כמה שווה 403?

בהמשך לדיון על ערכי הוולבו, וערך של רכב אספנות בכלל, מענין לראות בכמה נמכרים בנכר רכבי אספנות "פושטים". לא מדובר ברכב נדיר או אקזוטי, אלא דגם נפוץ של רכב מיצור המוני שכמותו אפשר עוד למצוא פה ושם גם בארץ.

כמה שווה הרכב הזה?:

השובה: $5278 בארה"ב!:

http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=2461157340&sspagename=ADME%3AB%3ADS%3AUS%3A28

אמנם הרכב הספציפי הזה יחסית יפה, אבל הוא לא נהדר. אפשר למצוא דומה בארץ או לשפץ אחד לרמה כזו. אם מצרפים את עלויות המשלוח + גיור, מגיעים ל 80,000 ש"ח לערך - ואני בספק אם מישהו בארץ יהיה מוכן לשלם סכום כזה על 403.

מכאן: הרלבנטיות של מחירוני חו"ל למצב בארץ נמוכה.

נמרוד

כמעט כמו אצל כל מוצר (ולא, רכב אספנות הוא לא "מוצר" כלכלי טהור) המחיר המוסכם בין מוכר מרצון לקונה מרצון הוא מחיר השוק הנכון. עכשיו נשאר לדבר על השוק ותנאיו.

e-bay הוא שוק נפלא ואוצרות בו הרבה. מי שעוקב אחרי מה שקורה שם רואה משרעת רחבה מאוד של מחרים לאותו ה"מוצר" שאין ביניהם לבין המחירונים הרשמיים (וכולנו יודעים שיש יותר מאחד ויש מחירון ויש מחירון) דבר ולפעמים גם אין חצי דבר.

לעניות דעתי הלא קובעת אין שום ערך (אפילו אם נסכים שלשקלים חדשים יש ערך...) למחיר שבו נסגרת עיסקה מעבר לים, נוסיף עלויות הובלה, עלויות מיסוי, מרכיב בלתי ידוע ליתר בטחון וקצת כסף כיס למסביב על מנת להעריך את השווי או המחיר הנכון של הרכב בישראל.

קונה מרצון, מוכר מרצון, מחיר מרצון. כל שאר הנתונים היבשים הם דלק ותבלינים למשא ומתן ממש כמו הטעמים הסובייקטיביים שמניעים אותנו לחפור עמוק בארנק (ובארנק של הבנק הידוע בשם אובר-דראפט) בשביל לממש אהבה לפח, ניקל, כרום, גומי, פלדה וקצת (אבל רק קצת) פלסטיק.

אגב 403 - לאבא שלי הייתה פעם מכונית כזאת שבאלבום תמונות הילדות שלי נשאה בגאון את לוחית הרישוי 613-131, מישהו יודע מה עלה בגורלה?

המכונית של הבלש קולומבו

(המכונית היא משנת 1960)

קיימת אחת בדיוק כמו של קולומבו בארץ, 2 דלתות, פתוחה, נמכרה לפני מספר שנים ומאז לא שמעתי עליה.

עומדות 2 ברמת החייל. מדבורה הנביאה (בנסיעה מזרחה)פןנים ימינה לכוון רמת החייל, והרכבים נמצאים כ 500 מטר אחרי הצומת בצד שמאל. אחר בחצר והשני בחוץ