצרנית יפנית אחרת.

    רגע, אבל אמרתי שהוא מגיע למאה קמ"ש תוך 7.3 שניות. אז איך הוא מרגיש עצל ואנמי? תנו לי להסביר. ה-NX אכן מצליח להגיע מאוד מהר למהירויות מאוד לא חוקיות, אבל הוא עושה את זה במה שיכול להתפרש רק כחוסר עניין טוטאלי בתהליך. ההרגשה היא כאילו מחט המהירות פשוט עולה בלי שום קשר למה שקורה בפועל. גם צריכת הדלק המוצהרת, שעומדת עפ"י הקטלוג על 12.7 ק"מ לליטר מתגלה כאופטימית מדי ובמהלך המבחן נרשמים 8 ק"מ לליטר.

    אשמים (או תורמים, תלוי איך מסתכלים על זה) נוספים לתחושת חוסר המעורבות הם תיבת ההילוכים, בולמי הזעזועים ולא פחות מכך, הבידוד מהסביבה. לתיבה שש מהירויות ולמרות אופייה האוטומטי למהדרין, מהסוג עם ממיר המומנט הישן והטוב (והאהוב על האמריקאים, שהם הלקוחות העיקריים של לקסוס) היא מרגישה כמעט רציפה. עד כדי כך שהייתי צריך לחזור למפרט הטכני כדי לוודא שאכן מדובר באוטומטית. העברות ההילוכים מרגישות חלקות מאוד והעברת הכח לגלגלים נעשית במן אלסטיות מוזרה כזו שאופיינית, שוב, לתיבות רציפות ולא אוטומטיות.

    לקסוס NX

    הבולמים ובידוד הרעשים הם לטעמי יהיו אלו שיכריעו את הכף אצל הרוכשים, וזו גם הנקודה בה אני אוסר עליכם לקנות את המכונית הזו בלי לעשות עליה נסיעת מבחן בעצמכם. הנקודה היא, שעם זה שהמנוע אילם ולתיבת ההילוכים יש הפרעות אישיות, אפשר להתמודד. אפילו את מערך הבלאגן בקונסולה אפשר ללמוד, ואחרי חודשיים או שלושה אפילו אל העיצוב תוכלו להתרגל.

    שני הדברים שיגרמו לכם להחליט לכאן או לכאן הם הרכות של המתלים ובידוד הרעשים הכמעט מוחלט. בידוד הרעשים כל כך טוב, שלא יפתיע אותי גם אם תצליחו לפספס את העובדה שממש עכשיו התרסק מאחוריכם מטוס. מושלם למי שאוהב לשיר בפקקים או לדבר בטלפון בקול רם מדי. על בולמי הזעזועים קשה להגיד שהם מכוונים לצד הרך של הסקאלה, כי הם כל כך רכים, שהם שוברים את הסקאלה (ברכות). ה-NX בולע שיבושים בכביש כאילו הם בכלל לא היו שם, פסי האטה נעלמים מתחתיו כאילו היה פרי דמיונכם הקודח וכל בור או שבר אספלט ייענה ע"י הג'יפון של לקסוס בחצי גיחוך, בקושי.

    המחיר הוא כמובן בהתנהגות. היא פשוט לא קיימת. למרות העיצוב הבין-כוכבי, התנהגותו של הלקסוס מזכירות יותר מכוניות אמריקאיות משנות ה-60, שבאופן מפתיע (או שלא כל כך) גם כן עוצבו כמו משהו מהחלל החיצון. הפניית ההגה של ה-NX בכניסה מהירה לפניה גוררת זוויות גלגול גדולות, חוסר פידבק מוחלט מהגלגלים ותחושה כללית של כניסה לטריטוריה לא מוכרת. את הנהיגה הנמרצת עדיף שתשאירו לבמוו X3.

    סטייה קטנה לכיוון השטח. למרות שלרוב הרוכשים אין שום כוונות או רצונות לקחת רכב שכזה, חובה עיתונאית היא חובה עיתונאית. היות ותא המטען, שנפחו 500 ליטר, קטן מדי בשביל להכיל פגוש שיתלש, נאלצתי להיצמד לשבילים משובשים. בניגוד מוחלט לנהיגה נמרצת בכבישים הרריים, כאן משתלמים הבולמים הרכים. הם מצליחים לספוג את רוב המהמורות, ומצליחות לגרום לנסיעה - גם מהירה למדי - על שבילים, למשהו סביל לחלוטין.

    רגע, אבל אמרנו משהו על יריות ברגליים, אז איפה לקסוס RX מתברג בכל הסיפור הזה? הוא פשוט לא. עד שיגיע ארצה הדור החדש, ששואב לא מעט אלמנטים מאחיו הקטן-אך-מבוגר ונראה - אם יורשה לי לומר - מטורלל אפילו יותר (שזה מעולה), ה-RX הנוכחי של לקסוס הפך להיות פשוט לא רלוונטי.

    לקסוס NX - סיכום

    הג'יפון החדש של לקסוס יודע מה הוא אוהב והוא ממש לא מתבייש להעניש אתכם אם אתם לא שותפים לדעתו. הוא אוהב לנסוע לאט ורגוע, ואם אפשר בתוך העיר. האמת היא שזה בסדר גמור, כי זו ככל הנראה תהיה סביבת המחייה הטבעית שלו ושם הוא יחזיר לכם בריבית דריבית.

    אגב ריבית, בסוף היום אני יושב לבדוק את המספרים. לקסוס NX בגרסת פרימיום המאובזרת ביותר (זו שנבחנה) עולה 326,000 ש"ח ואם תרצו את הדגם ההיברידי, תוסיפו 10,000 ש"ח הגיוניים לגמרי. מחיר מקביל למתחריו הגרמניים בגרסאותיהם הבסיסיות. הגרמנים אולי נושאים איתם רושם יותר אקסקלוסיבי, מסורת יותר מכובדת ואולי אפילו איכות חומרים קצת יותר טובה. אבל הלקסוס מאובזר יותר, בגרסה ההיברידית די בטוח שיהיה גם חסכוני יותר ולא פחות חשוב - במיוחד בקטגוריה הזו - הוא יגרום לכל אחד משלושת הגרמנים להיראות כמו ילד שקיבל את כל גיל ההתבגרות בבת אחת.

    אם אתם מחפשים חיית שטח עירונית שתהפוך כל נסיעה למאורע - הן מבחינת כמות המבטים שתקבלו והן מבחינת החיוכים הקטנים שיברחו לכם בכל פעם שתסתכלו עליו או תגלו איזה פיצ'ר חדש ומגניב, אתם יכולים להפסיק לחפש.

    לקסוס NX בקטלוג הרכב של CarsForum
    לקסוס NX - מפרט טכני מלא

    לקסוס NX