בעלי עסקים קטנים-מבקש את עזרתכם.

אבקש שרק מי שיודע בוודאות יענה. התשובה לשאלה היא קריטית עבורי.

והשאלה היא:

איך מתבצע קבלת כספים מחברות האשראי כשהלקוח קונה בתשלומים? האם העברת הכספים לעסק הינה גם בתשלומים או במכה אחת והם ידאגו לקבלת הכספים מהלקוח?

המון תודה לעוזרים.

בעת חיוב בקרדיט, העסק מקבל את הסכום במכה אחת ולמעשה חברת האשראי לוקחת על עצמה את פערי הזמן שבין התשלום לעסק לבין הגביה המאוחרת מהלקוח (ולכן גם מחייבת את הלקוח בריבית כאשר מתבצעת עיסקה כזאת).

כאשר החלוקה לתשלומים אינה בקרדיט, העסק מקבל מהלקוח בכל חודש את סכום העיסקה חלקי מספר התשלומים עד לפרעון המלא. בעיסקה כזאת, הלקוח אינו מחויב בריבית (רק בעמלת חיוב נדחה שחברת האשראי גובה ממנו), ולמעשה המצב הוא שהעסק "מממן" עבור הלקוח את פער הזמנים שבין ביצוע העיסקה לבין התשלום עליה.

דהיינו, תשלומים "רגילים", שאינם קרדיט (מה בדיוק ההגדרה של "קרדיט"?), הינם בתשלומים עבור העסק גם כן, אם הבנתי נכון.

האם קרדיט זה מה שנקרא "עם הריבית", מעבר לכמות X של תשלומים ? המונח לא נהיר לי עד הסוף.

תודה!

ריבית היא לצורך העניין התשלום עבור ערך הזמן, מעיין "דמי שכירות" על הכסף.

בצורה מאוד פשטנית: כאשר אדם פונה לבנק ומבקש הלוואה בגובה X ל-Y חודשים, הוא יחזיר מידי חודש סכום השווה ל-X/Y בתוספת ריבית מסויימת. למה? הבנק "השכיר" לאותו אדם כסף, ובעצם הריבית מהווה את "דמי השכירות" עבורו (וגם מגלמת בתוכה את פרמיית הסיכון של הלקוח, אבל זה לא קשור למקרה שלך). אם הבנק לא היה גובה את הריבית, זה היה שקול למצב שבו בעל הבית שבו אתה מתגורר היה מאפשר לך לגור בו מבלי לשלם לו שכ"ד, או במילים אחרות: הבנק היה מממן אותך.

בחזרה לשאלתך בנוגע לכרטיסי אשראי:

בעיסקת תשלומים על סכום X המחולקת ל-Y חודשים, ישלם הלקוח לחברת האשראי מידי חודש X/Y (בתוספת עמלת חיוב נדחה, שכאמור לך בתור בית העסק אינה רלבנטית), ואילו אתה בתור בית עסק תקבל מידי חודש מחברת האשראי את אותו X/Y (בניכוי העמלה שחברת האשראי גובה ממך). במילים פשוטות, בהנחה שאתה גובה את אותו המחיר עבור תשלום במזומן ועבור עיסקה בתשלומים, יוצא שאתה נתת הלוואה ללקוח שלך מבלי לחייב אותו בריבית. אתה סופג עבורו את ערך הזמן, או את "דמי השכירות" על הכסף, שכן הוא קיבל כבר את הסחורה שאתה סיימת לשלם עליה, אבל אתה טרם קיבלת את מלוא ערכו של המוצר/שירות שמכרת.

כאשר אתה מוכר מוצר/שירות בעיסקת קרדיט, מי שמממן את פערי הזמן הוא הלקוח. חברת האשראי נותנת לך את מלוא סכום העיסקה כבר בהתחלה, ומאותו רגע למעשה ההתנהלות שלה מול הלקוח זהה להתנהלות של בנק מול לקוח שקיבל ממנו הלוואה: הלקוח מחזיר את התשלום החודשי היחסי לחברת האשראי בתוספת ריבית מסויימת, ששיעורה נקבע לרוב לפי סוג כרטיס האשראי שבאמצעותו התבצעה העיסקה ועוד כמה פרמטרים נוספים. השורה התחתונה היא שלך כעסק זה כבר לא משנה - אתה את הכסף שלך קיבלת.

אגב, כאשר ביצעת כעסק עיסקת תשלומים רגילה, באפשרותך להשתמש בתזרים התשלומים העתידי כבטחונות לצורך קבלת קו אשראי בבנק. הבנק מחשב את שווי התזרים לבטחון לפי מהות המוצר/שירות (למיטב זכרוני קיימות ארבע מדרגות, כאשר המדרגה הגבוהה ביותר היא 100% והיא עבור מוצרים/שירותים שנרכשו ברכישה חד-פעמית וקיים סיכוי קלוש עד אפסי שהם יוחזרו, למשל: דלק, מסעדנות וכו').

זהו.

ועוד הוספה אחת, בהנחה שאני לא אזכר במשהו בהמשך:

1. שים לב שהרבה עסקים מוכנים לחלק עסקאות עד למספר מסויים של תשלומים. מעבר למספר הזה, הם מוכנים לחלק רק במסגרת עסקת קרדיט.
   
2. אין מינימום של תשלומים בקרדיט לתשלום ריבית. מרגע שבוצעה עיסקת קרדיט, הלקוח חייב בתשלום ריבית, אפילו אם מדובר בשני תשלומים בלבד.
   
3. רישיון רכב ניתן לשלם בתשלומים באמצעות עיסקת קרדיט בלבד. שמדינת ישראל תממן אותך? השתגעת?!
   
4. ביטוח חובה לרכב ניתן לשלם בתשלומים בעיסקת קרדיט בלבד, אבל כאן זה לא קשור לחוסר רצונן של חברות הביטוח לממן את הלקוח, אלא לכך שהחוק קובע שהתשלום עבור ביטוח החובה יתבצע במלואו טרם הנפקת תעודת הביטוח. עובדה שעבור ביטוח צד ג'/מקיף אפשר לשלם בעיסקת תשלומים רגילה.

בעיסקה עם כרטיסי אשראי יש שלושה צדדים

הסוחר ,הרוכש, וחברת האשראי.

עיסקה בתשלומים אתה מקבל כסף כאשר הלקוח משלם כסף. במקרה שהוא לא משלם חברת האשראי משלמת

עיסקה בקרדיט אתה מקבל את כל הכסף מחברת האשראי והלקוח משלם לחברת האשראי בתשלומים + ריבית.

אם העיסקה בינך ובין הלקוח היא על מוצר שסופק לקונה , הרי אין הוא יכול לבוא בטענה כי לא קיבל תמורה ולכן חברת כרטיסי האשראי מרגישה בטוחה בעיסקת קרדיט ולתת לך את מלוא התמורה.

אבל....

אם העיסקה בינך ובין הלקוח היא מתן שירות מתמשך כדוגמה מתן שירותי תחזוקה שנתיים למכשירים חשמליים בבית הלקוח, הרי בעיסקת קרדיט ייתכן וייווצר מצב בו אתה תפסיק לתת את השירות, הכסף אצלך , והלקוח רשאי במקרה של הפסקת מתן השירות לבטל את העיסקה ואז חברת כרטיסי האשראי אכלה אותה.

לכן במקרה כזה חברת כריטיסי האשראי עלולה לבקש ממך בטחונות כאילו נתנה לך הלוואה(מתפקדת כבנק ) או להעביר לך רק חלק מהכסף.

1. רישיון רכב ניתן לשלם בתשלומים באמצעות עיסקת קרדיט בלבד. שמדינת ישראל תממן אותך? השתגעת?!
   
2. ביטוח חובה לרכב ניתן לשלם בתשלומים בעיסקת קרדיט בלבד, אבל כאן זה לא קשור לחוסר רצונן של חברות הביטוח לממן את הלקוח, אלא לכך שהחוק קובע שהתשלום עבור ביטוח החובה יתבצע במלואו טרם הנפקת תעודת הביטוח. עובדה שעבור ביטוח צד ג'/מקיף אפשר לשלם בעיסקת תשלומים רגילה.

די בטוח שאתה טועה כי שנה שעברה שילמתי טסט דרך האתר של משרד הרישוי,ב4 תשלומים,ולא הייתה ריבית (תשלומים שווים)

לגבי הביטוח - כנ"ל,אצל הסוכנת,ב6 תשלומים שווים גם כן.

בכל מקרה עכשיו צריך לשלם את שניהם שוב,אז נעדכן מתישהו

את ביטוח החובה אני משלם בתשלומים ע"י הוראת קבע...

אם העיסקה בינך ובין הלקוח היא מתן שירות מתמשך כדוגמה מתן שירותי תחזוקה שנתיים למכשירים חשמליים בבית הלקוח, הרי בעיסקת קרדיט ייתכן וייווצר מצב בו אתה תפסיק לתת את השירות, הכסף אצלך , והלקוח רשאי במקרה של הפסקת מתן השירות לבטל את העיסקה ואז חברת כרטיסי האשראי אכלה אותה.

לכן במקרה כזה חברת כריטיסי האשראי עלולה לבקש ממך בטחונות כאילו נתנה לך הלוואה(מתפקדת כבנק ) או להעביר לך רק חלק מהכסף.

מה כוונתך בביטחונות?

עקרונית, זה הכיוון- מכירת מוצר, עם אופצייה לשירות.

התשלומים הם על המוצר בלבד.

האם גם כאן אדרש לביטחונות?

מה קובע את מספר התשלומים שניתן לעשות ללא "קרדיט"? חברות האשראי\סליקה?

הנכונות של בעל העסק "לספוג" את פערי הרכישה. בעקרון- ככל שהקנייה היא בסכום גבוה יותר, כך תקבל יותר תשלומים.

הרבה מזה תלוי גם במחזור המכירות של העסק וסוג העסקאות (מוצרים זולים/יקרים-רכבים, תכשיטים, סתם מכולת או חנות בגדים)

אם העיסקה בינך ובין הלקוח היא מתן שירות מתמשך כדוגמה מתן שירותי תחזוקה שנתיים למכשירים חשמליים בבית הלקוח, הרי בעיסקת קרדיט ייתכן וייווצר מצב בו אתה תפסיק לתת את השירות, הכסף אצלך , והלקוח רשאי במקרה של הפסקת מתן השירות לבטל את העיסקה ואז חברת כרטיסי האשראי אכלה אותה.

 

לכן במקרה כזה חברת כריטיסי האשראי עלולה לבקש ממך בטחונות כאילו נתנה לך הלוואה(מתפקדת כבנק ) או להעביר לך רק חלק מהכסף.

נכון חלקית. למיטב ידיעתי, הכלל שכתבת נכון באופן כללי לעסקה עם חיוב נדחה, לא מדובר בדבר ייחודי רק לעסקאות בקרדיט. יחד עם זאת, העקרון הבסיסי בדבריך נכון: כאשר מדובר בשירות מתמשך (למשל: מנוי בחדר כושר, מנוי לעיתון וכו'), השווי לבטחון של התזרים העתידי נמוך יחסית (למיטב זכרוני כ-60% בלבד).

אגב, לקוח רשאי לבקש מחברת האשראי את ביטול העיסקה רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:

1. עסקה עם חיוב נדחה (כלומר: בתשלומים)
   
2. בוצע כשלון תמורה מלא, כלומר: לא סופק אפילו שירות חלקי.

למעשה, אם הברווז נתן בהתחלה את השירות ואז פרש כנפיים ועף לו לאגם אחר, הרי שמבחינת הלקוח לא חל כאן כשלון תמורה מלא ולכן הוא לא יהיה זכאי להחזר מחברת האשראי.

די בטוח שאתה טועה כי שנה שעברה שילמתי טסט דרך האתר של משרד הרישוי,ב4 תשלומים,ולא הייתה ריבית (תשלומים שווים)

 

לגבי הביטוח - כנ"ל,אצל הסוכנת,ב6 תשלומים שווים גם כן.

 

בכל מקרה עכשיו צריך לשלם את שניהם שוב,אז נעדכן מתישהו

יכול להיות שאני טועה, אף אחד לא מושלם. זה בינתיים מה שאני יודע. האמת היא שבדיוק עכשיו גם הגיע לי חידוש רישיון לאוטוביאנקי, אז לכבודה ולכבוד הדיון הזה ניסיתי עכשיו להיכנס לאתר התשלומים של הממשלה, אבל הוא לא פעיל עקב עבודות תחזוקה שמתבצעות ברגעים אלו ממש

נמתין למחר.

עם מדובר במכירת מוצר סביר כי לא יהיה קושי בעיסקת קרדיט.

זמן ללשכתך נציג של אחת מחברות כרטיסי האשראי וכך תהיה לך את האינפורמציה הבדוקה ביותר.

KHC: דהיינו, בעל העסק קובע כמה תשלומים הוא מוכן לקבל ללא "קרדיט", ולא חברות האשראי?

אלעד, אני לא בטוח שכישלון מלא הכרחי על מנת לבטל עסקה שכזו.

מן הסתם הברווז לא יום אחד יפרוס כנפיים, אלא אם כן הברווז "ימעד" כמילות השיר (=ייפול יחד עם העסק המתוכנן, ואז זו תהיה הקטנה שבצרותיי- בנקודה זו זה כבר לא משנה הרבה). אמינות עבורי היא יותר ממילה שקוראים פה ושם על מכוניות יפאניות.

ישה, אתה צודק וזוהי הדרך הבטוחה ביותר.

אממה, רציתי גם חוות דעת ממביני דבר שעברו את זה\חיים את זה, בנוסף למידע שאני שמעתי כבר מחברות האשראי שלהוטות למכור ואז "לך חפש" את התנאים שהבטיחו לך, שגם זה יכול לקרות.

קראתי את השרשור ולא שמתי לב שמישהו התייחס לניכיון כרטיסי אשראי.

זהו מצב בו הלקוח משלם בתשלומים ללא ריבית עד כמה שחברת האשראי מגבילה אותך, אתה סופג את הריבית לפי מס' התשלומים ומקבל את מלוא הסכום מינוס הריביות כמובן במועד קבוע, ישנו ניכיון חודשי, שבועי, לפי תאריך וכו'. כמו קרדיט, רק הפוך, בעל העסק משלם את הריבית.

העניין הוא שתלוי בעסק ובמחזור העסקאות, ישנו מצב בו על כרטיס מסויים לא תקבל אישור לקרדיט מחברת האשראי.

זה נקרא פקטורינג. מדובר בכלי שאינו מתאים לכל עסק ויש לבחון את האפשרות להשתמש בו.

קראתי את השרשור ולא שמתי לב שמישהו התייחס לניכיון כרטיסי אשראי.

זהו מצב בו הלקוח משלם בתשלומים ללא ריבית עד כמה שחברת האשראי מגבילה אותך, אתה סופג את הריבית לפי מס' התשלומים ומקבל את מלוא הסכום מינוס הריביות כמובן במועד קבוע, ישנו ניכיון חודשי, שבועי, לפי תאריך וכו'. כמו קרדיט, רק הפוך, בעל העסק משלם את הריבית.

 

העניין הוא שתלוי בעסק ובמחזור העסקאות, ישנו מצב בו על כרטיס מסויים לא תקבל אישור לקרדיט מחברת האשראי.

אז כך זה נקרא...

דהיינו, אני (בעל העסק) משלם את הריבית, אבל התשלומים על המוצר (כמה שלא יהיו) מגיעים לבעל העסק ב"מכה" אחת ולא בתשלומים- להבנתי. הבינותי נכון?

כן, הבנת נכון.