Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

סיפורו של יום שישי


Tweet
שימו לב! השרשור הזה בן 6538 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

קודם כל, למען הסר ספק,

הכל בגלל האישה. בלעדיה לא הייתי במצב כל-כך עגום.

 

יום שישי בבוקר, קמים אחרי ארוחת חג מפוצצת וחושבים מה לעשות.

חשבתי ללכת לים, אבל לאישה לא מתאים ים...לכו תבינו

אמרתי נלך לעשות טיול בצפון הדרומי...אבל גם זה לא קלע למחשבותיה (מה הולך לכן בראש?)

 

פתאום הברקה נשית קפצה לה מהמוח לפה: "בוא נלך לעשות טיול ג'יפ"

 

"ניקח את הג'יפ של אבא שלך ונלך לעשות טיול שטח בחולות"

אני וג'יפים זה לא בדיוק אהבה ממבט ראשון אבל אפשר להסתדר..כבר עשיתי דברים כאלה בעבר. :roll:

 

"עם הג'יפ של אבא שלי נגיע מקסימום לירקון, וגם שם יש מצב שניתקע" :shock:

האישה חושבת שכל ג'יפ יכול לעבור כל שטח..

לכו תנסו להסביר לה עכשיו מה זה מרווח גחון נמוך ומה זה מנוע 1600 שיהיה לו קשה..(גראנד ויטארה)

 

"לא איכפת לי, אני רוצה טיול שטח"

פתאום הרעיון של טיול ג'יפ נשמע לי נחמד..יהיה אפשר לטלטל את האישה בצורה כזאת, שהיא לא תרצה לעלות יותר על ג'יפ כל החיים. :grin:

 

יצאנו,

 

על כביש החוף עם גלגל"צ ברקע, לונגים מאחורה ומזגן מקפיא - יצאנו לכיוון שפיים\געש

20 דקות של רוח נושבת בשיער (רוח מהמזגן) והגענו.

 

נכנסנו דרך איזור המרכז המסחרי לכיוון החולות וחיש מהר כבר היינו על דיונה.

 

נסענו כמעט שעה (שעה שנתתי לאישה פרספקטיבה טובה לאיך זה לנהוג איתי בשטח) והחלטנו (היא החליטה) לעשות הפסקה על איזה צוק יפה שמשקיף לים. "בוא נעצור" היא פתאום מחליטה

 

"אבל אמרת שאת לא רוצה ים" לפחות אני זכרתי שלפני שעתיים היא שמעה ים וכמעט הטביעה אותי.

 

"עכשיו שאני רואה אותו הוא נראה סבבה" עזבו את העובדה שאנחנו 40 מטר מעליו.

 

עצרנו.

 

פרשנו לונג ישבנו צחקנו ועם גלגל"צ ברקע חיש מהר עברו להם 3 שעות.

 

"יאללה נזוז?" היא שואלת במן רמז דק שהיא רעבה.

 

זזנו..ופה הבלאגן מתחיל

 

חזרנו מאותה דרך שבאנו, שבערך בהתחלה שלה (מאיפה שנכנסתי) יש שביל לא רחב ולא צר, שליידו יש סדק פעור באדמה שאורכו מגיע עד הצוק עם הים ועומקו מגיע לכ15 מטרים בערך. אפשר לעבור בכיף בלי בעיה.

 

אבל הייתה בעיה,

 

יונדאי טרקן בדיוק בשביל הזה באה מולי, אז זזתי טיפה שמאלה כדי שהיא תוכל לעבור.

 

אני עומד ממתין שהיא תעבור, כדי שאוכל לחזור חזרה לכיוון השבילון, אבל פתאום אני רואה את הבחור ביונדאי עוצר לידי ופותח חלון...פתחתי גם אני לראות מה הבחור מעוניין להציע:

 

"גבר!!! (צעקה!), מהר, אבל מהר סע אחורה לפני שאתה מחליק לבור"

"זה בסדר" אמרתי לו.."אני רחוק מהבור"

 

2 שניות ופתאום כל האוטו מיטלטל ומועד חזק שמאלה :shock2:

 

אני בבור (להזכירכם: עומק 15 מטר בערך וכרגע גלגל שמאל קדמי בתוכו.)

 

האישה כבר מתחילה לבכות:bigcry:

הביצים שלי נוקשות אחת בשנייה :shock3:

צבע עורי הכהה מתחלף בלבן בהיר דמוי גופה :puzzled:

האישה על-סף התעלפות :mm_eek:

 

"אל תזוזו ואל תנשמו, תנו לי למשוך אותכם אחורה!!"

הבחור בטרקן רציני מסתבר (נשמע יותר כמו יוצא יחידה מובחרת לפני קור הרוח)

 

הוא פורש חבל קושר אותו לוו בפגוש שלו ואז מתחיל ללכת לכיוון הג'יפ כדי לחבר אליו את הוו..

 

"אני מפחדת, אני רוצה לרדת!" גם כן נשים - מי לימד אותכם להיות כאלה מעצבנות ברגעים כאלה מסובכים :2gunfire:

 

"רדי" מה אני כבר יכול להגיד לה? :smile:

 

היא פותחת את הדלת, מניחה את רגילה העדינות על הקרקע, נעמדת במין אנחה של "תודה לאל",

 

ואז בום!!!! :shock2:

 

השיווי משקל שגם ככה לא היה, עוד יותר גרוע כרגע.

האוטו נשען יותר חזק שמאלה,

עכשיו אני עם גלגל שמאל קדמי בבור וגלגל ימין אחורי באוויר.

בג'יפ כזה זה אומר בערך שהמנוע והגיר שלך שווים לזוג ציפורים ללא כנפיים

 

הבחור עם הכבל גרירה כבר מתחיל להזדרד.

 

איך הוא מגיע לחבר אותי לשאקל אני שומע: "שיט!!"

"מה קרה?" אני צועק לכיוון הבחור..

"חסר לי חצי מטר, חכה שניה אני מתקרב קצת" צעק תוך כדי שרץ לאוטו שלו.

 

האישה האוהבת, כבר יושבת בצל מעשנת סיגריה :razz:

 

הבחור התקרב קצת עם הגי'פ שלו, קשר אותי, התחיל למשוך..

משך, משך, משך, משך,

עד ששני הגלגלים האחוריים שלי היו יציבים על קרקע, ואני עזרתי לו לעזור לי, עם הילוך אחורי.

 

יצאתי. אנחת רווחה עלתה בגרוני.

 

הגעתי לקרקע יציבה! (אני מרגיש כמו ניל ארמסטרונג על הירח)

 

קודם כל יורדים מהאוטו. סיבוב לוודא מה חומרת הנזק.

הסתכלתי מלמעלה, למטה, מסביב, ציריות, גומיות, צמיגים, פגושים..

 

אין נזק!! פעם ראשונה שהמצב העגום שהייתי בו לא העלה הוצאות כספיות גבוהות לחברת הביטוח שלי

 

הלכתי לבחור, עזרתי לו לקפל את החבל גרירה. הודיתי לו מקרב לב, והזמנתי אותו לדרינק על חשבוני. בהתחלה לא היה לו נעים כל-כך, אבל שכנעתי אותו ומשם יצאנו לכיוון חוף דבוש בהרצליה, לאיזה דרינק קייצי קר, ביום עמוס חוויות קרובות למוות. :beerchug:

 

סופו של יום,

 

את הנקודה שרציתי להעביר לאישה בתחילה היום, מסתבר שהצלחתי יותר ממה שרציתי. (עכשיו היא לא רוצה יותר טיולי ג'יפ)

 

ואם אתם שואלים את עצמכם מה עשתה האישה בזמן שהיא עישנה סיגריה?

צילמה אותי במצבי העגום, שהיא מחוץ לרכב על אדמה יציבה.

 

לפחות הצלחתי להעביר נקודה טובה במשך היום..

 

שאלתי אותה בערב, "אז מה עושים מחר?"

אישה טובה לומדת מהר:

"לים, הולכים לים..בדגש על הולכים!!" :king:

תמונה039.jpg

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני רוצה לרדת!"

הנה משפט שלא שמעתי מאז החתונה....

 

אחלה סיפור! אני ניסיתי לשכנע את אשתי 3 חודשים שהפיז'ו שלי צריכה ללכת לטובת ויטארה לפני שיהיו ילדים ובסופו של דבר קיבלתי אישור עקרוני והתחלתי לראות ויטארות. הדבר היחיד שהוריד לי את כל האויר היה טיולים בשטח שעשיתי עם חברים... אין ספק שהעובדה שמעבר לגבולות של כל כביש בארץ יש נופים מדהימים בהחלט קוסמת - אבל התקיעות זה זין אטומי. וואלה...עם כל הבאסה שבדבר, אין לי כוח לקטעים האלה. למדתי מהר מאוד שהדבר האחרון שאני מעוניין בו זה לצאת לטיול בחום אימים שבמהלכו אני מוצא את עצמי קרוב להתקף לב 5-6 פעמים כשאני חושב על הטלפון לסוכנת הביטוח (שהיא גם אשתי) והניסיון להסביר למה האוטו נפל מצוק.

גברים ממאדים ונשים מפגרות על כל השכל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מאוד נהניתי לקרוא..



אם יוצא לך לעבור עוד חוויות של כמעט מוות, אנא אל תהסס לתעד אותן כאן להנאתנו. :grin:

 

 

 

עמוס

It's time to kick ass and chew bubble gum, and I'm all outta gum..

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כתיבה מעניינת, לדעתי צריכים לשלוח אותך לעוד טיול קטנטן בשביל לקרוא עוד סיפור מעניין :-D

 

אגב, היו לי חוויות דומות,

 

כמו להיתקע ב2 בלילה באמצע שומקום בדיונות עם איזה דחליל שבקושי שוקל משהו ואין לו כח אפילו לעזור, לא נעים במיוחד..

 

או ליפול לתעלה עם שני גלגלים קדמיים, בלי גישה לג'יפ חילוץ.. באסה!

 

אבל הכל חוויה בסופו של דבר. :wink:

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

והניסיון להסביר למה האוטו נפל מצוק.
אצלי המצב יותר מסובך...

 

בגילי המופלג (22), עדיין אין לי ג'יפ.

במצב קצת יותר מורכב מזה שהייתי בו אתמול,

 

הייתי צריך לתת הסברים מעניינים לחברת הביטוח

אבל ההסברים המעניינים באמת היו צריכים להישמר לטובת אבי, שהג'יפ שייך לו.

 

ובתור אחד שעשה כבר תאונה או שתיים והצליח להיתפס על מהירות מופרזת פעמיים שהובילו לשלילת רשיון בעבר, יהיה קשה להמציא תירוצים שאבי עדיין לא שמע...

 

ואתם יודעים מה הכי מצחיק? לאבא של האישה (הילה) יש לנד-קרוזר בבית, והוא אינו בארץ(!)

 

אבל בגלל שנשים הן כאלה נשמות טובות, הן תמיד נזכרות ברעיונות טובים, אחרי שאין כבר מה לעשות איתם!!!!

 

 

חברתי לחיים - שתחייה חיים ארוכים, לא הספיק לה אתמול כמעט למות ועוד יותר כמעט להרוג אותי.

 

 

אז אנחנו יוצאים עוד חצי שעה לעוד סשן בשטח, הפעם עם הלנד-קרוזר.

היא רוצה לנהוג הפעם.

אמרתי לה סבבה....כי להגיד "לא" יוביל סתם לויכוח פמיניסטי על נשים נוהגות (נשים שלא יודעות לנהוג ליתר דיוק)

אז אני חושב איך אפשר לחבל ברכב כך שלא יתניע...אני נראה לי ילך בכיוון של ניתוק מצבר.

Wish Me LUCK!!

 

 

אני בכלל רוצה ללכת לים....

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אין מצב בעולם.

חולה עליה רצח!

 

(לפעמים היא קוראת פה :) )

הרי זה כלל ידוע רוב הגברים הם מזוכיסיטים, ובגלל שחברתך קוראת פה, הרי גם היא מזוכיסטית, כשהיא קוראת כמה אתה סדיסט!

צביקה נפטר בדצמבר 2016 ועזב אותנו לעולם טוב יותר. יהי זכרו ברוך

 

ליצירת קשר, בנושא קרבורטורים בלבד , פנה לנייד בלבד:054-4861318

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אז לסיכום הסופ"ש (לפחות מנקודת מבט של דיונה) :wink:

 

היה כיף, וכיף שהיה, :-D

 

לבסוף הצלחתי לשכנע את האישה שלא נצא היום לטיול ג'יפים (בלאגן לפרק מצבר..) :screwy:

מחר המבחן האמיתי...נסיעה ברכב לדרום הרחוק :shock:

אנחנו נוסעים לשבוע חופש במיני יון הישראלית - אילת :bday:

 

אנחנו נוסעים בקורולה של אמא שלה, והחלק הכי עצוב...שאני לא יכול לנהוג עליה (אין ביטוח)

אז אני מעדיף להתחיל להתפלל כבר מעכשיו, אולי זה יצליח לשנות משהו. :!:

 

אני יקח איתי את המחשב הנייד כדי שאוכל לעדכן אתכם בכמה חלקים הגעתי ומה גודל הנזק. ;-)

 

עד מחר בערב,

 

היו שלום

 

נ.ב - למישהו יש חליפת חלל להלוות לי עד סופ"ש הבא? :hihi:

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...