כיצד נכון לבצע מדידת זרם פרזיטי מבלי לפגוע במודד- פוצל משרשור פריקת מצבר בקליאו

הערה- שרשור זה פוצל משרשור אחר. אם ההקשר של הודעה מסויימת לא ברור נא לקחת זאת בחשבון.

עלית על זה לבד אבל בכל זאת כדי לחדד את העניין- צבת זרם DC הינו מכשיר דיי לא מדוייק, במיוחד בזרמים נמוכים. המכשיר מבוסס על אפקט hall וככזה הוא דיי מוגבל ברגישות שלו. אני נוהג להסתמך עליו בטולרנס של 0.5A וגם זה כאשר הוא של חברה טובה כגון פלוק.

עוד הערה קטנה לגבי מדידת זרם לפני שאגע בבעיה עצמה-

כאשר מבצעים מדידת זרם טורית בעזרת רב מודד (DMM) רצוי לבצעה באופן הבא (המכשיר מחובר ומכוון למדידת זרם):

1. משחררים את נעל הכבל של המינוס ומעלים אותה מעט למעלה.
   
2. נוגעים בעזרת אחד הפרובים בנעל הכבל של המינוס.
   
3. נוגעים בעזרת הפרוב השני בקוטב, מתחת לנעל הכבל.
   
4. תוך כדי ששני הפרובים נוגעים מרימים את נעל הכבל מקוטב המצבר.

הסיבה לכל זה היא שלעיתים בחיבור הראשוני של המצבר ישנה קפיצת זרם. במידה והחיבור הראשוני נעשה דרך מד זרם טורי אפשר בקלות לשרוף אותו. בנוסף מדידת זרם פרזיטי יש לבצע כשכל הצרכנים כבויים (כולל אורות הפנים) ורצוי לבצע גם מדידה כשהאזעקה דרוכה.

לבעיה שלך- כנראה שכל המעקף לא בוצע בצורה הנכונה ביותר (ולא בטוח שניתן להסתדר בצורה טובה ללא יחידת הבקרה). בכל מקרה לא אמור להיות מצב שאם הכפתור נשאר לחוץ קלאץ המזגן מופעל ומרוקן את המצבר.

עם צריכת זרם של פחות מ- 100mA ברכב כזה הייתי חי בשקט. יכול להיות שמכל הסיפורים האלה המצבר לא הצליח להגיע לטעינה מלאה או שנגרם לו נזק כלשהו כאשר נפרק כשהרכב עמד. תזכורת- מצבר התנעה (בניגוד למצבר פריקה עמוקה) מתחיל לפתח נזק בלתי הפיך (הקיבולת שלו קטנה) כאשר הוא נפרק מתחת לסדר גודל 80% מטעינתו המלאה, שזה אומר מתח קטבים של בערך 12.45V בריקם (למי שאינו בקי בחשמל- מתח בריקם הכוונה למתח הקטבים כשהמצבר מנותק לגמרי מכל צרכן).

הייתי מוציא את המצבר ומבצע לו טעינה מבוקרת בעזרת מטען חיצוני, מחזיר אותו וממשיך לעקוב. בד בבד לוקח את הרכב לחשמלאי מומלץ (אם תרשום מהיכן אתה יוכלו להמליץ לך) ומסדר את עניין המזגן באופן נאות.

בהצלחה וחזור לעדכן.

אביב צודק שלאחר ניתוק כבל מצבר וחיבורו מחדש, (ישירות או דרך מד זרם), תהיה צריכת זרם רגעית גבוהה שעלולה לשרוף את מד הזרם.

צריכת זרם רגעית, גבוהה זאת, מקורה בהפעלה רגעית ראשונית של מע' נעילת הדלתות החשמלית שנדרכת לאחר חיבור המצבר מחדש.

תמיד בזמן ניתוק מצבר וחיבורו מחדש, יש להקפיד להוציא מפתחות הרכב החוצה, כי לפעמים חיבור המצבר מחדש גורם לנעילת דלתות הרכב (חשמלית) ואז המפתחות נותרים בתוכו ללא יכולת לפתוח הדלתות וכו'.

בברכה - רפי לין

רפי, אתה טועה.

כול רב מודד איכותי תוצרת FLUKE מוגן על-ידי FAST FUSE בשתי הכניסות לבדיקת זרם של עד 400 מילי וגם בכניסה של מדידת זרם עד 20 אמפר.

לי אישית אחרי 20 שנות ניסיון באלקטרוניקה לא נשרף שום רב-מודד כתוצאה מקפיצת זרם לערכים גבוהים.

צריכת הזרם הגבוהה שאתה מדבר עלייה היא בסביבות 6 אמפר, לפי דעתי ברוב הרכבים המודרנים בעלי מערכת נעילה מרכזית מקורית כאשר המפתח מחוץ לסווי'ץ לא מתבצעת נעילה אחרי חיבור מחדש של המצבר בזמן בדיקת זרם (היום בערב אני אבדוק זאת ברכב שלי ואדווח)

גם רב מודד פשוט תוצרת סינית מוגן על-ידי פיוז בכניסה של בדיקת זרם עד 200 מילי או 400 מילי.

תמיד מומלץ לנקוט באמצעי זהירות בזמן טיפול/בדיקה של מערכת החשמל ברכב.

לא בכל רב-מודד יש הגנת נתיך בבדיקת הזרם ולכן בהחלט ניתן לשרוף רב מודד אם מבצעים מדידה לא מקצועית ושקולה.

יש אפשרות שמערכת הנעילה המרכזית תעשה הפעלה בזמן חיבור מצבר, לאחר ניתוקו, וזה קורה לרוב במערכות נעילה מרכזית מופקדות ע"י מערכת אזעקה.

אני לא מדבר על רב מודד שקונים ב-ACE ב-39 שקלים.

קייימים בשוק מודדים פשוטים במחיר של 100 שקלים תוצרת חברת UNI שגם כניסת 10 אמפר מוגנת.

דרך אגב בהרבה מודדים קיים גם פיוז-נגד בנוסף לפיוז הסטנדרטי שברוב המקרים לא מתועד בספרות למשתמש.

http://www.uni-trend.com/UT51.html

גם אני לא מתכוון לDMM של אייס.

גם אני לא מתכוון לDMM של אייס.

 

גם ה-DMM בתמונה שצירפת מוגן בתחום של ה-200 מילי עם פיוז של 250 מילי.

כמובן שלא מומלץ לחבר את ה-DMM בזמן החיבור הראשוני כאשר הבורר נמצא על תחום ה-200 מילי אלא על תחום ה-20 אמפר.

אני מבטיח לך שהוא לא יישרף גם אם תהייה קפיצת זרם של 10 אמפר מכיוון שהוא מתוכנן לזה.

יותר מאוחר אני אפרסם את הבדיקות שביצעתי עם 2 מודדים אחד פשוט ואחד עם פלוק 87.

אתם יכולים לנחש האם אחד מהם נשרף.

יופי.

קפיצת הזרם הרגעית עקב הפעלת נעילת דלתות חשמלית הנה כ 20A ואפילו יותר.

לא משנה באיזה מכשיר מדובר, האם היית מוכן לסכנו במקום לנקוט בפעולה זהירה?.

בברכה - רפי לין

נתחיל מפותח השרשור כי לשם זה אנחנו כאן-

צריכת הזרם שציינת הינה תקינה לחלוטין. עם זאת יתכן שלאחר שבוע-שבועיים המצבר יתפרק לרמה לא בריאה או רמה שיהיה קשה להניע. (קח בחשבון שלאחר דריכת האזעקה יתכן והצריכה משתנה + הפריקה העצמית של המצבר).

אם אתה מעוניין להגיע לאיזור פ"ת ישנו חשמלאי רכב אמין והוגן בשם יצחק וייס (שהוא גם חבר בפורום). תוכל למצוא אותו ע"י חיפוש בפורום או בדפי זהב.

כמו כן אם תבצע חיפוש בתוך שרשור ההמלצות על בעלי המקצוע בפורום אוף טופיק תוכל למצוא מקומות נוספים שאולי יתאימו לך. אני אישית אני לא נוהג להמליץ על בעלי מקצוע שאין לי היכרות אישית איתם.

אני חושב שכדאי שמישהו רציני יבצע בדיקה כללית לכל הסיפור הזה אצלך. אם הבעיה נוצרה לאחר התעסקות במערכת החשמל סביר שיש קשר.

לגבי קפיצות וצריכות זרם- פיוז או לא פיוז לי אישית לא בא לשרוף פיוז שעולה 50 ש"ח בפלוק. כך שבין אם יש לו הגנה או אין לו הגנה אני מקפיד לבצע את המדידה בהתאם לכלים ולא מביא אותם למצב קצה שההגנה תהיה זו שתציל את הכלי.

לעניין קפיצת הזרם- אני קטונתי מלמנות את מקורות כל קפיצות הזרם ברכב. אני חושב שלא נכון להפיל זאת על צרכן אחד כמו נעילת דלתות וכדומה. הבעיה העיקרית קיימת בהרבה בכל מערכות אלקטרונית דיגיטאליות והיא קבלי ייצוב המתח ששמים בהם. ברגע חיבור המעגל למתח טעינת הקבלים (שמחוברים ישירות למסילת המתח) לוקחת זרמים עצומים. לרוב מטפלים בזה ברמת ספק הכוח. ברכב זה לא מעניין אף אחד כיוון שיש מצבר והתנגדות החוטים מספיקה. זה כן מעניין כשמישהו בא למדוד זרם בטור.

כידוע ברכבים המודרניים יש הרבה אלקטרוניקה, לכן בבדיקה נכונה יש לקחת את זה בחשבון. אני לא אומר שאם זה לא יעשה בוודאות ישרף מד הזרם, אבל ישנה סבירות כזו.

קפיצת הזרם הרגעית עקב הפעלת נעילת דלתות חשמלית הנה כ 20A ואפילו יותר.

לא משנה באיזה מכשיר מדובר, האם היית מוכן לסכנו במקום לנקוט בפעולה זהירה?.

בברכה - רפי לין

איזה פעולה לא זהירה אני מבצע ?

מד-זרם שמתוכנן למדוד זרמים של עד 20 אמפר לא יישרף בגלל פיק או שמיק של 20 אמפר וגם יותר.

אני ממליץ לך לפתוח USER MANUAL של כול פלוק מצוי ותווכח שאם מד-הזרם מתוכנן למדוד זרמים של עד 20 אמפר, בלי שום בעייה הוא ימדוד את הזרם למשך 30 שניות ככה שפיק של 20 אמפר לא יגרום שום נזק.

יתרה מזאת גם אם תחבר את מד-הזרם למשך 2-1 שניות בטעות במקביל במקום בטור הוא לא יישרף מכסימום הפיוז יישרף.

אני לא יודע באיזה רכבים הנעילה המרכזית צורכת 20 אמפר וזה ממש לא מתקבל על הדעת, אולי נעילה מרכזית שקונים ב-200 שקלים תוצרת סין העעמית + הבהוב אורות ראשיים (לזה התכוונת).

תוצאות הבדיקה שביצעתי אתמול

הבדיקות הבאות מתייחסות לרכב מסוג גולף דור 5 מנוע 1.6L שנת 2006 עם איבזור מקורי בלבד ללא אזעקה.

נעילה מרכזית ברכב מודרני צורכת מכסימום 6 אמפר ! לנתון זה יש להוסיף 6 עד 8 אמפר של היבהוב האורות בזמן הנעילה ככה שסה"כ צריכת הזרם עשוייה להגיע ל-14 אמפר (חישובי תאורטי המתבסס גם על הסכימות החשמליות של הרכב שברשותיי).

כול הנתונים נבדקו אתמול בערב עם מד-זרם פשוט תוצרת חברת BK המסוגל למדוד זרמים של עד 10 אמפר ופלוק 87 המסוגל למדוד זרמים של עד 20 אמפר למשך 30 שניות.

את הבדיקה ערכתי כ-3 פעמים עם כול DMM קרי ניתוק מד-הזרם וחיבורו מחדש.

1. כאשר לא מפעילים את הנעילה המרכזית לפני ניתוק המצבר ומנתקים את כבל המינוס ומחברים מד-הזרם לא מתבצעת נעילה.

מה שמוזר שצריכת הזרם נשארה גבוהה כ-800 או 340 מילי (לא זוכר במדוייק) למשך 5 דקות ולא ירדה (אני צריך לחקור זאת)

2. כאשר מפעילים את נעילת הדלתות ולאחר מכן מנתקים את כבל המינוס ומחברים מד-זרם בטור לא מתרחשת שום קפיצת זרם אלא צריכה קבועה של 800 מילי למשך 20 שניות,לאחר 20 שניות מתרחשת הנעילה (כנראה פקודה ממחשב הנוחות). בזמן הנעילה נרשמה צריכת זרם של 6 אמפר ולאחר כשנייה מופעלים המבהבים ואז מתרחשת קפיצת זרם לערך של כ-12-16 אמפר (פה קיימת קצת בעייה במדידה מכיוון שמד-הזרם לא מספיק מהיר וכנראה קיימת שגיאה מסויימת).

לאחר שהתבצעה הנעילה צריכת הזרם היא בסביבות 400 מילי שיורדים בהדרגה ל-15 מיליאמפר לאחר כ-3 דקות (גם את זה אני צריך לחקור) ואז צריכת הזרם נשארה קבועה.

אף אחד ממכשירי המדידה לא נשרף למרות שמד-הזרם הפשוט מתוכנן למדידה של עד 10 אמפר בלבד ובפועל צריכת הזרם הייתה כ-12-16 אמפר.

מרק הבדיקות שביצעת לא יכולות לכמת את קפיצת הזרם. הסברתי כבר כמה פעמים שקפיצות זרם לא ניתן למדוד בעזרת מודדי DC.

ספציפית לך יש פלוק משוכלל ולכן אתה יכול לשים אותו על מצב של מדידית MAX, שבו הוא יצליח למדוד קפיצות, וגם זה מוגבל לקפיצות איטיות יחסית לדעתי. רב מודד סטנדרטי לא יכול לעשות אפילו את זה.

בכל מקרה זה לא נותן לך מספיק מידע כדי להעריך אם יגרם נזק למכשיר או שהפיוז ישרף. בכדי להעריך כזה דבר אתה צריך מכשיר שיודע לתת מידע על משך זמן הקפיצה וכן דוגם בקצב מספיק מהיא כדי לשקף את המידע בצורה אמינה.

כדי לדעת את האנרגיה של קפיצת הזרם (אותה אנרגיה ששורפת את הפיוז או המכשיר) יש לבצע מדידה בעזרת סקופ דיגיטאלי גם פרוב זרם. לאחר קבלת צורת הגל יש לחשב את האנרגיה (שקשורה בזמן ובריבוע הזרם- I2t וגם על זה כבר דובר בעבר בהקשר פיוזים).

לא ניתן באמצעים סטנדרטיים לחשב קפיצת זרם שקורית בזמן קצר- התנעת מנוע של חלונות חשמל, נעילה מרכזית וכו' (זרם התחלתי גבוהה מאד) וכן כמו שהסברתי טעינת קבלים גדולים במעגלים אלקטרוניים.

דוגמה מצויינת לנושא היא בדיקת קומפרסיה לפי זרם ההתנעה. מישהו יכול להעלות על דעתו שהוא יכול לבצע את הבדיקה הזו ללא סקופ אלא בעזרת רב מודד?

אביב, כתבתי בהודעה שלי שייתכן וקיימת שגיאה במדידה כתוצאה מהקפיצה שהיא יחסית איטית ונמדדה בעזרת הפלוק על מצב MIN-MAX Recording. גם המודד הפשוט הראה תוצאה קרובה

לצורך הדיון זה ממש לא משנה מכיוון שאנחנו דיברנו האם הפלוק או המודד הפשוט יישרפו במקרה של פיק גבוה, לכן הערך הנמדד במקרה הזה לא ממש משחק תפקיד מכיוון שביצעתי ההערכה תיאורטית של הזרם העשוי לזרום במעגל טרם ביצוע הבדיקה והתוצאה לא הייתה רחוקה מהחישוב התיאורטי.

2 מנורות של 21 וואט ווינקרים קידמים = 3 אמפר

2 מנורות ווינקרים בצידי הרכב של 5 וואט = 0.8 אמפר

2 מנורות ווינקרים אחוריים של 6 וואט = 1 אמפר

2 מנורות לדים בתוך מראות הצד = אני מעריך שצריכת הזרם שלהם היא 1 אמפר.

סה"כ צריכת הזרם של המנורות היא בערך 5-6 אמפר

צריכת הזרם של מנועי הנעילה - 6 אמפר (נבדק באופן מעשי וגם בספרות), הצריכה פשוטה לבדיקה מכיוון שזה לא 'פיק'.

צריכת הזרם של מחשב הרכב+מחשב נוחות נניח 1 אמפר כלומר קיבלנו סה"כ צריכה תיאורטית של כ-13 אמפר.

עובדתית שני המכשירים עמדו בזרם הגבוה ולא נשרפו ולא משנה כרגע הערך המעשי שנמדד האם הוא נכון או לא.

שני דברים.

1. היבהוב אורות (

2. לטעמי, מומלץ יותר להשיג נגד מדויק של עשירית אום 1% 2-3 ווט או יותר (למשל בחנויות האלקטרוניקה ליד התחנה המרכזית הישנה בת"א) ולהשתמש בו כנגד מיצד, ברגישות הגבוה של המודד ניתן למדוד זרמים נמוכים (

חיים למרות שדבריך נכונים אין צורך להשתמש במקרה שלנו בנגד טורי כדי להמיר זרם למתח. מד הזרם (בחיבור טורי, לא צבת) רגיש דיו למדוד זרמים נמוכים (מילי אמפרים). מה גם שהדיון הזה סובב סביב השאלה האם חיבור של מד זרם טורי למצבר מנותק יגרום נזק למודד.

מרק אתה לא יורד לסוף דעתי.

החישוב התיארטי, תוצאת המדידה שקיבלת, הקירבה ביניהם וסטיית המדידה לא משנים שום דבר למה שאני אמרתי. עכשיו נפל לי האסימון שכשאנחנו מדברים על קפיצת זרם אנחנו מדברים על שני דברים שונים לגמרי ומכאן מקור הויכוח הלא הגיוני הזה.

כשאתה מדבר על קפיצת זרם אתה מדבר על כלל הצרכנים שיכנסו לפעולה לזמן קצר לאחר חיבור המצבר. אתה מסכם את הצריכות שלהם ואומר שזה בתחום הגיוני, תואם למדידה ולא יגרום נזק למכשיר- סביר בהחלט וגם הוכחת את זה.

אני מדבר על משהו אחר לגמרי- למשל כשאתה מחבר מנוע DC למקור מתח, ברגע הראשון עד שהוא תופס את המהירות, הוא צורך זרם עצום- פי כמה וכמה מצריכת הזרם הנומינלית שלו. אתה לא יודע להעריך איזה זרם הוא צורך לכמה זמן עד שהוא מתייצב על הערך היציב שלו. לא ניתן למדוד זאת בעזרת רב-מודד. מדובר בגרף זרם לזמן שהולך ודועך לזרם הנומינלי.

כנ"ל לגבי טעינת הקבלים- עד שהם נטענים אתה לא יכול למדוד בעזרת פלוק את זרם הטעינה האדיר שהם דרשו. זה קורה דיי מהר.

כך לגבי כל הצרכנים- שבריר השניה הראשון של החיבור דורש זרמים אדירים שלא ניתן לחזות אותם. אני מדבר על שבריר השניה הראשון מרגע חיבור המתח ועד לרגע שכל הצרכנים התייצבו על צריכת הזרם היציבה שלהם ולא עד לרגע שהם הפסיקו לפעול.