Car Addict מבקש עזרה (אם כבר פתחת עבורו שרשור,לפחות היית כותב שמדובר בבעיות לימודיות)

שרשור שנפתח עבור Car addict

אהלן, אני מארק.

כנראה אף אחד מכם לא מכיר אותי כי אני משתמש חדש יחסית, את רוב השרשורים שפתחתי על בעיות למיניהם אלו היו קרובי משפחה שהשתמשו בפרופיל שלי. אני בן 15 (אוטוטו 16) שרוצה לשתף אתכם במצבי הלימודי ולקבל עצות להמשך הדרך.

המצב הלימודי שלי בקרשים, מדובר בכ8-9 נכשלים ומדובר במצב שנמשך מכיתה ז', אין לי רצון ללמוד ואולי אני מבין את חשיבות הלימודים אבל לא ממש מיישם את הצעדים הנדרשים כדי לשפר את המצב. יש לי את האופציה לשפר את הישגיי כי אפשר לומר שכל המערכת התגייסה עבורי (המורים בבית הספר, ההורים, חונך פר"ח, אחי הגדול וחברים טובים וחכמים ממני) אך אני לא ממש משתמש בכל האופציות שעומדות בפניי כי אני סוג של רואה את עצמי במצב אבוד. סיכויים גדולים שאני נשאר כיתה ואם זה ייקרה אז כל החשק שלי להישאר בבית הספר יירד יחסית מהר כי אני יישאר ללא חבריי הטובים ומרבית הזמן אשתעמם. לאחרונה נפתח בבית הספר שלי הפרויקט "אקדמיה בתיכון", שמאפשר לתלמידי תיכון להתחיל תואר באוניברסיטה הפתוחה ולקחתי את האופציה כי אני סוג של רואה את זה בתור סיכוי להציל את העתיד שלי כי אני מאמין שיש לי את הפוטנציאל שרק מחכה להתממש ובמסגרת בית ספרית אין לי ממש את האופציה לפתח אותו.

טיפה איבדתי פוקוס במה שרציתי לשאול אתכם אבל בעיקרון אני במצב יחסית נואש מבחינה לימודים (המצב שלי בקרשים ואין לי זמן עד סוף הבגרויות להשתפר, שלא לדבר על לעבור בגרויות) ולעשות תואר בפתוחה יהרוס לי סופית את הסיכוי להצליח בלימודים לדעתי כי הדבר יידרוש ממני מאמצים רבים לפי מה שהבנתי.

מה לעשות ?

רטלין, תרופת הפלא של כל סטודנט.

מארק היקר, קודם כל, אתה בכיתה י'. אתה ממש לא יכול להגיד שהלכו לך כל הבגרויות, כי אם אתה מתחיל ללמוד עכשיו, למועדי הב' בסביבות יולי תוכל לגשת, ותוכל גם לגשת למועדי החורף של שנה הבאה, ולקיץ של שנה הבאה, ולמועד ב' של שנה הבאה, ולחורף של עוד שנתיים ובקיצור את הרכבת עוד לא פספסת.

יש לך 2 אפשרויות:

להציל את העתיד שלך, להפסיק לזרוק זין ולהתחיל ללמוד.

או ללכת לתוכנית המיוחדת הזאת.

עלייך לשאול את עצמך- האם אתה מוכן בגיל 16 להתחיל תואר ראשון?

צא מנקודת הנחה, שאתה מחסל לעצמך את האפשרות לבגרות ואם אתה נושר משם (סיכוי גדול שזה ייקרה, תואר קשה מאד לעשות במיוחד בגיל כל כך צעיר, וזה דורש המון מאמץ והמון הקרבה של החיים האישיים, מה שנראה לי שלא עשית ולא ידעת לעשות עד היום), בקיצור אם אתה נושר משם, העתיד שלך הוא להיות מוכר פלאפל. גם זאת עבודה, אבל ברצינות חבר, קח את עצמך בידיים. אתה נשמע רהוט ורציני ואני חושב שהגיע הזמן שתאסוף את עצמך ותשב על התחת עד שייצא לך עשן מהאוזניים.

אני במקומך הייתי מוותר על התואר (זה פאקינג בלתי אפשרי בגיל 16, 20 מכרים שלי ניגשו לתהליך הזה בגיל 16 ורק 5 מהם הצליחו, וגם הם ויתרו על החיים הפרטיים שלהם, ומדובר באנשים גאונים שהממוצע שלהם בבגרות עומד על 95), ומעכשיו יושב על התחת לקראת מועדי הב' ביולי.

תתאפס על עצמך בנאדם.

תשמע מרק, אם אין לך זין ללימודים של כיתה י' במסגרת של בית ספר שכח מתואר בפתוחה. שם צריך משמעת ברזל וין לך את זה.

מנגד ממש לא בעייה להשלים את החוסרים. מספיק שתשב אינטנסיבי בשלושת השבועות של פסח ותדבר עם המחנכת שלך שאתה רוצה לשקם אתת המצב הלימודי שלך ואתה עובר את רוב הבגרויות כמו גדול.

גם אם יחסרו לך 3-4 מקצועות בבגרות זה לא סוף העולם. או שתשלים בקורס ערב או שתעשה מכינה.

כמו שזה נראה עכשיו תה ממש לא סגור על עצמך מה אתה רוצה לעשות מחר אז בטח שאתה עוד לא סגור על מקצוע לעתיד. במצב כזה לא הולכים לעשות תואר.

אם אני הוצאתי בגרות מלאה אז כנראה שכל אחד יכול,

רק שתבין -

הייתה לי מחברת אחת וכלי כתיבה בכיס האחורי של המכנסיים -ככה הגעתי לבית הספר

וזה בימים שבכלל הייתי מגיע ואם כבר הייתי מגיע אז זה בשעתיים איחור והייתי חותך שעתיים לפני הסוף.

היו מורים שכלל לא ידעו איך אני נראה, אפילו לשיעורי ספורט לא הגעתי.

הבנת את התמונה פחות או יותר?

הסיבה היחידה שלא באמת העיפו אותי משם היא חמלה.

חמלה של שתי נשים /מורות מדהימות שלא ויתרו והמשיכו לקלף את הבצל,

לא הייתי טיפש ולא בעל מוגבלות כלשהי - פשוט לא רציתי להיות שם.

בכיתה י", רגע לפני הבגרויות עשו לי מה שנקרא "התערבות" בכדי לנסות ולהעיר

אותי בפעם האחרונה. זה הצליח, התעוררתי.

אך רק מכיוון שהבנתי את החשיבות . ההחלטה צריכה להגיע ממך קודם כל,

עזרה חיצונית וטכנית תמיד תמצא.,אך היא תהיה שווה ל0 ללא נכונותך.

יש לך 2 אפשרויות:

להציל את העתיד שלך, להפסיק לזרוק זין ולהתחיל ללמוד.

או ללכת לתוכנית המיוחדת הזאת.

תתאפס על עצמך בנאדם.

זו הגישה הטיפוסית והארכאית, למזלנו נכון להיום המצב כבר לא כ"כ קיצוני.

לא הולך בלימודים? יש בעיות רציניות ולא סתם איזו אי-הבנה פה ושם? אני אומר מנסיון: פשוט תקום ותלך.

צא ממערכת החינוך, תמצא עבודה ותתמקצע, תעמיד את עצמך על הרגליים. אחרי זה תיכנס לצבא עם קצת נסיון חיים, תהיה בוגר יותר מרוב הילדים סביבך שחיו עד אותו רגע בסביבה מוגנת ושם תמנף את עצמך ותראה למה אתה מסוגל באמת. תמשיך לצבור חוויות ונסיון שבא עם הגיל, כנס לקבע או תשתחרר עם כישורים שתלמד שם ואז קח פסק זמן ותחשוב מה אתה רוצה לעשות הלאה - בחסות הצבא יהיה לך כסף להשלים בגרויות או לחילופין לחזור למקצוע ולהמשיך להתפתח בקו הזה.

מערכת החינוך היום לצערנו לא יודעת להכיל את כולם, זה לא אומר שאתה טיפש או בעייתי. בשביל אנשים כמוך יש דרכים אחרות - יש השלמת בגרויות ומכינות אקדמיות ולימודים אקסטרניים, יש אופציות. הדבר הכי חשוב הוא לא להתייאש ולא להרגיש כמו כשלון. לא הולך בתחום הזה? נסה תחום אחר. נראה לי שאחרי 10 שנות לימוד אתה כבר רשאי לקבל את ההחלטה הזאת.

Derish, אני חושב שאתה נותן לו יותר מדי קרדיט. אני אמנם לא גדול ממנו בהרבה, אבל אני יודע שבגיל 16 עושים טעויות חריפות וחריגות. אני מכיר הרבה אנשים ומתוך 10 שלא הוציאו בגרות אני מכיר רק אחד שבאמת הצליח לעשות ממנו משהו טוב מאד. השאר שלא הוציאו בגרות נשארו בגיל 30 מדריכים בתנועות נוער. נכון שאפשר להצליח בלי תעודת בגרות, אבל זה קשה פי כמה וכמה, ואם ממילא בעתיד הוא מתכוון להשלים, למה לא לעשות את זה בגיל 16, כשזה לא עולה אלפי שקלים, כשאתה יכול לגשת לכמה בגרויות שבא לך ואיך שבא לך.

שמע דריש, אתה כנראה בעמדה של יאיר לפיד שטוען שצריך להפחית את מספר הבגרויות החיצוניות ל4- אני ממש לא מסכים. בגרות זה אחד הדברים היותר קלים שאדם ממוצע יכול לעשות. לסתם אחד שזורק זין, ולא אחד שבאמת באמת מתקשה אך מנסה (ודווקא אלו בסוף יוצאים עם בגרויות סבירות מאד) יהיה קל מאד לגשת לבגרות אם הוא יחליט לשבת שבועיים ימים לפני הבגרות על חומר של חצי שנה, ולהוציא מעל ל 80 (מלבד בגרויות במתמטיקה ובאנגלית ברמות הגבוהות יותר).

אני בסה"כ מכבד החלטה של כל אדם. אבל אסור לעשות החלטות פזיזות במיוחד בגיל כל כך צעיר שבו ההורמונים שולטים על השכל. יש אנשים שיצליחו בלי ההשכלה התיכונית, אך רב האנשים לא. אני מלא הערכה כלפי אלו שלא סיימו בגרות והצליחו להגיע למקום טוב, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שעם בגרות הדברים נראים פשוטים יותר.

תבדוק אם יש לך הפרעות קשב. אתה לא חייב להיות בהכרח היפראקטיבי בשביל להיות בעל הפרעות קשב, והמיתוס הלא מלומד שרילטין מרדים\מאט אותך כמובן לא קשור, זה דווקא סם מעורר.

Car Addict כותב:

Shay_u - אני מבין ויודע את העובדה שאני צריך להשקיע ואני גם יודע שזה לא יידרוש מעצמי יותר מידי כי יש לי קליטה מהירה. במקצועות שלא צריך ידע קודם (כל מקצוע חוץ ממתמטיקה) אם אני לומד לפני מבחן אני מקבל ציון סביר+ ולאחרונה גם התחלתי ללמוד למבחנים ולהיות יותר תלמיד אבל אני עושה את זה כי אני מרגיש מוכרח מהסביבה שלי ולא כי אני באמת רוצה. אני לא רואה את עצמי ממשיך ללמוד באוניברסיטה בעתיד ועושה את המסלול הרגיל שכל אחד עושה. אגב לפי הלוח בגרויות שחילקו לנו יש מועדי ב' רק באנגלית ומתמטיקה בסוף אוגוסט, על המועדי ב' האלו דיברת ?

 

Night Driver - אני חושב האמת שאם יהיה נושא שמעניין אותי אני יצליח בו, בבית ספר אני לומד נושאים משעממים ולמרות שבחרתי במגמות בבית ספר שלכאורה מעניינות (שיווק ומנהל, כלכלה וסוציולוגיה), מלמדים שם חומר שבלי ידע קודם בנושא ידעתי בעצמי וקצב הלימוד שם איטי בצורה מחרידה. אין ספק שאין פתרון פלא לכל הנושא חוץ מלשבת בחופשת פסח וללמוד (לצערי זה גם שהולך לקרות). לגבי התואר בשנה הראשונה עושים רק קורס אחד ורק אם אני ייראה שזה פוגע יותר מידי בזמן שלי אני יחליט להפסיק את הלימודים עד לאחר הצבא.

 

eran26 - גם אצלי המצב דומה, וגם אני לא טיפש ואין לי ספק שאם אני אשכרה יישב ויילמד אני יצליח, אבל האם בסופו של דבר כל זה יהיה שווה את זה ? אני מודע לעובדה שמדובר רק ב3 שנים של החיים שלי אך ברגע זה מדובר יחסית בזמן רב לפי איך שאני רואה את זה.

 

Derish - אשמח לדעת במה אתה עובד כיום, כי אני מבין שפרשת מהלימודים הבית ספריים והגעת לאנשהו בעזרת המסלול שאתה מציין פה. אני מודע לכל השיטות שציינת וחשבתי על כל אחת ואחת מהן אבל גם להן יש חסרונות כמו לכל דבר אחר בעולם הזה.

גם אצלי המצב דומה, וגם אני לא טיפש ואין לי ספק שאם אני אשכרה יישב ויילמד אני יצליח, אבל האם בסופו של דבר כל זה יהיה שווה את זה ? אני מודע לעובדה שמדובר רק ב3 שנים של החיים שלי אך ברגע זה מדובר יחסית בזמן רב לפי איך שאני רואה את זה.

ותקלוט שאם בכוונתך אי פעם להוציא בגרות, זה הזמן. כרגע זה בחינם, יש לך מורים שאתה יכול לגשת אליהם באופן אישי, אתה יכול לגשת למבחנים חוזרים כמה שאתה רוצה, מגן אתה יכול לשנות כל עוד אתה משתפר. עוד הבדל בין נבחן אינטרני לאקסטרני- אינטרני (תיכוני) עושה מועד ב' והציון הגבוה מבין ה2 נכנס לתעודת הבגרות. אקסטרני, בנוסף לעובדה שהוא משלם אלפי שקלים, "זוכה" לממוצע בין מועד א' לב' וזה נכנס לו לבגרות. זה רק חלק מההטבות לתלמידים האינטרנים. בגיל הזה אין למה לדאוג, לא צריך לשלם שכ"ד, אין לחץ לחפש עבודה, ההורים (כנראה) מממנים אותך ורב הסיכויים (אני מניח כמובן) שאתה סתם משתעמם בבית ומסתלבט לך בכיף. זה הגיל. תפספס את הרכבת, היא לא תחזור. ואתה תשלם על זה בריבוע כשתרצה ללכת לאוניברסיטה או למצוא מקום עבודה.

תגובה לציטוט שהופנה אליי :

אני אומר לך כזה דבר, אולי זה כן יהיה שווה את זה ואולי תוכל לנגב את הישבן עם התעודה הזו כי החיים עשויים להפתיע וסיפורים על הצלחות לא חסרים גם ללא תעודה כלשהי.

אבל אני שואל אותך שאלה פשוטה - האם אתה מוכן לקחת את הסיכון הזה? בגרות היא תעודת ביטוח מינימלסטית אך עדיין ביטוח.

אני בדעה של העברת פאקינ' כל הרבה שנים במוסד האידיוטי הזה ואתה ממש מתקרב לסוף, הסוף ממצה את כל הפואנטה שלשמה קמת בבוקר מוקדם יותר מזקפת הבוקר שלך וגררת את הגופה שלך אל המקום הזה שאתה כל כך שונא במשך שנים -

לפחות תוציא מזה משהו.

לא חבל שבזמן שהחברים שלך יתקדמו בחיים הלאה אתה תאלץ לחזור על משהו שאתה אמור לעשות עכשיו ועוד לשלם על זה מכספך?

אני הצלחתי לגרד בגרות בקושי, אבל את הטראומה של השנים האחרונות בביה"ס (לא רחוק ממה שתיארת) אני נושא איתי גם היום, עשר שנים אחרי. להרגיש כמו כשלון גמור ולקבל מבטי רחמים ויאוש מקרובי המשפחה ומשאר הסביבה זה לא כיף באף גיל, קל וחומר בתור ילד כשכל החיים לימדו אותך שהציונים הם מדד לכל עולמך. לצערי רוב המשפחות הנורמטיביות ורוב בתי הספר פשוט לא יודעים איך להתמודד עם מקרים כאלו ולכן הם נזרקים לשוליים.

בתקופה שעברה מאז פגשתי לא מעט אנשים שהסתדרו מצויין בחיים ברגע שמצאו את המסלול הנכון, חלקם חזרו והשלימו בגרויות/תואר וחלקם לא. על סמך השנים 18-22 בחיי אני מאמין שאם הייתי יוצא מהמערכת בגיל מוקדם יותר אולי היה לוקח לי קצת יותר זמן להגיע למקומי הנוכחי, אבל הייתי הרבה יותר מאושר בתהליך.

בשורה התחתונה, כפי שאני רואה זאת - את המסלול הנוכחי כבר ניסית ואתה יודע שזה לא הולך. יש לך שנתיים ומשהו עד הגיוס והצבא הוא בד"כ הזמנות ליישור קו כלכלי בלי קשר לרמתך האקדמית. עכשיו נותר להחליט אם בשנתיים האלה אתה רוצה להמשיך ללכת עם הראש בקיר (תמיד יש סיכוי שהקיר יפול) או לנסות את האלטרנטיבה.

דריש,, אני הייתי תלמיד כמו ערן רק שאצלי מחברת האחת של כל המקצועות נשארה חדשה בסוף השנה. בגרות עשיתי עם ציוני גבוהים הריאלי ונושקים לנכשל בהומאני.

אני לא קיבלתי תחושה מהסביבה שאני כישלון אלא שיש לי את היכולת ושזה יעלה לי אחר כך בשנה או שנתיים של השלמות אחרי שאתעורר. גם את הטכניון צלחתי בצורת לימוד דומה וסיינתי בהצטיינות (לקבלה נזקקתי למכינ כי למדתי ביולוגיה ולא פיזיקה).

הגדיל לעשות אבא של חבר שאמר שמישהו צריך גם לנקות את הרחובות ומקסימום הבן שלו יהיה המישהו הזה ( הבן שלו הפסיק לל וד בכיתה י'. בגיל 21 הוא נסע לארה"ב ועשה חיל בחברות המחשבים כתכנת. בהמשך הפיק סרט בתקציב אפס והפך למולכי מיליונר.).

כולנו שומעים את סיפורי ההצלחה המדהימים - העניין הוא שמדובר במיעוט שבמיעוט. רוב הנושרים סוחבים את החסר שנים רבות.

לדעתי על המכור לבצע שני דברים:

1. לבצע אבחון מתאים - יתכן מאוד שיש לו לקויות למידה והאבחנה חשובה כדי למצוא פתרון מתאים. הבעיה היא שאבחונים דרך המערכת הציבורית אורכים זמן רב, ומי שנמצא כעת בסוף כתה י' נמצא בעמדת פיגור רצינית. לכן יש למצוא מאבחנ\ת טובים ולהשליש להם את הסכום הנדרש שמגיע לכמה אלפי ש"ח. מדובר במספר פגישות אבחון ולבסוף פגישת סיכום (עם ההורים) שבה מוצגים הממצאים. אם אתה מכיר מישהו שעוסק בחינוך (עדיף יועצת המכירה את המערכת התיכונית) הוועץ בו לגבי בחירת מאבחן. אפשרות אחרת היא להוועץ ביועצת בבית הספר, ממילא היא זו שתטפל בממצאי האבחון.

2. למצוא מוסד לימודים מתאים. לא כל בית ספר מתאים לכל אחד. אני מכיר בחור שסבל קשות בבית הספר התיכון העירוני בגלל לקויות למידה, כעת עבר לבית ספר המתאים לצרכיו והוא פורח.

לגבי התוכניות של לימודים אקדמיים משולבים בלימודי תיכון - מדובר במסלולים קשים ותובעניים, לא מתאימים למי שאינו מסוגל להתרכז בשיעור שלם. אין פסול באו"פ - להפך, היא פותחת הרבה אפשרויות לאנשים שאינם מסוגלים ללמוד במסגרות מסורתיות מכל מיני סיבות, אבל הלימודים תובעניים ומצריכים השקעה גדולה.

car addict - על סמך מה אתה אומר שיש לך קליטה מהירה וסיכוי ללמוד תואר אקדמאי? (שאלה רצינית לגמרי , תן דוגמאות שנבין מי נגד מי)

רוב התארים הלא הומנים דורשים הרבה מתמטיקה ובסיס שמתחיל מהסוף של מה שלומדים בתיכון ב5 יחידות מתמטיקה (עושים עליהם ויש מהיר בשבועיים הראשונים ואז שמים גז חבל על הזמן). זה לא ממש נשמע לי שאתה שם בכיתה י' ובקושי עובר מבחנים.

אני בדעה של רוב החברה - תן בראש עכשיו כי אחרכך קל מאוד לשקוע לבינוניות ולא יהיה לך את הזמן , הסבלנות והיכולת הכלכלית לחזור למצב של היום שכל הדאגות שלך יכולות להסתכם רק בלימודים.

גם עם כל הכבוד אם היה תחום כזה שמעניין אותך - ביום יש מספיק שעות שהיית כבר יכול להתקדם אליו בשעות הפנויות שלו בגילך (אם הרצון היה שם) ונשמע לי קצת שהאלטרנטיבה הזו של התואר היא דרך להצדיק את העברת הזמן שלך מהלימודים למשהו אחר.

הכרתי הרבה אנשים מוכשרים מאוד שעזבו לימודים (חלקם גם מחוננים עם יכולות גבוהות בקנה מידה בינלאומי) - לכל מי שהצליח מביניהם היתה תוכנית מאוד ברורה של מה לעשות ורצון ואש גבוהים מאוד.

לשאר זה היה בסיפורים שקצת דומים לשלך (ותסלח לי אם אני אקרא להם תירוצים) וסיימו בעבודות בינוניות של 5-7 אלף ש"ח בגילי וימשיכו כך להתגלגל מעבודה בינונית אחת לשניה עוד שנים רבות.