תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

פיג'ו 205GTI - חולם בצרפתית

חבר הפורום Casper מספר על חלום ישן שהתגשם. מכונית מזן נדיר, מהסוג שלא בונים יותר.

  • 20-06-2010
  • מאת: מערכת CarsForum

לא, זאת לא היתה אהבה ממבט ראשון, ממש לא. בצעירותי לא ממש התלהבתי מכל אחת שעברה.
יותר מאוחר, לקראת קבלת רשיון הנהיגה, זה כבר היה אחרת. פתאום התאהבתי בקווים שלה, בגודל הנכון של כל משטח פח, של כל פס פלסטיק, בפשטות.

מאז המטרה, חלום אם תרצו, הייתה פיז'ו 205GTI. תמיד רציתי כזו, תמיד חשבתי שהיא הכי נכונה לי (עד כמה שסופר-מיני יכולה להיות נכונה לבחור בגובה 201 ס"מ). היה לה הכל, החל מהדברים שהיו חשובים אז לנער מתבגר, ועד לדברים שחשובים לי היום.
אז דיבר אלי האבזור המלא, עם חלונות חשמליים וגג שמש ענק, היום זו כבר התנהגות הכביש ש"עושה לי את זה".

בשנים הקודמות היא לא הייתה רלבנטית מהרבה סיבות, ואחת עיקרית - הורים. ואז הגיעה השעה, הגעתי למצב שיכולתי להגשים את חלום הילדות הישן, זה היה עכשיו או לעולם לא.
אחרי חצי שנה של חיפושים, ואחרי מספר מכוניות שנבדקו על ידי, קניתי אותה, הגשמתי חלום.

היסטוריה

ה-205GTI הוצגה כתגובה קצת מאוחרת לאופנה שיצרה פולקסוואגן, אשר יצאה לשוק עם גרסה ספורטיבית של מכונית המיני שלה - הגולף. הרציונל מאחורי הגולף GTI היה פשוט, ויחד עם זה גאוני: שילדה של מכוניות קטנה ולכן בעלת התנהגות דינמית טובה בבסיסה, שעברה שינויים במתלים כדי לחדד את התנהגות הכביש הספורטיבית. זאת, בתוספת מנוע חזק, והנה לכם מכונת נהיגה משובחת לתקיפת כבישים טכניים באשר הם.

אנשי פיז'ו לא הלכו רחוק עם הרעיון הבסיסי של הגולף GTI. למעשה הם עשו בדיוק את אותו הדבר, והשתילו בגוף ה-205 במרכב 3 דלתות (ה-GTI הייתה הראשונה שהשתמשה במרכב 3 דלתות של ה-205) מנוע 1600 מוזרק, אז עם 105 כ"ס.
כמובן שאנשי פיז'ו גם הנמיכו והקשיחו את שילדת ה-205 הבסיסית, חיזקו בנקודות הרגישות והוסיפו עזרים טקטיים כגון מושבים ספורטיביים תומכים ומד סל"ד למלחמה בכבישים מאתגרים. שטיח אדום השלים אווירת הקרב בתא הנהג.

במרוצת השנים עברה ה-GTI אי אלו שינויים כדי להישאר מובילה מבין הסופר מיני החמות, ואף הוצגה גרסת 1900 מדהימה.
בשנת 86' הוחלף המנוע המקורי במנוע 1600 חדש. ההספק עלה ל-115 כ"ס (ב-6250 סל"ד), והמומנט טיפס ל-13.5 קג"מ (ב-4000 סל"ד). בשנת 88' עברה כל משפחת ה-205 שינויים רבים,בעיקר פנימיים, וחלקם הגיעו גם ל-GTI (כל לוח השעונים וסביבת הנהג הוחלפו בעדכניים ומעוצבים יותר).
בשנת 90' הוחלפה תיבת ההילוכים לכזו עם תפעול הילוך אחורי "נורמלי" (למטה מהחמישי במקום שמאלה מהראשון בעזרת משבת), ובשנת 91' הוחלפו המושבים ובצעו שינויים בפנסי המכונית כדי לשמור על עדכנות עיצובית.
במשך השנים יצאו גירסאות רבות ל-GTI המקורית, חלקן עם אבזור שונה וצביעה ייחודית, ואפילו גרסה אוטומטית. כמו כן הציגה פיז'ו גרסה פתוחה ל-205 ודגם ה-CTI הפתוח עשה שימוש במכלולי ה-GTI.

בשנת 92' הופסק יצור גרסת ה-1.6 ונמשך יצור האחות הבכירה עד שנת 96'.

מכונית המבחן: 205GTI שנת 89', מנוע 1.6, לא משופרת, 164000 ק"מ.

מבחוץ

כל פעם זה מדהים אותי מחדש איך שתוספת של כמה חלקי פלסטיק, חצאיות פגושים נמוכות יותר, חישוקים גדולים יותר, ופס אדום דק סביב הגוף, יכולים לשנות כליל הופעה של מכונית. המראה של ה-205GTI כל כך יפה, נקי וקלאסי, שגם היום היא עדיין מסובבת ראשים ברחובות העיר.

באופן כללי, עיצוב ה-GTI נהנה מבסיס מוצלח למדי של ה-205, הנחשבת לאחת ההצלחות של פיז'ו בשני העשורים האחרונים מבחינת העיצוב. לראייה, עד שנת 99' נמכרה ה-205 FOREVER בהצלחה לא מבוטלת נגד מתחרות חדשות ומתקדמות ממנה.

פיג'ו 205GTI

מבפנים

לוח השעונים של ה-GTI עשיר וגדול יותר מזה של ה-205 הרגילות. הוא כולל בנוסף למד הסל"ד גם מד לחץ שמן, מד חום מנוע, ומד חום שמן.
עיצוב סביבת הנהג היה אולי מאוד נכון בשנות השמונים, אך כיום ניכר מאוד הפער בינה לבין מכוניות מודרניות בכל הקשור לאיכות חומרים, עיצוב ותכנון סביבת הנהג.
במכונית המבחן השאירו תלאות השנים את חותמן - כל אזור לוח השעונים ופקדי מערכת המיזוג רצוף בסדקים ושברים, היוצרים מפגע עיצובי וגם מאוד ווקלי הגורם לתחושה לא נעימה בתוך הרכב.
מערכת השמע ממוקמת בצורה לא נוחה ולא בטיחותית אשר דורשת הסטת מבטו של הנהג מהכביש נמוך מדי לעברה לצורך תפעולה וכו'. תא הכפפות בינוני בגודלו ויש אפשרות לנעול אותו. מיקום מתגי החלונות נמוכים מדי והמתגים עצמם לא מוארים, לכן משימת תפעול החלון בלילה דורשת יכולת שליטה בלתי מבוטלת על האצבעות, יכולת שמשמשת גם להוצאת פקק של בקבוק קולה שנפל מתחת למקרר.

המושבים, אשר תמיכות הירכיים שלהם ראו ימים טובים יותר, עדיין מבצעים את עבודתם באופן מתקבל על הדעת, אם כי לא הייתי מתנגד לתמיכה נוספת באזור המותניים. מושב הנהג רך מדי, כנראה מפאת גילו, ריפוד המושבים האחוריים דק מאוד ונוסע שאינו ילד ירגיש מיד את משטחי הפח עליהם מורכב המושב בכל מעבר על מהמורה בכביש.

אני מצאתי את תנוחת הנהיגה כטובה למדי, על אף אפשרויות ההתאמה המצומצמות המסתכמות בכיוון אחורה/קדימה של המושב, וכיוון זווית המשענת.
מרחב הרגליים בהחלט מספק יחסית למכונית קטנה, וגם נהגים גבוהים ימצאו תנוחת ישיבה נוחה ומקום לגפיהם הארוכות.
הראות לאחור טובה מאוד למרות קורת ה-C הרחבה בזכות חלון אחורי נמוך ורחב. המראות מתכווננות ידנית מתוך הרכב ושטח הכיסוי שלהן בינוני.
מרווח הראש קצת מוגבל על-ידי גג השמש המקורי בו צויד רכב המבחן, ונהגים גבוהים יאלצו לוותר על הנוחות כדי לא לשפשף את פדחתם בגג המכונית. גג השמש עצמו הוא מסוג הדברים המרחיבים דעתו של אדם, גדול מאוד ונוח לשימוש. יתרון נוסף של גג זה הוא במנגנון אטימה המשתמש בוואקום, מנגנון הפתיחה/סגירה ידני ומכני לגמרי, ללא מנועים חשמליים שלא בטוח שהיו עומדים בכבוד במבחן השנים.
הכניסה למושבים האחוריים אינה נוחה בעיקר בגלל מנגנון הזזת המושבים הקדמיים שרק מרים את בסיס המושב אך אינו מקפל במקביל את משענת המושב, הזכרתי תכנון מתחילת שנות השמונים...הזכרתי.
המרווח ליושבים מאחור הוא לא יותר ממספק, אבל זה לא ממש בראש סדר העדיפויות של הרוכש הפוטנציאלי. תא המטען בינוני בגודלו ושפת הטענה נמוכה מקלה על העמסתו.
המזגן המקורי מקרר היטב, אך מסרס את המנוע ופוגע אנושות בביצועים, הבעיה של המזגן היא ביכולת פיזור האוויר, מנועי המאוורר שלו פשוט חלשים מדי מכדי ליצור קירור טוב בכל חלל הרכב, או אפילו באזור היושבים מקדימה.

גלגל ההגה של האוטו שלי עבר הפשטה של ציפוי העור שלו שהיה מקולף למחצה, ולכן הוא דק מדי ולא נוח לאחיזה. ההגה עצמו אינו נעזר בתגבור הידראולי, ובצירוף צמיגים ספורטיביים רחבים מתקבל הגה קשה במהירויות עירוניות וחניות.

פיג'ו 205GTI

תא נוסעים של 205GTI, בימיו הטובים.

ביצועים

"ה-205GTI אף פעם לא הייתה מלכת הרמזורים" את המשפט הזה לא אני הגיתי ,רבים אמרו זאת לפני. את ביצועי רכב המבחן ניתן להשוות היום לביצועים של משפחתית יפנית ידנית בנפח 1.6/1.8. ה-GTI הבסיסית גמרה את המיאוץ הקלאסי לאחר 9.1 שניות (נתון יצרן).
המנוע הזה אוהב סל"ד, וכמה שיותר גבוה. מתחת ל-3500 סל"ד אין לו מה להציע מבחינת כוח, מה שמכתיב רצועת כוח אפקטיבית די צרה.
מה שלדעתי עוזר מאוד בהתמודדות עם רצועת הכוח הצרה של המנוע היא תיבת ההילוכים המוצלחת. בראש ובראשונה אהבתי את תפעול הידית שממש "נפלה" לי ליד, אפשר ממש להרגיש את מסילת ההילוכים כשמחליפים הילוך בניגוד לכמה תיבות הילוכים של מכוניות ספורטיביות בהן תפעול תיבת ההילוכים היה מעורפל. לתפעול המוצלח מצטרפים יחסי העברה מותאמים היטב למנוע ולנהיגה דורשנית, כשתיקח את ה-GTI לכבישים להם היא נולדה תוכל בקלות בעזרת תיבת ההילוכים לשמור את המנוע מעל 4000 סל"ד. תפעול ההילוך האחורי ברכב המבחן (שמאלה מהראשון בעזרת משבת) אינו נוח ומנגנון המשבת אינו הופך קל יותר לתפעול עם השנים.
הכוח המשמעותי מגיע אחרי 4000 סל"ד, ואז שועט המנוע במעלה הסל"ד בשמחה, בליווי רעש מכני חזק מאוד, עד למנתק ההצתה ב-6500 סל"ד. ככה זה היה בשנות השמונים... לא השקיעו הרבה בתכנון "קיר אש" יעיל.
בעיה מסוימת ממנה סובל האוטו שלי, וגם GTI אחרות בארץ, היא מערכת הזרקה שנסתמת לעיתים קרובות. המערכת מאוד רגישה לדלק הישראלי, והתשובה לשאלה "איזה דלק מומלץ לשים ל-205GTI?" תניב יותר מדי תשובות הסותרות אחת את השניה. ניקוי מערכת הזרקה זה עניין יקר ולא כל אחד יודע/מוכן לעשות את זה, גם לא בכל מוסך מורשה של פיז'ו.
לסיכום, שימוש קבוע בתוספי דלק כאלו ואחרים הוא חלק משגרת יומו של בעל 205GTI.
הרעש הבוקע ממערכת הפליטה המקורית הוא עדיין מהסוג הנכון, מהצלילים שגורמים לך לצאת באישון לילה לכבישי הרי ירושלים, להשתיק את מערכת הקול, לפתוח את החלונות והגג, ופשוט לנהוג. נכון, לא מדובר כאן בסימפוניה לבוקסר מבית אלפא-רומאו, אבל זהו בכל זאת צליל ערב לאוזן המזכיר את טרום תקופת הפוליטקלי קורקט.

נוחות

נוחה היא לא.
היא אמנם יותר נוחה מכמה מכוניות ספורטיביות מתקופתה, וכנראה גם מכמה חדשות (ע"ע מיני קופר), אך קשה להעביר עמה את היום יום ברחובות גוש דן המצולקים.
בכניסה לשברים בכביש לא מצליחה ה-205 לסנן את הרעידות, ומעבירה אותן הישר לעכוז וגב הנהג (לשמחתו של הפיזיותרפיסט שלי).
נוחות הנסיעה המחפירה בעיר קשורה כנראה קשר ישיר למצב הבולמים הקדמיים שלי. אלה מזמן סיימו את תפקידם בעולם הזה, אם כי גם מנסיעה על מספר 205GTI אחרות, עם בולמים פחות עייפים, לא התרשמתי לטובה.
כשיוצאים מהעיר נוחות הנסיעה נסבלת, אך לא יותר מזה. כניסה למהמורות/שקעים בכביש יגרמו למרכב להתנדנד גם אחרי המעבר מעל המהמורה (שוב, כנראה בגלל הבולמים הגמורים).
מטרד נוסף הם רעשי הרוח החזקים, מכל עבר יש רחש רוח, אם זה ממסגרות החלונות ואם זה מגג השמש שאטימתו וחלקי הפלסטיק האחראיים על הסטת האויר ממנו ראו ימים יפים יותר.

התנהגות

שמעתי הרבה על התנהגות ה-GTI לפני שהייתה לי אחת כזו. שמעתי על הזנב הסורר הקשה לשליטה, שמעתי על ההגה המעולה, שמעתי....
שום דבר לא מכין אותך לנהיגה ספורטיבית ראשונה על 205GTI, שום דבר.
אותם דברים שהפכו את ה-GTI לסיוט מוטורי בעיר (נוחות,הגה) הופכים למתכון מוצלח למדי בנהיגה ספורטיבית.
רמת העברת הנתונים מהכביש לגוף הנהג דרך גלגל ההגה, המושב והדוושות, גבוהה מאוד. אתה תמיד יודע באיזה מצב הגלגלים הקדמיים - אם הם בהחלקה או לא, אם ההחלקה קרבה, מהי זווית ההטיה ואם הנמלה שעכשיו דרסת אכלה ארוחת בוקר או לא. ההגה עצמו לא מאוד מהיר ויבצע 3 וקצת סיבובים מנעילה לנעילה.
כנ"ל אמור לגבי הגלגלים האחוריים. נכון....המכונית נוטה להיגוי יתר די בקלות, אך הנהג יכול לדעת מראש מתי זה יקרה ובאיזו עוצמה, ה-GTI נושכת....אבל היא נובחת כמה פעמים לפני שהיא עושה זאת.
מדהים כמה בקלות אפשר לזרוק את ישבנה של ה-GTI, הרפיה קלה מהדוושה בפניה, או פרובוקציה קלה דרך גלגל ההגה המעוטר בלוגו GTI אדום ונכון.
שם....בהרי ירושלים ב-2 בלילה, זה רק אתה והיא, קבע לעצמך STAGE קצר ותתחיל לשחק - כנס לפניה מהר מדי ותתחיל לכוון את האוטו עם דוושת הגז, ככה היא אוהבת את זה.
זכורה לי במיוחד נסיעה באחד מכבישי הצפון, כביש על צלע הר רצוף פניות "ראש סיכה" הדוקות. בתחילת הכביש הייתי בטוח שאני עתיד לקבל מנה רצינית של תת היגוי בכל פניה ופניה וככל שאני אכנס מהר יותר אני אקבל מנה גדולה יותר....טעיתי. פניה אחר פניה ניסיתי לגרום לגלגלים
הקדמיים להחליק אבל הם צחקו עלי פעם אחר פעם וככל שניסיתי יותר כך גם עלתה רמת ההערכה שלי ללביאה שלי, לביאה מזן נדיר שכמעט ונכחד מעולם מכוניות בעלות "עיצוב הבועה" שלנו (ע"ע פיז'ו 107).
התלהבת....נכנסת ממש מהר מדי.....הזנב בורח....אין בעיה, תיקון הגה נגדי בשילוב סחיטה של דוושת הגז והיא תוציא אותך מזה... בדרך כלל. תתקן חזק מדי עם ההגה והיא תזרוק אותך לצד השני כל כך מהר שלפני שתבין מה קורה תצטרך כבר לחפש מקום טוב ל"נחיתה" בשולי הכביש.
בכניסה לפניה במהירות בינונית נוטה המכונית לתת היגוי קל אך נשלט ובר תיקון. ה-205GTI היא מסוג המכוניות שנותנות לך הרגשה שאת הפניה הזאת יכולת לעשות מהר יותר.
בנוסף, קל מאוד להכניס אותה לפניה כמו שאתה רוצה, והיא מתמסרת באופן אמין למדי. זאת אחת המכוניות היחידות שאני מצליח להכניס לפניה בהחלקה ע"י פרובוקציה מוקדמת, בדומה לנהיגה על קארטינג.
במעבר על מהמורה בפניה מהירה לא מצליחים המתלים לשמור את הרכב בקו הפניה המקורי והרכב קופץ ומרחיב את קו הפניה, לא נעים.
בכביש טכני המנוע מספק, לא יותר מזה, ובכבישים יותר מהירים הוא כבר מספיק בקושי. אני בטוח שכשהמכונית שלי יצאה מהמפעל היא הייתה חזקה יותר, והמנוע איבד כמה סוסונים עם השנים. כדי לשמור על קצב טוב יש להחזיק את המנוע מעל 5000 סל"ד עד למנתק, 1500 סיבובים צפונה מכך.

מכונית המבחן נעלה צמיגי יוקוהומה A539 ספורטיביים במידה 60/185 R14 (מידה מקורית) ודי חדשים. צמיגים אלה אוחזים היטב, אם כי לוקח להם פרק זמן ממושך כדי להגיע לטמפרטורת עבודה.

על הבלימה מופקדים דיסקים מאווררים מלפנים ותופים מאחור. הבלמים נושכים היטב ומספקים רמת רגש טובה, אך לא עומדים בעומס ולאחר מספר פניות במורד הררי מפותל הם מאבדים תחילה את הרגש, ולאחר מכן גם את יכולת הבלימה.

פיג'ו 205GTI

סיכום

בשבילי היא חלום ילדות שהתגשם. צדק מי שאמר שישנם חלומות שעדיף שישארו בגדר חלומות. אני אוהב את ה-205GTI שלי, אבל יש בה הרבה דברים שמקשים מאוד את החיים עמה.
אין ספק שהיא נותנת את אחת התמורות הטובות ביותר ביחס של כיף לשקל, אני לא יכול לחשוב על הרבה מכוניות שהייתי מעדיף על פניה לטיול לילי בכביש הצפון.
מעתה יש לי כבר חלום חדש, מי יתן ואוכל בעוד עשור או שניים לקנות עוד 205GTI במצב טוב או במצב המצריך שיחזור, שיחזור קסם הנעורים.
אז כנראה שאני לא כל כך מיוחד...אותה מכונית שתפסה לעצמה פינה חמה בליבם של כל כך הרבה חובבי נהיגה במיוחד באירופה עשתה גם לי את זה, מכונית מזן נדיר.

פיג'ו 205GTI

פורסם במקור במגזין מוטורי