געגועיי לאיקאה

אמש נפלה בחלקי הזכות הקדושה, וכשאר המוני בית ישראל גם מצאתי את עצמי עולה לרגל וניצב בפתחה של חנות KIKA בפולג.

לשם שינוי, אין לי כוח או חשק לחפור לכם, אלא פשוט אגיע לשורה התחתונה: שנה ומשהו לא שמתי לב כמה איקאה חסרה לי בחיים. כשיצאתי מ-KIKA, פתאום הבנתי כמה אני מתגעגע לאיקאה.

זה נכון שהמוצרים בקיקה סופר איכותיים ויוקרתיים, אבל נראה לי שבהתחשב ברמת המחירים ששוררת שם, החנות הזאת רלבנטית רק לפלח מאוד מצומצם באוכלוסיה. חבל.

בלי קשר, אני מקווה שלפחות איקאה יפצו אותנו על התקופה שבה לא היה ניתן לבוא אל החנות שלהם בפולג, ויביאו לפתיחה המחודשת דיילות שבדיות אורגינליות.

תודה על הדיווח, ראיתי באמת שבונים שם משהו ותהיתי מתי זה יפתח.

אני לא יודע למה kika הייתה נחוצה בישראל, סה"כ עם קצת מאמץ שיווקי אפשר היה להביא כל הום סנטר ממוצע עם מחלקת כלי בית לאותה רמה (לפחות ממה שאני מכיר מחנויות הרשת בחו"ל). זה גם גורם לי לתהות אם אנחנו צפויים לראות רשתות נוספות כמו Bauhaus נכנסות לארץ, למרות שכאמור עדיין לא ברור לי בשביל מה צריך את זה. כנראה שהישראלים אוהבים להרגיש אירופה ומוכנים לשלם בהתאם.

לגבי איקאה, זה עניין של טעם. אני אישית מעולם לא קניתי שם שום דבר שעלה מעל 59 שקלים, בד"כ הייתי נכנס בשביל הנקניקיות או הסט-כלי-מטבח-בעשרה-שקלים. את הקונספט של הרהיטים להרכבה עצמית הריצו כבר כמה רשתות נוספות בארץ לפניהם (זוכרים את רהיט-להיט?) אבל כשלו מסיבות עסקיות. באיקאה תמיד הייתה לי תחושה שאנשים באים יותר בשביל חוויית הקניה ופחות בשביל האיכות, העיצוב או המבחר של המוצרים. עכשיו שאני חושב על זה, מעולם לא ביקרתי בסניף של איקאה מחוץ לישראל.

מה גם שהתקשורת סתם ניפחה את הסיפור עם קיקה

http://latma.co.il/article.aspx?artiId=5495

Derish, אתה רואה את הדברים בפרספקטיבה של מי שיושב באירופה. בארץ חסרים לנו המרחבים, וכנראה שעם ישראל גם מקנא קצת בחנויות הענק האירופיות.

אישית מעולם לא התלהבתי מאיקיאה, ולזכותה אני רושם רק דבר אחד - את היכרות הראשונה שלי עם נורות CFL.

אם תשים לב יש בארץ התלהבות לא פרופורציונית מכל רשת זרה שמגיעה ארצה, גם בתחומים אחרים כגון ביגוד ומזון, ומסיבה לא ברורה גם רשתות שנחשבות בחו"ל עממיות, ומביאות ארצה רק דגמים ישנים נחשבות בארץ יוקרתיות. עניין של פרובינציאליות וזכר לשנים שבהן נסיעה קצרה לחו"ל היתה עניין שמדברים עליו שנתיים.

דווקא יצא לי פעם לבקר בחנות של איקאה בניו יורק. נראית 1:1 כמו בארץ. ולפחות מבחינתי, חלק מהביקור באיקאה הוא בהחלט החוויה: החשיפה לרעיונות עיצוביים חדשים, איתור מציאות מעניינות וגם הפסקת הקפה.

בכיף אני שורף במקום הזה כמה שעות (לנוכח הנסיבות, אולי כדאי להשתמש במטבע לשון אחר...?).

Derish, לבאוהאוס יש סניף אחד בארץ ליד נמל תל אביב

באיקאה אני מבקר דרך קבע פעם בשנה , ותמיד קונה מוצרים עד מאה שקל ... כי יותר מזה זה לא מעניין

בקיקה עוד לא הייתי אבל אני מתכנן עוד חודש אחרי שהסערה הישראלית תחלוף, לא מצפה ליותר מדי

הידעתם? לאיקאה הייתה נציגות בארץ עוד הרבה לפני הבניין הכחול עם האותיות הצהובות.

אני זוכר לפחות חנות אחת קטנה ברח' פנקס, בכניסה לאזה"ת הישן בנתניה (איפה שבהמשך היה את מסעדת בת האיכר), שמכרה את הרהיטים שלהם עוד בסוף שנות ה-90.

אתה בטוח?

נראה לי שאתה מתבלבל בין איקאה לבין החיקוי הנתנייתי שלה (שבינתיים כבר נסגר לאחר שהסוגיה נידונה בביהמ"ש) - KITEA.

אני לא יודע למה kika הייתה נחוצה בישראל

נחוצה בדיוק כמו סוכנות של מזראטי.

אני גם לא מבין את ההתלהבות של אנשים מהמקום הזה (לפחות לא הצלחתי לקבל תשובה מאף אחד מאלה שכל הזמן מדברים עליו).

ולדעתי, כל מקום שבו העובדים שלו לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את הסחורה שהוא מציע, בזוי בעיני.

אז, בגדול- איך היה?

האם שווה לבוא לשם מחיפה במיוחד או שזה סתמי לחלוטין?

צריך לזכור שבניגוד לאיקאה, לקיקה אין סחורה משל עצמה, אלא מדובר בחנות שמוכרת סחורה של יצרנים אחרים. מסיבה זו אפשר לרכוש שם צבעים של "נירלט", לדוגמה.

כפי שציינתי, יש שם סחורה מאוד איכותית: מטבחים במאות אלפי שקלים, מכונות קפה בחמש ספרות, סלונים עם תג מחיר של חמש ספרות שמתחיל בספרה 5 ואפילו מטריות בשלוש ספרות (רציני לחלוטין). מצד שני, השימוש היחיד שאני יכול למצוא לסחורה הזאת הוא לנקר לעצמי את העיניים, כי לרכוש אותה אני בטוח לא יכול.

יוצאים מן הכלל הם כמה פריטים ספורים שמצאנו (אני לא בטוח אם אפילו היו חמישה כאלה בכל החנות) שאומנם אינם זולים, אך המחיר עוד איכשהו הגיוני, ואם הייתי עומד בפני רכישה של מוצר כזה, יש מצב די סביר שהייתי כן קונה אותו שם למרות שבוודאות ניתן למצוא חלופות זולות יותר בחנויות אחרות.

הסלוגן שלהם יכול להיות: "יקר תחת, לפחות לא קיקה של סחורה".

אתה בטוח?

בטוח לגמרי. כשלמדתי באורט לייבוביץ', הייתי חולף על פני החנות הזאת פעמיים ביום.

Kitea אגב זאת רשת של חנויות לעיצוב הבית במרוקו... עם או בלי קשר לסניף הנתנייתי.

כפי שציינתי, יש שם סחורה מאוד איכותית: מטבחים במאות אלפי שקלים, מכונות קפה בחמש ספרות, סלונים עם תג מחיר של חמש ספרות שמתחיל בספרה 5 ואפילו מטריות בשלוש ספרות (רציני לחלוטין).

נשמע כמו משהו שהיה משתלב היטב בחלק היקר של אזה"ת הרצליה פיתוח, בצד שמאל, איפה שבוואריה מוטורס.

לא ברור לי מה עבר להם בראש כשהם החליטו להקים את זה בסמוך לסניף של רמי לוי ומגרש הכדורגל החדש...

עוד מספר שניות יהפוך שרשור זה לשרשור מעמד הביניים.

3... 2... 1...

לענייננו, הקטע של איקאה לדעתי האישית והבלתי מחייבת

היא שיש שם מספר מוצרים חזקים/מוצלחים (למשל, סדרת billy)

שמיוצרים ונמכרים כבר כמה עשורים, ומסביב להם יש מעין "תצוגה מתחלפת",

בתקווה שיימצא הלהיט של העשור הבא. במילים אחרות, אחרי כמה ביקורים בחנות,

לא מצאתי שום צורך לחזור ולבקר שם, כשאני באמת צריך משהו

(לא מדובר על מילוי הבית בפיצ'פקעס ושאר עיצובים)

 

ולדעתי, כל מקום שבו העובדים שלו לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את הסחורה שהוא מציע, בזוי בעיני.

סוכנויות של פרארי? מסעדות שלושה כוכבי מישלן? סוכני נדל"ן שמוכרים לופטים במנהטן? אנשים שמפתחים מטוסי קרב?