למה יקר במדינת ישראל? שאלה של תמים...

ובכן לפני שלושה ימים חזרתי מארה״ב, וזו פעם שנייה שלי שם אבל אני פשוט נדהמתי מהבדלי המחירים בין ארהב לישראל...

בכל תחום אפשר לומר הם זולים יותר ב50 אחוז או יותר!

מה הגורמים לכך?

לפני שאתם מגיבים, להלן הדברים שלדעתי גורמים למחייה יקרה במדינת ישראל.

הצבא גוזל כ30 אחוז לפחות מהמיסים שאנו משלמים (אם אני טועה אנא תקנו אותי - כמובן עם ביסוס אמיתי לטענה, כי זה מאוד מסקרן אותי כמה ת׳כלס הצבא גוזל לנו ממשאבי המדינה).

המיסים במדינה הם פי 2 מארה״ב. - זה משהו שידוע לי.

וכמות האוכלוסיה מול הכנסות החברות (כל החברות ללא יוצא מן הכלל) הוא שונה בצורה קיצונית שגורמת לכך שבעלי החברות חמדנים עד כדי כך שהם מקפיצים מחירים כדי להתעשר בצורה לא פרופורציונלית ביחס לארה״ב.... אנחנו שבע מיליון מול שלוש מאות מיליון תושבים בנתח השוק, והרצון להתעשרות מהירה גורם למחירים רק לעלות.

אז אלו דעותי על הסיבות אבל האם יש עוד סיבות מוכחות שגורמות לפערי המחיר המוגזמים הללו?

מה שכן לאחר הטיול הבנתי שביגוד של פירמות קונים אונליין בלבד מהיום ועם השילוח זה עדיין יוצא חצי מחיר מהארץ ( טומי, פולו ושאר מותגים ידועים).

מוצרי החשמל זולים מאוד (חמישים אחוז לפחות) , רכבים ודלק אין מה להשוות ועוד על זה הם היום בוכים כי גלון - 4 ליטר דלק עולה 12 שח וזה לאחר עלייה של 25 אחוז בשלוש שנים.... ועל זה הם מוחים ויוצאים לרחובות!!!! יחי ההבדל הקטן.

ובגדול הכל זול יותר ומשכורות גבוהות יותר ביחס של 1:3. מול מדינת ישראל.... בממוצע.

אשמח לדעת על עוד סיבות ותגובות בנושא.

שבוע טוב שיהיה לכולם

50% מהמדינה פראיירים והשאר גנבים.

תקציב הצבא ומשרד הביטחון תופס פחות מ-15% מתקציב המדינה, אבל להזכירך גם בארה"ב יש הוצאות ביטחון אדירות (וגרעונות גדולים לא פחות).

המסים כאן אכן גדולים משמעותית במרבית המקרים, אבל המשכורות לא תמיד גבוהות שם פי 3. אפילו לא מזמן התפרסם שמשכורות אנשי ההייטק הן דומות למדי בארץ ובארה"ב.

רוני

למה הכלב מלקק את הבי3ים?

כי הוא יכול.

למה כאן משלמים על קוטג' 8 שקל?

למה כאן אין צרכנות מפותחת כמו בארה"ב?

למה המשרד לבטחון פנים החליט להעמיד 900 מצלמות מהירות כדי לאכוף עבירה שאחראית ל3 אחוז מהתאונות?

למה? כי בניגוד לארה"ב, אנחנו דואגים לעצמנו וזהו.

כולם (כולל כותב שורות אלו) גיבורי על בתחום המקלדת.

אבל כשצריך לצאת ולעשות משהו, כולם עסוקים/עובדים/עייפים ועוד ועוד.

זה למה.

למה הכלב מלקק את הבי3ים?

כי הוא יכול.

 

זו בדיוק הנקודה.

יש בודדים שלא יסכימו לשלם X על משהו, ובודדים פחות שינסו לעשות משהו עם זה.

זה למה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים.

תקציב הבטחון הוא סביב 14 אחוז מתקציב המדינה. על זה נוסף הסיוע האמריקני, בסך 2-3 מיליארד דולר לשנה.

אתה יכול לראות בדיוק מרשים מה מרכיב את תקציב המדינה (וכן לרדת לעומקם של סעיפים שונים) כאן:

http://budget.msh.gov.il/#00,2011,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0

האתר הזה הוא נקודת אור בסבך הבירוקרטיה הישראלית.

לגבי למה יקר, יש מגוון סיבות ריאליות ומוצדקות שבגללן יקר:

1. בידוד - השוק כאן קטן וייחודי, ואין רצף גיאוגרפי עם שווקים אחרים. שינוע יקר.

2. בירוקרטיה - המכס (אני מדבר על אגף המכס, לא על שיעור המכס עצמו) הוא מכשול של ממש בדרך לייבוא, עם אגרות, היטלים, מכון תקנים ושפע טרטורים עד שמשהו נכנס ארצה.

3. מכסים ומע"מ, לרבות מכסי מגן דרקוניים בשוק האוכל (שכלל לא ברור לי איך מדינה שחברה בOECD ומקיימת יחסי מסחר עם השוק האירופי יכולה להמשיך ולגבות)

4. שוק קטן, מה שמאוד מגביל את פוטנציאל הרווח מחד ואת ההנחות שמקבלים מיצרנים מאידך. לרוב יבואנים עובדים עם מפיצים, ובשביל לשרת שוק של 20 מיליון איש לא צריך הרבה יותר כוח אדם (מבחינת היבואן) אל מול שוק של 7 מיליון איש. התקורות - משרדים, כוח אדם, שיווק, פרסום - די קבועות ללא קשר לגודל השוק.

אבל בדרך כלל, זה קורה כי אפשר - מיעוט שחקנים, ואיפה שאין מונופול יש קרטלים. לפעמים הם לא נקראים בשם הזה, ואין תיאום מחירים ישיר, אבל כולם שייכים לחבר'ה ואף אחד לא ינסר את הענף עליו יושב חברו. מתנהלים בהסכמה שבשתיקה. למשל: תהיתם מדוע יש שלוש יצרניות קוטג', עם חלוקה מאוד לא שוויונית של השוק (תנובה עם 70% או משהו באיזור), ועדיין לא טרה ולא שטראוס הרימו את הכפפה והורידו מחירים? הרי בשבילן זו הזדמנות חד פעמית להפוך את המצב בקטיגוריה. בעלות מינימלית הם יוכלו להשיג נתח שוק שלא היו משיגות גם עם מאות מיליוני שקלים בפרסום. בארה"ב הסכינים היו נשלפות כבר ממזמן. זו דוגמא להתנהלות של קרטל; אנחנו כנגד הציבור.

תופעה מקוממת עוד יותר, שלשמחתי הולכת ודועכת, היא ניצול חוסר הידיעה של הצרכן הישראלי בשביל להשחיל אותו. פעם לא היה אינטרנט, כמובן, ואנשים לא היו נוסעים לחו"ל פעמיים בשנה והיה קל מאוד למכור מוצרים בפי 2 או פי 3. כיום ברוב מוצרי האלקטרוניקה ישראל לא יותר יקרה מאירופה, וזאת בגלל שהיבואנים כבר לא יכולים לנצל את חוסר הידיעה בשביל לגבות מחירים שרירותיים.

הפתרון כאן הוא הסרת החסמים הבירוקרטיים מול הייבוא, ביטול מכון התקנים ואימוץ תקינה אירופאית, הפחתת מכסים. ישנם קרטלים שניתן לפרק, אבל כאן צריך לפעול במשנה זהירות: אמנם ההגיון אומר שחברות כמו אוסם שכדאי לפרק לחתיכות קטנות (בסגנון AT&T) אבל זה עשוי לפגוע בפעילות הייצוא שלהן. צריך להפעיל שיקול דעת.

השאלה הגדולה היא איך אפשר לעודד פעילות תחרותית יותר בלי לנקוט צעדים רגולטוריים מדי יום בסגנון משרד התקשורת. אמנם מה שהם עושים משרת, בסופו של דבר, את הציבור, אבל אם הייתה תחרות הם לא היו צריכים לנקוט בצעדים האלו מלכתחילה.

אולי פתיחת שוק התקשורת למפעיל רביעי וחמישי ושישי יביאו את השינוי.

מע"מ יש ברוב מדינות המערב. אפילו בארה"ב, למרות ששם הוא נקרא State Tax ומשתנה ממדינה למדינה בתוך ארה"ב (יש כמה שבהן אין בכלל מס כזה, אבל במקומו יש מסים אחרים והן המיעוט). הוא לרוב נע סביב 8-10 אחוז. בהשוואה לאירופה, שיעור המע"מ בישראל נמוך.

אבל בדרך כלל, זה קורה כי אפשר.

למשל: תהיתם מדוע יש שלוש יצרניות קוטג', עם חלוקה מאוד לא שוויונית של השוק (תנובה עם 70% או משהו באיזור), ועדיין לא טרה ולא שטראוס הרימו את הכפפה והורידו מחירים? הרי בשבילן זו הזדמנות חד פעמית להפוך את המצב בקטיגוריה. בעלות מינימלית הם יוכלו להשיג נתח שוק שלא היו משיגות גם עם מאות מיליוני שקלים בפרסום. בארה"ב הסכינים היו נשלפות כבר ממזמן. זו דוגמא להתנהלות של קרטל; אנחנו כנגד הציבור.

בתור אחד שמגיע מהתחום, אתה לא יודע כמה אתה צודק.

תנובה מתנהלת כאחרון העבריינים בשוק הזה וההתנהלות מולה מתנהלת באותה צורה.

לדוגמה - כשהם החליטו שרירותית להעלות את מחיר הביצים כי בא להם, אנחנו הורדנו אותם מהמדפים לתקופת "מחשבה שניה" לחודש והכנסנו משווק חדש.

אחרי חודש לא רק שהמחיר נשאר אלא הוא גם ירד.

דוגמה נוספת, כשרצינו לשווק מבצע של שישיית קולה ב 11 שקל כשאנחנו מממנים את הפרש המחיר - קוקה קולה ניפחו את השרירים כי לטענתם זה פוגע ברשת אחרת. חיש קל הוזמנו משאיות והתחילו להעמיס קוקה קולה בחזרה למפעל.

תוך שעה אחת המחיר נקבע למה שרצינו.

אז לא רק שמדובר בקרטל מתואם אלא בעבריינים ממש. ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על הנסיונות לרמות במשלוחים ועוד ועוד..

אבל לא יעזור כלום. כל עוד אנחנו מתנהגים כמו עדר מטומטם, גם מפעיל רביעי חמישי שישי שביעי ומאתיים לא יפתרו את הבעיה. הם פשוט יצטרפו לקרטל הקיים כדי להרוויח.

למה להוריד מחירים אם אפשר להרוויח יותר וכולם שותקים?

בהמשך לדברים הנכונים של אייל ורועי.

החינוך והמנטליות בישראל הם הגורמים העיקריים לבעיה. ההבנה שנותן שירות קודם כל נמצא שם בשביל להרוויח ורק אח"כ בשביל לתת שירות היא הרעה החולה של המשק. בכל העולם נותני שירות עושים רווח, אבל טובת הלקוח (או לפחות תחושת הסיפוק שלו) היא בכל זאת העדיפות הראשונה, וההצדקה לקיומם של נותני השירות מלכתחילה.

בחזרה לעניין הקוטג' והריכוזיות בשוק החלב - קח לדוגמה את ספרד, שבה השוק פתוח פחות או יותר לכולם. רשתות הסופרמרקטים הגדולות כבר מזמן פיתחו מותגי בית בכל תחום כאשר המותגים האלה תופסים 50-75 אחוז מהמדפים, ושאר המקום מתחלק בין כל החברות הנוספות. בתחום החלב, תחשוב שמרבית היוגורטים, החמאה, השמנת והגבינות הן של מותג הבית, ועולות כשליש או חצי מהמחיר של נסטלה ודנונה. אח"כ באים היצרנים המקומיים, קצת יותר יקרים אבל עדיין זולים משמעותית ממוצרי החברות הגדולות. לבסוף, גם אלה קיימים, אבל הם עומדים בצד ובקושי קונים אותם.

לתופעה הזאת בשוק הספרדי והצרפתי הייתה אבולוציה מעניינת. מה שהתחיל בתור יוזמה להורדת עלויות של רשתות ההפצה הגדולות הפך לזרז בשוק המזון כולו. התחרות לא רק הגדילה את המבחר, אלא גם שיפרה מאד את איכות המוצרים. הם הגיעו למצב שספקי המשנה נאבקו על הזכות לספק למותגי הבית, וידוע שאפילו נסטלה נלחמה על מקום ברשימת הספקים של רשת Carrefour, ע"מ שתוכל לספק לה מוצרי חלב ודגנים תחת מותג הבית, שימכרו במקביל למוצרים המקוריים שלה! תבינו מה זה כח צרכני.

הלקוחות לא קונים זבל רק בגלל שהוא זול. הם קונים קודם כל מוצר איכותי וטעים, והרשתות יודעות את זה. זה נותן להן כח להתמקח מול ספקי המשנה ולהוזיל עלויות ללקוח. בישראל זה עובד הפוך - כל השוק נשלט ע"י קרטל של כמה יצרנים, וכל עלות נוספת מגולגלת לפתחו של הלקוח במקום שהחנויות תנקוטנה בצעדים מול אותם יצרנים. כמובן שזה יותר פשוט מאשר לצאת למלחמה מול בריונים כפי שאייל תיאר, וכשאין הבנה בסיסית בשירות לקוחות, לא פלא שכולם עושים זאת והלקוח הסופי נדפק.

אני מת, מת לראות את תנובה על הברכיים. אחרי הצגת האימה של זהבית כהן, נציגת אייפקס השולטת בתנובה, הבנתי שזה מאבק עקרוני שיקבע את עתיד הצרכנות בישראל. דוגמא לגברת ניתן למצוא כאן. עכשיו, אני לא אחד שמצטט את דברי עצמו, אבל אני רוצה לחזור על הנקודה הזו כי היא מאוד מהותית בשביל להבין את הבעיה שלנו:

תהיתם מדוע יש שלוש יצרניות קוטג', עם חלוקה מאוד לא שוויונית של השוק (תנובה עם 70% או משהו באיזור), ועדיין לא טרה ולא שטראוס הרימו את הכפפה והורידו מחירים? הרי בשבילן זו הזדמנות חד פעמית להפוך את המצב בקטיגוריה.

הדבר הנכון לעשות עם החרם הזה הוא פשוט: לשלוח אנשים לקנות קוטג' של טרה ושטראוס, בלי בושה. להפוך את החרם הזה כנגד תנובה ספציפית. טרה ושטראוס יראו עליה משמעותית במכירות, נכון, אבל שקשוק הביצים של עופרה שטראוס (!) יהדהד ברחבי הארץ כשהיא תראה איך אנחנו לוקחים מובילת שוק ומחסלים אותה. היא תבין שהיא הבאה בתור. אולי כך יצא שוק תחרותי. וזה לא קשה -

חודש בלי תנובה, מישהו ימות? יש מוצרים תחליפיים בכל הקטיגוריות. אחרי תנובה, להמשיך חברה אחרי חברה ולעשות מזה מנהג.

אני פרו יזמות, פרו קפיטליזם ואנטי מכסי מגן, פרוטקציות וכלכלה מתכוננת. אבל מה שיש בשוק הצרכנות כאן הוא מפלצת שצריך לחסל אחת ולתמיד. בכל ענף שולט קרטל, כל ענף מדבר בקול אחד. יבואני הרכב מסבנים אחד לשני את הגב, כולם ביחד משמרים את האינטרסים של חברות הליסינג, כשברקע משרד התחבורה שם רגליים לכל מי שמנסה לפגוע בהרמוניה. חברות הסלולר חילקו היטב את השוק ביניהן כך שכשאופשרה נדידת המספרים, דאגתם העיקרית לא הייתה שימור לקוחות אלא כמות הפניות למוקדים שהן יספגו. בשוק המזון יש הסכמה שבשתיקה שלא תבייש את משפחת סופרנו, הסכמה שמופרת רק כשאחת מרשתות השיווק כועסת שמתחרתה מקבלת עסקאות טובות ומאיימת על הספקים (לקרוא ולא להאמין; יש משפט מתוקשר בנושא כרגע). יש שתי ספקיות טלוויזיה שמחלקות ביניהן את השוק בחסות משרד התקשורת. מעל כל זה מנצחים מספר בעלי הון ממולחים שנפגשים במחשכים בחצרות מקובלים. לך תבנה מדינה.

בואו נעשה כולנו דוגמא מתנובה. כפי שאמר אהוד ברק, "נרוצץ את ראש הלטאה". united we stand, divided we fall

1. ארה"ב זו לא מקשה אחת. יש מקומות יקרים יותר ויש פחות, בהפרשים מאוד גדולים.

2. באותה מידה, יש מוצרים שהפער לגביהם יותר גדול ויש שפחות. הכללות הן לא במקום. לדוגמא:

רכבים - ברור איך המיסוי יותר הבדלים, אבל גם כאן המדינה עוזרת לשוק להיות לא משוכלל (למשל, הטבת הליסינג בעבר, חסמים על ייבוא מקביל ועוד). ארה"ב מייצרת רכבים, אנחנו לא.

מוצרי חשמל - אנחנו כמו אירופה, יקרים מארה"ב. עניין של גודל שוק. גם כאן היה שיפור משמעותי עם כניסת ZAP והורדת המכסים של ביבי.

דלק - גם כאן אנחנו יותר קרובים לאירופה. עניין של מיסוי. צריך לזכור, ארה"ב היא גם יצרנית נפט, לא רק צרכנית (לאיודע כמה זה משפיע).

ביגוד - אין סיבה בעולם שתצדיק שזוג ליוויס שעולה בארה"ב 150 ש"ח (200 גג), יעלה כאן 800, מלבד חזירות נטו.

3

. באותה הכללה, ארה"ב גם זולה יותר מאירופה.

אבל עדיין הסיבה העיקרית לכך שארה"ב זולה יותר היא גודל השוק, שמביא יתרונות לגודל.

לאחר מכן אפשר להסביר את הזולות היחסית בשאר הגורמים, שוק תחרותי יותר, מיסים זולים יותר על קנייה, עלויות שינוע וכו'. עם זאת, מה שנכתב כאן עד כה, לגבי העדר התחרותיות בשוק המקומי, נכון. אנחנו לא חיים בשוק קפיטליסטי אמיתי, בגלל מיעוט השחקנים והעדר השכלול בשווקים רבים. עדיין מצבנו השתפר מאוד לאורך ציר הזמן, מאז עליית הליכוד לשלטון ב-77'.

בואו נעשה כולנו דוגמא מתנובה. כפי שאמר אהוד ברק, "נרוצץ את ראש הלטאה". united we stand, divided we fall

אני אתך - מעניין שעד היום ההתנהלות של תנובה לא יצרה מספיק כותרות בעיתונים,

כנראה שאנשים מתעניינים בחדשות אחרות. מדי פעם מופיעים ונשמעים הסיפורים

מהסוג שאייל הביא, ועדיין, אף אחד לא מתרגש מזה.

מעניין מה פרויד היה אומר על זה שבראש הלטאה יש 2 נשים...

כבר ידוע מה שופנהאואר אמר על זה.

קל לנו להאשים את הדמויות העומדות בראש הקרטלים, אבל אני דווקא הייתי מפנה את תשומת הלב לממשלה ולגוף הרגולטורי שמאפשר לזה לקרות. אני לא הצבעתי לעפרה שטראוס וזהבית כהן בבחירות, והן לא אמורות לייצג את האינטרסים שלי. הן שומרות על האינטרסים של בעלי המניות שלהן, כלומר עושות את עבודתן במסגרת החוק וההגבלות הקיימות (או העדרן למעשה).

שימו לב מה גיא רולניק כותב בעניין הזה: http://www.themarker.com/consumer/prices/1.658458

אני נוטה להסכים איתו.

מעניין אותי איך מולר מייבאים את מעדני היוגורט שלהם כשאומרים מנגד שכמעט בלתי אפשרי לייבא מוצרי חלב עקב שינוע יקר מידיי באוויר או שינוע איטי וזול בים?