שמירת רווח

לאחר שורה של דיונים בנושאי תרבות בכביש (ולצערי פחות מכך בנושאי בטיחות) נראה לי שהגיע הזמן לכתוב "מאמר" ואף לדון באופן ממוקד וקצת יותר מושכל בנושא הכל כך חשוב שנקרא - שמירת רווח. אני מקווה שעצם ההסבר וגם הדיון בנושא, יוכל לעזור לכמה נהגים למנוע נזקים, קטנים או גדולים, בעזרת פעולה כל כך פשוטה, ועם זאת חשובה כל כך. אז פעם אחת ולתמיד: שמירת רווח - איך עושים את זה נכון?

מדוע יש לשמור מרחק?

בכל נסיעה ובכל מצב - הנהג ממול יכול לעצור, אפילו בפתאומיות. מטרתה של שמירת הרווח היא לאפשר לנהג מאחור להגיב ולעצור בזמן, אף על פי שהנהג מאחורה יתחיל לבלום לפחות שניה לאחר הנהג ממולו (עניין של מהירות זמן התגובה). אי-שמירת רווח נחשבת לגורם מספר אחד לתאונות בעולם המערבי.

בכל מצב בכביש, נהג ממול יכול לבלום, אפילו בכל הכוח. גם בכבישים פתוחים ומהירים נהג לעתים נבהל, או בולם ברגע שהוא מסיט את המבט מהכביש או כשהוא מחזיר את המבט לכביש. הסכנה קיימת בכל מהירות ובכל סביבה, גם בעיר וגם מחוצה לה, גם ב-30 קמ"ש וגם ב-180, גם ביבש וגם ברטוב, ביום ובלילה ובכל רכב.

נהג זקוק לזמן תגובה כדי להבחין במצב המסוכן שמתפתח מולו ולהגיב אליו בזמן ובאופן הנכון. גם מערכת הבלמים לא מגיבה מיד, וגם הרכב עצמו אינו נעצר בבת אחת, אלא לאחר מרחק עצירה כלשהו שלאורכו הוא מאט. מרחקים אלו משתנים מנהג לנהג ומרכב לרכב ואפילו מקטע כביש אחד למשנהו ובהתאם למשתנים שונים ומשונים, שלא ניתן לחשב באופן מדויק בזמן אמת, ולכן יש לשמור רווח מכובד.

הרבה נהגים חושבים ששמירת מרחק היא עניין שיש להקפיד עליו רק בנהיגה בכביש הפתוח מחוץ לעיר ואילו בנסיעה אטית בעיר אין לכך חשיבות גדולה. טעות מרה! דווקא במהירויות אטיות מרחקי העצירה קטנים יחסית (ביחס למרחק שעובר הרכב בטרם הנהג מספיק להגיב) ובנוסף נהיגה עירונית או נסיעה בעומסי תנועה מאופיינת בהאטות ועצירות תכופות, ולכן תמיד יש להקפיד על שמירת מרחק!

כמה רווח צריך לשמור?

בזמן נהיגה, להבדיל ממבחן שבו אנו נדרשים ללחוץ על כפתור (לדוגמה), הדריכות אינה כה גבוהה וגם הסיטואציה מורכבת יותר ודורשת ניתוח והחלטה. גם הפעולה הפיזית של הלחיצה על הבלמים גוזלת זמן ולעתים גם כרוכה בהיסוס של הנהג ולכן עלינו להתייחס לזמן תגובה מינימלי בתור שניה אחת מלאה.

גם למערכת הבלמים לוקח 2-3 עשיריות שניה להגיב, וגם מרחקי העצירה אינם זהים מרכב לרכב, ותלויים גם בתחזוקה ובעוד משתנים ובכל מקרה - אנחנו רוצים לשמור על מקדם בטחון כלשהו כי אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו נעצר במרחק 5 סנטימטרים מהרכב ממול בבלימת חירום.

לכן, שמירת רווח בטוחה מינימלית צריכה להיות קצת יותר גדולה משתי שניות מלאות. בתנאים מכבידים, יש להגדיל את המרווחים עוד יותר, לשלוש וחצי שניות ויותר. זה כולל: נסיעה בכביש רטוב, נסיעה ברכב גדול או עמוס במטען, נסיעה בריכוז נמוך (נהגים מבוגרים, שיחה בטלפון), נסיעה מאחורי רכב גדול המסתיר שדה ראיה או נושא מטען רופף, ועוד. מעבר לכך, תמיד מומלץ להביט אל מעבר לרכב ממול, ולזהות כל האטה ואף להתחיל להאט - עוד לפני הרכב ממול.

כיצד יש לשמור על הרווח?

מרחקים צריך למדוד בפועל (בשניות) ! רוב הנהגים שומרים מרחק רק לפי ה"חוש" ובעצם מרגישים שכל עוד הם לא יושבים לנהג ממול "על הזנב" הם בסדר. זה לא נכון! אם לא שומרים מרחק מלא של שתי שניות מלאות, באותה מידה אפשר לשבת על הזנב של המכונית ממול, ומי שלא מודד - לא שומר! פגשתי יותר מדי נהגים טובים, שהיו בטוחים שהם בסדר ושהמרחק ביניהם לרכב ממול הוא 2-3 שניות, ושרק הנהגים האחרים נצמדים אליהם, ובזמן מדידה בפועל גילו שהמרחק שהם שומרים הוא שניה אחת, בערך...

כדי למדוד, יש לחכות לרגע שבו הנהג ממול עובר על פני סימן כלשהו על פני הכביש. תמיד ניתן למצוא צל, צבע, חץ, תפר באספלט או כל סימן אחד. אין להשתמש בעמודים או עצמים בצד הדרך שאינם מאפשרים מדידה מדויקת, אלא במשהו על נתיב הנסיעה. ברגע שהנהג ממול עובר על הסימן, והפגוש האחורי שלו "נפרד" ממנו, יש להתחיל לספור בקצב סביר "אלף מאה עשרים ואחת, אלף מאה עשרים ושתיים" כדי למדוד שתי שניות מלאות.

אם סיימתם לספור לפני שהגעתם לאותו סימן - המרחק סביר. אם סיימתם לספור כשהגעתם אל הנקודה או אחרי שדרסתם אותה - אתם קרובים מדי! חשוב למדוד ולבדוק את עצמכם, מספר פעמים בכל נסיעה, ועוד יותר בתנאים מכבידים או בנסיעה ארוכה. אם לא בדקתם את עצמכם עד עכשיו - ייתכן שתגלו שהרווח מולכם הוא של שניה אחת ואפילו פחות!

האם שמירת רווח גוזלת זמן?

שמירת זמן אינה גוזלת זמן בפועל. הרבה נהגים סבורים ששמירת רווח מכובדת "מבזבזת" שטח כביש. אבל האם יש לכם שימוש טוב יותר לאותו שטח ריק שנמצא בין המכוניות? חשוב לזכור ששמירת רווח מונעת תאונות רבות מאוד, וגם מסייעת להזרים את התנועה באופן חופשי. כאשר המרווחים בין הרכבים צרים, כל בלימה יוצרת תגובת שרשרת שמעכבת את התנועה באופן מיותר.

כל בזבוז של זמן - אפילו עשרים דקות או חצי שעה - הוא סביר כאשר מדובר בבטיחות שלנו ושל שאר משתמשי הדרך, ובוודאי כאשר מדובר בסוג התאונה הנפוץ ביותר בעולם! אבל בפועל, שמירת הרווח אינה גורמת לשום עיכוב ואם כן, אז באופן זניח. כמות הנהגים שתידחף לדרכנו בפועל היא קטנה, וגם הבודדים הללו עוברים הלאה תוך מספר שניות ועוקפים רכב נוסף או יורדים ביציאה או פונים מהכביש.

כל נהג שנדחף לתוך הרווח שלנו, ישאיר לנו בדרך כלל לפחות שניה עד שניה-וחצי של רווח, כך שכדי להגדיל מחדש את המרחק ייגרם עיכוב של שניה או חצי שניה, וגם העיכוב הזה יתבטל ברגע שבו נעצור ברמזור או שהנהג ממול ירד ביציאה הקרובה או ימשיך הלאה ויעקוף רכב נוסף. גם אם שמונים (!) נהגים יידחפו לרווח שלנו וישאירו לנו כל פעם חצי שניה של מרחק (!) וגם ישארו תקועים לפנינו לאורך כל הנסיעה ללא שום עצירות (!), אבדן הזמן שייגרם לנו יהיה - שתי דקות!!

ומה לגבי הנהגים מאחורי ומצדדי?

אי שמירת רווח מאחורה היא בעיה חמורה כשלעצמה. לכן, ברגע שנהג אחר נצמד אלינו מאחורה יש מיד להגדיל את המרווח מהרכב ממול. הגדלת המרווח בשניה אחת תאפשר לנו, גם במצב חירום, לבלום בצורה שתאפשר גם לרכב מאחורינו להגיב. בנוסף, הדבר מעודד את הנהג מאחור לעקוף (אך מבלי להרגיז אותו בפעולה אגרסיבית כמו בלימה פתאומית) ומאפשר לו לעשות זאת בלי לסכן אותו ואותנו. אם זה לא עובד, יש להגדיל את המרווח עוד יותר!

שמירת רווח לצדדים חשובה, כך שאם נהג מנתיב סמוך יסטה לכיווננו מבלי לשים לב אלינו, נוכל לברוח לשטח כביש פתוח מהצד השני. לכן, יש לשמור על הימין בכביש כך שהשול הימני יהיה מעברנו הימני ונוכל מיד לברוח אליו. השול גם יכול לשמש כ"נתיב מילוט" שאפשר לחמוק אליו בזמן בלימת חירום כדי להימנע מפגיעה מקדימה או מאחורה. רצוי לנסוע בצמוד לקו השוליים כדי להגדיל את הרווח ממכוניות החולפות משמאל.

במצב שבו נוסעים בנתיב שאינו הימני, או כאשר אין שוליים או שהם צרים או חסומים, יש לנהוג במהירות שתאפשר לנו לשמור מרווח פנוי לפחות לצד אחד ולפחות ברוחב של נתיב אחד. לעולם אין לנסוע במקביל לרכב אחר באופן ממושך, או לנסוע ב"במצב סנדויץ'" בין שתי מכוניות. זהו מצב מועד לפגיעה בתאונות סטיה מהנתיב, שנפוצות מאוד בארצנו.

גם בזמן עצירה בטור מכוניות, מומלץ לשמור על מרווח שיאפשר לראות מטר או שניים של אספלט בינינו לבין הרכב ממול, כדי לאפשר תגובה למגוון מצבים שעלולים להתפתח בתנועה כמו רכב ממול שנתקע או אף מידרדר אחורה, או צורך לפנות את הדרך לאמבולנס או ניידת משטרה.

חן יפה כתבת

רק בעברית במקום שאתה כותב הרכב ממול אתה צריך לכתוב הרכב שלפנינו .

כל הכבוד על ההשקעה!

תכתוב על עוד נושאים, יהיה מעניין.

יפה מאוד

שני דברים הייתי מוסיף:

האחד -שבנהיגה עם שמירת רווח נכון הנהיגה תיהיה מאוד נוחה ורגועה.

השני -(משליך מהראשון)-צריכת דלק נמוכה יותר .

ע"י כך שאין לחיצות מרובות על דוושת הדלק.

ירון מאיר

מאמר מועיל, תודה רבה.

יש לך קשר למאמר הזה: ?

http://www.reader.co.il/article/108185/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97

מצויין.

ועוד - לא רק בזמן הנסיעה - גם בעצירה ברמזור, בפקק וכו'.

מצטרף לקודמיי.

נושא חשוב שלצערינו לא הרבה יודעים (אני מעדיף להאמין שלא יודעים מאשר שיודעים ולא מיישמים..)

מוסבר בצורה יפה וברורה.

מעכשיו אני ישים לב יותר לשמירת מרווח.

תודה וכל הכבוד על היוזמה

זה לא רק עניין של תשומת לב, צריך לבדוק בפועל, וזה עיקר העניין. מי שלא מודד - לא שומר! בדקו את עצמכם לפחות פעמיים-שלוש בכל נסיעה! אין שום פתרון אחר.

חן צודק לגמרי.

היום יצא לי לנהוג בטנדר עם עגלה כבדה, מן הסתם התמקמתי לי בנתיב הימני ושמרתי מרחק גדול מהרגיל. בשביל הספורט התחלתי לספור שניות. הייתי משוכנע שאני מאוד רחוק מהרכב לפני, אך הפלא ופלא - היה מדובר ב 3-4 שניות.

אני לפחות יודע, שאספור לעיתים תכופות יותר ממה שהייתי רגיל.

תודה על העלאת נושא חשוב.

לצערי, ומניסיון, ברגע שאתה שומר מרחק נכון תמיד ימצא החוכמולוג שיכנס לפניך, ואז מתחילים את כל התהליך מחדש..

דבר נשגב מבינתי הוא התנהגותם של נהגים בבוקר;

בנתיבי איילון התנועה זורמת במהירות של 60 -70 קמ"ש, ונהגים רבים לא מבינים שאין שום טעם במעבר תכוף בין הנתיבים והצמדות למכונית שלפניהם.

הרווח המקסימלי הוא 20 מטר בדקה.

זה לא רק עניין של תשומת לב, צריך לבדוק בפועל, וזה עיקר העניין. מי שלא מודד - לא שומר! בדקו את עצמכם לפחות פעמיים-שלוש בכל נסיעה! אין שום פתרון אחר.

זו הייתה כוונתי