תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • הונדה
  • הונדה אקורד היברידית (ייבוא מקביל)
  • הונדה אקורד היברידית (יבוא מקביל) - מבחן דרך

    הונדה אקורד היברידית (ייבוא מקביל)

    הונדה עם מנוע בנפח 2.0 ליטר עם 190 כ"ס וצריכת דלק של מכונית מיני ידנית. לקחתי אקורד היברידית כחולה לטיול לים האדום ובחזרה. מישהו צריך לעשות את זה.

    • 30-04-2015
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    "נראה לי שיש פה טעות, אתה יכול להקריא לי את הקילומטראז'?" שואל אותי קול מבולבל מצידו השני של הקו.
    -"1100 בערך, למה?"
    "לא, רגע, לא יכול להיות. כמה היה כשלקחת אותה?"
     -"200 בערך."
    "ועכשיו?."
    "1100 פלוס מינוס."
    "וואו... נסעתם הרבה, אה?"
    "נסיעת מבחן, צריך לבחון."

    אני חוסך מכם פה כמה חזרות על אותן שאלות ואותן תשובות בפינג-פונג הבלבול שהתרחש בשיחה ביני לבין הנציג לו החזרתי את הונדה אקורד ההיברידית. למען האמת אני לא יכול שלא להבין אותו, במיוחד אחרי נסיעת מבחן בה החלטתי בצעד ספונטני (ומאוד לא אופייני) לבדוק מקרוב את צריכת הדלק של האקורד ההיברידית ולקחת את ההונדה הכחולה לחוף הים האדום.

    אבל תנו לי להתחיל מההתחלה. קודם כל מגיע פה קרדיט לחברת אלבר (וגם לאיילון מוטורס שמייבאים את פורד פיוז'ן ההיברידית). מהלך היבוא המקביל של דגמי הונדה האמריקאים הוריד את המחיר של המשפחתיות האמריקאית הגדולות וההיברידיות, כמו טויוטה קאמרי, בעשרות אלפי שקלים. הקאמרי, שהייתה עד לפני כשנתיים האופציה היחידה בשוק, עלתה אז 225,000 ש"ח לערך. בעקבות היבוא המקביל היא הוזלה למחיר של פחות מ-200 אלף ש"ח. המחיר הזה מיישר קו עם האקורד המדוברת, שמחירה מתחיל גם כן בכ-200 אלף ש"ח לרמת גימור EX הבסיסית או 220,000 ש"ח עבור EX-L הבכירה.

    הונדה אקורד הייבריד

    7:50. המיקום - תחנת דלק. המרחק לנקודת היעד - 356 ק"מ. מתעוררים.

    האקורד שהתייצבה לנסיעת המבחן הייתה ברמת הגימור EX הבסיסית ולמען האמת לא נראה שחסרים בה יותר מדי פריטי אבזור משמעותיים. היא מצויידת במערכת מולטימדיה עם מערכת ניווט WAZE מובנית, דיבורית בלוטות', שקעי USB ו-AUX, חצי מיליון מחזיקי כוסות (בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים) ועוד שלל פריטים מעניינים שיבואו לידי ביטוי בהמשך המסע. גרסת EX-L הבכירה מוסיפה לרשימה פריטים כגון ציפוי עור להגה (שמרגיש די גס בלעדיו), חלון גג נפתח ומספר מערכות בטיחות אקטיביות שעל חסרונן מחפה מערכת מובילאיי.

    הדבר הראשון שנוחת עלי, כבר במבט ראשן, הוא כמה המכונית הזו מרשימה. היא עצומה, חישוקי הסגסוגת מנצנצים יותר מילדה ביום ההולדת העשירי שלה והצבע הכחול הכהה שמשדר "הצלחתי בחיים" לקילומטרים – כל אלו לא איחרו למשוך אין ספור מבטים משתאים.

    תא הנוסעים, כיאה למכונית אמריקאית (מוטיב שעומד לחזור עוד הרבה פעמים), פשוט עצום. המרווח לכל הנוסעים ענק וגם הסטת מושב הנוסע לאחור עד סוף המהלך תשאיר מספיק מקום מאחור גם להולך קביים מקצועי. מערכת ההנעה ההיברידית ניכרת רק בתא המטען, שמציע נפח של 360 ליטרים בלבד (פחות ממכונית משפחתית "רגילה") ולא מאפשר קיפול של המושבים על מנת להגדיל את נפחו.

    הונדה אקורד הייבריד

    8:10. המיקום - כפר סבא. טווח נסיעה לפי מחשב הדרך - 1,071 ק"מ. יוצאים לדרך.

    לא משנה כמה פעמים אני אנהג על מכונית היברידית, לעולם כנראה לא אתרגל לעובדה שאחרי ה"הנעה", הדבר היחיד שרומז על כך שהמכונית מוכנה לתזוזה היא נורת Ready קטנה וירוקה בלוח המחוונים. בזמן שאני מחכה שהמכונית לפניי תתקדם עוד מילימטר יש לי קצת זמן להרוג. הידיים מתחילות ללטף את משטחי הפלסטיק השונים והמסקנה היא שאיכות ההרכבה טובה, אבל איכות החומרים לא מזהירה. פנים המכונית מרגיש סביר לחלוטין אם חושבים עליה כמכונית משפחתית ממוצעת לגמרי בשוק הבית שלה. אך כשנזכרים בתג המחיר הישראלי מתקבלת הרגשה זולה, בוודאי ביחס למכוניות אחרות עם מחירים שמתחילים במילה מאתיים. לא נראה שחלקי הפלסטיקה הפנימית יחזיקו מעמד יפה במרוצת השנים, אך היות וחברינו מעבר לאוקיינוס מחליפים מכוניות בתדירות גבוהה למדי גם אין ממש צורך.

    אני מוכן להתערב שאת כל היציאות מכפר סבא תכנן השטן בכבודו ובעצמו, כי היציאה מהעיר בשעות הבוקר היא גיהנום צרוף. לי בכל מקרה. את האקורד אני כמעט יכול לשמוע צווחת משמחה מנסיעה רגועה וחשמלית למהדרין בפקקי הבוקר. במידה ואין צורך בכח מתפרץ או מיידי מנוע הבעירה מקבל עוד כמה שעות שינה, מתהפך לצד השני ומבקש שאחזור בשעה שפויה יותר. האקורד מזדחלת לה לאיטה בשקט מופתי ומציגה לי ציון eco של שלושה פרחים. יופי באמת, כאילו שהייתה לי ברירה.

    צריכת דלק רגעית - 0.

    הונדה אקורד הייבריד

    10:45. המיקום - כביש 6 לדרום. טווח נסיעה - 932 ק"מ. מרחק לנקודת היעד - 261 ק"מ. משייטים.

    מהירות - 120 קמ"ש. הקשר בין האקורד האמריקאית של אלבר לזו האירופאית של חברת מאיר נגמר בשם. המכונית אותה אני בוחן גדולה יותר, ארוכה יותר (488 ס"מ לעומת 474 ס"מ), בסיס גלגליה ארוך יותר (277 ס"מ לעומת 270 ס"מ), היא מרווחת יותר, כיול המתלים שלה שונה והיא כמובן רכה ונוחה יותר. החסרון הגדול ביותר של האקורד האמריקאית על פני אחותה חובבת האספרסו הוא בידוד הרעשים. הוא פשוט לא טוב. רעשי כביש ורוח רבים חודרים לתא הנוסעים וגם הגברת הווליום במערכת השמע לא עוזר.

    אגב מערכת השמע, או יותר נכון המולטימדיה, האקורד מגיעה ארצה ככל הנראה עם מערכת אמריקאית כלשהי שאינה תואמת לישראל (עניין של תדרי רדיו שונים וכו'), אז בישראל מרכיבים מערכת אחרת. אך המסך של מערכת המולטימדיה הישראלית אינו מחליף את המסך המקורי אלא מצטרף אליו. התוצאה היא שני מסכים, אחד מעל השני, שמציגים את אותה התמונה. עד כאן לא נורא. הבעיה היא שברגע שנופל מעט אור על המסך המותקן בישראל, הראות בו יורדת לאפס. הבעיה השנייה היא שהמסך המקורי אינו מסך מגע. התוצאה היא אקט מורכב של קורדינציית עין-אצבע שמכריחה אותי להסתכל על המסך העליון תוך נסיון לפגוע בנקודה הנכונה על מסך המגע התחתון. בסדר בחניה, פחות בסדר בזמן שיוט בכביש המהיר.

    אבל מלבד הספק-תסכול-ספק-אתגר משעשע שמציבה בפני מערכת המולטימדיה ורעשי הרוח שמעט מעיקים, הנסיעה בכביש המהיר, סביבת המחיה הטבעית של המשפחתית האמריקאית הגדולה,  משיגה ציון "כמעט טוב מאוד". מתלי הג'לי הכל כך אמריקאים של האקורד סופגים מהמורות כאילו הן לא היו שם, ואת המעט שכן חודר לתא הנוסעים סופגים המושבים.

    צריכת דלק רגעית - 12.5 ק"מ לליטר. צריכת דלק ממוצעת - 17.2 ק"מ לליטר.

    הונדה אקורד הייבריד

    13:00. המיקום - מצפה רמון. מאחורי - 220 ק"מ. טווח נסיעה - 759 ק"מ. מרחק לנקודת היעד - 149 ק"מ. פונים.

    אני חייב להגיד שלא היו לי ציפיות גדולות מהאקורד בכל הנוגע להתנהגות כביש או הנאה מנהיגה. בפועל, היא באמת לא סיפקה הרבה הנאה. אותם מתלים שהיו נוחים מאוד גוררים זוויות גלגול חריפות בכל הפניה של ההגה, האילם לחלוטין. הצמיגים מצליחים למצוא מספיק אחיזה, אבל גם הם מוחים בתוקף עם צווחות מייסרות בכל פניה שעוברת את המהירות ההגיונית.

    המכונית כאילו מעודדת נהיגה מתונה ועדינה בזמן שהיא מוחה באופן אקטיבי על נהיגה אגרסיבית. המנוע, למרות 196 כוחות הסוס מרגיש אנמי וחלש ולא מצליח לספק די כח כדי לפתח קצב משביע רצון. גם אם כן הצלחתם למצוא ישורת מספיק ארוכה כדי לפתח מהירות כלשהי, תת ההיגוי שתפגשו בפניה יהרוג כל סיכוי לצאת מהפניה מהר ולגרום לכם להנאה כלשהי. יחד עם זאת, רוב רובם של הנהגים לא יפגשו בחסרונות אלו. אם אכן קרה ולחצתם על הגז קצת חזק מדי תגלו התנהגות בטוחה מאוד ואיבוד אחיזה שמופיע כמעט בלעדית בציר הקדמי, דבר שקל לתקן אינסטינקטיבית עם עזיבה של דוושת התאוצה.

    למרות שלפעמים יורד כאן גשם, אחת בצהריים זה זמן חם למדי באיזור מכתש רמון. יד למתג בקרת האקלים המפוצלת. בלבול. כמה זה ממש קר במעלות פרנהייט? מסתבר שהאקורד שמגיעה אלינו כשמותקנת בה מערכת הניווט הכי ציונית בעולם, מציגה את צריכת הדלק בליטרים למאה קילומטר ואת המהירות בקמ"שים, לא מכירה את קיומן של מעלות הצלזיוס. לפני שאתם אומרים "נו בטח יש תפריט שמשנה את זה", חיפשתי. אין.

    צריכת דלק רגעית - אין אפשרות לדעת. האקורד מראה את צריכת הדלק הרגעית עד לרמה של 12 ליטר למאה ק"מ (8.3 ק"מ לליטר) וברוב הנסיעה המאומצת היא חצתה את הרף. צריכת דלק ממוצעת - 16.1 ק"מ לליטר.

    הונדה אקורד הייבריד

    15:10.המיקום -  מעבר טאבה. 371 ק"מ מאחורי. טווח - 892 ק"מ. מסתובבים.

    כבישי הדרום מאלצים אותי להוריד את הרגל מהגז. ברובם נתיב אחד לכל כיוון וההשתרכות מאחורי משאית רנדומלית כזו או אחרת מורידה משמעותית את מהירות הנסיעה. כתוצאה מכך עולה טווח הנסיעה שעל הצג, באופן מפתיע מאוד המספר עכשיו גדול מהמספר בעצירה הקודמת. בקרת האקלים מתפקדת לא רע למרות החום הכבד, WAZE מדווח על מכמונות מהירות בקצהו הדרומי של כביש הערבה. החלק האחרון של החלק הראשון במסע עובר בנינוחות ב-90 קמ"ש.

    אני מגיע לאילת ובכלל לא מרגיש שעברתי כמעט 400 קילומטרים במכה אחת, אני מרגיש לא רע בכלל. הנסיעה הייתה די נעימה בסך הכל. הגב לא מציק, הראש לא סובל מכאב מהדהד למרות בידוד הרעשים הלא מצטיין והודות למרווח פנים מקטגוריה או שתיים למעלה גם הצורך למתוח איברים לא מאוד בוער.

    צריכת דלק ממוצעת - 17.5 ק"מ לליטר.

    הונדה אקורד הייבריד

    19:25. עברנו 756 ק"מ. טווח - 227 ק"מ. צריכת דלק ממוצעת - 16.4 ק"מ לליטר.

    שוב כפר סבא, שוב פקקים.

    הונדה אקורד היברידית - סיכום

    הונדה אקורד ההיברידית בפרט, ואלבר היבואנית שלה בכלל, הן שתי שחקניות חשובות מאוד בנישה הזו של מכוניות משפחתיות גדולות, אמריקאיות והיברידיות. לא בגלל שהאקורד האמריקאית נושאת איזושהי בשורה מוטורית, אלא בגלל שעצם הגעתה ארצה הוריד את מחירי הקטגוריה ביותר מ-10% בקצת פחות משנה. זה לא מעט, בטח כשמדובר ברכבים שעולים מעל 200 אלף ₪.

    קצת קשה לי לסכם את המבחן הזה. מצד אחד האקורד לא מצליחה להשאיר עלי, כנהג, רושם מתמשך. סביבת הנהג פשוטה, מהר מאוד התפעול מערכת המולטימדיה מפסיק להיות משעשע והופך להיות מתסכל על גבול המסוכן ואיכויות הניהוג שלה פחות או יותר לא קיימות. לקינוח היא גם יקרה משמעותית ממכוניות לא פחות טובות כמו מאזדה 6 או סובארו B4 החדשה.

    אבל הקסם שלה הוא כנראה לא לאנשים כמוני. היא חסכונית מאוד בדלק, גם יחסית למכוניות משפחתיות רגילות וגם יחסית למתחרות הישירות. היא נוחה מאוד, מרווחת מאוד והיא גם נראית לא רע עם החישוקים המנצנצים. ואם אלו הדברים שאתם מחפשים במשפחתית המנהלים הבאה שלכם היא לגמרי מכונית שאתם צריכים לבדוק.

    הונדה אקורד היברידית בקטלוג הרכב של CarsForum
    הונדה אקורד היברידית - מפרט טכני

    הונדה אקורד הייבריד