תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • פולקסווגן
  • פולקסווגן גולף – כך הכל התחיל – סקירה היסטורית

    פולקסווגן

    פולקסווגן גולף חוגגת 30 מיליון מסירות, אז כאן הכל התחיל. סקירה היסטורית של המכונית שלא הייתה חדשנית או או מבריקה במיוחד, אבל השפיעה מאוד על שוק הרכב האירופאי.

    • 16-06-2013
    • מאת: חן פרחי

    בשנת 1938 הוצגה בגרמניה החיפושית - מכונית שפותחה על ידי פרדיננד פורשה, כמעט לבדו, בהוראת קנצלר גרמניה, אדולף היטלר. החיפושית יועדה להיות מכונית עממית וזולה אך יחד עם זאת בעלת מרחב פנימי מספק ל-4 נוסעים ומהירות מרבית שחצתה את קו ה-100 קמ"ש, על מנת שתתאים למרחקי הנסיעה בגרמניה. עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה, ייצורה ההמוני של החיפושית החל רק ב-1945 ומאותו רגע היא הפכה לרבת מכר בכל העולם. ברבות השנים אף עקפה במכירותיה את הפורד מודל T, המכונית שהעלתה את אמריקה על גלגלים והייתה לאחד ממוצרי הצריכה החשובים ביותר במאה ה-20. החיפושית בעצם יצרה את פולקסווגן, "עגלה עממית" בתרגום חופשי, שלא הייתה קיימת קודם לכן. מקום מושבה של פולקסווגן נקבע בעיר וולפסבורג, שהוקמה לצורך הרכבת החיפושית, ואפילו תחנת כוח עצמאית היה בה.

    הצלחתה המסחררת של החיפושית, שהלכה וגדלה עם השנים למרות עדכונים לא משמעותיים שבוצעו בה, הביאו את פולקסווגן להחלטה על פיתוח קו מוצרים כולל שיהיה מבוסס על הקונספט של החיפושית וכלל מכונית מסחרית בשלל גרסאות מרכב (הטרנספורטר), מכונית משפחתית בגודל מלא (הטייפ 3, שכללה גם גרסת סטיישן) ואפילו רכב שטח קל שהתבסס על החיפושית. מתחילת שנות ה-60 חל זינוק חד במכירות החיפושית, שהלך וגאה באמצע שנות ה-60. אך למרות זאת אנשי פולקסווגן היו מודעים לכך שאפילו המכונית המצליחה ביותר זקוקה ליורשת בבוא העת והחליטו להקדים תרופה למכה.

    פולקסווגן חיפושית

    בשנת 1966 פנתה פולקסווגן לפורשה הגרמנית, שהמוצר העיקרי שלה היה הפורשה 911 שהתבססה בדרך זו או אחרת על החיפושית, וביקשה ממנה לפתח עבורה מכונית שתחליף את החיפושית. פורשה ניגשה למשימה, שכונתה EA266, ועיצבה מכונית קומפקטית, חדשנית מאד בעיצובה ובתפיסתה. המכונית הייתה בעלת מנוע בוקסר מרכזי (!) מקורר אוויר, מוזרק דלק והספק מרשים של 100 כוחות סוס. המנוע מוקם מתחת למושב האחורי והניע את הגלגלים האחוריים כמובן. אב הטיפוס קרם עור וגידים וניסויי מסלול שנערכו למכונית הביאו את פולקסווגן למסקנה שזו תהייה יורשת החיפושית. למרות שתצלומי ריגול של המכונית דלפו לעיתונות הגרמנית, מכירות החיפושית כלל לא נפגעו, ההיפך הוא.

    פולקסווגן התעלמו מהמבנה הבעייתי של המכונית, כמו גם מעלויות הייצור הגבוהות, והחליטו להעביר את הרעיון לפסים מעשיים. הציוד הנחוץ להרכבה נרכש, ומנכ"ל פולקסווגן היינץ נורדוף, החליט על הקמת קו ייצור חדש במפעל בוולפסבורג. ב-1968 החליף קורט לוץ את היינץ נורדוף שנפטר בעת מילוי תפקידו, וזה מצדו הורה במידי על הפסקת הפרויקט. אך למרות הפסקת הפרויקט חלק גדול מהציוד והמיכון כבר נרכשו, מה שגרם לפולקסווגן הפסדים כספיים כבדים ביותר בסדר גודל של 400 מיליון מארק, סכום עתק במונחי אותם ימים.

    פולקסווגן EA266

    אך הרעיון להחלפת החיפושית ממש לא נזנח עם פרויקט ה-EA266. ממש באותה העת הוחלט על ניסיון שני, הפעם מתכנון עצמי של פולקסווגן, ופרוייקט EA337 יצא לדרך. בניגוד ל-EA266  ששמרה על זיקה תכנונית לחיפושית, הפעם הוחלט שבפרויקט החדש תנותק כל זיקה שהיא לחיפושית - דהיינו מכונית חדשה לחלוטין. משימת העיצוב הוטלה על מעצב איטלקי צעיר בשם ג'יאורג'טו ג'יאג'יארו שממש באותה העת יצא לדרך עצמאית, לאחר שעבד בסדנת גיאה וברטונה. בפולקסווגן הבינו היטב שהעתיד טמון בהנעה קדמית, בעיקר עקב הצלחת הרנו 16 ותפיסתה המקורית של הסימקה 1100. הייתה רק בעיה קטנה - לפולקסווגן לא היו שום מכלולים מתאימים מאחר וכל קו המוצרים שלהם התבסס על מכוניות מקוררת אוויר בעלות הנעה אחורית. למרות שהיה ברור לפולקסווגן שהתפיסה של מנוע אחורי והנעה אחורית מהווה דרך טכנולוגית ללא מוצא המשיכו בפולקסווגן לשכלל את השיטה והציגו את ה-411/412, מכוניות משפחתיות גדולות שמתחו את תפיסתה של החיפושית עד הקצה.

    לצורך כך פנו בפולקסווגן לאוטו-יוניון שנרכשה מדיימלר בנץ ב-1964 וביקשו מהם לפתח מנועים חדשים, מקוררי מים, שיתאימו לשימוש במכוניות בעלות הנעה קדמית. הצעת העיצוב שהגיש ג'יוג'יארו קיבלה אישור עקרוני ב-1971 והפרויקט נכנס להילוך גבוה. למזלה של פולקסווגן, מכירות החיפושית הלכו וגאו, כמו גם מכירות שאר הדגמים, כששנת השיא הייתה 1972. יחידות הכוח שאוטו יוניון סייעה בפיתוחם תוכננו בין היתר לשמש את יורשות ה-411/412 ואת המכונית החדשה של אודי שתוכננה להחליף את ה-75\90 המיושנות, שהיו הפיתוח האחרון של ד.ק.וו. לאחר שיחידות הכוח היו מוכנות והעיצוב קיבל אישור עקרוני, נבנו אבות טיפוס.

    אבות הטיפוס הוסוו היטב, ועשו שימוש רב בפריטים חיצוניים של... פיאט 127 שהוצגה באותה העת, מה שגרם לצלמי הריגול להמר דווקא על פיאט חדשה. באותה העת הוקם מסלול ניסוי על ידי פולקסווגן, הרחק מעדשות מצלמות הריגול, ושם נוסתה המכונית החדשה. כלקח חשוב מכישלון פרויקט EA266, הפעם עמלו רבות בפולקסווגן על מנת להגיע להוצאות ייצור נמוכות ככל האפשר. כמו כן זכתה לראשונה המכונית החדשה להתייחסות לנושא הבטיחות הפאסיבית מאחר ובפולקסווגן סברו, ובצדק,  שהמכונית תהייה רבת מכר גם בארה"ב בה תקני הבטיחות היו מחמירים בהרבה מאשר באירופה. גם נושא האווירודינמיות זכה לתשומת לב והמכונית החדשה הגיעה לנתון של 0.42Cd, מכובד במונחי אותם ימים.

    פולקסווגן EA337

    המכונית החדשה הייתה קטנה למדי. 3.70 מטרים אורכה, אך בסיס הגלגלים עמד על 2.40 מטרים ונפח תא מטען של 350 ליטר, העידו על ניצול נכון. עיצוב הפנים היה פשוט אך תכליתי ובדגמים הבסיסיים רמת האבזור הייתה נמוכה, כנהוג במכוניות גרמניות באותה התקופה. בשנת 1973 חלה ירידה חדה במכירות כל דגמי פולקסווגן, והחיפושית בפרט, מה שהאיץ את סיום הפרויקט. התחלת היצור הייתה בינואר 1074 ושמה היה גולף, זרם מים חמים שמקיף את בריטניה. השקת המכונית נקבעה לתערוכת ז'נבה שנערכה במרץ 1974, ומשם הכל היסטוריה.

    הגולף טשטשה את הגבולות בין מכוניות קטנות למשפחתיות והייתה הקומפקטית המודרנית הראשונה בעולם. אמנם האלפא סוד והסיטרואן GS הקדימו אותה, אך הן חסרו דלת אחורית נפתחת במלואה, מה שפגם בשימושיות שלהן. הצלחת הגולף הייתה מיידית, והדהימה אפילו את האופטימיים באנשי פולקסווגן. הגולף החדשה דחקה את רגלי החיפושית מהמפעל שהוקם לשם הרכבתה, וייצורה הועבר למפעל משני באמדן.

    הגולף הוצעה במרכב 3 ו-5 דלתות, עם מנוע 1.1 ליטר שסיפק 50 כוחות סוס ומהירות מרבית של 140 קמ"ש, או עם מנוע 1.3 ליטר בהספק של 60 כוחות סוס ומהירות מרבית של 150 קמ"ש. היה גם מנוע 1.5 ליטר עם  70 כוחות סוס ומהירות מרבית של 160 קמ"ש. ההיגוי היה בשיטת המסרק ומוט משונן, מהיר יחסית, ואילו מערכת המיתלים כללה תמוכות מק'פרסון מלפנים וקורת מתח רוחבית מאחור. בנוסף לשימושיות המצוינת שלה, נהנתה הגולף מהתנהגות כביש מצוינת ומהנה לצד ממגוון רמות גימור, כך שהמכונית התאימה לכל כיס. הביקורת העיקרית שנמתחה על המכונית נגעה לנוחות הנסיעה הבינונית, כמו גם למרווח הפנימי ליושבי המושב האחורי ורמת האבזור הנמוכה יחסית, גם בגרסאות היקרות.

    פולקסווגן גולף

    באותה שנה (1974) הופסק ייצורם של דגמי פולקסווגן רבים, כמו ה-412 וה-K70, שלמרות שהייתה המכונית הראשונה של פולקסווגן בעלת הנעה קדמית היא תיזכר כמכונית שולית וחסרת השפעה של ממש בהיסטוריית החברה. הגולף תפסה בטבעיות את מקומה של החיפושית כמכונית הנמכרת ביותר בגרמניה ולאחר פחות משנתיים חצו מכירותיה את קו המיליון הראשון. מעודדים מהצלחת הגולף הציגו בפולקסווגן את השירוקו, שלא הייתה אלא גיסת הקופה של הגולף, ואת הפאסאט שהייתה גרסת פאסטבאק של אודי 80.

    במקביל נמשכה תנופת הפיתוח של הגולף, והפעם לשני כיוונים שונים לחלוטין. שני מהנדסים חובבי נהיגה, שהיו מודעים ליכולת הכביש הגבוהה של הגולף, החליטו לבדוק אפשרות להתקנת מנוע חזק יותר מה-1.5  ליטר 70 כוחות סוס שהיה המנוע החזק ביותר בהיצע הגולף. זה היה פרויקט אישי לגמרי שלהם, במסגרתו הוגדל נפח המנוע ב-100 סמ"ק, ונפחו עמד על 1.6 ליטר. מערכת הזנת הדלק עברה ניסויים רבים, כולל התקנת זוג מאיידים כפולים, ולבסוף הוחלט על התקנת מערכת הזרקת דלק מכאנית של בוש. הספק המנוע המוזרק עמד על 110 כוחות סוס, כמו במנועים האיטלקיים באותה התקופה. השינויים החיצוניים היו מינוריים למדי וכך גם פנים המכונית, למעט התקנת לוח מחוונים מפורט יותר וגלגל הגה ספורטיבי, כמו גם מושבים אוחזים יותר.

    השקת המכונית נקבעה לתערוכת פרנקפורט 1975. שמה של המכונית היה גולף GTI  וכך נולד פלח שוק שלם - קומפקטיות ספורטיביות. הגולף הייתה הראשונה להשתמש בשילוש האותיות שכל כך זוהה עמה וכמובן שגם היא זכתה להצלחה מטאורית.

    פולקסווגן גולף GTI

    שנה לאחר מכן הוצגה גרסת הדיזל של הגולף. מנוע ה-1.5 ליטר הוסב למנוע דיזל ולמרות הספק צנוע של 50 כוחות סוס וביצועים מתונים, הולידה גרסת הדיזל של הגולף פלח שוק שלם - קומפקטיות דיזל. בשנת 1979 הוצגה גרסת הקבריולט של המכונית, שיוצרה על ידי סדנת קארמן הגרמנית. בסוף 1979 עברה הגולף לראשונה מתיחת פנים. פגושי המתכת הוחלפו בפגושי פלסטיק שחורים והפנסים האחוריים הורחבו. פנים המכונית עוצב מחדש וכלל לוח מחוונים חדש ומודרני, כמו גם תוספת הילוך חמישי ל-GTI.

    מעט קודם לכן החל ייצור הגולף בארצות הברית. החיפושית זכתה להצלחה גדולה באמריקה ובפולקסווגן ניסו לשחזר את ההצלחה. המכונית עברה שינויים רבים על מנת להתאים לתקני הבטיחות וזיהום האוויר המחמירים בארצות הברית והותקן בה מנוע גדול יותר, בנפח 1.7 ליטר עם הספקים שנעו בין 65 ל-76 כוחות סוס. השינוי החיצוני העיקרי היה בחזית המכונית, שקיבלה פנסים מלבניים במקום העגולים. המכונית לא נקראה כלל גולף אלא ראביט. גם בארצות הברית היא נמכרה היטב, למרות חיבתם של הצרכנים האמריקאים למכוניות גדולות.

    בסוף 1982 קיבלה גרסת ה-GTI  מנוע חדש בנפח 1.8 ליטר עם 112 כוחות סוס, אך בעל מומנט גבוה בהרבה. למרות שהעלייה בהספק לא הייתה משמעותית, ההפרש בביצועים ניכר, ובגרסה זו הייתה ה-GTI  מכונית מהירה גם במונחי ימינו והשלימה את החסר, בעיקר בתחום הגמישות והשימושיות היום יומית. בסוף 1983הוחלפה הגולף בגולף MK2 לאחר כמעט 9 שנים ו-6.8 מיליון מכוניות שנמכרו.

    הגולף תיזכר לא רק כמכונית ששינתה כליל את פני פולקסווגן, אלא את שוק הרכב כולו. היא הולידה פלח שוק שלם שפשוט לא היה קיים - הקומפקטיות, וכל אלו שהגיעו אחריה הפכו אותו לפלח הושק הגדול ביותר באירופה. בנוסף ה-GTI  יצרה דור שלם של קומפקטיות ספורטיביות, גם בימינו זהו פלח שוק חשוב מאד. בניגוד למיני או לחיפושית, שהיו הברקות של איש אחד והיו בעלות אופי ואישיות, הגולף לא הייתה מכונית מבריקה או חדשנית במיוחד, אלא מכונית נכונה בזמן הנכון, הן לפולקסווגן והן לשוק הרכב בכלל, והשפעתה ניכרת גם 39 שנה לאחר שהוצגה, וזו גדולתה.

    פולקסווגן גולף החדשה (דור 7) - מבחן דרך

    פולקסווגן גולף

    dddd