יגואר X-TYPE - נסיעת מבחן

הפרסום של יגואר X-TYPE משך את תשומת לבי - הנה מכונית מנהלים האמורה להיות מהנה לנהיגה, מיצרן בעל מסורת של ספורט, עיצוב, אלגנטיות וייחוד, שקצת איבד כיוון לאחר שנרכש ע"י יצרן גדול אבל באחרונה מוצא לעצמו שוב כיוון מקורי (ראו XF)... ומחירה, לאחר הוזלה משמעותית ע"י היבואן, 270,000 ש"ח. נשמע מוכר? בהחלט - מתחרה לא צפויה במגרש של אלפא 159, שאותה כבר בחנתי בעבר לעומק. מיד החלטתי לקחת X-TYPE כזו לסיבוב ולבחון את יכולותיה - במסלול בנחשונים.

היגואר הקטנה יפה מבחוץ, לטעמי. באולם ליד אחיותיה היקרות יותר, בעיקר ה-XK, היא נראית מעט אפרורית אבל ברחוב היא מתבלטת. לא כמו 159 שחורה, למשל, אבל עדיין בולטת ונראית טוב. מבפנים, המראה לא מושלם - אלגנטי, חומרים איכותיים, עור נעים וקצת עץ, אבל משהו בעיצוב קצת מרובע מדי עבורי. בקיצור, היא לא מספיק יפה כדי להרשים אלפיסט מצוי, אם כי בהחלט עדיפה בעיני על רוב הגרמניות. לעומת זאת, במפתיע, היה לי הרבה יותר קל למצוא תנוחת נהיגה מושלמת ביגואר מאשר ב-159, וגם מרחב הראש עדיף על האלפא. מאחור דווקא המרווח מעט צפוף בהשוואה ל-159, ולא יתאים למבוגרים לנסיעה ארוכה.

בדרך - בתוך ת"א ובאיילון - אני מתחבר ליגואר מהר, הרבה יותר מהר משציפיתי. תנוחת הנהיגה המצויינת, השלדה המעולה (של המונדיאו הישנה, אבל מקוצרת ומוקשחת) והגה מצויין בלי טיפת שטח מת עושים את העבודה. מנוע ה-2.5 ליטר דוחף את היגואר היטב, היא מרגישה מהירה יותר מה-159 בעלת מנוע ה-2.2. המנוע די שקט אבל האגזוזים משמיעים צליל נהדר תחת לחץ, ובסה"כ העסק גם נשמע טוב. חסרון ראשון גם מתגלה די מהר - בלמים ספוגיים באופן מפתיע, עם מהלך דוושה ארוך מדי עד קבלת האטה משמעותית.

כמה סיבובים מהירים בדרך לנחשונים מדגישים את האחיזה המעולה של המכונית. אולי אין פה את הנדסת המתלים המתוחכמת של ה-159, אבל בסה"כ ה-4X4 עושה את העבודה, והמכונית נותנת שילוב ראוי ביותר של נוחות וקשיחות. לפני הכניסה למסלול אני נכנס לכביש משובש המקיף את איזור התעשיה המקומי, מעין מסלול ראלי. כאן שוב מודגשת האחיזה והנוחות, בקרת האחיזה פועלת בצורה מאוד עדינה כמעין המשך טבעי להנעה הכפולה, והתחושה היא שהמכונית נשלטת ברמה מאוד גבוהה בכביש המשובש.

אני נכנס למסלול. כאן הופכת בעיית הבלמים למשמעותית יותר. אין לפסול את האפשרות שהבלמים במכונית המבחן כבר התעייפו, אבל הקילומטרז' הנמוך שלה (כ-7,000 ק"מ, רובם ע"י ג'נטלמנים רגועים ולא אלפיסטים עצבניים...) מעורר חשד שהבעיה מהותית יותר. נראה שהם מעט מתקשים לעצור את המכונית הכבדה (1,600 ק"ג, בערך כמו 159 4X4 שעוצרת הרבה יותר טוב). יחד עם הספוגיות בתחילת מהלך הדוושה, זה בהחלט מונע אפשרות לנצל את הקטעים המהירים במסלול במלואם.

סיכום מבחן המסלול מבחינתי מדגיש את היתרונות והחסרונות של הרכב - מנוע, שלדה ואחיזה מצויינים, הגה מדוייק מאוד אם כי לא מעביר הרבה משוב, והבלמים הלא משכנעים.

וישנו כמובן הגיר האוטומטי, שהוא מבחינתי חסרון מהותי ועמוק - אין אופציה ידנית בארץ, כמובן, וזה חבל. נראה ששילוב של ה-V6 הנחמד הזה עם תיבה ידנית היה יכול לשפר את החוויה ביגואר הזו בהרבה.

בשורה התחתונה, בהשוואה ל-159 היגואר ה"בסיסית" מפתיעה אותי לטובה. זו מכונית מנהלים בנויה היטב, עם איכות חומרים והרכבה מהשורה הראשונה, המציעה חווית נהיגה ראויה. לאוהבי תיבה אוטומטית, שאינם מתכוונים לבחון את ביצועי הרכב עד הקצה, מדובר בהצעה שאינה נופלת מהאלפא אלא בסעיף העיצוב בלבד, וגם זה - לא בנוק-אאוט אלא בנקודות מעטות (יצויין כי גם הביטוח ליגואר יקר משמעותית). לבעלי הנשמה הספורטיבית יותר, שאוהבים להריח גומי ועשן בלמים בסוף טיול, ה-159 היא בכל זאת מכונית יותר חדה והחלטית.

טוב לשמוע על מקרה של רכב הדגמה שמגיע למסלול נהיגה של ממש וכבונוס גם למסלול דמוי ראלי....היבואן יודע ?

טוב לשמוע על מקרה של רכב הדגמה שמגיע למסלול נהיגה של ממש וכבונוס גם למסלול דמוי ראלי....היבואן יודע ?

יודע. יאמר לזכות "מאיר" על שלל מותגיהם, שהם נותנים ללקוח רציני יד חופשית. בזמנו לקחתי S40 T5 לחצי יום (בילוי בנס-הרים, אלא מה), וגם הונדה אקורד לסיבוב בשלל כבישים משעשעים. גם הפעם, איש המכירות עודד אותי לקחת את האוטו לנהיגה מאתגרת בשביל לקבל ממני משוב בסוף הנסיעה, איך הרכב מול האלפא. הוא אפילו הזכיר לי לנתק את בקרת היציבות בשביל להנות יותר... לדעתי - זו גישה בריאה שמוסיפה ליבואן נקודות זכות.

לא יודע עד כמה הייתי רץ לתת לכל אחד לנתק את בקרת היציבות, זה יכול להיות גם מתכון לתאונה - לא עלינו.

בכל זאת, רכב שאתה לא מכיר, אני מניח גם שאף נהג שלוקח אותו למבחן לא בודק בו לחץ אויר ו"לומד" אותו לאט...

אני חייב לציין לטובה בהקשר זה דווקא את סוכנות "אלפא" ביגאל אלון,

שניאותה לספק לי רכב פעמיים לבמחן אחרי שחצי מהזמן בפעם הראשונה התבזבז על פקקים ומנהלתית.

וכמובן שגם צירפו אלי למבחן סוכן נחמד במיוחד, שזה בכלל הוסיף.

מה שבטוח - שאצל היבואנים "נזק מוטורס" (מאזדה ופורד),

אשר לא נותנים לאף אחד לנתק את בקרת היציבות במיאטה החדשה... זה לא מוסיף הרבה קרדיט.

זה בדיוק היתרון בנסיעה למסלול כמו בנחשונים, וזה גם מה שרשמתי בשרשור "פעילות בנחשונים" בפורום ספורט מוטורי - היופי בדבר שאפשר לנהוג בכביש הציבורי רגוע (יחסית. בכל מקרה רחוק מאוד ממגבלות הנהג, הרכב או הכביש). ואת הנסיונות לשמור למסלול הסגור. יכול להיות שנהג "מוכשר" במיוחד יצליח לגרום שם נזק לרכב, אבל לפחות לא יפגע באף אחד אחר. אגב, אני לא ניתקתי את הבקרה בסופו של דבר (אבל גל כן...).

אישית, לא אהבתי את העיצוב החיצוני של הX-TYPE. ואם היא דומה ב"חדוות" הנהיגה ואיכות הנסיעה ל S-TYPE -אז אני לא התלהבתי גם מזו.

מדובר בהצעה שאינה נופלת מהאלפא אלא בסעיף העיצוב בלבד, וגם זה - לא בנוק-אאוט אלא בנקודות מעטות (יצויין כי גם הביטוח ליגואר יקר משמעותית).

עוד מקום שהאלפא והיגואר מתמודדות אחת בשניהם, ראש בראש, בלי רחמים, ואולי אפילו היגואר מצליחה לנצח - זה איזור איבוד/שמירת הערך.

השמירת ערך של היגואר פשוט קטסטרופלית.

חברים של ההורים מכרו את ה S TYPE של האישה ב50% מהמחיר שקנו אותה מהיבואן אחרי כשנתיים שהייתה על הכביש.

וגם זה אחרי הרבה מאוד זמן של פרסומים בעיתון. (והרכב היה שמור מאוד. ועבר את כל הטיפולים במוסך המרכזי.)

צריך לשנות את הכותרת ל "מבחן : יגואר X-TYPE מול אלפא רומאו 159", בתכל'ס.

נהנתי לקרוא

מסכים עם הקביעה שהגיר מסרס את הרכב ,

אך אוסיף החרטום "מרגיש כבד"

אינה אמינה ,כבר ב70000 משאבת מים ,מיכל עיבוי ,בית טרמוסטט, רעידות ,עקב מבנה ההנעה אשר משלב גיר ומנוע רוחבי ,ויציאה דרך תיבת ההעברה לדיפרנציאל האחורי ,גל הינע ארוך מאוד

שקיעה של הקפיצים הקדמיים

פנסים קדמיים מצהיבים במהרה 6 שנים ,מזכירה את האלפא דרך חוסר בידוד רעש המנוע והגיר

אכות החומרים לדעתי אינה מצדיקה את עבר המותג ,ההרגשה הכללית "גריאטריה כפולת הנעה "

יגאל

אכות החומרים לדעתי אינה מצדיקה את עבר המותג ,ההרגשה הכללית "גריאטריה כפולת הנעה "

יגאל

אתה מזכיר לי בחור שעבד בהסעה של מכוניות כאלה מנקודה לנקודה.

הוא תיאור את הרכב כך: "כל החומרים ברכב מהמעלה הראשונה העור מעולה, העץ מלאכת מחשבת, רק מה - הכל מתפרק...".

אכן מגיע מילה טובה ליבואן שנותן רכב לנסיעות מבחן אמיתיות ולא ל"סיבוב בפקקים".

עידן

אשר לא נותנים לאף אחד לנתק את בקרת היציבות במיאטה החדשה... זה לא מוסיף הרבה קרדיט.

לא ידעתי שהם לא נותנים ללקוחות שלוקחים את הרכב לבדיקה לנתק את הבקרה. אני מניח שהם מציבים במקרים כאלו גם בייביסיטר אנושי בדמות איש מכירות שידאג שלא יתפרעו עם האוטו. אבל לומר את האמת - אני לא חושב שזה בהכרח רעיון גרוע. המיאטה עשויה להיות מאוד טריקית לנהגים לא מנוסים כשהבקרה מנותקת, ודלק מוטורס פשוט לא רוצים כאב ראש של תאונה בזמן נסיעת מבחן של לקוח.

רוני

לא ידעתי שהם לא נותנים ללקוחות שלוקחים את הרכב לבדיקה לנתק את הבקרה. אני מניח שהם מציבים במקרים כאלו גם בייביסיטר אנושי בדמות איש מכירות שידאג שלא יתפרעו עם האוטו.

רוני, להערכתי חלק מהמגיבים לשירשור אינם לקוחות פוטנציאלים, אלא סקרנים שלוקחים את הרכב לסיבוב, בלי שיש בליבם שום כוונת קניה.

רוני, תקרא בבקשה מה שכבר כתבתי...

לא יודע עד כמה הייתי רץ לתת לכל אחד לנתק את בקרת היציבות, זה יכול להיות גם מתכון לתאונה - לא עלינו.

 

בכל זאת, רכב שאתה לא מכיר, אני מניח גם שאף נהג שלוקח אותו למבחן לא בודק בו לחץ אויר ו"לומד" אותו לאט...

לא אמרתי לרגע לתת לכל אחד לנתק את הבקרות.

רוני, להערכתי חלק מהמגיבים לשירשור אינם לקוחות פוטנציאלים, אלא סקרנים שלוקחים את הרכב לסיבוב, בלי שיש בליבם שום כוונת קניה.

אני לקוח פוטנציאלי מאוד, מיאטה אחת כבר קניתי, השם ירחם.

לא ידעתי שהם לא נותנים ללקוחות שלוקחים את הרכב לבדיקה לנתק את הבקרה. אני מניח שהם מציבים במקרים כאלו גם בייביסיטר אנושי בדמות איש מכירות שידאג שלא יתפרעו עם האוטו. אבל לומר את האמת - אני לא חושב שזה בהכרח רעיון גרוע. המיאטה עשויה להיות מאוד טריקית לנהגים לא מנוסים כשהבקרה מנותקת, ודלק מוטורס פשוט לא רוצים כאב ראש של תאונה בזמן נסיעת מבחן של לקוח.

 

רוני

אני מסכים שלא הייתי נותן לכל נהג לנהוג כאוות נפשו.

אבל, אם באים אנשים, מהמועדון שלנו, שכבר מחזיקים במיאטה הקודמת או הראשונה מספר שנים,

אשר מיומנים על הנעה אחורית בכלל ומיאטה בפרט...

לעשות איתם סיבוב באיילון ולשאול אותם "נו? נהנית?" זה קצת דבילי.

אתה לא חושב ?

בעיקר כשמדובר בעובדה שרוב מהאנשים בעלי ידע ברמה כזו או אחרת בנהיגה מתקדמת.