למה יש שקע בתחתית בקבוק יין?

שלומות.

הזדמנות לשאול שאלות על למה ככה ולא ככה.

ולענייננו: שאלה שאני לא מוצא מנוח בגללה:

למה יש בבקבוקים שקע בתחתית? במיוחד בבקבוקי הזכוכית של יינות וכדו' שלהם תחתית שאינה שטוחה אלא בצורת כיפה/ חרוט שנכנס פנימה? משיקולי ייצור?

לפותרים נכונה תוגרל שעת שינה נוספת.

לדעתי כדי לאפשר אחיזה ומזיגה נוחה למלצר. לא פעם ראיתי מלצרים מוזגים יין עם האגודל תקועה בתור השקע הזה. הוא קר ונעים...

אכן, השקע בתחתית בקבוקי יין נועד כדי לשים בו את האגודל בזמן מזיגת היין ע"י מלצר - או בפלצנית - סומלייה (עם E בסוף, לא כמו המדינה) וכשהיד יוצרת מעין "כאפה בארבע אצבעות" (מצטער, אין לי תיאור יותר טוב לזה) שבתוכה יושב הבקבוק כשהוא נשען על מגבת בידו השניה של המלצר לטובת ניגוב הטיפות מהבקבוק.

תמונה להמחשה

זה הכי קרוב שמצאתי, כי לפי גוגל, אף אחד לא מספיק פלצן כדי לעשות את כל הפרוצדורה

לי נראה שהשקע קיים מאותה סיבה שכוסות היין עומדות על רגל צרה, הקטנת הקונטאקט-פאצ' למינימום כדי להקטין את זרימת החום

ליין ואת חימומו.

תאמין לי, שעם או בלי השקע היין יתחמם באותו הזמן על השולחן במסעדה הממוזגת. מובטח לך שלא תרגיש בהבדל. נשבע!

תאמין לי, שעם או בלי השקע היין יתחמם באותו הזמן על השולחן במסעדה הממוזגת. מובטח לך שלא תרגיש בהבדל. נשבע!

למה מי אתה? מי אתה שמתיימר להבין ביינות? אה?? אתה בכלל יודע לזהות את מקור העפיצות של היין או לחלופין איזה צמח גדל במרחק של 493.54 ק"מ מהגפן שממנו נקטף הענב המחמד שבבקבוק שבידך? ולאיזה סיומת מגיעה טיפת היין שבחיך הערב שלך?

בחיי שאני לא מצליח לזהות את העפיצות/ ערפילי הטעמים/ נגיעות הפטריות שבצפורניים של הדורכים על הענבים/ הסיומות של הקישקע- חמין- צלעות כבש- אנטריקוט וכל שאר השטויות שנכתבים ונחתמים על גבי הבקבוק...

מישהו יכול להסביר לי איך הייננים מצליחים לזהות את כל הנ"ל? וזה בכלל אמיתי כל התיאורים? ובאמת גדל על אותה אדמת הבזלת בצד השני של ההר עץ תאנה ואפרסמון? עם בשומת קינמון, כמובן..

שלא יובן לא נכון- אני דווקא מאוד מעריך ואוהב יינות טובים (בדגש על יינות אדומים חצי יבשים). פשוט לא מבין את כוונת המשורר התורן

שלא יובן לא נכון- אני דווקא מאוד מעריך ואוהב יינות טובים (בדגש על יינות אדומים חצי יבשים).

מה שאתה מעריך זה מיץ ענבים לילדים.

קודם תאהב לשתות יין, אחרי זה תתעניין בתחום...

יש שתי סיבות. האחת היא הקטנת מאמצים ועיוותים שנוצרים בזמן התמצקות הזכוכית (צריך להשאיר חומר שיהיה לזכוכית המתכווצת מאיפה לשאוב. בכל הבקבוקים יש שקע בגודל מסויים) והשנייה היא שתחתית שטוחה לחלוטין מגדילה את הסיכוי שהבקבוק יתנדנד על השולחן מכל פירור.

לגבי המזיגה הפלצנית, נראה לי שהיא התפתחה בעקבות השקע ולא להיפך.

פטריות וטחב - שרי פינו יבש, זקן או צעיר.

סילאן / מייפל - שרי מתוק בן 20 שנה לפחות.

תות / פטל - פינוטאז' כלשהו, למשל הרזרב של ברקן.

ביוב חמוץ - יין מקולקל.

וכו'

אחרי שטועמים יין עם מאפיין בולט ויחיד (יחסית)

קל יותר לזהות את אותו מאפיין ביינות הרגילים,

שהם לעתים קרובות ערבוב של זנים ולכן לא מוגבלים

למאפיין אחד.

אגב, התשובה הנכונה שייכת לנהג לילה, החלק הראשון.

הסיבה היא היסטורית - בעבר (הרחוק מאוד) כאשר ייצור בקבוקים נעשה ביד, השתמשו במקל כדי לעגן את הבקבוק - מה שיצר את השקע.

או במילים אחרות מתוך כתבה מעניינת מאתר הארץ:

בדיקה בספרות על תולדות היין מגלה כי איש אינו יודע בוודאות מדוע עדיין ממשיכים לייצר בחלק מהבקבוקים שקערורית בתחתית. גילה של השקערורית בבקבוקים כגילה של הכוס הראשונה שנופחה ביד. הסיבה לכך פשוטה: בתהליך הייצור השתמשו במקל עץ כדי לעגן את תחתית הבקבוק בזמן שמנפח הזכוכית סובב וניפח את הקצה של הצוואר. המקל יצר שקע בתחתית של הזכוכית, שהיתה עדיין רכה - וכך נוצרה השקערורית המקורית.

 

אשר להיום, יש הטוענים שהנקודה החלשה ביותר בכל בקבוק היא המשטח המחבר בין התחתית לבין ה"צדדים", והשקערורית משמשת כחיזוק בייחוד במקרים של יינות שמפעילים לחץ רב על הבקבוק (במקרה זה, שמפניה ויינות מבעבעים אחרים). יש הגורסים שזה נכון ביחס לבקבוקי שמפניה, אך כלל לא נחוץ ביינות צלולים. אחרים טוענים שאין לשקערורית כל קשר לחוזק, אלא היא מקלה על ההובלה של יינות.

 

טענה אחרת היא שהשקערורית קיימת לנוי, מטעמי מסורת או משום שהיא גורמת לבקבוקים להיראות כאילו הם מכילים יותר יין. יש גם שסבורים שקל יותר למזוג יין מבקבוקים שבתחתיתם שקערורית. נימוק אפשרי נוסף הוא שהשקערורית מסייעת לשקיעת המשקעים ביינות בוגרים כשמציבים אותם בעמידה; ועוד נימוק הוא שהשקערורית נועדה לייצב את הבקבוק כשהוא עומד זקוף, בייחוד על גבי משטח לא חלק.

אחרי שטועמים יין עם מאפיין בולט ויחיד (יחסית)

קל יותר לזהות את אותו מאפיין ביינות הרגילים,

שהם לעתים קרובות ערבוב של זנים ולכן לא מוגבלים

למאפיין אחד.

נקודה מעניינת. מעיון קצר במלאי היינות שיש לנו בבית (אחי מבין ומשקיע בתחום וגם מייצר בעצמו יין בחבית), אכן יש בעיקר ערבובי זנים/ מאפיינים וייתכן ובגלל זה אני לא כ"כ מזהה את המאפיינים. אנסה לראות אם זה ישתנה אחרי טעימת יין בעל מאפיין מובהק כמו שאתה אומר. אולי אחי יזכה ליום שבו אפסיק להסתלבט עליו בכל הקשור לכתוב על הבקבוקים

אגב- האם ייתכן קשר לעובדה שאני גם אוכל חריף (לא מאוד, אבל עדיין מעבר למקובל אצל האשכנזים) ולכן הזיהוי שלי פחות טוב?

מה שאתה מעריך זה מיץ ענבים לילדים.

קודם תאהב לשתות יין, אחרי זה תתעניין בתחום...

בגלל התשובות הלכתי לראות את הבקבוקים הריקים שכן אהבתי. מתברר שאלו בכלל בעיקר יינות יבשים

אהבתי את הקלילות שלהם ושהם הולכים טוב עם בשר ובארוחות. לא הרבה יינות שטעמתי השתלבו טוב עם האוכל מבחינתי. אז החלטתי לבדוק אם יש קשר למחירים, וזולים הם לא (150-250 ש"ח לבקבוק). הזנים הם בעיקר מרלו/ קברנה סוביניון אך גם שמתי לב לזן בשם סירה (?).

היקבים העיקריים הם: בזלת הגולן, יקב רמת הגולן ותבור. ובעיקר גם יינות תוצרת בית של אחי ושל חברים שלו שגם שותפים לכך.

זכור לי מפעם שטעמתי יין לבן מתוק למדי ושמצא חן בעיניי, ושמגיע בבקבוק קטן יחסית (בביקור באחד היקבים שבגולן, שכחתי את שמו). מה שאני כן זוכר, שזהו יין שבעיקרון מופק מגפנים שגדלו בשלג ושהענבים קפאו ויש איזה תהליך ששכחתי את שמו לגבי הפקתו. כמובן שבארצנו עושים זאת בצורה מלאכותית אך זה היה יין שנכנס לי לזיכרון. ואני אחד שלא אוהב מתוק (גם בשאר המאכלים, קפה אני שותה בלי סוכר, זה עושה לי תחושת שריר תפוס בפה).

אדגיש ואתוודה שאני לא מבין גדול ביינות, אבל מה שכן- מה שאחי מביא לרוב מוצא חן בעיניי ואני אוהב לשתות יין ולא מעט.

 

אגב- האם ייתכן קשר לעובדה שאני גם אוכל חריף (לא מאוד, אבל עדיין מעבר למקובל אצל האשכנזים) ולכן הזיהוי שלי פחות טוב?

אם אתה מתכוון שבגלל שאתה אוכל חריף באופן כללי, אתה לא מרגיש את הניואנסים של היין, אז לא, זה לא סביר.

אם אתה שותה יין ואוכל חריף, פה זאת בעיה.

הרוב המוחלט של היינות לא מסוגל להתלוות לחריף ומקבל מין מרירות מאוד לא נעימה.

נסה להתחיל לשתות יינות זניים, סתם לדוגמא, קנה 4-5 בקבוקי קברנה סובניון ישראלים מיקבים שונים ושתה אותם כל פעם בליווי ארוחה לא חריפה.

מיד תשים לב להבדלים בין היינות, זה יותר "חלק", זה יותר "חמוץ", זה עושה לי ככה בשיניים", לזה יש ריח "עובש".

כל שבעצם נשאר לך הוא לתרגם את עולם המונחים הנ"ל (שאותו כל אדם יגיד לך ברמה האינסטינקטיבית, בין אם הוא חובב יין או לא) לעולם הפלצנות של תיאורי יינות, ניחוח רצפת יער אעלק!

וכן, ניתן להריח ולטעום פירות וטעמים שונים שכלל לא קשורים לעולם היין, מדובר בטעמים שמרמזים על ניחוח של אשכולית (לדוגמא) ולא כי ליד הכרם יש עץ אשכוליות.

למרות שחוויתי בעצמי שטעמם של פירות יכול להיות מושפע מגורמים סביבתיים, קשה לי להאמין שאחרי כל התהליכים שהענב עובר בדרכו לההפך ליין, נשאר עוד איזה טעם של עץ שזיף שגדל ליד הכרם.

בדיקה בספרות על תולדות היין מגלה כי איש אינו יודע בוודאות מדוע עדיין ממשיכים לייצר בחלק מהבקבוקים שקערורית בתחתית.

 

אני חושב שאני יודע!

זה בגלל שהשקע הזה מרוב שהוא גדול יכול להכיל חצי כוס יין. במקום זה אנחנו מקבלים אויר. יותר זול ליצרן.

הבקבוק נראה גדול ומרשים אבל בתאכלס מכיל רק 700-750 מ"ל. ראיתי גם בקבוק עם שקע גדול במיוחד והוא הכיל 650 מ"ל

למרות שחיצונית הבקבוק היה באותו גודל כמו ה-750 מ"ל. אותו עקרון באריזת צ'יפס. אריזה שחצי ממנה מלאה ב...אוויר!

אז... שלא יעבדו עליכם