מבקש טיפים לחיים,מבעלי ניסיון

היי על עצמי,

בן 21 משוחרר חצי שנה,

עובד במלצרות מגיע למשכורת של בערך 5 אלף בחודש,על חמישה ימי עבודה בשבוע.

אחרי פסיכומטרי אבל אין לי ציון מספיק גבוהה כדי להתקבל ללימודים השנה איפה שאני רוצה ככה שזה נדחה בשנה (עד אוק' 13)

כרגע יש לי רכב משלי שההורים משלמים עליו,ואני משלם על הדלק,נוסע ב1200-1500 ק"מ בחודש בממוצע.

בזמן האחרון,נהיה קצת הרגשה של מחנק בבית,אני מרגיש שאני צריך יותר ספייס לעצמי, בלי סינג'ורים מיותרים של ההורים של ללכת לפה ולשם ולעזור פה וכאן כל פעם שאני פותח עיניים בבוקר או חוזר מהעבודה בערב.

חשבתי על הרעיון להשכיר דירה עם עוד חבר וידידה טובה.

דירת ארבעה חדרים באיזורינו תעלה בסביבות 4500 ש"ח +-

העניין ממש קורץ לי ועובר לי בראש כבר הרבה זמן.

יש לי איזה חסכון קטנטן של 7000 שקל שיכול לתת לי שקט בשכירות לתקופה הראשונית לפחות.

מצד שני,קיימת הלוואונת שאני מחזיר עליה 400 שקל ועוד תשלומי אשראי בסך 2000 שקל בחודש (למשך שתי תקופות חיוב הבאות ואז הכל נגמר. והבנתי שתשלומים זה לא בשבילי ואני כבר לא מסתובב עם שום כרטיס אשראי ובכלל אשמח לטיפים באשר להתנהלות נכונה עם כסף ותכנון תקציב נכון לגילי

האם כדאי להכנס לסחרור הזה של להשכיר דירה?או לאכול את הכובע ולהמשיך לחיות בחוסר נוחות בבית של ההורים?

ברור לי שאני יחסוך המון כסף אם אשאר פה,מצד שני אני עובד ולא בשביל לפרנס משפחה כרגע והחוויה של לגור עם חברים טובים יכולה להיות לא רעה בכלל..

מישהו יכול להאיר פה מהניסיון שלו?

כלומר, שכירות תעלה לך 1500 ש"ח, כלמיני הוצאות נלוות יעלו לך עוד איזה 300-500 ש"ח בשקט (טלוויזיה, חשמל, מים, ארנונה וכו'), דלק אתה משלם כרגע סביב 1000 ש"ח לחודש (מהתיאור שלך). 3000 ש"ח, ועל זה ההלוואה שלך - 3400 ש"ח. נשאר לך 1600 ש"ח לבלות, לאכול ולחסוך. לא שזה בלתי אפשרי, אבל זה לא נשמע לי משהו. לדעתי - יהיה לך מספיק זמן לגור לבד בזמן הלימודים, עדיף לך לחסוך עכשיו בשביל שתוכל ללמוד בשקט אח"כ.

קודם כל ח״ח על פתיחת טופיק כל כך בוגר ושקול.

אני חושב שהחלטה אחת מאוד מאוד נכונה שקיבלת זה להפסיק את השימוש בכרטיסי אשראי, זה בור ללא תחתית, תתנהל עם מזומן, יש כסף אפשר לשקול קנות, אין כסף=דחיית סיפוקים למתי שיהיה.

עצה נוספת שאני יכול לתת לך באהבה גדולה ולאור מה שקורה בארץ מבחינה כלכלית:

כל עוד יש לך אפשרות- תשאר לגור עם ההורים.

כמובן בתנאי שיש לך פרטיות בסיסית (חדר לבד), שיש לך הורים עם ראש פתוח (שלא יעקמו לך פרצוף אם תבוא בלילה עם בחורה, למשל), שהיחסים שלכם תקינים ומסתדרים אחד עם השני.

נכון שלגור עם חברים זו חוויה אבל במציאות שבה דירות עולות המון כסף, כדאי להתחיל לחשוב כבר בשלב בו אתה נמצא איפה אפשר להצטמצם כדי להתחיל לחסוך כסף ולצורך העניין להשאר עם ההורים זה צעד מאוד נכון, לפחות כלכלית וכל עוד אתה לא מהווה עליהם נטל (גם מבחינה כלכלית וגם בחינות אחרות).

שוב, במציאות כלכלית אחרת הייתי אומר לך לפרוש כנפיים ולפתח את העצמאות שלך כי יש גם יתרונות למגורים בחוץ, אבל היום אני אמליץ לך בחום להשאר עם ההורים כל עוד זה מתאפשר (אחרי הכל אתה רק בן 21, זה לא שאתה בן 34 שאז הייתי אומר לך ״יש או אין כסף-צא מהבית של ההורים״, גם במחיר של לגור באוהל...).

לא יודע אם אתה מחסידי ״חובה לעשות טיול של שחרור״ אבל אם כן- עכשיו זה זמן מצויין לעשות אותו, לפני שאתה ״מתחייב״ ללימודים, עבודה, חברה, חיים בכלליות.

מצד שני, מחקרים גילו שיש כאלה שהשתחררו משירות צבאי, נכנסו ישר למסלול החיים בלי טיול שחרור ולא קרה שום אסון....הכל שאלה של מה אתה רוצה.

יש לך קטע נוסף של פינוק לא קטן - הרכב. אני מעריך שאתה מוציא שליש מהכנסתך על אחזקת הרכב. אם אינך גר באיזה חור נידח - מדוע לא תוותר עליו? תקל כלכלית גם על עצמך וגם על ההורים. אנימניח שאם תוותר על הרכב תהיה לך גם גישה לרכב של ההורים לצרכי יציאות בערב. נכון שזה עלול לעלות לך בסינג'ורים (הסעות) אבל מאידך - תפנה עוד סכום לחסכון ותקל גם על ההורים.

לא ציינת דבר על התנאים הכלכליים בבית, אם כי העובדה שההורים תומכים באחזקת הרכב שלך תומכים בכך שהמצב לא רע. מצד שני - לימודים הם עניין יקר ובתקופת הלימודים תתקשה לעבוד בהיקף רחב כך שעליך לחסוך כבר כעת לקראת תקופה זו. כאמור - ויתור על הרכב יאפשר לך חסכון זה.

לגבי הלימודים: בדוק אם אין מועד פסיכומטרי קרוב שיאפשר לך בכל זאת להרשם ללימודים בסמסטר הסתיו הקרוב, ואם לא - לבחון אפשרות להתחיל ללמוד בסמסטר האביב (מרס 2013), אופציה התלויה במוסד הלימודים ובפקולטה הנבחרת.

לגבישכירת דירה - אני מצטרף לחברים שכתבו לפני - מדובר בהואה גדולה שלדעתי תתקשה לעמוד בה, ההוצאות השוטפות יהיו יותר גדולות מהכנסתך כיון שיהיו הרבה מאד הוצאות שאינך יכול לצפות כעת. מאידך - תהיה לך התחיבות בחוזה מול בעל הדירה ומול השותפים ולא תוכל לצאת ממנה.

מה גם שההוצאה הראשונית על דירה ראשונה היא בעצמה עוד חישוב (תצתרך ריהוט ושטויות , מעבר ועוד כל מני בלתמים שאתה לא חושב עליהם).

בגילך - ועם המשכורת הזאת - לא הייתי מדמיין לעזוב את הבית כל עוד סדר היום תקין בבית.

ליביו

ההורים משלמים לך על הרכב ואתה רוצה לברוח מלעזור להם?

באמת שאני לא מבין את המילה ״סינג׳ורים״ בהקשר להורים.

לדעתי, תשאר בבית, ההורים לא גובים ממך לא ארנונה ולא שכר דירה.

שתתחיל ללמוד תשכול אופציה של מעבר ליד מוסד הלימודים.

בינתיים תחסוך, זה יקל עלייך בזמן הלימודים.

אני מאוד יכול להבין אותך, לפעמים זה ממש מתסכל לגור עם ההורים, במיוחד אם הם לא עם ראש פתוח ומסתכלים עלייך בתור ילד.

אבל הייתי ממליץ לך כרגע לחסוך את הכסף. אין לך מושג כמה החסכונות האלה יעזרו לך בלימודים. אין דבר יותר מתסכל מאשר לרוץ בין עבודה ולימודים ולחיות מהיד לפה במשך 3-4 שנים.

אם אין לך שום בעיה כספית מבחינת הלימודים, ויש לך מספיק חסכונות גם ככה, אז כן, תתפנק. אין שום דבר רע בלהשכיר דירה במשך שנה ולהרגיש קצת מה זה להיות חופשי לחלוטין.

אני גם בעד להישאר בבית אצל ההורים. אתה עוד צעיר ויהיה לך הרבה זמן לגור לבד או עם חברים. להישאר בבית יכול לחסוך לך כמה אלפים בחודש, ועוד שנה שנתיים זה יצטבר ללא מעט כסף.

אני חושב שהחלטה אחת מאוד מאוד נכונה שקיבלת זה להפסיק את השימוש בכרטיסי אשראי, זה בור ללא תחתית, תתנהל עם מזומן, יש כסף אפשר לשקול קנות, אין כסף=דחיית סיפוקים למתי שיהיה.

עם זה אני דווקא לא מסכים. אני חושב שזה מאוד תלוי בבנאדם, אבל כרטיס אשראי יכול להיות גם משהו חיובי ביותר. אצלי הוא מאוד עוזר דווקא לסדר את ההוצאות. אני שקול ומחושב מאוד בנוגע להתנהלות הכלכלית שלי, אז העובדה שיש לי אשראי לא גורמת לי לבזבז בלי שליטה "כי לא מרגישים את הכסף". להפך - בתחילת כל חודש אני יכול לראות בדיוק על מה הוצאתי בחודש שעבר ולדעת לתכנן נכון יותר את ההוצאות שלי. עכשיו, עם התפתחות אתרי הבנקים לרמה שמאפשרת לך לנהל את התקציב שלך בצורה די מדויקת, עם פילוחים לפי הוצאות על רכב, אוכל, שכירות, בילויים, תקשורת וכולי - זה מאוד עוזר להישאר עם אצבע על הדופק.

כמובן, אנשים שמבזבזים כל שקל שהם מרוויחים חייבים להימנע מאשראי כי הוא עלול לגרום להם להוציא יותר ממה שיש להם, אבל אנשים כאלה ממילא חיים בצורה שגויה מבחינה כלכלית, גם עם מזומנים הם יבזבזו הכל...

רוני

אמנם אין לי נסיון רב מדי, אני בן גילך ובערך באותו מצב. כמעט שנה משוחרר, אבל אני אנסה לתת לך את הזוית ראיה שלי בתור אחד שעומד במצב דומה לשלך פלוס שנה קדימה.

הדעות של כולם פה מעליי מאוד נכונות וחשובות, אבל לדעתי יש עוד נושאים שצריכים לבוא בחשבון, לפחות אצלי הם באו בחשבון.

קודם כל קצת רקע:

כמעט בן 22, כמעט שנה משוחרר. כמוך התלבטתי מה לעשות עם עצמי, איך לפתח את העתיד ואיך להתיחס להווה.

טיול? להיזרק? לעבוד? ללמוד? אני מבין אותך לגמרי ובאמת ששחרור מהצבא הוא כאפה לא נורמאלית לרוב האוכלוסיה...

בהתחלה באמת חשבתי לעבוד בעבודה זמנית (לדוגמא מלצר כמוך), לחסוך, להיזרק קצת, לקחת זמן לעצמי ולהמשיך הלאה מאוחר יותר.

אבל, מה שהפריע לי הוא שהרבה חברים שלי שהיו במצב הזה מצאו את עצמם מושכים את הנושא עוד ועוד ובסופו של דבר עדיין לא מוצאים את עצמם גם בגיל 24. אח"כ שהם כן מוצאים את עצמם הוא מבינים שהם בני 24, לפעמים גם יותר, ללא תואר, ללא נסיון תעסוקתי, ללא חסכונות..

בסופו של דבר הגעתי למסקנה שראיתי מספיק עולם לפני/במהלך צבא, מה גם שרוב החברים שלי גדולים ממני וכבר עברו את הטיול של אחרי. להזרק בבית סתם אין טעם ואני אמצה מהר מאוד, אז מה עושים?

החלטתי להשקיע בעתיד. שיחק לי המזל והתפקיד שעשיתי בצבא היה בתחום המחשבים, מצאתי לי עבודה מלאה ורצינית בחברת הייטק ומקביל התחלתי ללמוד בערב מדעי המחשב.

אגב, כמוך- גם אני הייתי בבעיה עם הפסיכומטרי, לא רציתי לפספס שנה ובחישוב שאני גם ככה זקוק ללימודי ערב התחלתי ישר ללמוד בפתוחה.

אז מה היה לנו כאן? יצאתי לחפש"ש ביום חמישי ה9/6/11 ואת העבודה התחלתי ישר ביום ראשון 12/6. אז מה עם קצת פאן?

אחד החישובים שלי היו, שאם אני אלך לעבוד בעבודה מסודרת, עם משכורת טובה, אני אוכל להרשות לעצמי כל מה שארצה כרגע. בין אם זה רכב מיוחד, מגורים עם חברים, יציאות בלי חשבון ועל הדרך אתקדם בחיים (מבחינת קריירה ולימודים)

הדיון העיקרי בבית היה שאם כבר עשיתי את זה אני צריך לחסוך, להצטנע וכו.

אבל, וזה אבל גדול, כשהחלטתי ללכת במסלול הזה לא רציתי למצוא את עצמי בעוד כמה שנים זקן ממורמר מסתכל אחורה ואומר לעצמי שלא ניצלתי את הנעורים. השתחררתי, התחלתי לעבוד, קרעתי את התחת ולא נהנתי...

אז אני החלטתי לקנות רכב, זה מה שעושה לי טוב וזה מה שדוחף אותי קדימה כרגע להמשיך במסלול המאוד קשה הזה של משרה טובענית ומלאה יחד עם לימודים.

עם כל ההפצרות מצד ההורים, גם ככה היה ברור לי שלקנות רכב כמו שקניתי זאת טעות כלכלית איומה ושאני אפסיד המון, אבל- שוב, לא רציתי להסתכל אחורה ולהתחרט.

מצד אחד אני משקיע בעתיד בקריירה ולימודים, מצד שאני אני מנצל את ההשקעה הזאת כדי להנות מהפאן שלי.

בכלל, אם תסתכל על זה מהצד הכלכלי תחשוב על זה ככה:

רוב המשוחררים שאני מכיר נכנס לשוק, לא עובדים, רק מוציאים, נכנסים למינוסים בגלל כל המצב, לא לומדים לפחות בשנתיים הראשונות. יש חריגים שאפילו עובדים שנה במשרה חלקית, טסים חצי שנה לחו"ל, עובדים שוב כדי לכסות חובות על הטיול ושוב הגענו לגיל מאוחר בלי כלום ביד.

לעומת זאת, אם תסתכל על זה ככה- נכון, אני לא חוסך יותר מדי, אבל לפחות חוסך. נכון, אני מוציא המון כסף על רכב, אבל לפחות הכסף הזה מגיע מהשקעה בעתיד שלי ובקריירה לעומת עשרות אלפים שאחרים מוציאים מעבודה זמנית על טיול לחו"ל ונשארים עם כלום ביד אחריו.

הכל עניין של זוית ראיה... אם אתה מרגיש שזה מה שאתה רוצה, ואתה יכול להרשות לעצמך, ולפחות אצלי זה גם נותן לי נקודת "פוקוס" נקרא לזה שדוחפת אותי קדימה (אעבוד קשה ואלמד קשה- אני זוכה לשמור על המתוקה, אתרשל בעבודה ובלימודים, לא תהיה עבודה- אין מתוקה...) אז לך עם הלב.

אם אתה מרגיש שאתה לא יכול לעמוד בזה, אולי לא תרצה להתחייב לטווח ארוך אז לא.

לחלופין אם אתה מעדיף לחסוך אז זאת גם אפשרות. הכל עניין שלך.

מניח שהבנתם את הנקודה שלי אחרי כל החפירה... פשוט תדאג שלא תחרט מאוחר יותר.

ותשים לב שאנחנו עוד צעירים, הכל עוד פתוח. גם אם תעשה טעות עדיין ניתן לתקנה. כמו שאמרתי להורים, ברור לי שאפסיד כסף מהאוטו, אבל לפחות הוא מספק לי את הפאן כרגע שימשוך אותי קדימה ובמקביל אני עושה משהו עם עצמי. את הכסף שאפסיד יהיה לי זמן להכניס חזרה מאוחר יותר...

tl;dr

1. תנסה לחשוב במה אתה רוצה לעסוק בעתיד ותנסה למצוא משרה אמיתית בתחום, אפילו זוטרה. העיקר הנסיון, תאמין לי כמה שזה נראה בלתי אפשרי כרגע להכין קו"ח ולקבל משרה מלאה- זה אפשרי!

2. אם הצלחת בסעיף 1, תננסה להתקבל למכללה או אוניברסיטה הפתוחה כבר לסמסטר הקרוב.

בהצלחה

הייתי יורד מהרעיון במקומך. כשאתה חושב עכשיו על לשכור דירה אתה לא חושב על כל ההוצאות הנלוות/פתאומיות, ובסוף תמצא את עצמך חי על חשבון 0, או יותר גרוע, במינוס. אם אתה לא חייב, חבל על הכסף.

ובלי קשר, ואני מקווה שתסלח לי על הבעת הדיעה (בנושא שלא ביקשת), אבל ההורים שלך משלמים לך על האוטו. מה זה סינג'ור פה ושם לעומת זה? מה גם שהם תמכו בך כל החיים, יש לך הזדמנות לעזור להם גם, תנצל את זה במקום לחפש הזדמנויות לעוף מהבית.

בקשר להחלטה על האשראי,

פשוט זה תמיד איפשר לי לקנות הרבה דברים גדולים בתשלומים קטנים במקום כל חודש נניח משהו אחד

יש דברים שאני כן ישתמש בו שזה דברים שאני צורך מדי חודש (מנוי לחד"כ וכו'..)

פשוט הצטברו לי המון תשלומים גם בגלל טיסה שעשיתי לפני חודש

בדיעבד אני מבין שחבל לפרוס לתשלומים משהו שיש לך לשלם במזומן.

בקשר לבית,

ההורים קנו את האוטו כי אבא שלי מאוהב באוטו של עצמו ולא מוכן שאף אחד ינהג בו חוץ מאמא.

לפני זה היה לי אופנוע משלי אבל הם התעקשו שאמכור וכחלק מהשכנוע עלה עניין האוטו שילמנו עליו חצי חצי.

היחסים בבית הם לא הכי טובים ואף פעם לא היו כאלה פשוט כי יש לי אח גדול שחולה במשהו ומאז שאני קיים רוב תשומת הלב הלכה אליו כמו גם עד היום שהוא פחות או יותר מתפקד כמו כל אדם רגיל ועזב את הבית והם משלמים לו עדיין על האוטו והפלאפון ושילמו על הלימודים וכו'.

נשבר לי מהחקירות לאן אתה יוצא ועם מי בגיל 21 ושאלות של למה אתה יוצא כל יום לא מובנות לי.

באופן כללי אין לי פרטיות ויש להם נטיה לחטט לי בדברים ובעניינים האישיים כבר המון זמן למרות שדיברתי איתם על זה

יש לי חדר משלי בבית אבל לא מרגיש שהוא לגמרי שלי.

הרצון הזה זה משהו שאני חושב עליו כבר המון זמן ואני פשוט מפחד שזה לא הצעד הנכון בשבילי כרגע ומצד שני זה בוער בי לצאת מהבית.

אני מסכים שאם יש את הכסף עכשיו, אין סיבה לחלק לתשלומים - זה רק עשוי לעשות לך בלגן עם המעקב על ההוצאות החודשיות. זה עדיין לא משנה את העובדה שכרטיס אשראי יכול להיות כלי שימושי לצורך המעקב הזה.

בנוגע למגורים בבית - תראה, מדובר על נניח 20000+ שקלים בשנה הפסד אם תגור לבד (או יותר, תלוי כמה הוצאות מעבר יהיו לך). אם אתה יכול להרשות לעצמך את זה בשביל השקט הנפשי שלך, אולי זה שווה. אבל שים לב לדבר אחד - מהרגע שתצא מהבית, יהיה לך מאוד קשה מנטלית לחזור לגור בו. עכשיו אתה רגיל ואתה מסתדר עם זה, אפילו אם אתה לא אוהב את זה. לחזור לגור עם ההורים אחרי שגרת שנה כעצמאי זה ממש לא קל. ואם תהיה חייב לעשות את זה (כי למשל בזמן לימודים לא תוכל לעבוד כמו שאתה עובד כרגע) אתה תהיה בנאדם עצוב.

לכן אני מציע לך לחשוב על זה טוב ולנסות להחזיק מעמד בבית. אתה עוד צעיר ולא יקרה כלום אם תעזוב את הבית רק עוד 2-3 שנים. אולי שווה לך לקחת את ההורים שלך לשיחה, לספר להם על ההתלבטויות שלך ולשמוע את הצד שלהם. מי יודע, אולי תצליח לגרום להם לרדת לך מהגב...

רוני

MB, כל הכבוד על פתיחת השרשור, זה כבר מראה שאתה פתוח לרעיונות.

לעניין הדילמה שלך, תראה - ההחלטה הכלכלית היא להשאר בבית הוריך. אבל החיים לא מתנהלים רק במישור הכלכלי אלא חשובה גם איכות החיים שלך (בהתחשב בזה שאתה בתחילת הדרך כבוגר עצמאי).

אני במקומך הייתי מתמקד בלהגדיל את העוגה, ובמקום לנסות להסתדר עם משכורת של 5K ש"ח הייתי מחפש משרה שיכולה להכניס לי יותר, כמו איש מכירות למשל. תנסה לחשוב איך אתה מתחיל את הקריירה שלך ומתחיל את הטיפוס במעלה גרמי ההצלחה כבר עכשיו.

טיול? תמיד תוכל לעשות, במיוחד כשמצבך הכספי לא יהיה על הקשקש. לדעתי אחד הדברים החשובים הוא לייצר כמה שיותר מוקדם בחיים נסיון ונכסים כדי שלא תתקע בגיל מבוגר יותר עם תואר שלא שווה כלום וקריירה מקוטעת ולא מספקת.

כמו שמאור אמר - כיף תמיד תוכל לעשות כשיש לך את ההכנסה לתמוך בזה.

שני השקל שלי.

אני לא הייתי נכנס למגורים עצמאיים עדיין במצבך.

ההוצאות על בית לא נגמרות בשכר דירה, יש גם את כל החשבונות, שאמנם תשלם שליש אבל עדיין מדובר בלפחות עוד 400 ש"ח לחודש אם לא יותר, יש קניות של אוכל שזה עוד כמה מאות שקלים לאדם בחודש (אצל ההורים חינם ) וכו' וכו'.

אם אתה נוסע 1500 ק"מ בחודש זו הוצאה כבדה.

אם תוכל לשכור דירה באיזור יותר מרכזי ולוותר על הרכב, זה יכול לעזור לממן את שכר הדירה.

ועוד 2 דברים:

1. יש לך כסף ובו זמנית הלוואה? סגור אותה מיידית. בשביל מה לשלם ריבית אם יש לך כסף שוכב בעו"ש?

2. אם תצליח להגיע להתנהלות כלכלית בה אתה סוגר את החודש עם עודף של 2500 ש"ח בהשוואה למצבך בסוף החודש הקושם, אז אתה יכול להתחיל לחשוב על דירה עם שותפים.

קודם תראה שאתה מסוגל לסגור 3-4 חודשים רצופים כשבכל חודש אתה מכניס ~2500 יותר מההוצאות שלך.

אם אתה לא מצליח לעמוד בזה אז אם תשכור דירה אתה תהיה בגירעון שוטף ומכאן הדרך למינוס וחובות קצרה מאוד.

אני נאלץ לייצג את הצד שכנגד. אני חושב שלא כל דבר בחיים נמדד בכסף, וקצת חוסר אחריות הוא מבורך. אם אתה מרגיש לחוץ בבית ויש אוירה עכורה, זה משפיע עליך בכל המישורים בחיים. יכול מאוד להיות שמעבר דירה ישנה את הרגשתך עד כדי כך שהתקדמות תבוא מעצמה, אם במישור התעסוקתי, אם בלימודי ואם באישי.

אף אחד לא ממש יכול לתת לך תשובה, זה לחלוטין בינך ובין עצמך. שיחה טובה עם ההורים יכולה מאוד לעזור לך להבהיר את מצבך. ייתכן שתגלה שהם דווקא תומכים במעבר ואולי אפילו ירצו לעזור בשלבים הראשונים.

ברור שהצעד הכי נכון יהיה להגדיל את ההכנסות, ובנוסף אני חושב שהישארות בבית לאו בהכרח תעזור לך לחסוך. יש נטיה להוציא יותר כשאין הרבה הוצאות הכרחיות, בטח בטח כפיצוי על יחסים לא מזהירים בבית. דווקא מגורים לבד ילמדו אותך חיסכון והסתפקות בבסיס הדרוש בלבד תוך ידיעה ברורה מה מסגרת התקציב החודשי שלך. האם היית רוצה לחיות ככה, עצמאי אבל מחשב כל שקל כדי לסגור את החודש? אני יודע מה אני בחרתי.

אחרי הצבא עבדתי חצי שנה כשאני גר אצל ההורים (באוירה נהדרת, בלי שום לחץ משום כיוון), וטסתי עם כל הכסף לאוסטרליה וניו זילנד. חזרתי שוב לבית ההורים לכמה חודשים, חסכתי קצת ועזבתי לדירה משלי (עם שותפים כמובן). חייתי בצמצום מתבקש, התחלתי ללמוד ולהשתלב במקצוע שבחרתי ומאז אני לא מסתכל אחורה, ולא מצטער לשניה. נכון שיכולתי לחסוך הרבה אם הייתי נשאר אצל ההורים (או משתלב בעסק של אבא), יכולתי אולי להיות במצב כלכלי אחר לגמרי היום, אבל אני כ"כ שמח בחלקי שאין לי שום סיבה לחשוב שטעיתי.

ושלא תטעה, מצבי הכלכלי אינו מזהיר כלל, אני עדיין מחשבן כל מיני דברים שחברים בגילי בכלל לא סופרים, מצד שני - כמו שאמרתי - זה ממש לא הכל בחיים.