זה שיש לה סמל של אלפא לא אומר שהיא כזו

הלב המוגדש והחדש יחסית במכסה המנוע של ה-159 TBI הוא סיבה מספיק טובה עבורנו לצאת ולנהוג בספורט סאלון הכי מסוגננת באזור.

המותג אלפא פורט על מספר מיתרים אצל חובבי הנהיגה, חלקם מייצרים רעש נעים לאוזן של מנועים איטלקיים ועיצוב מושחז וחלקם זמזום צורם של איכות בינונית ופלסטיק מקרקש. מלבד נושא העיצוב, את רוב המיתרים האלו לא תמצאו ב-159 שמרגישה איכותית, יפה ומהירה  אבל בהמון מובנים אחרים לא מרגישה באמת כמו שאלפא אמורה להרגיש. זה לא נכתב בהכרח במובן הרע של המילה, נהפוך הוא, ל-159 TBI יש כמעט את כל דרישות הסף שצריך בשביל להפוך למכונית ספורט-סאלון גרמנית כדת וכדין. השאלה היא האם זה באמת הכיוון הנכון בעבור היצרנית האיטלקית החביבה הזאת.

בסעיף הסגנון האלפא מקבלת ציון מצוין. העיצוב החיצוני והחזית הכוחנית מקנים לרכב את המראה הכי נכון שרק אפשר. גם בתוך תא הנוסעים אווירת ה"קלאסה" האיטלקית נשמרת, עיצוב מינימלי, לא מתחנף, מרשים ויפה לעין, כמו שאיטלקים יודעים לעשות. הרבה מאוד עיצוב במעט מאוד פרטים.  אבל את זה יכול להגיד כל מי שראה 159 ברחוב או ישב בה באולם תצוגה. את כל השאר צריך לבדוק תוך כדי תנועה. נטל ההוכחה הראשון נפל על המנוע שהוא לב ליבו של המבחן הזה וגם של הטרנד החדש בעולם הרכב. מנועים קטנים, מוגדשים וחזקים תופסים את מקומם של המנועים האטמוספריים המסורתיים. היצרנים הגדולים הבינו את הפוטנציאל המסחרי שטמון בטכנולוגיה הישנה הזו גם והתאימו את אותה לצרכים המודרניים. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המנוע הזה של ה- TBI 159 מספק 200 כ"ס ו-33 קג"מ שזמינים כבר ב-1400 סל"ד. עקומת הכוח של המנוע ישרה לחלוטין והאמת היא שאין כמעט צורך לקחת את המנוע אל מעבר לתחום ה-3500 סל"ד. התחושה מזכירה קצת מנועי דיזל מודרניים - המנוע יעיל, הכוח זמין ואפילו צריכת הדלק טובה. חבל שלכל היעילות הטכנולוגית הזו חסרים צליל ואופי ספורטיבי איטלקי. כאן, בדיוק בנקודה זו, מתחילות להיפרד דרכיהן של ה-159 TBI והמסורת המפוארת של אלפא.שלא תבינו לא נכון, זה מנוע מצוין שמספק הרגשה נפלאה של כוח זמין תמיד, אבל זה לא מספק בשום צורה את הסחורה למי שמחפש מנוע ספורטיבי. ואם להיות עוד קצת קטנוניים, אז גם תיבת ההילוכים לא מושלמת. ששת יחסי העברה מחולקים טוב מאוד ביחס לאופי המנוע, אבל  היינו שמחים לקבל מהלך קצר וחלק יותר של ידית ההילוכים, מה שמפריע בנהיגה נמרצת (הרגשה ספורטיבית כבר אמרנו ... ?).

לאחר האכזבה הקלה מהאופי הלא ספורטיבי של המנוע ומהמחשבות על עתיד אפור ללא מנועים אטמוספריים צווחניים שמנו פעמינו לכבישים המפותלים, המקום בו ה- TBI 159 אמורה להיות קצת יותר מעוד מכונית מנהלים (גרמניה כבר אמרנו ?). בדרך לשם ה- TBI 159 התנהגה למופת וזה נראה כי זאת  הסביבה הטבעית שלה. ההגה מהיר מדי עבור שיוט נינוח אבל כל שאר תכונות המתלים בשילוב עם המנוע והכוח הזמין שבו הופכים את ה-159 TBI לגומעת מרחקים טובה מאוד.

אחרי לא מעט קילומטרים בכבישים המפותלים אפשר להבין בדיוק לאיזו מטרה כיילו את מתלי המכונית. זאת לא מכונית לנסיעות הארדקור על המגבלות אלא מכונית לנסיעות רגועות הרבה יותר. אמנם מערכות הבטיחות ניתנות לניתוק מלא וזנב המכונית די שמח לצאת החוצה כשמבקשים ממנו, רק שסוג נהיגה כזה מרגיש מאוד לא טבעי עבור ההגה המנותק ושאר מכלולי הרכב. מי שינהג בה במסגרת מגבלותיה ולא ינסה ללחוץ אותה לפינה יגלה מכונית מנהלים בעלת התנהגות כביש נוסכת ביטחון, היגוי מהיר ובעיקר ערך מוסף בדמות הנאה מנהיגה ויכולת לגרום לחיוכים בין הפיתולים.

 

סיכום המערכת:

בנוף הישראלי זו אחת ממכונית המנהלים היחידות שמציעה אופציה לגיר ידני, ורק על זה מגיע לסמל"ת שאפו.

השורה התחתונה קצת אמביוולנטית. מחד, מדובר במכונית מנהלים טובה מאוד עם עיצוב מרשים, ביצועים מעולים ותג מחיר אטרקטיבי. מאידך, לא מדובר במכונית שמצדיקה את סמל הנחש של אלפא, או במילים אחרות, זה שיש לך סמל של אלפא לא הופך אותך לכזאת..

ציונים:

כללי - * * * *

הנאה מנהיגה - * * * וחצי

ביצועים - * * * *

נוחות - * * * *

אבזור - * * * *

 

אלפא 159 TBI בקטלוג הרכב החדש של CarsForum

השתתפו בהכנת הכתבה:
נהיגה - לאון טאובס, שלומי צרפתי.
צילום - דרור קרישנר.