וולוו V40 T5 - מבחן ישראלי ראשון

הבת הקטנה במשפחה השוודית קיבלה את המנוע הגדול יחד עם תיבת שמונה הילוכים אוטומטית. אבל עם כח גדול באים גם מספרים גדולים, והמחיר של ה-V40 החליף קידומת. שווה?

המפגש הראשון שלי עם וולוו V40 היה בין הראש שלי לבין קורה A, כשניסיתי להכנס פנימה. לא נעים, היא תצטרך לפצות על זה. מזלה הוא שממש לאחרונה היא קיבלה את מנוע ה-T5 המעולה ואת תיבת ההילוכים שמגיעה איתו כחבילה - אוטומטית, שמונה הילוכים. יחד, המנוע והתיבה האלה מרכיבים את אחת ממערכות ההנעה הנעימות אך חזקות ביותר בצד הזה של רבע מיליון שקל. אז להגיד שהתנגדתי לנסיעת מבחן? בחייכם.

זה לא סוד שה-V40 חולקת לא מעט חלקים עם פורד פוקוס, וב"לא מעט" אני מתכוון ל"ממש הרבה". אבל החלק העיקרי אותה חולקת הוולוו הזו עם המשפחתית של מי שהייתה בעלת הבית של וולוו - עד שהיא נרכשה ע"י גילי הסינית - הוא הפלטפורמה. כשמדובר במכונית כמו פורד פוקוס, האסוציאציה היא של "הנאה מנהיגה", אבל כאשר משליכים את אותה פלטפורמה על מכונית יוקרתית, האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא "צפיפות" ו"חסכון".

אז קודם כל, תשמחו לדעת שלא זה, ולא זה. במהלך הקצת-פחות-מ-24-שעות שביליתי איתה גיליתי את אחת המכוניות האיכותיות ביותר בסגמנט, ואחרי שהצלחתי להתמקם במושב הנהג - אחרי אותו מפגש לא נעים בין הראש שלי לבין הקורה, המילה "צפוף" כמעט ולא הוזכרה. נכון, יש מכוניות יותר מרווחות ממנה, כמו למשל אאודי A3, אך מלבד מימד הגובה שיכול להיות לא מאוד נעים אם אתם נהגים גבוהים שאוהבים לשבת גבוה, היא תשנע ארבעה מבוגרים בשמחה ובלי שום תלונות או טענות.

תא הנוסעים הוולוו V40 זהה לחלוטין לזה של אחותה הבכירה, S60. למעשה, אני מוכן להתחייב על כך שאם תעצמו את עינכם ותכנסו פנימה (זהירות על הראש), לא תוכלו לדעת במי מהן אתם יושבים. וזאת, אם להיות כנים, חתיכת מחמאה.

גם בכל הנוגע להנדסתה אנוש הוולוו הקטנה לא נופלת מאחיותיה הגדולות. ניכר שסביבת הנהג עוצבה עפ"י הפילוסופיה של היצרנית הסקנדינבית, שאומרת שאת המכוניות של וולוו מתכננים אנשים בעבור אנשים. האמת היא, שאני לא חושב שאני מצליח לחשוב על סלוגן שיוכל לתאר את המכונית הזו יותר טוב. מכירים את המשפט שבחוני רכב נוהגים לכתוב על כפתורים, מתגים משוטים וכו'? על כך שהם כולם "נמצאים בדיוק היכן שהייתם מצפים למצוא אותם"? אני מצטער, אבל שיקרו לכם. כל אותם משוטים בכל אותן מכוניות אולי נמצאים איפה שהייתם מצפים למצוא אותם, אבל אחרי מפגש נוסף עם תא נוסעים וולוו, אני יכול להגיד בבטחון מלא שחוץ מאשר בוולוו, כל אותם מתגים ומשוטים במכוניות אחרות הם לא איפה שהם אמורים להיות.

אני לא נוהג להשקיע יותר מדי זמן בדיבור על הגאים - כלומר ההגה עצמו, ולא מערכת ההיגוי - אבל פה אני חייב להקדיש כמה שורות להגה ולשני המוטות האלה שיושבים מאחוריו. ההגה עצמו, אותו אחד שקיים גם בכל שאר הדגמים של וולוו הוא הטוב ביותר שיצא לי לאחוז. נקודה. לא כמעט, לא אולי ולא בערך. הוא הכי נעים, נוח ומעוצב בצורה הכי ארגונומית שלי אישית יצא לחוות. גם שני המשוטים שמאחוריו, אלה ששולטים על האורות, האיתותים ומגבים, ממוקמים פשוט מושלם. לא פלא שוולוו לא החליפו את המיקום שלהם כבר קרוב לעשור, הוא נכון, אז אין שום סיבה לשנות אותו. הם נמצאים מספיק רחוק מהידיים כך שלא יפריעו בזמן סיבוב ההגה, והם קרובים ונמוכים מספיק כדי שהאצבע שלכם תצטרך לעשות את מינימום התנועה על מנת לאותת (לא שזה משנה, כי אף אחד גם ככה לא מאותת. אבל נחמד לדעת שזה שם).

ההסתייגות היחידה שיש לי לגבי הנדסת האנוש היא הקונסולה המרכזית ומערכת הבידור/מידע. במערכת עצמה יש המון, אבל המון! תפריטים, תתי תפריטים ותת-תתי-תפריטים. קל ללכת לאיבוד וקשה למצוא את מה שמחפשים, אבל האמת היא ש-90% מהאנשים לא ישתמשו ב-90% מהדברים שמופיעים מתפריטים האלה יותר מפעם אחת, כך שזה נסלח.

הקונסולה המרכזית ועמוסת הכפתורים של וולוו היא אחד ממוקדי הוויכוח הגדולים ביותר שסבבו סביב ה-V40 הזו. מצד אחד, בתור מישהו שפוגש את הקונסולה "בפעם הראשונה" היא עמוסה, מבלבלת, מסובכת ומסורבלת. אבל כמה שעות מאוחר יותר - ובוודאי ובוודאי כמה חודשים של שימוש יומיומי, היא הופכת את התפעול לנוח ופשוט הרבה יותר מאשר מסך מגע. לכל פונקציה יש את הכפתור הייעודי שלה וקל מאוד לשלוח אליו יד מבלי להוריד את העיניים מהכביש. אני לא יכול לחוות דעה חד משמעית ולהגיד שהסידור הזה הוא טוב או לא, אבל אני כן יכול להגיד שהרושם הראשונים של ה"בלאגן" יכול להטעות. מאוד.

המעבר למושב האחורי מפתיע אותי במידה מסויימת. מה שלא הפתיע אותי היו החלונות הקטנים מאוד, שמשרים אווירה קודרת משהו. מחיר העיצוב החיצוני. אבל מאוד הפתיע אותי המרווח לברכיים, שמשום מה הרגיש נדיב יותר מאשר ב-S60. אולי זאת הציפייה לפגוש פה את המושב האחורי הצפוף של הפוקוס או שאולי זה ההתחשבות בכך שבסופו של יום, ה-V40 היא המכונית הקטנה ביותר שוולוו מייצרת, אבל המושב האחורי הרגיש מרווח באופן מפתיע. רק אל תנסו לדחוס פנימה שלושה מבוגרים, המדרגה הגדולה במרכז הרצפה ממש תהרוס לאחד מהם את היום.

את תא המטען אני מקבל בפנים קפואות. הוא לא מרשים בשום צורה, 335 ליטרים של נפח שמים אותו בחלק הלא מרשים של הקטגוריה, אבל הוא נוח לשימוש, ובזכות הדלת החמישית המפתח ענק ויספק את צרכיהם של רוב הקונים. אבל למה אני מספר לכם על תא מטען לא מרשים? ובכן, בגלל מה שנמצא מתחת לשטיח. בנוסף לסט החלפת הגלגל התקני - רזרבי, מגבה ומפתח, יש פה גם סט קטן שכולל זוג כפפות, וכיסוי לגלגל התקור והמלוכלך. כדי שחס וחלילה לא תתלכלכו בדרך לאן שזה לא יהיה.

טוב, מספיק ללכת סחור סחור, הגיע הזמן לגשת לעיקר - המנוע. עד לאחרונה, שווקה וולוו V40 עם מנוע T4, שזה בעברית פשוטה אומר 1.6 ליטר, מגדש טורבו, 180 כ"ס ותיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים. אבל מה שקרה לא מזמן והוא שגרם לי לקחת אותה למבחן, הוא מנוע ה-T5 אותו היא קיבלה. זה, בתרגום מוולוואית מצויה אומר 2.0 ליטר, מגדש טורבו, תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (רגילה) עם שמונה הילוכים ו-245 כוחות סוס. מה זה אומר מבחינתכם? שזו פחות או יותר המשפחתית הכי חזקה בצד הזה של רבע מיליון שקל.

כשחושבים על 245 כוחות סוס, ומיד לאחר מכן על 35.7 קג"מ של מומנט, חושבים על מכונית ספורטיבית, חדה, מתנהגת, וגם... איך לומר, לא בדיוק נוחה, וזה, לטעמי לפחות, אחד הדברים שמייחדים את הוולוו הקטנה משאר קטגוריית המשפחתיות היוקרתיות. כיול המנוע גורם לכך שברגעים הראשונים היא לא מרגישה כאילו יש לה כמעט 250 כ"ס. אין כאן בעיטות, אין כאן שיגורים ואין כאן זינוקים. המנוע כאילו "מגיש" לכם 245 כוחות סוס. כמו פטיש 5 קילו. לפרצוף. כל מי שנהג עליה אישש את התחושה הזו, התחילו ב"היא לא ממש חזקה" המבוקש. ושניות מאוחר יותר, כשראו את המהירות על לוח המחוונים הדיגיטלי מטפסת לאיזורים לא-ממש-חוקיים-לגמרי, כולם כאחד פלטו "וואו, לא פראיירית".

דבר נוסף שמייחד את וולוו V40 מכל מכונית אחרת מהקטגוריה שיכולה לטעון לנתוני מנוע דומים, היא נוחות הנסיעה. היא פשוט נוחה. בכל סוג של כביש, בכל חומרה של שיבוש, כל עוד לא מצפים ממנה לדברים שהיא לא יכולה לתת, היא פשוט מספקת את הסחורה בצורה מצויינת.

בזכות העובדה שהמנוע פותח יחד עם תיבת ההילוכים, כשני חלקים של שלם אחד, הם עובדים פשוט מעולה יחדיו. התיבה תמיד יודעת באיזה הילוך היא צריכה להיות כדי שהמנוע יוכל לספק את צריכת הדלק הטובה ביותר אך עדיין שישאר מספיק כח על מנת לשגר את ה-V40 קדימה. כך למשל בשיוט במהירות של 90 קמ"ש התיבה נשארת על ההילוך השישי, בניגוד מוחלט לנעשה במכוניות אחרות שם התיבה ממהרת לבחור בהילוך הגבוה ביותר. התוצאה היא שבסוף המבחן מחשב הדרך הראה 9.1 ק"מ לליטר, לא רע בהתחשב בעובדה שקשה מאוד להתאפק כשמתחת לרגל ימין ממתינים 245 סוסים.

וזה מוביל אותי לאחד החסרונות הכי גדולים שלה. 245 כוחות סוס הם הרבה, יש שיגידו הרבה מדי. להעביר את כל הכח הזה דרך הגלגלים הקדמיים ועל הדרך גם להצליח לשלוט על הכיוון אליו מכוון הספיכופט התורן (אני, אם לא הבנתם), וזה ניכר. רכב המבחן נעל רביעיה של צמיגי Michlen Premacy HP, צמיגים טובים מאוד לכל הדעות, אך המידה - 205/55R16, כמו גם המתלים הרכים גורמים לכך שה-V40 בגרסת קינטיק (שהיא זו שנבחנה) היא לא בדיוק העפרון הכי חד בקלמר. ליטוף של הגז מוקדם מדי בתוך הפניה מביאה את הוולוו לתת היגוי, מהירות כניסה טיפ טיפה גבוהה מדיי לפני הכניסה - תת היגוי, עבודה נמרצת מדי עם ההגה ו... ניחשתם, תת היגוי.

אבל זה בסדר, כי בדיוק בשביל זה יש לוולוו את ה-R-Design. יש לה חישוקים גדולים יותר, צמיגים רחבים ובעלי פרופיל נמוך יותר, ומערך מתלים מוקשח שאמור להתמודד עם פניות טוב יותר. ה-V40 קינטיק היא בולסת קילומטרים מדופלמת שמצליחה להפוך את המדינה הקטנה ממילא שלנו לקטנה פי כמה ונסיעה מהצפון הרחוק למרכז, פתאום מרגישה כמו משימה שמזכירה קפיצה למכולת השכונתית.

וולוו V40 T5 - סיכום

וולוו V40 T5, מעבר להיותה המכונית השניה הכי יפה בקטגוריה לטעמי (אחרי מרצדס A קלאס עם חבילת AMG), היא עוף קצת מוזר. היא מאוד, אבל מאוד, חזקה, אבל לא ספורטיבית בכלל. היא מהירה ברמות חולניות, אבל היא גורמת לך לרצות לנסוע לאט כדי להנות מהנוף (בכביש מפותל בכל מקרה). היא משפחתית יוקרתית, שהורגלנו שאמורה להיות גרסה מאובזרת של האחיות העממיות שלה, אבל היא לא נופלת באיכויות שלה מאחותה הגדולה, ה-S60, במאום.

התוצר המתקבל הוא מכונית איכותית, חזקה, נוחה ונעימה ברמות שיביישו את המתחרות שלה, אבל אחת הבעיות שלה היא שהסמל שעל החזית עדיין לא מעורר את הבעות הפנים והרושם הנדרש ממכונית במעמדה. נכון, אנשים מסתכלים, והרבה. אבל המבט שלהם אומר "וואו, איזו מכונית יפה" ולא ה"וואו, איזה עשיר הוא" המתבקש.

בנוסף, עם המעבר למנוע הגדול יותר הושפע גם המחיר, ששינה קידומת. כעת הוא עומד על 200,000 ש"ח, סכום מכובד מאוד לכל הדעות, והוא מגלה בעצם את המתחרה הכי גדולה של ה-V40, אחותה הגדולה, ה-S60, שעולה בגרסת הכניסה (שאמנם פחות מאובזרת) סכום דומה. יחד עם זאת, כשמסתכלים עליה בתוך הקטגוריה, אני מתקשה מאוד להמליץ על מי מהמתחרות הישירות על פני הוולוו V40 T5.

וולוו V40 T5 בקטלוג הרכב של CarsForum.