מה לכל הרוחות אני תקוע בתחביב הזה ומה בעצם מדליק אותי???

שירשור סוף השבוע הזה הוא בהשראתו של ELIBABA חבר פורום יקר ולו כל הקרדיט!!!

 

דברנו על האוספים שלנו, דברנו על המוזריות שלנו, דברנו על האבדות שלנו ודברנו גם על החלומות, נהנתי מכל תגובה ואני בטוחה שגם אתם, והראיה כמות הצפיות במשך שבוע.

 

ELIBABA ציין את משיכתי לניקלים ואכן אני נמשכת לדברים הגדולים והקשים הללו, אני בטוחה שאילו פרוייד היה חבר פורום זה היתה לו הנמקה מיידית, כמו גם מדוע לאחרים יש דווקא משיכה לקטן ועגול, הדברים כמובן לא מוחלטים ומאד דינמיים, כי למשל מדוע אוהבי מכוניות שרירים רוכשים סדרתית מכוניות קטנות ומפליגים בתיאורים מרגשים לסיבות הרכישה, מדוע "חולה הגה" שאין לו עוד רשיון נהיגה והוא מתעקש ללא לאות וויתור לקבל מידע על הסברה או סוסיתא , ריבון עולם הוריו לא היו פה כאשר המכונית הזו חרשה את כבישי הארץ, או SUBARU MAN בבת עייני, לשמוע אותו מדבר וכותב על נוסטלגיה חבל"ז!!! וכמובן לירון שלנו בכלל צריך להוסיף, OHH BOY פורד קורטינה פה קבלה חשיפה לפחות כמו 1957 MERCEDES BENZ 300SL, זוכרים איזה פרומו נתן לירון לפני ההשקה?? GO LIRON GO!!!.

 

בשנת 1983 הייתי בשליחות חלקית מטעם הצבא, חרשתי את ארה"ב ועשיתי כ5000 מייל ( המרחק בקו אווירי מישראל לארה"ב) ברכב במהלך חודש וחצי, מכיון שהייתי כבולה בלו"ז נוקשה ולא אחת היה צורך להאיץ, הגבלת המהירות בארה"ב היא 55 מייל, נראה היה לי מגוחך שבאמצע המדבר בוויומינג או אריזונה יש משבכלל מקפיד, אז כמו שנאמר OUT OF THE BLUE IN THE MIDDLE OF NO WHERE צצים לך שומרי החוק ולכן בהחלט לא מומלץ, אבל סופר לי שכדאי להזדנב אחרי המשאיות הגדולות ( ROAD KINGS ) החורשות את ארה"ב כי להן יש את האלחוט והנהגים מתריאים אחד לשני על מלכודות, וכמו האחרים כמוני גם הצטרפתי לשיירה שמובלת ע"י משאית וכך יכולתי להגיע ל70 מייל ואף יותר, כמובן שזה אלץ אותי לעצור בנקודות המנוחה שלהן, וכך יצא לי פשוט להתאהב במשאיות הללו, המבריקות המצוירות בשלל צבעים, ותאי השינה שמעוצבים כל אחד לפי דמיונו וגחמותיו של הנהג.

 

בתחילה כאשר בקשתי להראות לי את תא השינה הנהג חשב OHH HE IS GONNA GET LUCKY TONIGHT , אבל ישרנו הדורין מיידית וכך הפכתי להיות אחת מן החברה, הנהגים הללו הם זן מיוחד, נראים אותו הדבר בין אם הם בני 30 או 60, זקנים, בעלי BEER BELLY (כרס גדולה בגלל בירה), סטלנים לכל אחד יש אשה בכל תחנה + כמה ילדים חלקם אפילו לא מוכרים.

 

לסיכום, אני בעניין ניקלים, אני בעניין כל דבר שיש לו גלגלים כנפיים ומפרש, אבי היה "השרוט" ומאז שאני זוכרת את עצמי הייתי דבוקה אליו וככך ספגתי את "השריטה" בלשוננו אנו.

 

אילו היו לי האמצעים והזמן, בהחלט הייתי חוזרת על המהלך הזה (מזדנבת אחרי מלכי הכביש) ומתעדת אותו, כתבות נעשו בעניין אבל יותר בנושא המסלול והמשימה, אני הייתי יותר מתמקדת בהווי וברכב עצמו, דרך אגב נחשו מה הסרט האהוב עליי???

 

ובכלל מה לכם יש להגיד בנושא השירשור??? תסבירו אתם את "השריטה" שלכם היכולים אתם??? מותר בהחלט להשתמש בדימויים (אפילו בתנ"ך הרשו) אבל שמרו על רמת תיאור סבירה.

 

שבוע מצויין

 

אירית

השיירה

ובטח חולמת על כריס כריסטופרסון - והפעם ללא התניות...

השיירה

ובטח חולמת על כריס כריסטופרסון - והפעם ללא התניות...

ועוד אייך ועוד אייך OHH YEAHHH כל המכלול הסרט והשחקן הראשי

אירית

השיירה

ובטח חולמת על כריס כריסטופרסון - והפעם ללא התניות...

אני חשבתי יותר לכיוון הברוז הצהוב-רן

ועוד אייך ועוד אייך OHH YEAHHH כל המכלול הסרט והשחקן הראשי

אירית

טוב - אז כשאת זורקת את אלי מק-גרו מהקבינה שלו

תוודאי שאני בסביבה לאסוף אותה

לא יפה שכחת את אריקסון גם לו מגיע הכבוד.

 

לפחות היה לך תירוץ להכנס לקבינה ולהסתובב עם נהגי משאיות.זה בסדר את יכולה להגיד שאת נמשכת אליהם ולא למשאית

 

אצלי בכל אופן הפואנטה היא להנציח את העבר(התקופה שהכי אהבתי שהכל היה ורוד ותמים) ולכן אני אוהב את כל מה שקשור בילדות שלי אם זה רכבים ואופנועים ישנים.ואיך אני אגיד את זה?!כשאני נוסע\רוכב על כלי הרכב הישן אני פשוט חיי את הרגע(של הילדות כן?!).

אבל אצלי זה גם נראה תורשתי יותר ואנחנו(המשפחה) נקשרים לרכבים ולא מוכרים.

אם זה הוולו N86 של אבא שלי(יד I)אפרופו משאית אבל קבינה בלי מיטה כן

אם זה הסוברו 79 של ההורים(יד I)

אם זה הנורטון 16H של אבא שלי(שעוד היה רווק)

אם זה הDERBI של אחי(היה יד I וחזר אליינו אחרי 10 שנים).

וגם הBSA שלו...

יום טוב לכולם.

עמית

מה מדליק אותי?

לראות מכונית עם רדיו תדיראן,כי בפיקניקים של יום שבת היינו שומעים בו שירים ושערים.

סוסיתא קובייה,כי יש בה משהו שמזכיר לי קייץ,ארטיק לימון וזיכרונות של ילדות.

קופסת סיגריות קנט,זכר לימים שרק קבלנים אמידים יכלו לעשן אותם...

תקליטים,כי יש בהם צליל טיבעי וחם שאין ב MP3.

להיתקל במכוניות שהיו חלק מנוף ילדותי-פיג'ו 404,פיאט 124,וולבו 144 ועוד ועוד.

המשך יבוא!

מה מדליק אותי? (במכוניות)

מכוניות שרואים עליהן שמישהו/י אוהב אותן באמת...

לא נעים אבל אני ממש שונא את כל המשאיות האלו עם 20 + גלגלים...

כשעבדתי בארה"ב נהגתי הרבה בקו ניויורק-בלטימור: וניויורק- הרטפורד.

האולדסמוביל 98 נראת זעירה לייד המפלצות האלה וביום גשם הן מרימות את כל הבוץ...

לנסוע על 90קמש בגשם בלילה כשהמפלצות האלה על ידך מעלות בוץ שגם וישר אמריקאי

יש לו בעיה לנקות זה לא רק לא נעים....זה תראומה לתמיד

מה אני אוהבת? מכוניות שרירים!!!!!

 

אני אוהבת את כל השאר גם, אבל מכוניות שרירים בעיקר. הסידרה שלי היא אביר על גלגלים (דייויד האסלהוף והTRANS AM שלו...). אין מה לעשות, אני אוהבת מפלצות. וכמו חובבת מאסל אמיתית, רכב החלומות שלי הוא אלינור - shelby mustang GT500 1967

פשוט אי אפשר לתאר במלים את הפרפרים בבטן שאני מקבלת רק מלראות את החיות הרעות האלה. אם אני כבר נוסעת בהן, זה פשוט שיא האושר בשבילי. האמת, החלום הכי גדול שלי הוא לקנות אחת ולשפץ. רק מלראות אותן ישר נמרח לי חיוך דבילי מאוזן לאוזן כמו לטינייג'רית מאוהבת.

 

את זכויות היוצרים ל"מחלה" אני לייבת לשייך לאבא שלי. הוא תמיד רצה בן, אבל נולדו לו 2 בנות. מישהו צריך להמשיך את מורשת אהבת האמריקאיות בבית - אחותי יותר אוהבת את סגנון שנות ה-50 (דוגמת הבל אייר המושקת אתמול) ואני אוהבת את הדגמים היותר מאוחרים (1964 ומעלה)

האמת שאת האהבה ל4 פנסים אני חושב שאני יודע מאיפה הגיעה - מהמורה שלי לכימיה

 

כן, היא היתה "קולית" מאין כמותה, ואז בשנות השמונים היתה לה ספרינט אדומה, וגם היא נראתה לא רע בכלל. לימים נודע לנו שהיא עזבה את הארץ והתחתנה עם מלח יווני...

 

גם אסקורט ברנדה מאוד מזכירה לי את הילדות, כי אז הרבה משכנינו היו עולים והיו חייבים לקנות תוצרת הארץ כדי לנצל את ההטבות. והכי הייתי רוצה לראות זה את הפיג'ו המסחרי (מעין וואן כזה ישן עם דפנות פח גלי) של מוכרי הארטיקים...

לפיג'ו המיסחרי קראו J-9,ורבים מהם שימשו כניידות משטרה ואחר כך כאוטו גלידה.

זכורה לי מילדותי כזו של "סנוקרסט" שהיתה מעירה את אמא שלי כל צהריים...(יש לי גלידה הכי טובה,טובה ומשובחה,וממנה ילדים קוקו אאהה גלידה טובה אאהה)עד שהיה מסיים את המיכסה שלו..

יופי של שרשור!

עד לפני 5-6 שנים עמד J-9 שכזה ברחוב שלי, והוא היה שייך לרב בריח או לפלדלת אם אני לא טועה.

היה זז מפה לשם במשך תקופה, עד שנעמד. ומשם הדרך לגריטה הייתה קצרה מאוד...

 

מה שעושה לי את זה, זה דברים שמזכירים לי תקופות, שלמרות שבמבחן ההיסטוריה הם "כלום זמן", הם נראים כתקופות רחוקות רחוקות...

לראות מסחריות של פעם, פיג'ואים, טרנזיטים, דודג'ים - עושה לי טוב על הלב.

 

אתמול יצא לי לאכול בסעיד, ובמגרש חנייה עמדה דודג' תכלת, נראה לי D300, גלי נוסטלגיה שטפו אותי.

גם הטרנזיט שעומדת בז'בוטינסקי בפ"ת, שנראת במצב סביר זוכה לביקור ממני בכל פעם שאני הולך לבדוק מה שלום האהבה השניה - ה"בננה" הצהובה שלי.

 

אה כן,

וביום מן הימים תהיה לי 404 טנדר. סתם בשביל ההובי וסתם כי אני אוהב אבטיחים.

מה אני אוהבת? מכוניות שרירים!!!!!

 

אני אוהבת את כל השאר גם, אבל מכוניות שרירים בעיקר. הסידרה שלי היא אביר על גלגלים (דייויד האסלהוף והTRANS AM שלו...). אין מה לעשות, אני אוהבת מפלצות. וכמו חובבת מאסל אמיתית, רכב החלומות שלי הוא אלינור - shelby mustang GT500 1967[/quote

 

במיוחד בשבלך-רן