רנו 19 VS פג'ו 306 VS אסקורט

שלום לכולם,

לפני כחודש רכשתי וולוו 740, שלצערי לא התאימה לאשתי בגלל הגודל, ולא לי בגלל הצריכה המצמררת.

בכל מקרה, למזלי מצאתי במהירות קונה, שאמור לבוא לקחת אותה בסוף השבוע, ועכשיו אני רוצה לרכוש רכב אחר.

למרות הנטייה הטבעית לחפש "הרפתקאות" (כמו עם הוולוו), אני מכריח את עצמי ללכת רק על אופציות שפויות.

ההתלבטות היא בין הרכבים הבאים, אלא אם למישהו ישנן הצעות מתאימות נוספות.

1. רנו 19 של חבר הפורום, ככל הנראה שמורה מאוד. 1.4L ידנית, 1993, 165K ק"מ, כולל ספר טיפולים (!!!), 5,000 ש"ח.

2. פג'ו 306, מטופלת, 1996, 1.6L ידנית, 160K ק"מ, 5,000 ש"ח.

3. פורד אסקורט אריקה, לא אחת ספציפית, 93-95, 1.6L ידנית.

הצרכים שלי (שהספיקו להשתנות מעט בחודש האחרון):

1. עלות אחזקה נמוכה, גם מבחינת דלק, גם מבחינת תחזוקה שוטפת וגם מבחינת תקלות ותיקונים (אמינות).

2. מספיק מרווח (3 בוסטרים). בגאז' לא קטן. עדיף שתהיה נוחה.

3. לא מעניין אותי ביצועים, מהירות וכד', אבל אני מעדיף שלא תהיה לגמרי עגלה. אני גר ונוסע כמעט רק במישור, ללא עליות.

אני מכיר את ההמלצה המקובלת פה לבחור רכב ע"פ מצב ולא ע"פ דגם בתקציב כמו שלי, ובכל זאת, מבקש את המלצתכם ע"פ הנ"ל, בהנחה שלפחות על הנייר, יש לי כמה מועמדות בעלי נתונים זהים פחות או יותר.

לדעתי כדאי ללכת על הפיג'ו, נחשבת להכי חדשנית מבין המכוניות האלה וגם יש הרבה אקזפלרים כאלה, למקרה שתצטרך חלקי חילוף.

נהגתי על רנו 19 שאבא שלי קנה לפני 22 שנה (מראשונות מודל 1990) - גם כאשר נסעתי לבד בעליה הייתי צריך לכבות את המזגן. וזה ברכב חדש במיטבו. עכשיו אתה מחפש רב בן 20 ורוצה להוביל בו משפחה? לדעתי צפה לעגלתיות מוחלטת.

אז קודם כל, אני לרוב לא נוהג בעליות.

דבר שני, אני לא בטוח ש-306 תהיה הרבה יותר חזקה, או שאני טועה?

דבר שלישי, הייתה לי רנו 19 שנת 94 1.4L ידנית במשך 4 שנים, היא לא ממש זכורה לי כעגלה, אבל אולי זה מכיוון שנסיעות כמו שתיארת (רכב מלא בעליות) היו די נדירות אצלי.

כדי לחדד את הזכרון - אני מדבר על רכב חדש ובו נהג בלבד - בתנאים של חיפה. הדבר היחיד שנאמר לזכותו הוא ששירת את המשפחה די הרבה שנים, אבל אין לי מושג מה היו הוצאות הטיפול ותדירות התיקונים כיון שלא אני טיפלתי בתחזוקה.