מדוע עשירים (מאוד) ממשיכים לעבוד?

לדוגמא: משפחת עפר.

יש להם מספיק כסף בשביל שהם יהיו עשירים,הילדים שלהם יהיו עשירים,הנכדים שלהם יהיו עשירים וכו'.

זה מצחיק שהם ממשיכים לעבוד,הרי החלום או המטרה של הרוב זה לא "לצאת ממרוץ העכברים?

למה הם ממשיכים לעבוד?הם עובדים במלא לחץ וזה מבזבז להם את כל הזמן.

לדעתי זה בגלל יוקרה ופאן אישי,עניין,תחביב כי כמה כבר אפשר להתחזר על החיים ולהיות בחופשות וכו'?

שמע, כשיש לך שיטה שהולכת טוב ואתה מרוויח מליונים, אתה באמת חושב שתפסיק גם אם יהיה לך כבר המון כסף?

זה לא עובד ככה בעולם העסקים. חוץ מזה שגם אדם שהוא אמיד יחסית צריך להמשיך לשמור על שגרה (שכוללת לעתים עבודה) על מנת לשמור על שפיות. אבל כשלבן אדם יש נכסים ועסקים שמניבים לו כסף אתה לא יכול לצפות ממנו שיפסיק איתם רק כי יש לו כבר המון כסף- למה לא להרוויח עוד?

זה תלוי איך אתה מגדיר עבודה, לטייקונים בסדר גודל כזה יש מנכלים של החברות שהם עושים את כל העבודה, העבודה של טייקון זה להחליט "כן או לא" בסופו של דבר.

אתה חושב שזה קל?

המטרה הראשונית היא לעשות כסף ולהגיע לביטחון כלכלי או הגשמה עצמית. יש כאלו שמגיעים לשם ופורשים.

עכשיו העסק מתפצל:

יש את אלו שממשיכים מתוך תחושת שליחות/משמעות/מורשת/רצון להשאר בעניינים. הכסף הוא לא המטרה, אלא ההרגשה שהם יוצרים משהו. דוגמה טובה היא משפחת ורטהיימר עם שלל מפעלי תעשייה ויוזמות.

הצד השני הוא אלו שמגלים שעם הכסף מגיעים עוד דברים, כוח, השפעה, יוקרה, בסופו של דבר המרוץ הוא אל אלו, והכסף הוא רק אמצעי בדרך לשם.

לגבי החלטות, זו אכן משימה קשה מאוד, ואפילו מתישה. בגלל זה בדרך כלל תראה פמליה גדולה מסביב למקבלי החלטות בכירים. תפקידה הוא בין השאר לקבל עבורם את כל ההחלטות הקטנות (מה אוכלים, מה לובשים, איזה טיסה להזמין וכו'), כך שתשאר להם אנרגיה להחלטות החשובות. בגלל זה כשביבי אומר שהוא לא ידע על כל מיני בזבוזים בסביבתו, אני מאמין לו למרות שאני חושב שבבסיסו הוא שקרן נטול חוט שדרה.

לפות"ש, המשך לשאול כאלו שאלות ולעולם לא תהיה עשיר

המטרה הראשונית היא לעשות כסף ולהגיע לביטחון כלכלי או הגשמה עצמית. יש כאלו שמגיעים לשם ופורשים.

עכשיו העסק מתפצל:

יש את אלו שממשיכים מתוך תחושת שליחות/משמעות/מורשת/רצון להשאר בעניינים. הכסף הוא לא המטרה, אלא ההרגשה שהם יוצרים משהו. דוגמה טובה היא משפחת ורטהיימר עם שלל מפעלי תעשייה ויוזמות.

הצד השני הוא אלו שמגלים שעם הכסף מגיעים עוד דברים, כוח, השפעה, יוקרה, בסופו של דבר המרוץ הוא אל אלו, והכסף הוא רק אמצעי בדרך לשם.

 

לגבי החלטות, זו אכן משימה קשה מאוד, ואפילו מתישה. בגלל זה בדרך כלל תראה פמליה גדולה מסביב למקבלי החלטות בכירים. תפקידה הוא בין השאר לקבל עבורם את כל ההחלטות הקטנות (מה אוכלים, מה לובשים, איזה טיסה להזמין וכו'), כך שתשאר להם אנרגיה להחלטות החשובות. בגלל זה כשביבי אומר שהוא לא ידע על כל מיני בזבוזים בסביבתו, אני מאמין לו למרות שאני חושב שבבסיסו הוא שקרן נטול חוט שדרה.

 

לפות"ש, המשך לשאול כאלו שאלות ולעולם לא תהיה עשיר

חכה,יש לי יזמות על האש...

עוד כמה שנים אוכל לענות על השאלה הזו בקלות

משפ' עפר,ורטהיימר,דנקנר ושתו' היזהרו הנה אני מגיע!

בהצלחה. לא חושב שיש לדנקנר מה להיזהר

למה לא - כנראה שהם צריכים להזהר מהרבה דברים (מן הסתם אתה מבין את העיתונות הכלכלית הרבה יותר טוב ממני). אבל לא מצבים זוהרים.

לדנקנר יש כל כך הרבה דברים להיזהר מהם, שעד שאינשאללה מיודענו יתקשר, לא נשמע ממנו הרבה.

עבודה זה לא רק כסף אלא גם אתגר. יש לא מעט אנשים בתפקידים בכירים שפשוט אוהבים את העשייה והאתגר. הדוגמה הכי טובה היא סטף שהרויח מספיק אפילו לנינים ולבני הנינים שלו ומ שיך לעבוד גם היום כשהוא הרבה אחרי גיל הפרישה.

כמו שאמרת,יש להם מספיק כסף להם ולילדים ולנכדים ולנינים שלהם,

אבל ברגע שהעסק שלהם נשאר במשפחה אז העסק יעבור עם הדורות ותמיד יהיה במשפחה כסף גם לנינים של הנינים של הנינים שלהם (במידה ולא מתפקשש משהו והם פושטים רגל).

זו גם סיבה אני מאמין,למרות ששאר הסיבות שציינו פה יותר אמינות.

להפסיק לעבוד אחרי שצברת סכום מסויים זה פסיכולוגיה של בן אדם שאף פעם לא יהיה עשיר (אלא אם כן קיבל הכל בירושה ובדרך כלל נסיכים כאלה מחפשים ריגושים במקומות שגורמים להם לקרוס מבחינה מנטלית).

עשירים הם עשירים כי יודעים לעשות כסף וממשיכים לעבוד בכיוון הזה כל הזמן.

בן אדם נולד כדי לעבוד, מי שלא עובד מתנוון. אנשים צריכים אקשין בחיים בצורת עבודה ומסגרת עם סדר.

מי שמפסיק לעבוד מפסיק לחיות. עבודה היא לא רק עבור כסף (גם שיש הרבה)

היא נותנת אנרגיות וטעם לחיים. ראיתי מול עיני הרבה שפרשו מוקדם מידי מעבודה (פנסיה מוקדמת)

והזדקנו במהירות מפחידה לעומת אחרים שכן ממשיכים לעבוד.

אני מכיר מישהו שהיה לו עסק מוביל בתחומו, שנתן לו גם השפעה רבה וקשרים.

בגיל חמישים מכר הכל ופרש, היום הוא מלמד את המקצוע שלו במשרה חלקית מאוד במוסד מוביל, ומתחרה בתחרויות ספורטיביות מפרכות בארץ ובחו"ל. הלוואי עלינו להיראות כמוהו בגיל שישים. לא חייבים עבודה בשביל להשתמר, צריך רק משמעות.

משפ' עפר,ורטהיימר,דנקנר ושתו' היזהרו הנה אני מגיע!

בהצלחה. לא חושב שיש לדנקנר מה להיזהר.

פיסת טריוויה משעשעת: פות"ש והבן של דנקנר שירתו בהפרש של מספר שנים על אותם מטוסים של חיל האוויר.

לשאלה המקורית אענה בדוגמה מקבילה: המעסיקים הנוכחיים שלי הם אנשים בני 57-65 שכבר נגעו בצמרת ההנהלה (מנכ"לים וסמנכ"לים) של חברות ההייטק הגדולות בישראל עוד כשהתחום היה בשיא פריחתו והמשכורות היו אסטרונומיות. אחרי שעשו לביתם וכשהילדים התבגרו הם יסדו את הסטראט-אפ הנוכחי, והחיים פה לא קלים להם בלשון המעטה. אלו בד"כ האנשים הראשונים לבוא למשרד, האחרונים לעזוב בסוף היום (לפחות היו עד שאני הגעתי) ואלה שנוסעים ברחבי העולם לא פחות מצוות השירות והמהנדסים ע"מ ללמוד עוד טכנולוגיה, למצוא עוד קונה או ללטף עוד לקוח. פשוט קורעים את התחת, בלי הגזמה.

למה הם צריכים את זה? הרבה פעמים שאלתי, והם תמיד אומרים את אותו הדבר: אזה פשוט הכיף שלהם, התשוקה וההנאה היומיומית. תחשוב איזה יופי זה למצוא משהו שאתה נהנה לעסוק בו ולדעת שההתעסקות הזאת שלך מייצרת מקומות עבודה, תורמת לכלכלה ועושה את העולם מקום טוב יותר (אקולוגית למשל).

אבל כאן לא מסתיים הסיפור, כי זה סוג האנשים שעובד עם הידיים. מעליהם יש דירקטוריון שנפגש אחת לרבעון ואחרי כל פגישה כזאת כל המשתתפים יוצאים מחדר הישיבות כאילו עברו עכשיו 15 סיבובי אגרוף בזירה. בדירקטוריון יש כמה מאותם "טייקונים", אנשים בגיל דומה וצעירים יותר, שעיסוקם הוא לנהל כסף ולממן בין היתר חברות כמו שלנו. הם אמנם לבושים יפה יותר, אך אני לא התרשמתי שהם עובדים פחות קשה. מה שכן, ברוב המקרים הם נהנים באותה מידה, והסיפוק שלהם נובע מהידיעה שהשקיעו במקום הנכון שהצליח גם לעשות משהו מועיל וגם להכניס כסף. זה המשחק שלהם - הבוסים שלי אוהבים ליצור דברים גשמיים כמו מכונות והפטרונים אוהבים ליצור דברים וירטואליים כמו כסף. לאיש מהם אין בעיות כלכליות ב"ה, אבל כל אחד ממשיך לעסוק בתחומו במה שהוא אוהב (בדיוק כמו המכר של nitch), וזוהי תכלית העניין.

ההבדל הוא בכך שהאדם הפשוט תלוי בהכנסות כדי לחיות, והאדם העשיר כבר הרוויח מספיק בשביל לעסוק במה שגורם לו הנאה. במקרים רבים יוצא כך שמה שגורם לו הנאה הוא אותו הדבר שהביא לו את הכסף מלכתחילה.