הצעה לדיון פתוח: דעתכם על פרסומות זהירות בדרכים מהסוג המזעזע

בקישור הבא, מובאות מספר פרסומות זהירות בדרכים. חלקן קשות מאוד שאינן בוחלות במראות קשים על מנת לעורר את

הצופה.

http://www.motocar.co.il/article/10308.aspx

מה דעתכם על טכניקת ההפחדה בפרסומות.

לטעמי מדובר בשיטה זולה במיוחד, ניצול הדחף הנמוך הטבוע בנו להמשיך ולהביט בתמונות מזעזעות ככל שיהיו, מציצנות טבעית ובזויה שמקבילה לשיווק מוצר באמצעות פורנוגרפיה רדודה.

ומעבר לכך הנטייה הברורה לסווג מראות קשים כמשהו שלי לא יקרה, או כמו התייחסות בערבון מוגבל לסצינות אלימות מוגזמות כדוגמת אלו בסרט KILL BILL ואחרים.

ואתם?

אני חושב שעדיף משהו מזעזע, וכמה שיותר מזעזע. כי ככה זה משתרש יותר בתודעה.

יש בעיה אחת קשה - לרוב הנורמטיבי זה יעשה רע בעיניים בעת הצפיה, אבל לא ממש ישנה את הרגלי הנהיגה. אנחנו ממילא מנסים להיות זהירים, לא עוברים קו לבן וכו'. מבחינתנו, תאונות קורות (לא בכדי הן נקראות תאונות, קרי עניין שלא ניתן לחזות). זו גם הסיבה שלדעתי, מאסר בפועל ושלא על דרך עבודות שירות לא יעזור כאשר ה"עבריין" פשוט טעה בתום לב וללא כל כוונה/רצון.

מצד שני, יש את הערסים/ערבים. אלו פשוט רוצחים בדם קר. אותם הפרסומות ממש מבדרות, כי הם בטוחים שהנם מעל לחוק ולהם זה בטוח לא יקרה, כי הם אחלה גברים שבעולם. ה"מסיבה" בנצרת לפני כמה ימים באמצע מנהרה שבה תנועה עוברת, והנסיון לדרוס את השוטר שבא לפזר אותם, היא הדוגמא הטובה מכל.

אוי, כמה שהייתי רוצה לחיות בעולם שבו אני לא צריך להסביר לאמא ערביה שכריות האוויר לא יגנו על הבן שלה שנוסע לא חגור במושב לידה, והוא רק בן 4...

ולכל מי שיטען שאני גזען - אני עומד מאחורי כל מילה. לא סתם אחוז הערבים המעורבים בתאונותקשות עם נפגעים גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיה. זה לא עניין של תשתיות בלבד אלא בראש ובראשונה של חינוך וכבוד לזולת ולחוק, עניינים אשר כנראה לא מלמדים בבית הערבי ובבית הספר שלהם, במיוחד שהחוק הוא של היאהוד.

מבלי לצפות בפרסומות האמורות ובהתייחס לסוגייה באופן כללי, אני די נטרלי בנושא.

ישנם לא מעט אנשים אשר ברגע שהם נכווים / עוברים אירוע מסויים או איך שלא תרצו לקרוא לזה, הדבר משפיע על התנהגותם בעתיד ופרסומות שכאלו בהחלט יכולים לתרום לאנשים מהסוג הנ"ל (כמובן שפרסומת שכזו אף יכולה להיות טראומאטית, אך לענייננו נצא מנק' הנחה שהפרסומות האקטואליות יהיו על גבול הטעם הטוב).

מאידך, ישנם אנשים שפרסומות מהסוג הנ"ל גורמת להם להתעלם מהמסר, לאנטיגוניזם וסלידה בשל המעין שטיפת מוח וכיו"ב.

וכמובן שיש את מרבית הציבור שכלל לא מושפע, מעביר V בצפיה בתשדיר וממשיך לצפות בטלויזיה / מזפזפ לערוץ אחר.

אני סקפטי לגבי זה שהפרסומות הללו קשורות ל"ניצול הדחף הנמוך הטבוע בנו להמשיך ולהביט בתמונות מזעזעות ככל שיהיו, מציצנות טבעית ובזויה שמקבילה לשיווק מוצר באמצעות פורנוגרפיה רדודה". אומנם יכול ויהיו אנשים שיהנו (אם יותר לי לגדיר באופן קר שכזה) מהפרסומות הללו, אך אני בספק שזו כוונת המשורר כיוון שהדבר ירוקן את מטרת ומסר התשדיר מתוכנו.