מאמר מסכם ודיון - אז מה בעצם ההבדל בין המגברים שלנו???

שלום חברים.

הפעם החלטתי לא לתרגם מאמר, אלא לכתוב אחד בעצמי.

בפורום יש לא מעט ויכוחים על איזה מגבר יותר טוב, איזה מגבר יותר חזק, איזה מגבר יותר איכותי, איזה מגבר יותר יפה ואיזה מגבר יכין קפה עם שתיים סוכר.

את תחום האודיו ניתן להשוות די בקלות למכוניות. אחד שלא יבין ישאל: "מה ההבדל בין לאדה לרולס-רוייס?" ואז יגיד: "לשתיהן ארבעה גלגלים, מנוע והגה".

לנו ברור שלאדה (עם כל הרצון הטוב) לעולם לא תהיה רולס-רוייס וההבדלים בין לאדה לרולס-רוייס הם כמו ההבדלים בין קליפורניה בום לג'נסיס.

במאמר הזה אני אנסה קצת להבהיר מהם ההבדלים בין הטאטא ליגואר של המגברים.

המאמר לא יעסוק במונחים טכניים מסובכים ולפי דעתי יהיה מצוין גם לחבר'ה המתחילים בתחום וגם לכל מי שכבר למד, לומד ויודע דבר או שניים בתחום האודיו.

 

 

 

 

תודות לעולם המודרני שבו אנו חיים, ההיצע גדול וכמעט אין סופי, בכל תחומי החיים. יש עשרות (אם לא מאות) חברות אודיו בעולם, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות, אשר לכולן מכנה משותף: למכור כמה שיותר ולהתחרות על לב הצרכן.

 

הצרכן כמובן לכם הוא חלק מאוד עיקרי ב"שרשרת המזון" של חברות האודיו, שהרי ללא צרכנים הן יפסיקו להתקיים.

 

כל החברות מבטיחות לנו ביצועים יפים, עיצוב מושך, פרוספקטים מהודרים, אריזות מעוצבות ובעצם עושות הכל כדי למשוך את תשומת ליבינו אליהן ולהבליט את עצמן מעל שאר החברות בשוק.

 

כמובן שזה כך לא רק בתחום האודיו כי אם בכל מוצר ומוצר של חברה בעולם, אך בתחום האודיו זה בולט במיוחד מאחר וקהל היעד העיקרי של המוצרים האלה הוא צעירים בגילאי 16-30, שנמשכים לכל אותם מאפיינים הרשומים מעלה.

 

אז איך בעצם אפשר להבדיל ביניהם? אם הם כל-כך דומים בנתונים שלהם, צריך לבחור אותם רק לפי העיצוב? ובכן, ממש לא.

 

כאן נכנס לתמונה הנושא המרכזי של המאמר: מה ההבדלים בת'כלס בין המגברים שלנו?

אני טוען שתחום המגברים מתחלק לשלוש קבוצות, כאשר קבוצה אחת מתחלקת לשניים:

קבוצה ראשונה: מגברים זולים

קבוצה שנייה, חלק א': מגברי "מיין סטרים" זולים.

קבוצה שנייה, חלק ב': מגברי "מיין סטרים" יקרים.

קבוצה שלישית: היי-אנד.

 

קבוצה ראשונה: מגברים זולים. (ידועים גם בשם "זבל סיני", "מותג מדבקה")

המגברים הזולים מאוד פופולריים בשוקים בעולם. הסיבה לפופולריות הרבה שלהם היא בגלל מחירם הזול, נתוניהם ה"יפים" ועיצובם המושך.

מרבית האנשים הנכנסים לתחום האודיו לא מבינים דבר וחצי דבר בנתונים. הם לא יודעים מה המשמעות האמיתית של RMS, לא יודעים מה זה אוהם ולא מבינים למה פרה-אווט של 4 וולט טוב יותר מ 2 וולט.

בדיוק לאותם אנשים המגברים האלה מיועדים. כביכול הם מציגים עיצוב מושך, נתונים מפציצים והדובדבן שבקצפת הם מחירם הזול והתחרותי.

חברות המשתייכות לאסכולת המוצרים הזולים הן לדוגמה בושמאן, רד-בוקס, פיירמיד, סאבא, סאגא, סופר-סאונד, בליטץ ועוד כמה חברות.

נתוני המגברים האלה לרוב יהיו מנופחים ולא אמינים. אין נתונים מספקים, והנתונים שכן מסופקים לא מציינים לדוגמה באיזה תדר נמדד ההספק או לפי איזה תקן.

למי מתאימים המגברים האלה? למי שאוהב "פוזה", למי שמחפש מגבר חדש וזול, או סתם למי שרוצה להוסיף עוד רמקולים או סאב ולא מסתפק בהד-יוניט שלו.

 

קבוצה שנייה, חלק א': מגברי "מיין סטרים" זולים.

על הקבוצה הזאת ובעצם כל הבאות אחריה יש קונצנזוס. יש קושי מסויים להחליט מי משתייך לקבוצה הזאת ומי משתייך לקבוצות הבאות (או לפחות לתת-קבוצה אחריה).

כשאומרים מגברי "מיין סטרים" מתכוונים למגברים פשוטים יחסית עם נתונים קצת יותר ריאליסטים ובאופן כללי איכות הרכיבים שלהם היא דרגה אחת מעל המגברים הזולים.

קבוצת מגברי המיין סטרים יציגו עיצוב מושך אך רובם גם יציגו לפחות כלפי חוץ איכות בנייה טובה יותר, יותר אפשרויות כיוון, יציגו יותר נתונים בחוברת ההפעלה ובפרוספקטים ובגדול נראה שהושקע בהם קצת יותר מחשבה ותכנון, מה שמייעד אותם למשתמש הממוצע שמחפש קצת יותר ממגבר-צעצוע.

לאסכולה הזאת משתייכים מגברים של חברות כמו לייטנינג אודיו, פייל, בוס, קליפורניה בום, לוגי'ק, מאגנאט, מאק אודיו, ג'נסן ועוד כמה חברות.

הרבה מהחברות הנכנסות לקטגורייה הזו היו בעברן חברות מן השורה הראשונה, אך עקב מצוקות כלכליות ועידן הגלובליזציה הן איבדו מערכן והפכו להיות חברות זולות יותר.

המגברים האלה מתאימים למי שמתרפק על ימי הזוהר חברות כמו ג'נסן ומאגנאט שהיו גרמניות אמיתיות או מאראנץ האמריקאית.

 

קבוצה שנייה, חלק ב': מגברי "מיין סטרים" יקרים.

על אף עידן הגלובליזציה ואיחודי-חברות, עדיין יש בשוק כמה חברות הנחשבות לטובות יותר, בעיקר עקב יציבותן הכלכלית, השרידות לאורך השנים והמוניטין שבנה בעקבות כך.

החברות הללו לא חוסכות מאמצים ומוציאות לשוק מגברים טובים ובעלי עיצוב ייחודי המתאים לאופי \ סגנון החברה. לרוב המגברים הללו יהיו מתומחרים גבוה יחסית, אך מאידך גיסא גם יציגו אמינות טובה וסאונד נקי, בעיקר בגלל שימוש ברכיבים טובים יותר מאשר המגברים הזולים. דפי ההפעלה, אתרי האינטרנט והפרוספקטים של המגברים יהיו מלאים בנתונים אמיתיים, או לפחות יירשם לפי איזה תקן נמדד המגבר.

לרוב יהיו לחברות האלה יבואן רשמי בודד שיתן עליהם אחריות למשך שנה לפחות. יהיה להם פרסום גדול ואגרסיבי יותר באתרי מכירות שונים באינטרנט, במגזינים וכתבי עת.

בין החברות האלה ניתן למנות את קנווד, JBL, רוקפורד, סרווין וגה, פוניקס גולד, סאונד סטרים, הייפוניקס, אוריין, פיוניר ועוד כמה חברות.

עם זאת, מרבית החברות אם לא כולן עברו בשנים האחרונות אי אילו תהליכים שונים ומשונים של מיזוג, התאגדויות ובעיקר העברת המפעלים למזרח הרחוק, מה שחוסך בעלויות הייצור ולטענת רבים "כבר לא מה שהיה פעם".

המגברים האלה מתאימים למי שמותג משחק אצלו תפקיד חשוב והוא מוכן לשלם הרבה כסף בשבילו. לרוב אותם אנשים משננים את המשפט: "הטעם הטוב של סחורה זולה פג הרבה יותר מהר מהטעם המתוק שמשאירה סחורה יקרה".

כמו עם מגברי המיין סטרים הזולים גם כאן אנשים מתרפקים על זכרונות העבר, ומשפטים כמו "רוקפורד זה רוקפורד" או "ג'י.בי.אל זאת חברת עילית" די נפוצים בקרב אותם בעלי מגברים מאושרים.

 

קבוצה שלישית: היי-אנד.

כמו בכל תחום אחר בחיים, גם במגברים יש את הטופ של הטופ (או באנגלית state-of-the-art). להלן הרולס-רוייס.

החברות המייצרות את המגברים האלה לרוב מתכננות אותם מתוך נקודת מוצא אחת ויחידה: לתת ללקוח את חווית הסאונד הכי טהורה, נקייה ואמיתית שיכולה לצאת ממגבר.

החברות האלה בד"כ יציבות מאוד כלכלית, ותיקות ובעלות מוניטין מכובד. בניגוד ל"חברות מדבקה מהמזרח" הן מייצרות בכמויות קטנות הרבה יותר ומשקיעות מאוד בבקרת האיכות הסופית. חברות המייצרות מגברי "היי-אנד" כמעט ולא משקיעות בעיצוב חיצוני מושך למגברים. אלה חברות שיודעות שהלקוחות שלהם מחפשים שלמות בסאונד, לא בעיצוב (לרוב העיצוב יהיה סולידי, אלגנטי ויוקרתי). החברות משקיעות ברכיבים הפנימיים ממנו עשוי המגבר, משקיעות ביצירת "אופי סאונד ייחודי" למגבר, ולפעמים גם משקיעות בהתאמה בין רכיבים שונים של הסדרה \ חברה (סאב מסויים שיתאים למגבר ספציפי או סאב, קומפוננט ומגבר שיתנו ביחד אופי סאונד מוגדר מראש).

השיקולים הללו ברורים, וכך החברות האלה מוכרות לרוב שניים או שלושה מוצרים ללקוח בגלל שהם כביכול "משלימים" אחד את השני.

בקבוצה הזו יש חברות המייצרות ומתמחות רק מגברים. החברות הללו משקיעות את מירב כספן ביצירת הדבר המושלם. אי שם בשנות ה 80 חברת אודיסון האיטלקית שמה לעצמה מטרה לייצר את המגבר הכי טוב בעולם בלי לחסוך בכלום. לאחר עבודה קשה ומואמצת יצא לשוק ה HR100, שנחשב עד היום לאחר המגברים הטובים שיצאו סדרתית אי פעם.

בין החברות הללו נמנים מותגים כמו ארק-אודיו, בטלר, מקינטוש, אודיסון, סינפוני, ג'נסיס, בראקס, איטון, DLS ועוד כמה חברות שרובנו לא שמענו עליהן מעולם. המגברים האלה יקרים מאוד ויכולים להגיע גם למחירים של עשרות אלפי דולרים.

קהל היעד של המגברים האלה הם מליונרים ממונקו או משוגעים לדבר שיקחו הלוואות ומשכנתאות בכדי להגשים את חלומם.

 

לסיכום...

 

המאמר הזה לא בא להגיד לכם איזה מגבר לבחור, איזה מגבר יותר טוב, או למה יש מדוזות בים. המאמר הזה בא לתת סקירה כללית על תחום המגברים שהוא תחום די אפור ואין בו דבר כזה שחור ולבן, כמעט כמו בכל תחום האודיו.

בגלל שהמגברים "נראים אותו דבר" קשה לנו לחוש בהבדלים ביניהם ומה שמנחה אותנו בעיקר אלו תחושות הבטן. מי שאוהב את רוקפורד לא יעזור שום דבר בעולם – הוא תמיד יאהב ויהנה מהמגברים שלהם. מי שלא מבין מה צריך יותר מרד-בוקס קוראני יהיה מבסוט איתו לעד ולא יבין את ה"משוגעים האלה" שרצים וקונים מגברים ורמקולים בעשרות אלפי שקלים.

 

תזכרו דבר אחד: בתחום האודיו – כל זמן שאתם מרוצים מהמערכת שלכם תתעלמו מדפי נתונים, ביקורות של חברים וכל שאר הדברים שיכולים לשגע אתכם. למוזיקה יש רק יעוד אחד בחיים: לעשות טוב ולשעשע. אם אתם מרוצים מהדרך בה המוזיקה נשמעת ברכבכם זה הדבר הכי חשוב!

 

אתם מוזמנים להגיב.

 

איתמר.

וואי איתמר הרגת אותי, באמת שאין לי כוח כרגע לקרוא !

(אבל מחר אני יקדיש לזה את הזמן הראוי.. )

 

מקומך בהיכל ה FAQ מובטח !

יישר כוח !

 

שימי.

אחלה של מאמר...

אבל, אני לא מסכים עם זה שהכללת את הרדבוקס לתוך הקטגוריה של זבל סיני..

אני עשיתי סקר די הרבה זמן לפני קניית מערכת ולאחר התחשבות בתקציב הדל יחסית שהיה לי ולאחר המון המלצות של מתקינים די מפורסמים ואנשים שבתחום החלטתי לקנות את הרד בוקס שמשרת אותי נאמנה עד היום. הרד בוקס בניגוד לרדסאונד מיוצר בקוריאה והדבר הזה הוא עובדה..

 

השבוע אני עובר לרוקפורד אבל תאכלס זה רק בשביל שיהיה לי יפה שאני פותח את הבגאג'...

לפי דעתי נותן את התמורה הטובה ביותר לטווח מחירים של 600-800 ש"ח..

 

ואיך בדיוק קליפורניה בום הגיע לקטגוריה של מיינסטרים זולים?? זה המיץ של הזבל מהסוג שמוכרים לך בעיסקאות מגבר+טוויטרים ב199 שקל..

לא קראת את כל המאמר...

 

וחוץ מזה, זבל סיני = מגבר מחברה עלומת שם שמיוצר במזרח (תאילנד, סין, קוראיה, מלזיה או אינדונזיה).

 

איתמר.

 

ואיך בדיוק קליפורניה בום הגיע לקטגוריה של מיינסטרים זולים?? זה המיץ של הזבל מהסוג שמוכרים לך בעיסקאות מגבר+טוויטרים ב199 שקל..

לידיעתך ,ויש לי הרבה ניסיון מן העבר בנושא הזבל סיני[ממנו התחלתי בעברי הרחוק] קליפורניה בום בענף ההגברות לרכב היא הפתיעה לטובה במלוא מובן המילה.

מגברים שנותנים את התמורה .

רמה 1 מעל פלטינום אודיו V12 ובוס BA .

ה1000W/1200W 4 ערוצים[MATRIX] שלהם,הינם מגברים שנותנים תמורה מעולה כנגד המחיר העממי שהם נימכרו בזמנו .

דווקא מגברים תוצרת קוריאה לא רעים בכלל...

אבל תעשו הפרדה בין ארץ הייצור לבין מי החברה שמייצרת.

כי החברות שפורסמו פה למעלה כמו אוריון,PPI וסאונד סטרים לדוגמא מייצרות באותו מפעל בסין.

וחברות כמו אלפיין,קלריון וכו' גם מייצרות במזרח וזה לא אומר דבר, השאלה היא כמה משלמים עבור עלות הייצור ומהי ההקפדה על ביקורות איכות, וזה מה שיפריד בין חברה X לY, וכמובן שיש עוד חברות שנשארו לייצר באנגליה,גרמניה,ארה"ב וכו' והם עולים יותר לא בגלל האיכות, אלא בגלל כח העבודה היקר יותר.

 

חברת NIKE מייצרת במלזיה,טיוואן וכו' ועדיין נמכרת יקר ובכל העולם.

חברות כמו ראלף-לורן שזה מותג ביגוד יוקרתי מיוצר בפרו,ברזיל וכו'.

 

זה לא אומר דבר,

 

אגב, לגבי העלימות שם, אז אני יכול להזמין מחר לחברי הפורום מגברי PPI,אוריון,A/D/S,סאונסטרים וכו' , איזה שתרצו ברבע מחיר, רק שזה יהיה בלי הלוגו של החברות ותצטרכו להתחייב למינימום של 500 מגברים.

 

דווקא יכול להיות נחמד, להביא לכל חבר פורום מגבר PPI 1000.4 במחיר של עד 1000 ש"ח , עם הלוגו של "קארזפורום", נשמע טוב, יש 500 מעוניינים??

מצטער אחי באמת לא קראתי.. חח.

 

אפילו ציינת שהוא קוריאני.. פשוט שמעתי יותר מידי פה בפורום זלזול במגבר הזה למרות שהוא לא רואה ממטר את פרוסאונד וכל הזבל שיש בפומביות ברשת

לחברות יש סדרות של מגברים ,גם לחברת הי אנד כמו AUDISON יש מגברים זולים סדרת SRX ולסאונדסטרים יש מגברים שלדעתי הי אנד ה TARANTULA ,HUMEN REIGN

סדרה נמוכה XTREAM

אז כאשר בוחרים מגבר צריך גם לקחת בחשבון את הסדרה .

נהנתי לקרוא .

fsound אתה צודק.

אבל אם תסתכל על סאונד סטרים תראה שהיא מייצרת עוד אביזרי אודיו, מה שאומר שהיא לא משקיעה את מירב כספה בתכנון מגברים. לעומת זאת אודיסון מייצרת רק מגברים, מה שהופך אפילו את ה SRX למגבר טוב (לא הכי טוב, אבל בהחלט מגבר טוב).

 

איתמר.

אז מה?

גם מקינטוש מייצרת אקולייזרים,קרוסים מערכות ראש ורמקולים, זה הופך את המגברים שלה לפחות טובים??

ממש לא.

חברות כמו אקליפס מייצרות HU ברמה הכי גבוהה שיש, ועדיין המגברים שלה מעולים, והרמקולים שלהם הם תוצרת ויפה, והם משקיעים בכל דבר ברמה הגבוהה.

כנ"ל גם חברות כמו זאפקו,ארק-אודיו,אפילו BRAX ייצרו מערכות ראש...

אני כבר רואה איך הדיון הזה ממשיך בשטח מחר במפגש בין 3 המוסקטרים[עופר,ניר,איתמר]ועוד רבים וטובים..

מאמר נהדר תודה

כבר הכנתי את הלום. הגרזן מוסתר בתא מטען.

 

ניר,

התכוונתי שיש חברות עממיות (כמו סאונדסטרים) שמיצרות ב mass production ומוציאות לשוק מוצר טוב במחיר טוב בכדי למכור במאסות. לעות זאת מקינטוש לדוגמה תייצר מוצר מצויין, תמכור אותו במחיר אסטרונומי אבל תמכור בכמויות קטנות יותר. זה ההבדל.

חברות היי-אנד משקיעות מליוני דולרים בפיתוח הכי-טוב-שאפשר.

 

כאן בא לידי ביטוי ההבדל בין חברה טובה רגילה להיי-אנד.

 

איתמר.

תשמע גם PG מייצרת לשוק הרחב

אבל סדרת ה TITANIUM ,MS,ZPA

כנ"ל לPPI סדרת הART וחברות כמו LINEAR POWER (אגדה בפני עצמה, אולי בעצם אפשר לקרוא לה חברת הי אנד)

,XTANT יצרו מגברים שלא יבישו שום חברת הי אנד ,ואולי אפילו התעלו על חלק ממגברי חברות ההי אנד .

גם כשיש לך תקציבים יותר גדולים ,אתה יכול להשתולל, מה שעשו PG אם סדרת הZPA .

אני כבר רואה איך הדיון הזה ממשיך בשטח מחר במפגש בין 3 המוסקטרים[עופר,ניר,איתמר]ועוד רבים וטובים..

זאת מטרת המפגש לא???

לא כולנו מקפיצים פלאפונים על גגות של רכבים....