בוקר.

החניון ליד העבודה.

אני עומד במיסעה של החניון ממתין שתתפנה חניה.

גברת מבוגרת נכנסת לרכב ומתחילה לצאת מתא החניה שלה ברוורס.

נוסעת לאט-לאט לאחור, אני עומד בקצה המיסעה ורואה שהיא מגיעה למרחק של 2 ס"מ מהרכב שחנה בתא ממול.

נעמד על הצופר, היא נעצרת.

"מה קרה???"

"את נכנסת בו!!!"

"אז מה? אני תמיד נוסעת עד שאני מרגישה שנגעתי במשהו"

כאן נגמרו לי המילים. סגרתי את החלון והגברתי את טל ואביעד.

אתמול חזרתי למאזדה המלוקקת שלי (באותו חניון) וגיליתי שפשוף שחור בגובה פגוש לאורך שתי הדלתות.

יש גם קילופי צבע קטנים. במזל לא כפופים בפח.

אין לאנשים שום כבוד לרכוש של זולתם.

ואין שום דבר שאפשר לעשות בנידון.

אין מה לעשות , גם לי בחניה דפקו.

את הדלת בצד של הנוסע מאחור.

זה המדינה שלנו + האנשים .

על הכביש ישראל דומה יותר למדינות ערב מאשר לארה"ב ואירופה.

נסעתי במצרים לפני כמה שנים, ממש מזכיר אותנו וטיפה יותר גרוע

עצוב לקרוא, עוד יותר עצוב לראות את זה ב-live.

אני כבר למדתי על בשרי, שלא משנה איפה או איך תחנה את המכונית (רחוק מכולם או צמוד לצד/קיר), עדיין יבוא הנהג/נהגת הלא נחמדים ויחנו ממש צמוד אלייך.

כאשר אני נוסע למקום שאני לא מכיר, אני תמיד מעדיף לשלם כסף לחניון ולא להחנות חינם בחניות צדדיות (חניות במקביל), כי השיטה הנ"ל היא שיטה שכיחה במקרים כאלו, לצערי.

כרגע חזרתי מכנס בסנקט-פטרבורג, רוסיה. שמתי לב ששם כמעט ואין סימני פתיחות הדלתות או שפשופים למיניהם על הרכבים. כפי שהסבירו לי, פתיחת הדלת והשארת הסימן אפילו הקטן ביותר מהווה שם הילה להזמנת משטרה ושמאי למקום, רישום דו"ח ותביעת ביטוח. יש גם סיכוי לא רע להרגיז את בעל הרכב הנפגע עד כדי שימוש באיזה לום או ג'ק, וזה כמובן גם מרתיע ומחנך להיות אדם טוב ומצפוני.

אני די בטוח שברוב הפעמים האפשרות השניה היא זאת שמבוצעת בפועל.

לצערי מכיר זאת על בשרי,

קניתי לפני שנה גרנדה כתומה 2007 בלי שריטות! כמו חדשה! אבל מספר חודשים אחרי הרכב היה מלא בשריטות

לאנשים עושה רע בלב ליראות מכוניות של אחרים והם חייבים לישרוט ולהרוס לאחרים כי זה עושה להם טוב

כיום הרכב שלי מלא בשריטות של בין 10-30 ס"מ!!!! ולפני שבוע שחזרתי הבייתה שמתי לב שהגריל התחתון מקדימה עומד ליפול וראיתי שירד צבע בפגוש- כניראה עשו לי שיטת הבום ועיקמו פגוש והגריל יצא ממקומו!!! פשוט אנשים חארות!!!!

עיר : ראשל"צ - תל אביב.

כניראה באשדוד אנשים יותר נחמדים ומנומסים (הבעלים הקודמים של הרכב משם)

אני די בטוח שברוב הפעמים האפשרות השניה היא זאת שמבוצעת בפועל.

דווקא נוצר לי הרושם שהציבור שם השתנה לטובה מאז הפעם האחרונה בה ביקרתי לפני 22 שנים. האנשים לרוב מאוד מנומסים ואדיבים. הרגשתי את ההבדל הבוקר בתחנת הרכבת "הגנה" בחזרתי משדה התעופה כאשר המתפרצים אל הרכבת בברוטאליות ממש ברברית לא נתנו ליוצאים לצאת, וכך סבתה אחת עם המזוודה כמעט ונפלה בחריץ בין הקרון לרציף.

אבל בסופו של דבר לך תדע על מי תפתח שם את הדלת - אולי יהיה זה דווקא הטיפוס של הביטה והלום. מאוד לא מומלץ לנסות.

סגרתי את החלון והגברתי את טל ואביעד.

הם פשוט מעולים.

מקומם מאוד,לאחר שעשיתי תאונה והחליפו לי את כל חזית הרכב,בא מישהו אין לי מושג מאיפה,שפשף לי את הטמבון בצבע צהוב!

יותר מזה,גיליתי על מכסה הבגאז' את המילה שלום עם סימן קריאה וקו דגש! ממש חריטה רצינית.

לא יאומן פשוט...

מבין לליבך ,אל תיקח קשה,כבר הפסקתי לקחת קשה כל דבר שקורה לרכב (וקורה המון בת"א) כי זה פשוט לא נגמר...

נתקלתי בעוד כמה נשים שנוהגות ב"שיטת הבום". חלקן אפילו אומרות שבשביל זה מיועד הפגוש של הרכב כדי לספוג מכת קטנות.

דווקא נוצר לי הרושם שהציבור שם השתנה לטובה מאז הפעם האחרונה בה ביקרתי לפני 22 שנים. האנשים לרוב מאוד מנומסים ואדיבים. הרגשתי את ההבדל הבוקר בתחנת הרכבת "הגנה" בחזרתי משדה התעופה כאשר המתפרצים אל הרכבת בברוטאליות ממש ברברית לא נתנו ליוצאים לצאת, וכך סבתה אחת עם המזוודה כמעט ונפלה בחריץ בין הקרון לרציף.

 

אבל בסופו של דבר לך תדע על מי תפתח שם את הדלת - אולי יהיה זה דווקא הטיפוס של הביטה והלום. מאוד לא מומלץ לנסות.

אולי משהו באמת השתנה לטובה, אבל קשה לי להאמין.

מביקורי בקיץ 2010 אני יכול להגיד שזה באמת תלוי על מי תיפול, ושם יש לא מעט סיכוי שתיפול על מישהו שקשה לקרוא לו שפוי.

חבר שמח וטוב לב קנה לו איביזה קופרה דור קודם בצבע צהוב.

חנה את הרכב בחוף כלשהו בנתניה, השתכשך בזיהום התורן וכשחזר גילה את המילה "תתחדש" במידות של 30 (גובה) על 120 (רוחב), חרוטה עד הברזל באזור מכסה הדלק, הכנף והדלת. זה גועל נפש, אמרתי לו שיחליף את מכונת האנדרסטיר...

למה הוא מצפה? מי מחנה את האוטו הנוצץ שלו בחוף בנתניה, מכל המקומות?

ומה שא פ אומר נכון ללא מעט מדינות אירופאיות, כולל גרמניה למשל. המכוניות שם שמורות במצב מדהים.

ואמנם זה אוף טופיק לגמרי אבל טל ואביעד? זה לא שני אלה שמוציאים פעם בשלוש דקות איזו בדיחה נורמלית בתוך השטף העצום של הפרסומות באורך הגלות, השירים הגרועים, המשחקים הדביליים עם המאזינים והיחצ"נות המגעילה של שלל המוצרים שנותנים חסות לתוכנית?