האושר, כך מסתבר, זול משחשבתי

לפני הכל, מי שלא היה בריביירה הצרפתית (Cote D'Azur) - מאוד מאוד מומלץ, מסט. טרופה ועד מונקו. איזור יפהפה, ויש יותר מסיכוי סביר שללא קשר לטיב חלומכם המוטורי - בין אם על 4 גלגלים או 2, בין אם מיוצר על ידי פרארי, למבורגיני, פורשה, מרצדס, בנטלי, אודי וכו' - אתם תתקלו בו איפשהו על הכביש, ובדרך כלל במספר שהיה מאפשר לעשות צי רכב.

בכל מקרה, ביום האחרון של הטיול ממנו חזרתי אתמול, מצאנו את עצמנו באיזור בולוניה עם זמן להרוג לפני החזרה לצרפת. זה המקום לציין שכמו שכאן במרחק 40 קילומטר מתל אביב ניתן להתקל במספר אתרי אשפה יוצאי דופן, הרי שגם לאיזור בולוניה יש מה להציע ברדיוס דומה - דוקאטי, למבורגיני ופרארי. בעוד שדוקאטי נמצאת בפאתי בולוניה עצמה, השתיים האחרות נמצאות כמה ק"מ מצפון לשם, במחוז Modena.

דוקאטי היו קצת לא נגישים (להבנתי, סיורים עם הזמנה מראש בלבד), אז שמנו את הכוונת בחרטום הבנץ (קיבלנו C קלאס במקרה, איזו גרסת דיזל בסיסית. המנוע קצת גס, חוץ מזה רק דברים טובים) לכיוון סנטה אגת'ה, הכפר בו ממוקם מפעל למבורגיני.

במהלך הדרך, הייתי בטוח יותר מפעם אחת שהGPS עושה ממני צחוק, עת פנינו לכבישים שיכילו פיאט 500 ואופניים, לרוחב, אולי (ולפעמים לא ביחד). אבל לא, המפעל באמת שם. אין יותר מדי מה לספר - הסתובבנו קצת, ראינו את המוזיאון (קצר, תמציתי ומגניב) וישבנו בLP670, שחזרה מסיבוב דאווין עבור כמה פלייבויז איטליקיים בחליפות. אחלה.

בנקודה הזו אמרנו שאם כבר, נמשיך גם לשכנים ממרנלו, וכך יצאנו לאיזור פרארי. הם כבר יותר רציניים - פחות או יותר איזור תעשיה שלם שמוקדש לפרארי, לרבות מסלול פיורנו. נסענו לעבר המוזיאון, חנינו וחיפשנו משהו לאכול. לא היה, אז המשכנו רעבים ועצבניים למוזיאון, בשביל לסמן על זה וי ולעוף משם למקום עם אוכל. לפחות היה אחלה פס קול - הריצו מכוניות פורמולה 1 מעונות קודמות (V10) שנמצאות בבעלות אנשים פרטיים בפיורנו, הסאונד לא השאיר מקום לספק. מאחר וצמוד למסלול ישנם בתי מגורים, אי אפשר שלא לתהות האם באיטליה, סאונד של V10 ב18K סל"ד בשעת מנוחת צהריים מוריד, או שמא מעלה, את ערך הנדל"ן.

בכל מקרה, ממורמר ורעב, התקרבתי למוזיאון, כשלפתע חבר שלי ראה משמאלנו, ממש בכניסה למגרש החניה, מקום שמוכר נסיעות על מיטב התוצרת. חשבתי שזה הולך להיות בזבוז זמן וכסף, אבל חנתה שם סקודריה, אז אמרתי שיאללה, קדימה. נעשה סיבוב מנהלתי עם איטלקי במושב הנוסע שרק יטריד אותי בייללות "לאט, לאט" ויוציא לי את הרוח מהמפרשים, נתקפל ונלך לראות מוצגים סטטיים.

כמו שאומרים, against my better sense of judgment, כ180 יורו עברו ידיים, ומצאתי את נרתם את עצמי ברתמת 4 נקודות, לפני מד סל"ד צהוב, הרבה אלקנטרה וקרבון ואיטלקי בבגדי פרארי אדומים בצד ימין - מקום הבילוי שלי לחצי שעה הבאה.

אמרתי לעצמי שכנראה זה הולך להיות מבאס, אבל ננסה גישה א-ישראלית ונבהיר לבחור כבר מראש את מאזן הכוחות - אולי הרצועה תתארך מעט. עוד בתוך מרנלו נהגתי לאט, נותן זכות קדימה לכל מאן דבעי ומעודד זקנות לחצות את הכביש, תוך כדי שאני אומר לו, באיטלו-אנגלית, "You the boss, eh? you tell me how to drive - i drive". הוא אמר "OK, OK" וסימן לי לצאת מהעיירה.

איך שיצאנו, מצאתי את עצמי מאחורי שיירה, עם שלוש מכוניות ושתי משאיות, כביש כפרי צר ופס לבן. באסה, אמרתי?

רק מה, התנהגותי הטובה בשילוב עם זה שאני נהג בנזונה - לפחות ההתנהגות הטובה - כנראה עשו את שלהם, ומיד פאפי - ככה קוראים לבחור מימין - מסמן לי לתת גז. בארץ לא היה עולה על דעתי לעשות דבר כזה, אבל ברומא תתנהג כרומני, ואחרי הכל, יכול להיות שפס לבן באיטליה לא אומר את מה שאומר פס לבן בארץ. הכל יכול להיות. על כל פנים, באותו רגע, לא היה צריך להגיד פעמיים, בוס, הילוך שני, לחיצה והדבר הזה פשוט ממריא. פס לבן או לא, איזה 200 מטר ו180 קמ"ש אח"כ אנחנו לפני השיירה, ואני מאט. כן, התאוצה מדהימה, אבל אפשר לצפות את זה מ510 כ"ס על 1350 ק"ג לערך. זה לא החלק שהפתיע אותי. מה שכן הפתיע אותי, זה אלוהים שהתגלה כV8 אדום מאחורי הראש שלי, עם צווחת איימים שלרוב תתקל בה רק דרך הטלוויזיה באיזה ערב ספורט מוטורי ביורוספורט, מפוצץ לך כל עצב ועצב בראש ברגע שאתה על הגז. נשבע לכם, אני כותב את זה ועולות לי דמעות. The sound of god, eh, אני אומר לו, והוא אומר Yes, yes וצוחק. ביקשתי רשות להעביר את האוטו למצב ספורט, הוא לא הבין בהתחלה - האוטו כבר ספורטיבי, זה לא מרצדס - עד שאמרתי לו, Manettino. סבבה, תעביר לSPORT. באותו רגע הcenterpiece של 25 הדקות שנותרו נהפך להיות, דווקא, הגיר. עזבו את זה שתוך 60 מילישניות וכו' הוא מעביר הילוך, הפצצה שהוא מוריד לך גורמת לך לתהות, פילוסופית, מה מביא חברה כמו פרארי לייצר מכונה שמנסה לפרק את עצמה בכל העברת הילוך. ממכר יהיה אנדרסטייטמנט. זה גורם לDSG להראות כאילו הוא מופעל דרך לוויין על ידי זקן בן 80 עם יד רועדת.

לא אכביר במילים, רק אומר שיתר הזמן עבר באורגיית גז, ברקס ותאוצות צד ככל שאני יכולתי רק לקחת והתנועה איפשרה, בלי שהאיטלקי יגיד מילה. פשוט לא האמנתי שככה זה הולך להראות, אבל האמון עשה את שלו, אפילו כשנכנסתי למחוזות הTC. אני ופאפי כבר נהיינו חבר'ה, צוחקים על האמריקאים הטיפשים והשמנים בכל פעם שאנחנו רואים פרארי קליפורניה על הכבישים בבדיקה טרם מסירה ללקוח, ומדברים על איך שהסקודריה זה מכונית לגברים. אמרתי לו שבאנגלית אין מילים לתאר את הדבר הזה, אבל בטח באיטלקית יש.

הדבר המדהים במכונה הזו, הוא הניגוד - התפעול קליל, אתה מתחבר אליה מיד, הפידבק אבסולוטי והאינרציה אפסית. לא צריך להפעיל יותר משני גרם של לחץ על מנוף הגיר בשביל שהוא יחליף הילוך בברוטאליות שתשבור לך את הצוואר. השילוב הזה, של תפעול יותר קל ואינטואטיבי מפיאט פונטו במצב CITY ביחד עם הברוטאליות המוחלטת שהדבר הזה מייצר בכל הצירים + שמע, פשוט משאיר אותך חסר מילים, עצוב, שבור ומדוכדך. היא הורסת אותך כאדם ובונה אותך מחדש, לאחר שכיילה את כל הסנסורים המוטוריים שלך.

אני והחבר, שעשה 10 דקות על גאיירדו ספיידר + 10 דקות על הסקודריה אחרי שהתעקשתי, הרגיש כנראה כמוני, כי לא טרחנו להמשיך בביקור אח"כ. מצטער על הזלזול בתרבות המוטורית האיטלקית, אבל אחרי כזה דבר, באמת לא היה בזין שלי לראות F40 עם שלט בשלוש שפות. בדקתי שבמאי - התאריך הבא בו אני אהיה באיזור - ה458 איטליה תהיה זמינה אצלהם (היא תהיה), וללא הרבה מילים, הסתובבנו, נכנסו לאוטו ונסענו משם בחזרה לצרפת. פעם הבאה אני מגיע שבע ועם 300 יורו, נראה מה יצא מזה.

נסחפתי בקלות בכתיבה שלך, הרגשתי כאילו אני שם איתך .

בקרוב אצלי!

תמונות?

נשמע מדהים.

מביקור במרנלו אני יכול להגיד שכל העיירה הזאת נושמת פרארי.

המוזיאון מדהים וגדול עם תצוגה מרשימה של מכוניות ומנועים.

מנהיגה של שבועיים באיטליה אני יכול לאשר - קו לבן באיטליה זה המלצה בלבד

כתבת ממש מרתק, עכשיו אני יודע מה אני רוצה ליומולדת 40

נשמע מדהים.

מביקור במרנלו אני יכול להגיד שכל העיירה הזאת נושמת פרארי.

המוזיאון מדהים וגדול עם תצוגה מרשימה של מכוניות ומנועים.

מנהיגה של שבועיים באיטליה אני יכול לאשר - קו לבן באיטליה זה המלצה בלבד

מנהיגה של שעתיים בטייבה גם אני יכול לאשר - קו לבן זה המלצה בלבד.

נהנתי לקרוא.

הרעב זה שטויות, במיוחד כשאתה יוצא שבע למשמע צליל המנוע.

תמונות יש?

ענק!

אחרי חוויות נהיגה כאלה באמת שלראות מכוניות כבר הופך להיות כל כך לא מעניין.

אני בהחלט אבין אותך אם אין תמונות.

בביקור הקודם שלי בנורבורגרינג לא צילמתי אף תמונה, למרות שהיו שם מכוניות מדהימות.

רק לנהוג!

ולגבי הקו הלבן, אני גם לא הבנתי בדיוק מה זה אומר באיטליה.

במקומות רבים על כבישים מפותלים ראיתי שלטים של איסור עקיפה, ואח"כ שלט ביטול איסור עקיפה, כשהקו הלבן הרצוף ממשיך לפני השלט וגם אחריו.

אז אני פירשתי את זה כמו שאתה, במיוחד אחרי שראיתי את הרומאים עושים את זה.

בבקשה בלי תמונות, התיאור היה מספיק פורנוגרפי.

עכשיו, אחרי שקראתי את זה, הרעיון של טיסה למשחק של יובנטוס בטורינו נשמע טוב מתמיד, כשזה יכול לכלול קינוח כזה.

מה קורה לתמונות?

אין לי מושג לגבי התמונות. אולי חבר שלי צילם משהו, אני אבדוק.

כתיבה מרשימה. התחברתי לזה כאילו אני שם לידך באוטו.

קו לבן באיטליה הוא סוג של ה(מ)לצה שאינה מחייבת, כמו גם שלטי הגבלת מהירות. כל אלו והעובדה שמרבית הכבישים שאינם כבישי אגרה, צרים מאוד, נטולי מדרכות והבתים פשוט צמודים לכביש, מעוררים מחשבות נוגות על מספרי הרוגים ומכוניות מרוסקות. אז זהו שלא, האיטלקים פשוט יודעים לנהוג וחשוב מכל הם פשוט צפויים לגמרי. ולמרבה הפליאה גם ישראלי שנוהג שם, כן כזה שבארץ מקלל כל היום את הפסיכים שנוהגים במהירות אפס בנתיב השמאלי, או אלו שחולמים ברמזור, אם להביא דוגמאות ספורות, פתאום "נדבק" ברוח האיטלקית הזו ומבין שאפשר גם להנות מנהיגה ולהתייחס לנהגים האחרים כמו אל חברים למשחק ולא אויבים.

אני מסתכן בצעקות שטנה אבל כמוך, גם אני ראיתי את האור לפני כשנה, באותו המקום בדיוק. למזלי, לא רק שלא שילמתי אלא גם קיבלתי אותה בלי שום פבלו/ג'יובאני/פאפי/קאקי או שם איטלקי אחר יושב לידי - אלא דוקטור למכונות כביסה אחד (בעצם, זה יותר גרוע) וזכיתי לנהוג על המפלצת לקצת יותר מחצי שעה. עם זאת, לא ארחיב במילים, נראה לי שכבר עשית לחברי הפורום מספיק כאב לב...

תמונות וסרטונים דווקא יש, אגב, באתר אוטו. ולצופים בסרטון - עמכם הסליחה, זה היה הסרטון הראשון שלי והייתי קצת בהלם (רואים, לא?)

רוני

כתיבה זורמת וחריפה חבר, אהבתי

הבעיה הכי גדולה בסיפור היא לחזור לרכב שבבעלותך בארץ.