שופט התעבורה אבישי קאופמן - החמרת ענישה לא תמנע תאונות

כתבה מעניינת על התופעה של החמרת ענישה וריבוי ההצעות הח"כים והממשלה להגדלת קנסות,

הגבלת נהגים, ובכלל הפיכת הנהיגה לבלתי נסבלת מבחינת אכיפה וענישה, ומנגד חוסר מעש

בנושאי בטיחות, תשתיות וחינוך, מה שבפועל כן יוריד את כמות התאונות.

הסיבה לטענתם היא בעיקר תקציבית, וכמו כן העובדה שזה מגלגל את האחריות מהממשלה

אל הנהג. הטענה שתמיד הנהג אשם, פותרת בעצם את הגופים השונים מטיפול בבעיות האמיתיות,

ולצערנו ממשיכה את אי מניעת התאונות, ואי הצדק כלפי הנהגים והאזרחים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4179633,00.html

השופט צודק וזה לא קשור רק לתעבורה. החמרת עונשים גם לא ממש מרתיעה כשמדובר בעבירות פליליות.

שווה לעצור לרגע , ולקרוא את גזר הדין.

http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4683134.pdf

ישבתי וקראתי את פסק הדין, ומתוך דבריו של השופט תחושתי היא, שהוא שב ומתריע על חוסר

המעש של המדינה והרשויות לגבי כל מה שקשור בתחבורה ובטיחות, וכי שבים ומטילים את האחריות

כולה על הנהג.

במקרה הספציפי הזה הוא בוחר שכן להחמיר עם הנהג, שכן הוא נהג מקצועי, שזו עבודתו, וחלה עליו

חובת זהירות כפולה(חבל שרוב הנהגים המקצועיים לא חושבים ככה...), אבל לדברי השופט:

* "מחקרים מגלים כי רובן של התאונות נגרם עקב חוסר תשומת לב למספר שניות, ורק מיעוטן

עקב נהיגה פרועה במודע".

* "לעניות דעתי, מלחמה בנגע זה של נהיגה בחוסר תשומת לב חייב לבוא, בטרם דגש על ענישה

מחמירה, בשתי דרכים עיקריות: חינוך והסברה לציבור ושיפור תשתיות. "

* כדבריו של מר ערן אל-דן, אביו של אביב זכרו לברכה, במכתבו אליי: "בזמן נהיגה אין מקום לטעויות

והסחות דעת, טעויות עלולות לעלות בחיים של חפים משפע(הטעות במקור). בזמן נהיגה עיסקו רק בנהיגה.

אם כל אחד מאיתנו יישם את הכלל לא נגיע למצבי טרגיים מיותרים מעין אלו "

במקרה הזה הנהג עבר 14 שניות מרגע שיכל להבחין במשאית עם קונטיינר אדום עליה

ועד שהתנגש במהירות של 84 קמש

אגד עשו תחקיר על הארוע ומהעדויות עלה שהוא כל הדרך דיבר עם הבחורה שישבה מאחוריו (זה גם הוזכר בפסק דין)

עוד עלה מהתחקיר שמספר נוסעים כמעט התחננו בפניו שיפסיק לדבר וישים לב לכביש

תשמע אף אחד מאיתנו לא היה שם וזה שהוא דיבר עם בחורה לא אומר שהוא לא ראה את המשאית. תסתכל על פגושי המכוניות בכביש ותראה שלא מעט אנשים לא מסוגלים לשפוט את הרוחב של הרכב שלהם, שהוא אפילו לא 2 מטר רוחב. כשאתה טועה ב-20 ס"מ ב-84 קמ"ש התוצאות חמורות הרבה יותר מרק שריטות על הפגוש.

הויכוח כאן הוא לא על המקרה הספציפי, אלא העלאת הדברים שכולנו כל הזמן מדברים עליהם,

וזה שהמדינה מדירה את רגליה מלתת פתרונות מעשיים בדמות חינוך ותשתית, ומעבירה את כל

האחריות לציבור הנהגים, ומגדילה לעשות בכך שהיא מטילה עוד ועוד עונשים והגבלות עליהם,

בזמן שהגורם לרוב רובן של התאונות הוא לא נהיגה עבריינית, אלא חוסר תשומת לב רגעי,

או חוסר מיומנות ביציאה ממצב בעייתי ברגע מסויים.

כן אבל השקעה בתרבות נהיגה וחינוך ו\או טיפול בתשתיות כבישים בעתיים, לא מביא כסף למדינה בשביל לממן את אלה... טוב נו לא נכנס לזה פה.

בכל מקרה אני מסכים איתו ומשמח אותי לדעת שלא כל אחד שנמצא שם למעלה, מעלינו - האזרחים הפשוטים, חושב על איך לדפוק אותנו עוד יותר.

אז מה ימנע תאונות? לתת לכל רוצח על הכביש מענק ?

שום דבר לא מונע תאונות, אי אפשר למנוע תאונות. לא רוצה תאונות? אל תנהג ואל תכנס לרכב ואל תחצה כביש.

לדעתי ענישה קשה יותר,קנסות הרבה יותר גדולים והחרמת הרכב לתקופות גדולות יותר+הוצאות החזקה, ופרסום על כך בתקשורת למען שיראו כולם.

החמרת ענישה לא מונעת תאונות לכשעצמה, אבל היא מסלקת מהכביש נהגים עברנים סידרתיים.

בסוף שנות ה 80' צה"ל ניהל מלחמת חורמה בנגע תאונות הדרכים, והדרך העיקרית היתה החמרת הענישה.

בתי הדין הצבאיים החמירו מאד בדין על עברות "כבדות" ולא פעם זה היה נגמר בעונשי מאסר ארוכים.

והאמת, כשהייתי נוהג ברכב צבאי אז הייתי חושב 600 פעם אם שווה לי לעבור את המהירות המותרת או "לגנוב" רמזור אדום.

לדעתי ענישה קשה יותר,קנסות הרבה יותר גדולים והחרמת הרכב לתקופות גדולות יותר+הוצאות החזקה, ופרסום על כך בתקשורת למען שיראו כולם.

דעתך לא מגובה בשום עובדות.

סטטיסטיקה גרידא, ב-51% מהתאונות לא נמצאה אשמה של נהג.

החמרת הענישה יכולה להוריד רק את מספר העבירות הנעשות במודע. רוב העבירות הגורמות לתאונות קטלניות, אינן נעשות במודע. היוצא דופן הוא כמובן נהיגה בשיכרות.

אני רואה את זה בשטח,כשאר אני נוסע עם נהג ברכב צבאי,הוא מקפיד על חגורות,כללים כמו שצריך כי הוא חושש מריתוק או כלא,במיוחד כשהחייל נשוי עם ילד.

לדעתי באזרחות זה גם יכול לעבוד,למשל אחרי שיש קנס על 1000 שקל בדיבור בפאלפון בזמן נהיגה לפחות באזור שלי נדיר מאוד שאני רואה משהו עם טלפון ביד.

שום ענישה לא תוכל התמודד עם מגבלות הגוף והטבע האנושיים. הסחת דעת של שניות היא בלתי נמנעת במהלך נהיגה. השאלה אם במהלך אותו פרק זמן עלית חלילה על ילד או המשכת לנהוג והגעת הביתה בשלום היא תלוית מזל ותו לא. נכון שהסחת דעת מכוונת, רשלנית או ארוכה מגדילה באופן מובהק את סיכויינו להקלע לתאונה ( שיחה בסלולר היא דוגמה מצוינת למה שעבור מרביתנו היא התנהגות לגיטימית על הכביש כי היא אינה אסורה אבל היא בגדר הסחת דעת מסוכנת מאין כמוה ), אבל אין בכך כדי לחסן את שאר "הזהירים" מלהקלע לתאונת דרכים. הדרך הנכונה להפחתת הסיכון לתאונות היא יצירת סביבת נהיגה בטוחה יותר, כזו שתאפשר זמני תגובה ארוכים יותר כמו גם יכולת תמרון משופרת והתחמקות מתאונות. אלו דורשים תקציבי ענק וענישה חמורה יותר היא אמנם פתרון שאינו נכון, אבל היא מאוד זולה.