יום מסלול ראשון שנת 2007

golangti · ב-19 לפברואר, 2007

אתמול היה היום מסלול הראשון במסלול PIR. בין החודשים נובמבר לפברואר המסלול סגור.

הפעם האחרונה שלי על המסלול בנובמבר שנה שעברה הייתה מאכזבת מאוד. כל מיני רעידות בהגה בזמן בלימה, משיכות ימינה או שמאלה וזנב שנטה לטייל מוקדם מהצפוי העידו שהגיע זמן להחליף בושינגים.

אז לפני כחודש החלפתי את ההבושינג בתחליפי. כן כן אני יודע שיש מפוליאוריטן, אבל אני גם יודע שהם הופכים את הנהיגה היומיומית לקופצנית יותר ולפעמים גם עושים רעשים לא רצויים לאחר זמן מה.

יחד עם הבושינגים האחוריים הוספתי גם שימסים שמגבילים את התנועה של הזרועות האחוריות.

כמו כן החלפי צלחות בלם מברמבו ל ATE, שיפצתי קליפרים קדמיים והחלפתי צמיגים בארבע פינות.

בחזרה לעיקר . ארוע פתיחת העונה היה של מועדון מרוצים מקומי קטן בשם TEAM CONTINENTAL. אני משתדל להמנע מימי מסלול בגשם למרות שזה מחדד את כישורי הנהיגה על מגבלות האחיזה. עדיין יש לי פחדים מימי האופנועים בכבישי ישראל, הצלחתי ביום אחד להחליק פעמיים. וגם הפעם שיחק לי המזל, באמצע שבועיים של גשם התחזית הייתה של יום אביבי יבש.

לאחר הריטואל הקבוע של החלפת רפידות ואריזת כלים ציוד וכו' בלילה שלפני, יצאתי למסלול.

הגעה למסלול, הרבה מהמשתתפים כבר עובדים על המכוניות. מועדון TEAM CONTINENTAL מתוקף היותו מועדון מרוצים, מנהל את הענינים קצת אחרת. בכל מועדון אחר יש לי מספיק נסיון כדי לעלות על המסלול לבד, אבל איתם הייתי צריך מדריך ובסוף היום אתה מקבל תעודה שמסמיכה אותך להשתתף במירוצי NOVICE. במועדונים כמו BMW\PORSCHE יש הרבה מכוניות יוקרתיות ויקרות. עם מועדוני מרוצים כמו אלה יש הרבה מכוניות זולות יחסית שהוסבו למסלול בלבד. החברה האלה יותר HARDCORE אבל עם תקציב נמוך.

לעונת 2007 הצבתי לי מטרה: להגיע לזמני הקפה של 1:32. זמני ההקפה שלי נמדדים במצלמת וידאו ולכן רמת הדיוק היא של בערך שנייה, אבל זה מספיק לבינתיים. במשך השנה הקרובה אני קרוב לוודאי יעשה כמה שינויים באוטו ובנהיגה כדי להשיג את המטרה ואני אשתדל לעדכן על שלבי ההתקדמות.

המזג אויר בבוקר היה גרוע. המסלול היה רטוב מהלילה שלפני, ערפל סמיך הגביל את הראות ל 30 מטר ובנוסף על כל אלו חלקים קריטיים במסלול ה"הופגזו" בחרא של אווזים שעשו חניית ביניים על המסלול.

יצאנו למקצה ראשון. הערפל התפזר אבל המסלול עדיין רטוב אבל זה כלום לעומת החרא של האווזים

SLICKER THAN SHIT זה לא סתם ביטוי, זה באמת. גם בנסיעה איטית של 40-50 קמ"ש איןלרכב שום אחיזה והרבה קורבנות מצאו עצמם על הדשא. וכך הסתיים המקצה הראשון שהיה יותר איטי מהנסיעה שלי מהביית לעבודה.

במקצה השני והשלישי עם המדריך, המסלול התחיל להתייבש והענינים התחילו להתחמם. המטרה העיקרית שלי ליום מסלול הייתה לראות שהכל עובד כמו שצריך, מתלים בלמים וכו'. המסלול יבש והתחלתי לדחוף את האוטו יותר ויותר בכל סיבוב. האוטו מרגיש מצויין. בולם בקו ישר והזנב מרגיש כמעט "נטוע" לעומת שנה שעברה. לאחר סיום המקצה הרביעי בדקתי את המצלמה. זמני ההקפה היו עקביים בסביבות 1:40.

במקצה האחרון, המדריך החליט שאני לא צריך אותו ואני יכול לצאת לבד. הירידה במשקל של הנוסע מורגשת מיד. הבחור שקל כ 70-75 קילו וזה משנה הרבה. בסוף המקצה בדקתי את המצלמת וידאו. ההקפה המהירה ביותר הייתה 1:38. 70 ק"ג פחות שווים 2 שניות. חשבון פשוט מביא אותי למסקנה שאני צריך להפטר מ 210 ק"ג כדי להגיע ל1:32 ... לא מעשי. נצטרך לחשוב על משהו אחר.

נגמר היום. חזרה הביתה. יש עדיין הרבה עבודה. ברקסים , לנקות את האוטו ועוד.

ליום הולדת שלי אשתי שאלה מה אני רוצה, לא הייתי צריך לחשוב פעמיים: !!!!PIT CREW

אני עדיין עובד על הסרטון אז.....

STAY TUNED