האתיקה שבאירוח עיתונאים על ידי יצרני הרכב.

יצא לי לשמוע השבוע את התכנית הכלכלית של רשת ב', ובה התקיים דיון על מכירת ישקר לוורן באפט. אחד הדוברים התרעם על כך שכתבי כלכלה הוזמנו לאירוע של באפט בארה"ב על חשבון ישקר וטען שהדבר מנוגד לתקנון האתיקה העיתונאית ושאין כסת"ח כזה "גילוי נאות - הכותב היה אורח בלה בלה...".

מאחר ואני קורא עיתונות רכב לא פחות מעיתונות כלכלית, האמירה הזו עניינה אותי. הלא יש לא מעט השקות של רכב בחו"ל שבהן הכותבים היו אורחי החברה המשיקה, לא? אני מעז לשער שרוב האירועים הללו ממומנים במלואם על ידי היצרנים (ואשמח לנתונים סותרים).

אז הלכתי ובדקתי לי את תקנון האתיקה העיתונאית המפורסם על ידי מועצת העיתונות, שהיא הגוף האמון על שמירת האתיקה. התקנון נמצא כאן: http://www.m-i.org.il/takanon_etika.asp

אחסוך לכם את קריאתו המלאה ואצטט את הסעיפים הרלוונטיים:

ניגוד עניינים

15. א. לא יעמידו עצמם עתון ועתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד ענינים בין חובותיהם כעתון וכעתונאי לבין כל אינטרס אחר.

ב. מו"ל של עתון ובעליו יפרסמו בעתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העיסקיים והכלכליים המהותיים שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו.

ג. היה לעתון אינטרס מהותי – כלכלי או אחר, בתחום התקשורת או מחוצה לו – בנושא של פרסום מסויים, יפרסם בצמוד לאותו פרסום גילוי נאות של האינטרס שלו.

ד. שמותיהם של המו"ל, הבעלים והעורך של העתון יופיעו בכל גליון שלו.

...

טובת הנאה

18. לא יבקש ולא יקבל עתונאי טובת הנאה בקשר לעניין הכרוך בעבודתו העתונאית זולת מכלי התקשורת בו הוא מועסק.

אי תלות

19. לא יונחו עתון ועתונאי במילוי תפקידם על ידי כל גורם חיצוני שאינו גלוי ובמיוחד לא על ידי מפרסמים וגופים שלטוניים, כלכליים ופוליטיים.

1. אסור לעיתונאי לקבל אפילו כוס קפה מיצרן או יבואן מבלי שישלם עליה, קל וחומר טיסות ומלונות.

2. השימוש בגילוי נאות רלוונטי וחובה במקרה של אינטרס כלכלי משותף לעיתון ולגוף אחר (לדוגמא אם מעריב מסקר עסק שבבעלות משפחת נמרודי), הוא אינו אופציית כסת"ח לעבירה במודע על חוקי אתיקה.

3. אסור לעיתונאי לקבל הנחיות או איסורים מהמארח לגבי מסלולי המבחן ואופיו.

מה זה אומר? שהמצב האידאלי הוא שעיתונאי רכב ייצא על חשבון העיתון לאיזור המתאים לבחינה אותה הוא מתעתד להעביר, ישכור רכב על חשבון העיתון ויערוך מבחן עצמאי לחלוטין.

ברור שהדבר אינו מתאפשר כשמדובר ברכבים שרק הושקו ועדיין אין אפשרות לשכור אותם. ברור שעיתונות הרכב בארץ אינה יכולה כל כך בקלות לשאת בהוצאות האלו - אבל עדיין, יש בזה משהו צורם.

לא שאני מאשים חס וחלילה עיתונאי זה או אחר בהטיה של תוצאות כתוצאה מטובות הנאה (או במילים בוטות יותר ובשגיאת כתיב - ב"שחיטות"), אבל יש איזה חוסר נוחות בקריאת מבחן עם איזכורים לבירה שנלגמה עם וילמה הדוברת בקלאב מד בקריביים והמסלול החביב בגבעות טוסקנה שנבחר על ידי מחלקת יחסי הציבור של היצרן.

אז מה, אף אחד לא שם לב לזה? או שלאף אחד לא אכפת?

אה, כן - גילוי נאות: הכותב הינו אדם פרטי, ואין האמור לעיל מייצג בכל צורה שהיא עמדה של הפורום.

סוגיה מעניינת בהחלט.

אין לי זמן להכנס לדיון מעמיק, אבל אוסיף דבר שלגביו אין ויכוח: מדובר בנורמה. ולא סתם נורמה, אלא כלל-עולמית.

לגבי סעיף 3 אצלך, נדמה לי שמדובר בפרשנות שהיא יותר ממרחיקת-לכת: אם אתה מקבל רכוש של מישהו אחר, זכותו המלאה של בעל הרכוש להגביל אותך בשימוש שאתה עושה באותו רכוש. זה טריביאלי. בידיך הזכות להחליט האם אופן השימוש תואם את המטרה שלך, ולוותר על המבחן באם המגבלות הנ"ל אינן מאפשרות לבצע אותו כהלכה. למשל: זכותך להחליט שאתה רוצה לבחון אימפרזה STI בנהיגת-סטייג' בשבילי עפר. זכותו המלאה של היבואן להחליט שזה לא מתאים לו.

ואגב, סתם לידע כללי: אף אחד לא מכריח אותך להצמד למסלול שנקבע על-ידי המארחים. מצפים ממך להחזיר את האוטו בזמן, וזהו.

טל

יש בעיה עם כל העיתונים המיקצועיים.

בעיתון מחשבים אמריקאי לדוגמא מיקרוספט מפרסמים במיליונים.

עם בעיתון הם כותבים שהמוצר שלהם הוא זבל הם יכולים להפסיד את המפרסם.

צריך לסמוך על העיתון שהוא אמין ולא משנה את מה שהוא כותב בגלל דברים בסגנון(זה פה מעלי נראה לי אמין).

עיתוני רכב אמריקאים הם ממש מגוחכים.

מסיכם בהחלט עם טל. תופעה זו הפכה לנורמה. בייחוד במכוניות חדשות אשר אין כמעט סיכוי "להשיג" רכב ספציפי למבחן כגון רכבים ספורטיבים או מיחודים או יקרים במיוחד.

בעייה זו מורגשת בעיקר בישראל, אין שום סיכוי לבחון רכב מיחד שלא בעמצעות היבואן או בהשקה מסודרת, כך לדוגמא את המבחן על ה SL החדשה ושמרצדס הביאה להשקה גם את הדורות הקודמים והנדירים של ה SL.

צריך לסמוך על עיתונאי הרכב שלא יהיו משוחדים בכתבה ובדרך כלל זה מה שקורה.

אופק.

מצפים ממך להחזיר את האוטו

 

טל

גילי

במבט מבחוץ, אכן יש כאן בעיה אתית קשה. במבט מבפנים, זו אינה בעיה - ולא זאת הבעיה. אנסה להבהיר.

א. השקות אינן מה שהיו פעם. היום, כשמכונית אינה נבחנת בנהיגה אלא בעיקר בחניה (התאמה ל-MP3, בלוטות', תופסני כוסות, "איכות" לוח הפיקוד וכו'), אין צורך בהשקה ממושכת ובנהיגה ארוכה. כמה פעמים אתם קוראים, ש"תנאי המבחן לא איפשרו התרשמות אמיתית מהמכונית ונמתין למבחן מקומי"?

מסע תענוגות? לא בדיוק. הלו"ז לחוץ, ההתנהלות בנמלי תעופה כאוטית - ובדרך-כלל הסיוט גדול מהעונג. אצל מי שמורגל בכך, עצם היציאה מהארץ רחוקה מלהיות טובת הנאה.

ב. בסופו של יום, הכל נקבע בדיאלוג בין העיתנאי ליושרתו - אם יש לו כזאת. ואם אינני זוכר מתי קראתי קטילה של מכונית בעקבות השקה (אמרתי קראתי, לא כתבתי), זה לא נובע רק מאיכות האירוח או מהאקזוטיות של הלוקיישן. מי שבחר להיות כתב רכב כי מעטפת כישוריו צרה כעולמה של נמלה או מפני שכל רצונו הוא להגיע לדיוטי בשלום - לעולם ירצה להשביע את רצון מארחו או מעסיקו. מי שבחר בעיתונאות כשליחות, לא יבחין אם ההשקה נערכה במונטה-קרלו או בבית-שמש.

ג. היום, כשעיתונות רכב עוסקת ביחצנות ולא בביקורת, כשנותן פוקצ'תה הוא היבואן ולא הקורא, מעל כתפו של הכתב גוהר המו"ל, לא הדיילת. כרטיס טיסה הוא כסף קטן לעומת הסכם פרסום. ואז שוב צצה לה - או שלא - יושרתו המקצועית של הכותב.

ומה באמת קורה שם, בהשקות רכב? זה מכבר התבקשתי על-ידי מגזין "גלובס" לכתוב על מאחורי הקלעים של ההשקות. אז אם אתם רוצים לדעת למה, איך וכמה - הנכם מוזמנים לקרוא (וגם להגיב).

אישפוז,

במקרה של ישקר, העיתונאים לא ידעו מה הם הולכים לסקר, לא אמרו להם מילה עד הארוע עצמו, הם הוזמנו על מנת שלא תהינה דליפות שיגרמו לזעזועים בבורסה בחו"ל, הארוע תואם מבחינת זמנים עם סגירת הבורסה בחו"ל, כדי למנוע זעזועים.

כתבי הרכב בארץ נחלקים ברובם לשלושה סוגים : אלה שאינם יודעים , אלה שלא רוצים לדעת - ואלה הניחנים בשתי הסגולות הטרומיות גם יחד

הפוסל , במומו פוסל ?

ואני חשבתי לתומי שעיתונאי הרכב מתחלקים לשניים: רוני אהרנוביץ' טהר-המידות והיודע כל - וכל היתר.

איזה מזל שאצלך, רוני, לא קיימת הבעיה של מו"ל הגוהר מעבר לכתפו של הכתב, שהרי במקרה שלך - חד המה. דהיינו, במקרה זה הכתב הוא-הוא המתפרנס ישירות מיבואן-הרכב. איך אמרת? "ואז שוב צצה לה - או שלא - יושרתו המקצועית של הכותב".

בסופו של דבר, בזה מתחיל ונגמר הכל.

טל

התייחסתי לתופעה שנדונה כאן, לא לאיש זה או אחר, אבל מישהו כנראה מאוד נפגע אישית.

תראה טל, אין לי שום עניין להיגרר לזה; לי יש את הרקורד שלי, לך - שכותב בעיתון אותו לא היית קורא שלא בעבור בצע כסף - יש את הרקורד שלך.

ובאשר לגופו של עניין, את שלי אמרתי בהודעתי המקורית.

אני מציע להפסיק כאן, אחר גם השרשור הזה יגרר לפסים לא רצויים ויגמור כמו הרבה שרשורים דומים - כשדה קרב.

רוני

יש לא מעט סתירות בין מה שאתה כותב פה היום לבין מה שכתבת לפני מספר שנים.בכתבה המצורפת. אם אכן הדברים כה השתנו מאז למה לצרף אותה ואם לא השתנו אז לא נראה שזה אכן כזה סבל לנסוע להשקות הרי מין הסתם המשתתפים יהיו פחות אוהדים למכוניות הנבחנות או אולי יעדיפו בכלל לא לנסוע. אולי לא הבנתי וכוונתך היתה שאחרי שתיה וזלילה מקיאים הכל וזה באמת לא נעים. גם ההתיחסות למבחני מגרש החניה לא ממש נראים אמינים, כאשר גם אצלך נכתבת חוות דעת על מכוניות רבות שרק קראת עליהם מבלי לנהוג בהם או אולי אפילו מבלי לראות אותן. וכמובן עושה רושם שלא הצלחת להתאפק ותקעת שוב לכל האחרים - אני ואפסי עוד. האם באמת יש רק צדיק אחד בסדום ? תמהתני.

ולגיל הכתבה שצירפת - מצפים ממך לדברים חדשים (העורך השנון, הנשכן וכו..) יותר מאשר למחזר כתבות ישנות. השקה של הפיאט אונו מלפני כל כך הרבה שנים, אין לך דברים חדשים או שזה חלק מאותה העלאת נושאי העבר - הג'יפ, תחרות חסכון בדלק וכמובן פרשת אוטו הידועה - אז מעמדך לא היה מוטל בספק

התייחסתי לתופעה שנדונה כאן, לא לאיש זה או אחר, אבל מישהו כנראה מאוד נפגע אישית.

תראה טל, אין לי שום עניין להיגרר לזה; לי יש את הרקורד שלי, לך - שכותב בעיתון אותו לא היית קורא שלא בעבור בצע כסף - יש את הרקורד שלך.

אני לוקח אישית רק דברים שנאמרים עלי אישית (ובהקשר הזה אני - ועורך-הדין שלי - עדיין ממתינים להכחשה והתנצלות. יש לי סבלנות, אבל לא בלתי-מוגבלת.)

ולגבי הרקורד שלי - תודה לאל, אחרי יותר מעשרים שנות כתיבה הוא מדבר בעד עצמו, ולא דרך גיבובי-המקלדת שלך.

מעניין שבתור אחד "שלא רוצה להגרר", אין לך כל בעיה להופיע פה מפעם לפעם ולפזר ארס...

(ולנצל את זה שבבמה הזאת, להבדיל מזו שלך, מחיקות וצנזורה הן ענין נדיר מאד.)

טל

על שהפעם חסכת ממני את הניתוח הפסיכולוגיסטי הקבוע והסתפקת בחוסר המקצועיות שלי.