שרשיר סאונד נטו מספר 2 - נקודות חיתוך, סלופים ותיקוני זמנים

שלום חברים,

 

אפתח בכך שאומר תודה ענקית לחבר הפורום בובי על שחשף אותי למאמר הזה:

 

http://sound.westhost.com/ptd.htm

 

אציין שקראתי את כולו והצלחתי להבין משם את התיאוריה וגם את הפרקטיקה שעומדת מאחוריה וכן, הצלחתי גם ליישם בפועל.

 

המאמר הינו מאמר מדעי, מטמתי-פיסי אבל כתוב בצורה שגם ניתן להבין ממנה מבלי להכנס באמת לתוך הגרפים או חישובים כלשהם.

 

אני בוחר להתחיל דווקא במה עשיתי, מה היתה התוצאה ולאחר מכן להסביר מדוע.

 

כוונים לפני שינוי: (השינויים בוצעו לסט הקדמי בלבד - צד שמאל מוסט ב0.2 מילישניות וגם נשאר כך)

---------------

טוויטרים - 3750 הרץ עד 16K הרץ בסלופ 6 פאזה ישרה.

מידים - 900 הרץ עד 14K הרץ סלופ 6 פאזה ישרה - תיקוני איקולציה של הנחתה בקצה עליון.

וופרים - 90 הרץ עד 1200 הרץ סלופ 6 פאזה ישרה.

 

כוונים אחרי שינוי

------------

 

טוויטרים 3750 הרץ עד 18K הרץ סלופ 24 פאזה ישרה.

מידים 750 הרץ עד 8K הרץ סלופ 12 פאזה הפוכה.

וופרים 90 הרץ עד 1500 הרץ סלופ 6 פאזה ישרה.

 

תוצאה:

------

 

הפרדה בין כלים טובה יותר.

עומק מורגש יותר.

נקיון צליל (רזולוציה או במילים אחרות פירוט) טוב יותר.

רוחב במה גדול יותר.

 

ניסיתי גם להפוך שוב את הפאזה של המידים לישרה אבל זה היה נשמע לי פחות נכון ומפוזר יותר - סלופ 12 הופך את הפאזה ב180 מעלות ולכן רצוי להפוך פאזה לפחות בנקודת החיתוך דרך הפרוססור.

 

עשיתי את השינויים בשקט מוחלט ורק אח"כ שמעתי - בנסיון אחד!

התיאוריות והפרקטיקה של המאמר פשוט הוכיחו את עצמם בצורה מדעית ברמה של פרפקציוניזם!

 

 

מה עומד מאחורי הכוונים שעשיתי ולמה זה עבד?



בכדי לעשות את זה אני אצטרך לנסות לתמצת לכם את המאמר לדברים החשובים ביותר.

 

מבחינת עיוות צריך להבין את הדברים הבאים.

 

רמקול מנגן תחום של תדרים - אמנם הוא מנגן תחום ספציפי אבל זה עדיין תחום שיש לו קצה עליון וקצה תחתון.

 

תחום התדר התחתון של כל רמקול תמיד ינגן הרבה יותר לאט מתחום התדר העליון שלו ולכן ככל שרמקול מנגן תחום תדר רחב יותר ככה גם הסיכוי שהוא יתחיל להתעוות מוקדם יותר מגיע בגלל שממברנה אחת, מתקשה מאוד לנגן בו זמנית גם תדרים איטיים וגם תדרים מהירים, גם תדרים ארוכים פיסית וגם תדרים קצרים פיסית.

 

לדוגמא:

 

בתדר 345 הרץ אורך הגל הוא מטר!

בתדר 6.5K בערך (רשום שם במדוייק) עורך הגל הוא כבר בערך 10 ס"מ...

 

בנוסף לכך -

 

הרמקול יהיה חתוך ע"י קרוס אובר בנקודה מסויימת (נקודת חיתוך) ובמתלול מסויים (סלופ)

 

ככל שהמתלול יהיה פחות תלול - למשל סלופ 6 - ההשפעה על הסטת הפאזה (הסטה בזמן) תהיה קטנה יותר מצד אחד אבל הקפיצה בהספק בנקודת החיתוך תהיה גדולה יותר.

 

מה זה אומר?

 

1. ככל שהסלופ יהיה קטן יותר האלמנט יקבל יותר הגברה באזור נקודת החיתוך וגם ינגן תחום תדרים רחב יותר ולכן יעוות יותר בקצוות שלו.

2. ככל שהסלופ יהיה קטן יותר - "תיקון" הזמנים על האלמנט יהיה קטן יותר.

 

מה המסקנות שאנחנו אמורים להגיע אליהן?

 

1. וופרים מנגנים תחומי תדרים איטיים יותר ממידריינג' והרבה יותר איטיים מטוויטר.

2. ככל שאנו עולים בתחום התדר ומנגנים תדרים כווניים יותר וקצרים יותר - אנחנו גם מנגנים מהר יותר ואנחנו גם רגישים יותר לעוותים.

 

אז מה עושים עם המידע הזה?

 

מבינים שככל שאנחנו עולים יותר בתחום התדרים - נכון יותר להשתמש בסלופ יותר גבוה.

 

זה קורה בגלל שככל שהסלופ יותר תלול/גבוה אנחנו מעקבים יותר את האלמנט מצד אחד ומצד שני גם מונעים ממנו יותר עיוותים שמיעים.

 

למשל סט שני חלקים -

 

ברוב המקרים אתם תראו מידבאס שחתוך בסלופ 6 לעומת זאת טוויטר חתוך בסלופ 12, הסיבות האמיתיות לכך הן שזה מעט את הטוויטר קצת יותר מהמידבאס ומאפשר להם להגיע טוב יותר באותו הזמן מצד אחד ומצד שני גם מפחית את כמות העיוותים ומקטין את הפיק בנקודת החיתוך אליהן הטוויטר נחשף.

 

הסיבות לכך הן:

 

א. להאט את האלמנט המהיר יותר כלפי האלמנט האיטי יותר ע"י שימוש בסלופ שמעקב אותו בחלק גדול יותר של מחזור הגל או אולי אפילו במחזור גל שלם.

ב. את האלמנט המהיר יותר נחסום בסלופ קטן יותר בכדי להאט אותו כמה שפחות לעומת אלמנטים מהירים יותר.

 

 

לגבי היפוכי פאזות והבדלים שמיעים - זה נושא מאוד לא מדוייק היות והיפוך פאזות לא בצורה חשמלית מתבצע באזור נקודת החיתוך ובשאר תחום התדר האלמנטים מתיישרים אחד כלפי השני.

זו ההסטה בזמן בנקודות החיתוך שמתקנת קצת את הפרשי הזמנים אבל אח"כ הכל מתחבר וזה לא שמיע לאוזן.

 

מה שמתברר כלא כל כך נכון במציאות מצד אחד ונכון בהחלט מצד שני - אני אסביר.

 

אם אתם תיקחו טרק של נורה גו'נס למשל ואתם תהפכו פאזה לרמקולים -

 

נורה גו'נס עדיין תשמע כמו עצמה.

תופים עדיין ישמעו כמו תופים.

למען האמת כל דבר ישמע כמו עצמו.

 

יתכן אולי שפאזה אחת תרגיש לכם נכונה ושניה לא - אבל אין לכם דרך אמיתית לקבוע מה היה נכון כי אתם לא יודעים איך זה היה נשמע כשהקליטו אותה, אתם לא יודעים מה ההשפעה של החדר על ההקלטה ומה ההשפעה על המיקרופונים שהקליטו את המקור.

 

בקיצור זו אשליה אחת גדולה ואתם קובעים מה נשמע לכם טוב ומה לא אבל ישנם דברים שיהיו ברורים יותר כ"שגויים" וישנם דברים שאולי אפילו לא תבחינו בשינוי.

 

יחד עם זאת ישנם חוקים פיסיים של משתנים - במאמר מוסבר מדוע קרוס בסלופ 6 שבנייר אמור להסיט פאזה ב45 מעלות בעצם מסיט אותה ב90 מעלות.

 

מה שזה אומר - כל 12 דציבל בסלופ הפאזה מתהפכת - סלופ 12 הוא סלופ הפוך פאזה למשל וסלופ 24 הוא סלופ מיושר פאזה אבל מעוקב בזמן במחזור גל שלם... כי זה בעצם היפוך פאזה ב360 מעלות.

 

אז איך זה מתחבר למה שעשיתי ברכב שלי?

 

זה יותר פשוט ממה שאתם חושבים -

 

אם תשימו לב - בחרתי נקודות חיתוך שהן מכפלות אחת של השניה? למה - בכדי שהאלמנטים יחתכו בחציי אורך גל אחד של השני!

 

המידבאס מנגן עד 1500 הרץ בסלופ 6

אבל המיד מתחיל מ750 הרץ בסלופ 12

 

הטוויטר מתחיל מ3750 (בערך 4K) בסלופ 24

והמיד נגמר ב8K בסלופ 12 (עם פאזה הפוכה בגלל הסלופ)

 

ואז לבסוף -

 

המיד נגמר ב8K בסלופ 12

הטוויטר נחתך "קצת" מעל ה16K (בכדי לאפשר קצת יותר מתירנות לתדרים גבוהיים בגלל סלופ מאוד תלול) בסלופ 24

 

תיקון זמנים בין האלמנטים בעצם בוצע כאן בעזרת סלופים ובעזרת נקודות חיתוך שקובעות יחסים של פי 2 מהירות (אורך גל) בין אלמנט לאלמנט

 

הרי ידוע לנו שהוופרים מנגנים ה-ר-ב-ה יותר לאט מהטוויטרים - לכן הטוויטרים עוקבו במחזור גל שלם כלפי המידבאסים ולכן הטוויטרים עוקבו באורך גל שלם.

 

הרי ידוע לנו שהמידריינג'ים מנגנים בחצי אורך גל בנקודות החיתוך מהטוויטרים ולכן עוקבו בחצי מחזור גל.

 

וידוע לנו שהוופרים הם האיטיים ביותר ולכן הם קיבלו סלופ 6 שמעקב אותם פחות ככל הניתן ובמקביל - הם פחות רגישים לעיוותים ולכן ניתן לתת להם סלופ מתירני כל כך - מה גם שאלו מידבאסים שיכולים לנגן יציב עד אזור ה5K ולכן נקודת חיתוך ב1500 הרץ היא משחק ילדים עבורם.

 

ולבסוף - לגבי תיקוני זמנים

 

יש להבדיל בין תיקוני זמנים בין האלמנטים שאותם ביצעתי אך ועזרת ע"י בחירת נקודות חיתוך וסלופים.

 

לבין תיקוני זמנים בין צד ימין ברכב לבין צד שמאל ברכב.

 

תיקוני זמנים במובן של TC הם השהייה אבסולוטית של כל הספקטרום ולכן הצליל יוצא בדיוק כמו שהוא נכנס - יחד עם זאת - תיקון זמנים גדול מידי הוא בהחלט שמיע וכן משבש את הצליל.

 

אבל - כמות ההשהייה שצריך לתת בכדי לעוות את הצליל מתחילה במינימום ב1 מילישניה וזה בעזור תדרים מאוד ספציפי.

 

תיקון הזמנים ברכב שלי מבוצע על צד שמאל בלבד ול0.2 מילישניות בלבד - זה לא שמיע מבחינת "במה" אבל זה בהחלט יוצר אותה ולכן זה דבר טוב ואף מתבקש.

 

 

 

מה אנחנו מבינים מכל זה?

 

אם אתם בוחרים סט שני חלקים רצוי שנקודת המפגש בין שני האלמנטים תהיה כזו שמאפשרת לשניהם להגיע אליה ולנגן ממנה ללא עיוותים ושהפרשי הזמנים בין האלמנטים יהיו מתוקנים נכון בעזרת הקרוס ומיקום האלמנטים והפאזות החשמליות שלהם.

 

הבחירות הכי טובות הן או:

 

מידבאס שמנגן גבוה + טוויטר שמתחיל משם ויכול לקחת את שאר הספקטרום.

 

או

 

טוויטר שיכול לרדת יחסית נמוך (3K הרץ) ולהפגש עם מידבאס שלא יכול לטפס טוב הרבה מעבר לזה.

 

או טוויטר שיכול לרדת נמוך יחסית + מידבאס שיכול לעלות גבוה.

 

כאשר את המידבאס רצוי לחסום בסלופ קטן יותר מהטוויטר בכדי מצד אחד לא לעקב את המידבאס יתר על המידה ומצד שני להגן על הטוויטר ככל הניתן מעיוותים מיותרים ומקפיצות הספק בנקודות החיתוך.

 

 

---------- אני אומר לכם שההבדל בכוון המערכת היה מורגש מאוד מאוד לטובה

 

בטרק מסויים של נורה גו'נס שנקרא feelin the same way again יש גיטרת בס שמאוד מאוד קשה לגרום לה לבלוט ולהיות ברורה.

 

אתם לא מבינים מצד אחד עד כמה הגיטרה הזו פתאום נהיתה בולטת ומופרדת משאר הכלים, חזקה וברורה ובו זמנית הקול של הזמרת נהיה צלול ונקי עוד יותר.

 

לסיום ובכדי לאמר לילה טוב - אקדיש לכם את השיר הזה

 

http://www.youtube.com/watch?v=cPCeJcvzYis דרך יוטיוב

 

תרגישו חופשי לשאול שאלות, תנסו את התיאוריה בעצמכם ותשתפו אותי בכוונים שלכם ובואו נראה כמה מכם יצליחו להשיג בכך שיפור ונראה אם אכן הפרקטיקה המדעית הזו פשוט עובדת או שבמקרים מסויימים זה לא תופס או לא עושה שינוי מורגש (תיקחו בחשבון שזה גם יכול לנבוע מכך שחלקכם עדיין לא יודעים איך לחפש את ההבדלים והיכן).

 

לילה טוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

או קיי - מענה זריז על חלק מהשאלות

 

לגבי הסאב - לא נגעתי, לא שיניתי כלום כי הסט אפ התחתון של הוופרים נשאר זהה ולכן הסאב כבר מכוון כלפי המערכת.

 

אם כי אני שוקל שנית להעלות לסאב את הסלופ - בתחום הבאס התחתון, פיקים ועיוותים בנקודות הקצה יכולים להיות שמיעים בעיני ואני רוצה להוציא מהסאב הזה כמה שיותר נקיון ודיוק, לכן, בימים הקרובים אני אבדוק מה לגבי הסאב.

 

 

אבל הוא עושה עבודה טובה מאוד סה"כ ולא ממש מכריח לשנות את הכוונים שלו.

 

 

---------

 

לגבי נקודות החיתוך - כן האלמנטים אצלי קרובים אחד לשני וזה מאפשר לי תחומי חפיפה מאוד גדולים כי אז אין לי כפילויות תדר בגלל שהרמקולים נתפסים ע"י המוח - כרמקול בודד.

 

יחד עם זאת הרמקולים של HAT מתוכננים לעבוד בתחום תדר רחב וגם באוף אקסיס - כנראה שזו אחת הסיבות שסטאפ כזה גם אצלי וגם אצל אליקו נשמע טוב יותר מאשר הגישה האורתודוקסית משהו של נקודות חיתוך נושקות.

 

צריך להבין כל אלמנט לגופו וכל התקנה לגופה אבל יש עקרונות שנשמרים וחשוב לזכור ולהבין אותם.

 

 

------- העקרונות המנחים כאן הם

 

רמקולים בעלי קוטר קטן יותר מנגנים מהר יותר - לכן רצוי לעקב אותם יותר, או ע"י הרחקה פיסית שלהם מהראש או ע"י שינוי פאזה בכדי לאחר אותם באורך הגל כלפי רמקולים אחרים.

 

רמקולים בעלי קוטר גדול יותר מנגנים לאט יותר - לכן רצוי לעקב אותם כמה שפחות וגם לרוב הם ינגנו תחומי תדר שהם פחות פגיעים לעיוותים בגלל שהם פחות כיווניים מצד אחד ופחות מפורטים מצד שני.

 

עקרון מנחה נוסף הוא שTC לא פוגע בצליל עד רמה מסויימת - הוא בלתי שמיע, התיקונים שדרושים בכדי ליצור פוקוס טוב ברכב הם מזעריים ולכן אין שום סיבה לא להשתמש בהם.

 

 

לא משנה היכן נמקם את האלמנטים - העקרון המנחה שסלופ גבוה יותר יעוות פחות תמיד תופס ועיקוב הזמנים לאלמנט מהיר יותר תמיד תופס ולכן זה יהיה נכון יותר וחכם יותר לתת לאלמנט קטן יותר סלופ גבוה יותר משתי הסיבות הללו.

 

צריך לבחור את הלאמנטים בקפידה ולהבין באיזה נקודה אנחנו חותכים אותם ולכן עד איזה תדר הם עדיין ינגנו היטב (ככה אפשר ליצור חיבור טוב, אמנם עם בור תדרים קטן אבל עדיין זה יהיה עדיף מאשר נקודת חיתוך חופפת או נושקת שאחד האלמנטים בהם פולש לתוך תחום תדר שהוא מעוות בו - נקודה למחשבה).

 

----------- לגבי קרוסים פאסיביים

 

זה לא שונה כאן - העקרונות נשארים זהים, החיתוך פשוט פחות מדוייק אבל עדיין אם עד היום תכננתי קרוסים בסדר ראשון לכל האלמנטים כי זה היה פשוט וקל אני יודע שמהיום והלאה אם אני מתכנן קרוס פסיבי לסט שני חלקים, לטוויטר אני כבר אבנה קרוס מסדר שני למשל ואהפוך לו את הפאזה.

 

ואם זה סט שלושה חלקים אז אני אבנה גם למיד וגם לטוויטר קרוס מסדר שני ואהפוך פאזה ואת הטוויטר אני אתקין רחוק יותר מהראש בכדי לפצות על כך שהוא מהיר יותר (מעקב אותו בצורה פיסית).

 

או שאני אחליט להשתגע ואני אכפיל את הקרוס לטוויטר ואעלה אותו לסדר רביעי - הבעיה כאן? כשמדובר בקרוס פסיבי, ריבוי הרכיבים יזלול כל כך הרבה הספק שנראה לי שיהיה עדיף כבר לקחת מגבר 4 ערוצים חזק ולהגביר עליו את הסט בגישורים.

 

 

 

--------------- רושם מנסיעה ארוכה היום ברכב ------------------------

 

פשוט תענוג! ההבדל מורגש.

 

מקודם המידריינג'ים עבדו אצלי בתחום תדר רחב מידי ועיוותו בצורה שמיעה בתחום הגבוה ולכן טיפלתי בהם באקולייזר - ב8K הL4 לוקחים את זה יפה ונקי.

 

קרה איזשהו "קסם" ששמתי לב אליו שלא קרה לי מאז האילייט שלושה חלקים שהיה לי בקורולה הישנה והטובה.

 

כשהבטתי היום לרמקולים ישירות (נסיעה בפקק) - הם לא הסגירו את מיקום הכלים הגבוהיים וגם לא את מיקום הזמרת - הם נשארו יחסית יציבים מעל הדשבורד ויחסית במרכז עם נטייה קלה לצד של הרמקול שהבטתי בו

 

וזה אומר - שפגעתי בתזמון הנכון, בנקודות חיתוך הנכונות, בסלופים הנכונים, בפאזות הנכונות בסט הקדמי.

 

זה קרה לי בקורולה עם סט אילייט שלושה חלקים - אבל האלמנטים היו על הקורות, כאן אני מדבר על אלמנטים שנמצאים בקיק פאנלים - זה קשה! קשה מאוד להגיע לתוצאה כזו מקיק פאנלים.

 

המאמר הזה נכון מדעית והפרקטיקה מאחורי ההסברים בו מקיימים את עצמם - אני כיוונתי את המערכת בעצם מבלי לשמוע אותה פועלת - רק אחרי שהפעלתי וניסיתי לשנות, ראיתי שכל נסיון לצאת מהכוונים האלה, נשמע לי פחות נכון.

 

ממליץ בחום לנסות ליישם את התיאוריות.

הבעיה של טל, דיפורס תמיד היתה שהוא לא ידע להבחין בין תיאוריה למעשי.

 

התיאוריות שלו נכונות, המידע שהוא הביא היה נכון

 

אבל הוא לא ידע איזו תיאוריה לקשר לאיזו פרקטיקה ובגלל זה היתה כאן כזו שליליות נגדו.

 

במילים אחרות הוא הביא לפורום חומרי גלם מספיק טובים בשביל לבנות חללית, אבל איך שהוא ניסה לבנות אותה - היא פשוט היתה טסה לכוכב הלא נכון.

 

אל תשכח גם שהמערכת שלי כבר עברה כמה וכמה מסוכות כוונים - מה שנשאר לי היה רק להבין כרגע איזה שיפורים קטנים אני יכול לעשות בה - ובאמת השיפורים הם קטנים ואני לא מאמין שמישהו שלא שמע את המערכת הזו היה בכלל מסוגל לעמוד על ההבדלים.

קודם כל - כן, מכיר את האפליקציה של JL והיתה לי אותה לפני שהאייפון הראשון שלי נהרס ממטען שטח סיני. (מזל שזה של החברה ויש ביטוח)

 

פרוססורים הופכים פאזות אקוסטיות - לא חשמליות כמו גם הסלופים, הם מסיטים פאזות אקוסטיות.

 

זה נוגע רק לאזור נקודות החיתוך.

 

פאזות חשמליות זו הפיכה מכאנית של כוון פעולת הרמקול והיא אבסולוטית ויש לה תוצאות יותר בעלות השפעה - אבל זו השהיית זמן לכל הספקטרום לאותו אלמנט וכשזה המצב הרצוי - הכי טוב זה פשוט להפוך לאלמנט את החיווט.

 

הפיכת פאזות חשמליות זה יותר בכדי לבצע תיקון זמנים בין צד שלם של סט לצד השני.

 

הפיכת פאזות אקוסטיות זה יותר בכדי לאזן את האלמנטים בינם לבין עצמם.

 

כן - יש קרוסים פסיביים שגם עושים תיקוני זמנים, במאמר שהועלה כאן זה אפילו מוסבר, סה"כ צימוד של שני קבלים כאשר קבל אחד הוא קרמי והוא מטפל בפיקים מהירים במתח וקבל שני הוא פורק לאורך זמן, שניהם ביחד יוצרים השהייה.

 

בקרוסים של הסטים הגבוהים של אודיו-סיסטם (חברת בת של סטג) ובקרוסים של אודיסון סדרת תסיסס יש אפשרות להשהיית זמנים דרך הקרוס הפסיבי.

 

וניגשתי גם לכוון אתמול קצת את הסאב - אחרי 4 צ'ייסרים של וויסקי DEANSTON וחצי ליטר קילקני

:-D:-D

 

(והרבה הרבה רוסט-ביף ושניצלונים)

 

הוא היה בסלופ 12 עם פאזה ישרה (שכבר לא מצא חן בעיניי במיוחד מבחינה הגיוניות) חתוך בין 30 ל 50 הרץ

 

העברתי אותו לסלופ 24 - סאב נשמע פשוט דרדל'ה

 

החזרתי ל12 - הפכתי פאזה הרמתי ל60 הרץ - אובר מטורף.

 

החזרתי ל24 השארתי על 60 הרץ - נשמע טוב אבל באובר.

 

העליתי את ההנחתה מ3DB לסאב ל5DB

 

בובה!

 

קראתי קצת נתונים והמלצות על הסאב וראיתי שדווקא המלצת היצרן היא לעבוד איתו בסלופ 24 - הוא אכן מדוייק יותר ונקי יותר והפתיחה של התחום מ50 הרץ ל60 הרץ פשוט נותנת לו להראות עד כמה הוא חייתי ביחס לסאב 10 אינטש.

 

אני שוקל להעביר אותו לתיבה פורטד 28 ליטר עם פליירד-פורט 3 אינטש על 33 ס"מ.

 

לדעתי אם נותנים לסאב הזה קצת "אוויר" התוצאה צריכה להיות

אני אענה לך בשאלה - אח"כ נפתח את זה (אני גם אענה לך אחרי זה על השאלה שלך ספציפית).

 

מה לדעתך יקרה אם:

 

1. תיקח סט שני חלקים.

2. למידבאס בצד שמאל תבנה קרוס בסלופ 12 ותהפוך לו פאזה חשמלית.

3. לטוויטר בצד שמאל תבנה קרוס בסלופ 24.

4. למידבאס בצד ימין תשאיר את הקרוס המקורי שלו בסלופ 6

5. לטוויטר בצד ימין תבנה קרוס בסלופ 12 ותהפוך לו את הקוטביות?

 

 

מה לדעתך אמורה להיות התוצאה שאמורה להתקבל מחיתוך כל כך אסימטרי?

 

ותשים לב.. אין כאן DSP, אין כאן TC - אין כאן כלום מעבר לקרוס.