מחר הכלב שלי מאבד את הגבריות שלו (עובר סירוס) איך יהיה אחרי הניתוח?

אז כמו בכותרת, מחר הכלב הולך לעבור סירוס(המחשבה על זה מאד קשה)

מה התהליך שאני עומד לעבור איתו? הוא הולך לסבול מכאבים קשים?

כיצד מתנהגים איתו ועוזרים לו לעבור את זה בשלום,

אשמח לפירוט על התהליך וגם על כמה טיפים!

תודה ויום טוב

אני אישית אוהב את הכלב שלי, בייצים והכל, לכן לא סירסתי אותו.

בן כמה הכלב?

בן 8 חודשים, זה כלב שאימצתי לכן הוא חייב בסירוס גם לי העניין מאד קשה אבל כנראה שאין לנו ברירה

אחרי הסירוס אין לכלב כאבים.

הוא יהיה מעט בOUT מההרדמה, אבל מעבר לזה לא יותר מידי.

רצוי לתת לו לנוח במשך יום/יומיים וזהו.

אתה לא תאמין כמה מהר הם מתאוששים מזה.

בפן ההתנהגותי, רוב הסיכויים שגם לא תשים לב לשינוי כלשהו. וזה טוב! (לפחות לא בשלב הזה.)

במידה ולא היית מסרס, היית עלול להתקל בבעיות דומיננטיות וטריטוריאליות כשהיה מגיע לגיל מעט מבוגר יותר.

אתה עושה צעד מאוד נכון!

אל תרגיש רע עם זה.

זה עדיף לכלב גם מבחינה התנהגותית וגם מבחינה בריאותית.

הכלב לא יהפוך לחננה ואתה לא תראה אותו פתאום שם שמלות מלמלה ושומע פטשופ בויז.

הוא פשוט יהיה כלב מאושר ושמח ללא שום יצר מיני.

עודד.

הכלבה של אחותי עברה עיקור לפניי הרבה זמן, זה אמנם לא זהה למה שהכלב שלך יעבור אבל בסופו של דבר שניהם מאבדים את המיניות שלהם.

בעקרון אצל כלבה זה יתרון גדול יותר, שאפילו אם כלב "מתעסק איתה" ברחוב, לא יכול לקרות כלום.

אכן כשהיא חזרה היא לא מצאה את עצמה והרגישה רע. הייתה מאוד עייפה ולא היה לה כוח לאכול אפילו (והיא מתה על אוכל). אל תתרגש. בבוקר שלמחרת היא הרגישה כבר טוב יותר בהרבה.

אני לא יודע אם אצל זכרים זה ככה, אבל אצל הנקבות יש השמנה אחריי עיקור.

לא לתת לו ללקק את התפרים, ואם אני זוכר נכון אז שבוע בלי מאמץ ולא להוציא יותר מידי החוצה כדי למנוע זיהום.

קח בחשבון שאתה מחזיר אותו מהוטרינר בנסיעה ולא ברגל.

השמנה אצל נקבות אחרי עיקור (שונה מהותית מסירוס)? רק בשיטות ימי הביניים.

(מניסיון - 2 נקבות - אפילו מגזעים עם נטיית השמנה כבדה - 0 בעיות)

בכ"א - כמו שהמאסטר נהיגה מציין זה צעד חיובי מאוד.

אני סירסתי כלב שאצלי אחרי שנתיים וחבל על כל שניית סבל שלו , שלי ושל 2 הכלבות האחרות שלי על זה שלא עשיתי את זה מיידית.

ליביו

אני היחיד שחושב שזה מרושע?

כן אני יודע שאומרים שמבחינה בריאותית סירוס\עיקור הוא דבר נהדר ויכול להאריך את תוכלת החיים של הכלב\ה. אתם הייתם מוכנים שיורידו לכם את הביצים בישביל תוספת של שנה לחיים?

וכן אני מכיר את מה שעודד (drivemaster) כתב, שבגלל הסירוס כלבים הופכים להיות יותר כנועים ורגועים, אבל בחייאת זה לא משהו שאילוף נכון לא יפתור.

ומה הכוונה שבגלל שהוא מאומץ אתה אתה חייב לסרס?

אתה עושה את הצעד הנכון, ללא ספק.

אל תדאג, כפ שכתבו לך הוא לא יתחיל לשים לק ורוד, ולהתעניין בנעלי עקב.

הוא יהיה אותו הדבר.

אתם הייתם מוכנים שיורידו לכם את הביצים בישביל תוספת של שנה לחיים?

זאת השוואה דמגוגית ושגויה מיסודה. האדם הוא אחד היצורים היחידים שמזדווג שלא למטרת רבייה. אנחנו זקוקים לזיון טוב על בסיס קבוע כחלק משגרת החיים שלנו.

זה לא המצב אצל כלבים, חתולים, קופים ומרבית בעלי החיים, שמזדווגים רק בעונות מאוד מסויימות בשנה (כן, השורה הזאת יכולה להיות אחלה בסיס לבדיחות על חיי הנישואין, אבל בואו נשאיר את הדיון הזה ענייני).

תודה רבה לכולם על התגובות, עודדתם אותי קצת.

אני מחויב לסרס אותו מכיון שלקחתי אותו מצער בעלי חיים, כאשר אתה מאמץ כלב אתה מחויב לחתום על טופס שאתה הולך לסרס אותו!

בארץ מומתים מדי שנה המון כלבים. רובם כלבים שננטשו ע"י בעליהם או גורים שלא נמצא להם בית. בעקרון בתור בעלי הכלבים עלינו לקחת אחריות להקטנת התופעה. כלב מסורס יקטין את התופעה של כלבים עזובים.

צירפתי לכם תמונה של הגבר!

לא מקבל את הטיעון שכלבים חתולים ומה שלא יהיה לא מזדווגים בשביל הכיף, ידוע שאצלם זה באמת יותר במטרה של זיווג נטו והעברת הגנים, אבל אז איך תסביר כלב שמפמפם אפילו שלא בעונת יחום?

בסופו של דבר מדובר בכלב עם בעלים ולא כלב רחוב שאין מי שישגיח עליו, כלב לא צריך לשלם על עצלנות הבעלים ולאבד את הביצים שלו

עריכה: אחרי שקראתי את ההודעה שלי נראה לי שיצאתי קצת תקיף מדי עם המשפט האחרון.

אני לא רומז או או אומר בשום צורה שפותח השרשור או לחילופין כל אחד שמסרס את הכלב עושה זו מעצלנות וכדאי לגרום לעצמו לחיים קלים.

אני פשוט כועס על כך שדוחפים לנו לראש את עניין ה"אם לא תסרס את הכלב שלך תוסיף עוד כלבים עזובים" בולשיט, אם בעל הכלב לא מספיק אראי בשביל לשמור שהכלב שלו לא מכניס להריון איזו כלבה, שלא יאמץ כלב

E-man, יש לך כלב?

לצערי כרגע לא

ואל תתחיל עם "אין לך כלב אתה לא יודע מה אתה אומר"

מכיר מספיק אנשים עם כלבים,אני בעצמי שמרתי על לא מעט כלבים (גם לתקופות של מעל חודש) ואני עדיין מאמין שסירוס הוא דבר פגום

מבחינה בריאותית, כלב שלא מסורס ולא מזדווג נמצא בקבוצת סיכון לקבל סרטן באשכים. זה סתם לידע כללי.

אין קשר בין אילוף לבין סירוס. המזג של הכלב לרוב, יהיה נינוח יותר לאחר סירוס. אבל לא תמיד! זה לא משהו שבטוח יקרה. הכלב שלי למשל, עדיין נשאר מאוד דומיננטי גם לאחר הסירוס.

אחרי הסירוס ישימו לכלב צווארון כזה שימנע ממנו ללקק את התפרים. כמובן אין בשום פנים ואופן לתת לו להגיע אליהם היות והוא יגרום לעצמו המון נזק וכאבים. אחרי הטשטוש ובגלל האי נוחות שהצווארון גרם לו - הכלב שלי היה במצב מסטול ועצוב בערב שלאחר הסירוס. אבל אחרי זמן קצר הוא חזר לעצמו.