רכישת רכב צמוד מהחברה והעברתו לפרטי:

טוב, לא מעט תהיתי לגבי השרשור הזה.

זה שרשור שהוא גם גילוי נאות ענקי וגם השרשור המשמעותי ביותר שהעלתי מאז אני רשום כאן.

מקווה שחלק יקבלו אותו בהבנה (תבינו בהמשך).

אז כאמור אני שלומי, אני בן 21 וחודש וחצי לפני שחרור.

נרשמתי לאתר הזה לפני כ- 6 שנים כעוד אחד שחולק איתכם את המחלה והאהבה האינסופית לתחום המכוניות,

נהיגה ומוטוריקה.

נכון, אז הייתי בן 15 בלי רישיון וניסיון אבל הידע לא היה מעט והחיבור לתחום היה ענקי,

ועל מנת לחפות על הגיל ועל זה שלא היה ברשותי רשיון, את החלום שלי דאז הפכתי למציאות:

אחד שמחזיק ג'יפ טוארג ועוד כמה דברים שהומצאו, אני באמת כבר לא זוכר. התבגרנו מאז.

המציאות שלי כיום שיש לי רנו קנגו מודל 2009, מנוע 1.5 טורבו דיזל ידנית רק פרט קטן עליה,

היא שייכת לעבודה של אבי.

היא אצלינו מאז שנולדה. עד היום נהנתי מאוד איתה ולא התאכזבתי לרגע. תמיד שמרתי עליה בקפדניות חולנית,

אני מאוד מעורב באחזקה השוטפת של הרכב- מוסך, טיפולים, נקיונות ועוד כמה תוספות ודברים נחמדים שמוסיפים לרכב.

הרכב הזה מלוקק ברמה שלא תתואר. היא מקבלת ממני אהבה אינסופית. פינוק של שעות בכל שישי,

פינוק איטי ואיכותי, נכנס לשטיפה הקבועה שלי ומשם אני יוצא, מתקדם 500 מטר ונכנס לחניון קטן ששם אני

מעניק לה את הפינישים האישייים שלי, ניקיון מגע ידי, ווקס כל חודש, ספריי סקאי לטמבונים השחורים כדי לחדש את המראה,

ספריי לצמיגים, ניקיון יסודי של האינטריור וכדומה (עם כל הכבוד לאיש ששוטף לי את הרכב והוא שוטף מעולה,

עם הפינישים אף אחד לא משקיע).

מנגד מפנק את הרכב גם בתוספות נחמדות- ג'אנטים (ג'אנטים סינים וזולים- כל שנתיים- שלוש מוחלפים,

הרכב נועל כרגע את הסט השני מאז 2009 ובקרוב הסט השלישי- אולי), סמלים מניקל במקום המדבקות המכוערות

שהקיפו את הרכב, חלונות מושחרים, כיסוי דמוי עור לפנים הרכב וכיו''ב.

לא נראה לי שיש עוד מה להרחיב כאן בסוגייה הזו- באמת שרכב אהוב מאוד, מלוקק עם הלשון ושמור בפנדטיות יתרה.

בצד המכני- הרכב מטופל בהילוך שישי כל 20K ק''מ על השעון. כל פיפס, כל רעש קטן, כל השטות הכי גמורה ישר

מתוקן. רכב מתוקתק! הבוחן ממש התאהב באוטו, ממש מרגיש כמו במרצדס כלשונו, באמת הכל כמו שעון שוויצרי.

כיום הרכב עומד על 203K ק''מ. מדובר ברכב שלא מעמיס בו מטען כבד או בעל נפח אלא רק נסיעות בעבודה.

עד כאן הרקע.

העניין הוא שבקרוב מאוד הרכב יוחלף, כנראה בקנגו חדשה.

אני ממש על סף השחרור מהצבא וכבר צריך רכב פרטי משלי.

אני 1.95 גובה ולכן אני לא יכול לנסוע ברכב קטן ומנגד אני גם לא יכול להרשות לעצמי להחזיק משפחתית

עקב והתקציב שלי מוגבל ותצרוכת הדלק מפחידה אותי.

הקנגו שלי עושה 1/17. בממוצע 680 ק''מ לטנק וגם הגענו איתה ל- 700 ק'''מ לטנק. חסכוני מאוד מאוד.

אני חושב לרכוש את הקנגו הזאת מהעבודה של אבי ולהתחיל איתה.

אין לי שום צורך בבדיקה, ספר טיפולים יש ואני מאוד מעורב בטיפולים של הרכב ויודע אותו בעל פה, מכיר את הרכב

מכל הזויות, כמו את כף ידי. על הנייר הרכב יהיה יד שנייה אבל בפועל יד ראשונה.

המחירון של הרכב לפי לוי יצחק עומד על 62K ש''ח.

אם ארכוש את הרכב (מה שכמעט וודאי), ארכוש אותו ב- 20K ש''ח, מחיר שאבי קיבל מהחברה, בלי שום קאץ'.

חבר קרוב כבר פירסם כאן שרשור בנושא (מה לעשות, ככה זה כשבצבא ואין זמן)

אבל הוא קצת לא אקטואלי ולכן אני שואל שוב את השאלה והפעם עם הקלפים על השולחן.

האם ללכת על זה? רכב מסחרי מבין השמורים בארץ אם לא השמור, מודל 2009 בכזה מחיר.

הרכב לא הולך לשמש כמסחרי. הק''מ הלא נמוך יתאזן עם הזמן והוא ימשיך להיות מטופל באותו מקום,

ימשיך להיות מטופל בזמן על השעון וימשיך להיות שמור כל כך. מחכה בקוצר רוח לדעתכם.

תמונות של הרכב כדי להמחיש לכם במה מדובר:

20 אלף ש"ח זה מחיר טוב לרכב כזה ואני לא חושב שבתקציב הזה תמצא רכב טוב יותר.

השאלה היא האם אתה, בתור בחור צעיר, באמת רוצה לנסוע ברכב משלוחים? כי רוב החיילים המשוחררים מחפשים רכב "עם פוזה", או במילים אחרות - סיאט איביזה עם גג/פולקסווגן פולו עם ג'אנטים/הונדה סיוויק עם אגזוז/מאזדה 3 אבל הדגם 2 ליטר/מחק את המיותר. אם זה לא מפריע לך, וממרום גילי נדמה שזה לא צריך להפריע לך, אתה יכול ללכת על זה בשקט.

אני קצת בספק לגבי המחיר, אבל אם זה באמת המחיר - תקנה.

שווי אמיתי של הרכב הזה הוא כ 35-40 אלף ש"ח, כך שבל רגע תוכל למכור אותו ברווח לא רע.

לגבי הפוזה וכו' - הדברים האלו לא עיניינו אותי בכלל גם כשהייתי ב 19, ובוודאי לא היום.

זה רכב פרקטי נוח וחסכוני לשימוש יומיומי ולטיולים ולא משמה אם אתה בן 21 או בן 75.

תודה על התגובות, זה מאוד חשוב לי.

בוקי המחיר הוא סופי, אין שום קאץ׳ בעבודה של אבי יש עוד קנגו

עם קצת יותר קילומטראז׳, מספר עוקב אחרי הרכב שלי אבל נראה זקן ב10 שנים משלי.

הרכב השני מוזנח מאוד, קיבל מכות מכל הכיוונים, פלסטיקים שבורים מבפנים ובמצב מכני יותר ירוד.

גם את השני הם מוכרים במחיר זהה לאחד העובדים ןאין שום סיבה ש״יענישו״ אותי במחיר גבוהה רק כי שמרנו על הרכב.

תסמוך עלי שזה המחיר.

פוזה אני הכי לא מחפש, למרות העובדה שהרכב הזה מסובב ראשים ברחוב וזה כיף וזה נחמד לראות שמתרשמים אבל פה זה נגמר.

חשובים לי דברים אחרים יותר מפוזה, מה גם שיופי אפשר לשנות בכל רכב לדעתי.

יוצא לי שאני נוסע ברכב יחסית חדש, במצב מעולה עם טיפה ק״מ גבוה אבל הוא יתאזן.

ממש לא מפריע לי לנסוע ברכב משלוחים ובאוטו הזה אני אפילו נהנה לנסוע, כיף לי פשוט.

מרווח לי, נוח לי, תנוחת ישיבה מעט גבוהה ושדה ראייה מצוין.

ללא ספק מדובר ברכישה משתלמת ביותר.

אם ימאס לך מהרכב, תוכל תמיד למכור אותו ברווח.

קודם כל כמה קילומטרים הוא עבר?

שנית, קח בחשבון שהביטוח שלו די יקר.

קודם כל כמה קילומטרים הוא עבר?

 

שנית, קח בחשבון שהביטוח שלו די יקר.

רשמתי את הקילומטראז׳ שלו, 203K

הרכב נראה שמור למופת, אתה מכיר את ההיסטורייה המלאה שלו והמחיר אטרקטיבי.

לדעתי לך על זה...

אשמח לעוד דעות.

למרות שכבר הגבתי, אוסיף עוד קצת:

לדעתי האישית והלא ממש אובייקטיבית זה אחלה רכב ואם היו מציעם לי כזה במחיר שרשמת לא הייתי חושב פעמיים.

לעיניינינו : מעבר לטיפוח החיצוני אני מניח שלא נעשה ברכב שום דבר חוץ מטיפולים שגרתיים ו 200.000 קילומטרים זו נקודה, ממנה מתחילות לאט לאט להופיע תקלות של בלאי.

האם יש לך מספיק כסף לתחזוקה, התקלות יכולות להיות הרבה יותר יקרות מתקלות בפונטו/גטס.

לגבי הקניה ומחירה ברווח - אני כבר שמעתי על כמה מקרים בהם חברות מכורו רכבים לעובדים בהנחות מפליגות.

מדובר לדעתי בסוג של הטבה ואות הערכה לעובד, ואם תמכור את הרכב האלה בעוד שבועיים ושים 20.000 ש"ח נוספים בכיס - לא יראו את זה בכלל בעין יפה.

אני לא ממש מתכוון למכור את הרכב בשנה- שנתיים הקרובות ואולי אפילו יותר.

לגבי בלאי- עד השחרור אני מכוסה מההורים.

לאחר מכן אני אתחיל לעבוד ולחסוך סכום שישב בבנק ובמקרה שחלילה תהיה תקלה של בלאי

אני אטפל בבעיה במהירות האפשרית. בין כה אני הולך לשים בצד בכל חודש כמה אלפיי שקלים

כך שבמידה ונצטרך יהיה איך לשלם.

ברור לי שעלות האחזקה יכולה להיות כמו משפחתית ואף טיפה יותר מבחינת טיפולים אבל אני מאמין

שאני מסוגל להחזיק את הרכב ואם תהיה תקלה יש לי גיבוי.

אשמח לקבל עוד דעות. זה מאוד חשוב לי.

לדעתי תשמור אותו הוא באמת נראה יפה ומושקע וגם מהפעמים האחדות שנסעתי ברכב הזה באמת יש הרבה מקום מקדימה לנהג גבוה. אמרת שאתה משתחרר אז אני מאמין שבמקרה הכי גרוע ויהיה איזה שהוא בלאי בגלל הקילומטרים אז אתה תוכל לתחזק אותו בלי בעיה. לפני שהיה לי רישיון חשבתי גם לקנות מסחרית קטנה כי מה לעשות רכב נוח, חסכוני ויש הרבה מקום מאחורה (מערכת אודיו, מיטה לישון, ציוד תחזוקה לרכב).

בין כה אני הולך לשים בצד בכל חודש כמה אלפיי שקלים

אוהב את האופטימיות שלך (ומאחל לך שתצליח בתכנית הזו).

200K זה לא נורא לרכב כזה ויש לו עוד כ 50-60 אלף ק"מ לפני שאמורות להגיע הבעיות הגדולות. בדוק רק עלות ביטוח כי לפי B2BIT ביטוח לנהג בן 20 ללא עבר ביטוחי עומד על מעל לעשירייה למקיף ומעל ל 2000 ש"ח לצד ג' בלבד ואלה מחירים לפני חובה (הרכב גניב).

תשמע, סה"כ רכב משנת 2009. רק 4 שנים על הכביש.

ז"א שאתה לא אמור לחוות צרות של בלאי שמגיע כתוצאה מזמן.

בוודאות יהיו לך פה ושם טיפולים של בלאי כתוצאה מק"מ מופרז, הרכב בכ"ז עבר 50K מדי שנה.

סה"כ זו עסקה די משתלמת, כי אתה מכיר את הרכב, הוא מתאים לצרכיך וגם בעוד 3 שנים ישמור פלוס מינוס על ערכו, כי אתה קונה אותו מראש במחיר נמוך.