קורס נהיגה מתקדמת באלטרנתיבי (12.11.2010)

טוב...אז איך מסכמים דבר כזה? אולי כדאי שנתחיל מההתחלה: (תכינו קפה, זה יהיה ארוך...)

הקדמה

ההיכרות שלי עם אלטרנתיבי ותיקה כמו ההיכרות שלי עם תחום הנהיגה המתקדמת, וההיכרות שלי עם תחום הנהיגה המתקדמת ותיקה כמעט כמו ההיכרות שלי עם תחום הנהיגה. כחודשיים לאחר קבלת הרשיון, התוודעתי אל התחום מפה לאוזן, והתחלתי לברר על אודותיו, בין השאר מבין דפי הפורום. למדתי להכיר את השמות והחברות אך חשוב מכך, את התאוריה של התחום. לכן, שמרתי את ההשתלמות המעשית לשלב מאוחר יותר, תוך כדי ניצול הזמן לתרגול עצמי של תנוחת ישיבה, כיון מראות והשימוש בהן, התייחסות למגבלות שדה ראיה, אחיזה ותפעול של הגה, מבט למרחק, קריאת הכביש, צפי ותכנון, תחזוקת רכב (בדגש על צמיגים), שימוש במסת הרכב בסיבובים, נהיגה זורמת וכדומה.

בשלב מסוים החלטתי שחייבים לעשות קורס מעשי עכשיו ולא לדחות את זה יותר. לאחר בירורים נוספים בחרתי באופן חד משמעי באלטרנתיבי. זו היתה בחירה מושכלת בהשוואה לשאר החברות העוסקות בהדרכות קבוצתיות (לצערי, מצב הרכב לא אפשר לי לבצע קורס אישי בכבישי ירושלים ב"ראש שקט", אבל אני סבלני...) וזוהי הבחירה עליה אני ממליץ לזולתי. כעבור שלושה ימים ממועד השארת הפרטים, קיבלתי טלפון ממנהל ההדרכה רוני לדו. רוני רשם אותי תוך כדי תשומת לב להיכרותי עם התחום ולנתונים טכניים הקשורים לרכב. נרשמתי לקורס מתחילים מלא (כתשע שעות במחיר כולל של 940 ש"ח) שנקבע ל-6 בנובמבר, אך נדחה בשבוע. בתחילת אותו שבוע, קרו שני דברים הקשורים בעקיפין לקורס: הראשון היה ביקורם ההתנדבותי של מדריכי אלטרנתיבי לקמפוס בר-אילן (גילוי נאות, אני לומד בבר-אילן) ביום המחויבות לבטיחות בדרכים. בניצוחו האישי של איתי אלון (!) תפעלו המדריכים תחנות בהם נעשה תרגול מעשי של זמני תגובה, השפעת אלכוהול, היחלצות מרכב מתהפך, חגירה נכונה של מבוגרים וילדים, וכו'... האירוע השני היה החלפת הצמיגים לרביעיה חדשה של "Maxis MA-701" (צמיג רזרבי פאלקן "Sincera"). איזה הבדל!

הקורס

כעבור שבוע, בשעה רבע לשבע בבוקר, הייתי ער ולבוש, ולאחר ביקור קצר בתחנת הדלק (לטובת מילוי אויר בכל חמשת הצמיגים כשהם קרים) יצאתי לרמת הכובש. למגרש ההדרכה של אלטרנתיבי הגעתי ב-07:55 (מטכ"לי!). זמן טוב להתערבבות עם שאר המודרכים משכימי-הקום ובנוסף, הזדמנות לראות את המדריך ערן אביבי מביא את המחליקן ("Skid-Car") ומנצל את ההזדמנות להשתעשע עליו. לאחר המתנה ורישום, נכנסנו לכיתה לשיעור תאורטי באורך שעה בהדרכת ערן. השיעור היה חביב ומעניין. ערן הסביר את הנושאים באופן ברור בליווי הדגמות, סרטונים, מצגות ומענה לשאלות התלמידים (תוך כדי סטיות מנושא השיעור, ואני לא אומר את זה כדבר רע). אני חייב לציין שעומק ההדרכה הפליא אותי. ראיתי אנשים שיצאו מקורסי נהיגה רק עם הבנה בסיסית של העברות משקל. אנחנו למדנו על מבנה הצמיג, מה גורם לו לאחוז את הכביש, מה מפחית את האחיזה וגורם להחלקה, מה שוחק את הצמיג, מהם תנאי הייצור והאחסון שלו. ערן (וגם רוני בהמשך, והמדריכים בכלל) עשו רושם טוב כנהגים ומדריכים וניכר בהם שהם יודעים הרבה יותר ממה שהם יכולים להעביר לנו.

הפסקת פיפי (זה ממש מרתון לשירותים!) ומהר להדגמה של רוני של כיון המושב והמראות, אחיזת ההגה, בחירת צמיגים וניפוחם. קיבלנו מדידים אישיים מעולים (יש לי כבר מדיד והוא בפירוש פחות טוב מהמדיד החדש) ועברנו לתחנת הבלימה. רוני לקח אותי ועוד שני מודרכים מעבר למגרש שהוכן בזריזות מפתיעה לצורך תרגול בלימות. אותנו (בעלי הרכבים ללא ABS) שמרו לסוף ובינתיים ישבנו ברכבים של האחרים בזמן התרגול שלהם. התרגול התבצע קודם כל על יבש, אחר כך על רטוב (שמשתנה חזרה ליבש לקראת העצירה), ואז תוך כדי היגוי (בלימת חמיקה\בלימה בעקומה) על רטוב.

באמצע התרגיל שלפו שניים מאיתנו לסקיד. את התרגיל הזה ביצענו שוב עם ערן. לאחר כיון תנוחת הישיבה, נסענו במסלול אליפטי תוך כדי שערן מנמיך את רמות האחיזה של צירי הרכב ומדמה תנאי דרך חלקלקים. עבדנו גם על מניעה, גם על תחושה של ההחלקה דרך ההגה והמושב להקדמת התיקון, וגם על החזרת השליטה וניהול מעברים מהחלקה אחת לאחרת, ושל אובדן שליטה מלא. השיפור ניכר ומהר מאוד עבדתי יפה עם הרגליים, הידיים והמבט ותיקנתי היגוי-יתר גם ללא היגוי הפוך. המטרה, חשוב לציין, אינה להקנות למתלמד שליטה ברכב במצבי-קצה, אלא להבין את הסיבות להחלקה ואת דרכי מניעתה. במצב של אבדן שליטה פשוט בולמים עד לעצירה.

חזרנו לבלימות. עכשיו כבר הגיע תורנו (משוללי ה-ABS). בשלב הזה באמת התרשמתי מאיכות המדריכים. הרגשתי שמדובר ממש באימון אישי. רוני ביצע עם כל אחד משנינו את התרגול מספר גדול של פעמים (בייחוד עם הבחור שלפני), ואף הדגים בעצמו לפי צורך, עד שהגענו לרצף של ביצועים סבירים. כך גם היה עם מדריכים אחרים שהיו להם תלמידים ללא ABS. המדריכים התייחסו גם לשאלות ולדברים שראו והעשירו אותנו גם בתחום תפעול ההגה, המבט, תמיכת הגוף, וכל דבר שעלה בדעתנו או בדעתם. רוני אפילו הדגים פניות עם בלם-יד והפתיע אותנו במשיכות שלו במהלך התרגולים. גם חשיבותם של הצמיגים הגיעה לידי ביטוי בתרגולים האלו, כאשר אחד מבעלי ה-ABS בלם על רטוב והרכב שלו עצר מאוד מאוחר, ופתאום אחד המדריכים (יפתח) עולה בקשר ושואל את רוני "איזה מין צמיגים יש לו?!" (אגב, אלו היה צמיגי מישלן מאיכות טובה, רק ישנים ובלויים), ומיד רוני בדק ונתן למודרך ייעוץ לגבי רכישת צמיגים.

החצי השני של הקורס

אחרי תרגיל הבלימות שהתארך, רצנו לארוחת הצהרים בקיבוץ עם רוני. היה מפתיע לראות כבר בשלב הזה את רמת ההיכרות שנוצרה בין המדריך למודרכים וגם בין המודרכים עצמם. היינו קבוצה מגוונת מאוד של הרבה נהגים חדשים\צעירים לצד נהגים ותיקים, כולל נהג טרנזיט. לגבי הארוחה עצמה: אני אמנם לא בררן באוכל, אבל ארוחת הצהריים בקיבוץ היתה טובה מאוד לטעמי וגם לטעם שותפיי לחוויה הלימודית. גם במשך שאר היום, היה "עורף לוגיסטי" של שתיה קרה\חמה ו-"נישנושיאדה" (הזכויות על הביטוי שמורות לערן אביבי ). משם רצנו להשלמות של תרגול ירידה לשוליים שנעשה בדרך צדדית ליד כביש הגישה לקיבוץ ניר אליהו. התרגול כלל התייחסות למקדמי אחיזה שונים של השול והאספלט, גובה מדרגת האספלט, השול כמקום מילוט, בלימת חירום על השול וכדומה. משם חזרנו למגרש ונפרדנו מאלו שהגיעו לתרגיל חצי-יום (אחת המודרכות, אגב, ביקשה וקיבלה זמן תרגול נוסף בסקיד). ואז המשכנו לתרגולת של שליטה ברכב על ידי המצערת ("מעגל האצה").

רוני ארגן מעגל רחב של קונוסים, ולצידו שורה של שני קונוסים שהיוו שערים. כל אחד נכנס בתורו סובב את ההגה לרדיוס קבוע והקיף את המעגל עם מצערת פתוחה. לפי בקשת המדריך, התלמיד משנה את עוצמת הגז לצורך הרחבת הקשת כדי להיכנס לשער יותר רחוק שנוצר על ידי הקונוסים, הכל תוך כדי קונטרה מטורפת ברגל שמאל ומבט ליעד שבמקרה הזה היה 180 מעלות הצדה (מבט דרך חלון הצד). התרגול היה ארוך למדי, מאתגר, כיפי והמחיש מאוד את חשיבות המבט. גם לרגל שמאל היה ביטוי ונהגים שנתלו מההגה התקשו מאוד. בתרגיל השתתפו רכבים בעלי הנעות שונות: קדמית, כפולה ואחורית. היה כל-כך מעניין לראות את הטרנזיט, עד שנהג אחד התחלף עם נהג הטרנזיט, וראינו אותו חווה תת-היגוי והיגוי-יתר תחת העברת משקל וגם תחת כוח (!). אחד המתרגלים ביצע את התרגיל עם שלושה מדריכים (רוני הסביר לנו שזו חידה: "כמה מדריכים של אלטרנתיבי מכניסים בפרייבט?" ) ואני עשיתי אותו עם יפתח שגם היה מדריך טוב מאוד (לא היה אפילו מדריך אחד שאכזב אותי כהוא-זה, אם כי רוב התרגול שלי היה עם רוני).

לקראת סיום תרגיל מעגל ההאצה, כבר היינו עייפים ואחד התלמידים אפילו ביקש לשווא ללכת מהר לקנות סיגריות לפני תורו בתרגיל המסכם. אבל המדריכים סידרו את הקונוסים בזריזות למין ג'ימקאנה ששילבה בתוכה את כל המרכיבים שנלמדו במשך היום. ראינו הדגמה ב-'B-4' של המדריך סטס. כניסה, שבירה ימינה בפול גז, ישורת, בלימה קלה וכניסה לעקומת 180 מעלות, שבירה שמאלה לתוך היירפין יחסית אטי שנפתח למעיין שרוול מאוד מהיר, ובסופו בלימה חזקה עם התחמקות ימינה ומיד 270 מעלות שמאלה לתוך עוד שרוול שמוביל לשער הסיום של המסלול. אני בצעתי את התרגיל עם יפתח. כל אחד ביצע סיבוב היכרות אטי, ואז שני סיבובים מהירים שמסתיימים בעצירה פתאומית בשער קונוסים. במשך כל היום, זה היה התרגיל היחיד שנכנסתי אליו עייף ויצאתי ממנו עירני לגמרי, וככה היה גם עם כולם מסביבי. שיואו זה היה כיף! שוב היה מרתק לראות את הטרנזיט עושה את זה. זה היה כזה מגניב שהוא עשה עוד סיבוב, ואז עוד אחד שבו נהג המדריך יפתח. הוא ממש נסחף, הוציא את הרכב מהג'ימקאנה, לקח אותו לכיכר בעפר שמחוץ למגרש והקיף אותה בסחיפה על הצד! אח, כמה שהמדריכים האחרים קינאו...

ואז ראיתי גולף נחמדה שגם כן עשתה את המסלול פעם נוספת. שאלנו את המדריך מה הקטע והוא אמר שמי שרוצה עוד הפעם יכול. מי לא ירצה? העמדנו את כל הרכבים בשורה (פתאום אף אחד לא צריך שום סיגריה), חיממנו מנועים ועשינו עוד שלושה סיבובים כל אחד. אני עשיתי את הסיבוב שלי עם ערן וסטס, ואפילו יצאה לי בלימה על סף-הנעילה בעצירה בסוף. חזרתי למשרד עם חיוך מאוזן לאוזן (וכמוני גם כולם), לקחתי את התעודה (כולל סיכום תאורטי של החומר), מילאתי משוב מפרגן, ויצאתי לדרכי חזרה לרמת-גן, מרוצה וגם בטוח יותר ומודע יותר על הכביש.

מסקנות

קורס נהיגה מתקדמת הוא תמיד דבר מומלץ -- בלי קשר לסוג הקורס או לניסיון הנהג. בתחום הקורסים הקבוצתיים אני ממליץ במיוחד על הקורס הארוך של אלטרנתיבי. למי שיכול, כנראה עדיף קורס אישי (לאו דווקא אצל אלטרנתיבי). זו בהחלט תהיה ה"תחנה" הבאה שלי. בנוסף, ה"בסיס" של הכרת הצמיג ותחזוקתו, כיון תנוחת הישיבה, תמיכת הגוף, כיון המראות, האחיזה והשימוש בהגה, המבט למרחק -- כל אלו חשובים מאוד! בתרגילים עם הסקיד, מעגל ההאצה והמסלול המסכם, חשיבות המבט והתמיכה ברגל שמאל באו לידי ביטוי באופן מאוד משמעותי. היו אנשים שמשקל הגוף שלהם, כשהם נשענו על ההגה, היטה את ההגה הצדה, והיו אחרים שהידיים שלהם התעייפו מהישענות על ההגה עד אבדן תחושה.

בנוסף, גדולתו של קורס כזה מתבטאת דווקא בהעלאת מודעות. ברור לי לחלוטין שלא מדובר בקורס ייעודי ומלא לעניין שליטה ברכב, לא יצאתי ממנו עם מיומנות גבוהה של שליטה ברכב במצבי קצה כמו, למשל, היגוי-יתר חריף. אבל כן יצאתי ממנו עם הבנה של איך זה קורה, איך זה מרגיש, איך זה נראה, איך אמורים לתקן ואיך צריך למנוע. אולי לא תדע כמה חשוב להימנע מהיגוי-יתר עד שלא תחווה אותו בקורס כזה. בפעם הבאה שאני אהיה בהיגוי-יתר, זה יהיה במקום סטרילי ובין אם אני אשתלט עליו או לא, אני אבין מה עשיתי נכון ומה עשיתי לא נכון.

כאמור, אפילו שיחס המדריכים\מודרכים היה 1:3, היחס היה אישי למדי, המדריכים הסבירו, הדגימו וחזרו איתנו על התרגילים ונתנו הוראות ומשוב במהלך התרגילים ואחריהם, והיו מאוד נחמדים באופן כללי. לא ישבו עלינו עם השעון (ההדרכה ארכה בפועל עשר שעות ולא תשע), אבל בכל זאת העבירו הדרכה מאורגנת ומקצועית, התייחסו לשאלות שלנו ונתנו לנו משוב והתייחסות לתרגול עצמי של הנושאים. אני יכול להעיד שגם האנשים האחרים מלבדי היו שבעי-רצון, והיו שהמשיכו איתנו מהקורס החצי-יומי, וכאלו שנרשמו כמעט מיד לקורסי המשך. אני מסיר את הכובע בפני מדריכי אלטרנתיבי: רוני, ערן, יפתח וסטס.

חן.

על איזה קורסי המשך מדובר בגדול?

ביום הולדתי האחרון, קיבלתי כמתנה מזוגתי את אותו הקורס- נהיגה מתקדמת יום שלם.

אחלה קורס, אחלה חבר'ה, אחלה אווירה, בקיצור היה יום ממש אחלה. מדריכים בראש טוב, יחס אישי כמה שאפשר והארכת התרגיל המסכם בסוף היום לבקשתינו (היינו מעט והמדריכים זרמו איתנו).

ידוע לי וגם לה שהמתנה בשנה הבאה תהיה קורס נהיגה ספורטיבית

מומלץ

נשמע מהנה, תודה ששיתפת.

מה עושים כשאין לך רכב שאתה יכול להביא ללימוד?

אחי לא נהג מאז שהוא קיבל את הרישיון כי יש לנו רכב מסחרי(כמו הטרנזיט) והוא לא אוהב לנהוג עליו.

עברו מאז בערך 10 שנים והוא רוצה לנהוג אבל כשיצאתי איתו למקום פתוח על מנת שיתחיל לתרגל הוא לא הסתדר עם הרכב וההילוכים, האם הקורס הנ"ל הוא הפיתרון?

על איזה קורסי המשך מדובר בגדול?

ישנו קורס "ספורטיבי" שעוסק בדברים כגון שינוי כיון בנסיעה לאחור, אפל קונטרה-אפל, בלימות חמיקה יותר מורכבות ממה שנלמד בקורס הבסיסי, ג'ימקאנה עם מדידת זמנים וכדומה. ישנו גם כאמור קורס "כבישים מפותלים" שהוא קורס שנערך ברכב המודרך בכבישי נס-הרים ליד ירושלים. המתכונת של הקורס הזה היא גם כן ספורטיבית (קווים נכונים, הורדות הילוך עם עקב-בוהן, בלימה על סף-הנעילה) אבל כיון שמדובר בהדרכה אחד-על-אחד אפשר להתגמש כמעט לגמרי לפי צורכי המודרך ולעבוד על מה שהוא רוצה. קורסים דומים (אישיים בכבישים ציבוריים) מועברים גם בחברות אחרות כמו דרייב-ארט ו-"G-DriveTech".

מה עושים כשאין לך רכב שאתה יכול להביא ללימוד?

שוב, כאן נראה לי שקורס אישי יהיה הכי מועיל. אבל יש דברים שאפשר לשייף לבד לפני ההדרכה, כמו שאני עשיתי, במידה ואתה יודע איך לעשות זאת. אני גם לא מת על האסטרה שלי: הגה כבד וארוך ללא היגוי כוח, תנוחת ישיבה אומללה, חלונות שלא עובדים, פח דפוק, מראות רופפות, היעדר כוח וכו', אבל זה לא מנע ממנה לנסוע כל כך על הצד שהיא כבר נסעה אחורה... אם האסטרה יכולה והטרנזיט יכול -- כל אוטו וכל נהג יכולים!